אשכול עצות למאייר\ת המתחיל\ה

[שולמית באואר]

גילוי נאות:
אם אתם חושבים שלהיות צייר זה לצייר ילדים מקפצצים ומאושרים - תתכוננו לבומבה לפנים.

אם אתם חושבים שלמצוא את הלקוח זה החלק הקשה - תתכוננו לבומבה לפנים

אם אתם עושים חישוב רציונלי שיש לכם הספק של עמוד קומיקס ביום (לדוגמא) , ואתם מכפילים את זה בימי העבודה הנותרים בחודש - תתכוננו לבומבה לפנים

אני יודע, אני מעודד מאוד
תהיו חזקים

אפשר פירוט?

 

[אבימי]

חברים, רוצים שנפתח נספח לדיונים אודות העצות?
להשאיר כאן עצות בלבד - ונתדיין באשכול אחר?
או ככה בזרימה מעורבב זה בסדר?

 

[מרים ליף]

להתחתן עם אמרגן\ית

 

[בול 613]

חברים, רוצים שנפתח נספח לדיונים אודות העצות?
להשאיר כאן עצות בלבד - ונתדיין באשכול אחר?
או ככה בזרימה מעורבב זה בסדר?

מעניין מעורבב, אבל בהחלט יותר יעיל שיהיה מסודר.
תודה.

 

[אנאל- ציור עם לב]

מעניין מעורבב, אבל בהחלט יותר יעיל שיהיה מסודר.
תודה.

האשכול עוד לא ננעץ...חבל.

 

[יונתן ליפשיץ]

עצה:
תנדנדו לאבימי שיעלה לפורום עוד סקיצות טונליות ושאר מחמדים.

 

[yaakovh]

היי.
סיפור שקרה לי לאחרונה, שאולי ילמד אתכם דבר או שניים.
ישנו אדם שמסתובב בפורומים כאן, שביקש עזרה לשנות משהו קטן קטן באיור מסויים שברשותו, ואני בטוב ליבי הצעתי לו את העזרה שלי מכל הלב. ידעתי שזה ייקח לי פחות מחמש דקות וחשבתי לעשות חסד.
מפה לשם, נגררתי איתו לשיחה של שעה וחצי בטלפון, שבה הגענו למצב שהוא שידל אותי לבטל את השינוי, ולעשות לו עבודה בסכום מסויים, בתשלום מאד מאד סימלי. הוא אמר שאין לו בעיה לשלם, שהוא סומך על כל מה שאעשה בעיניים עצומות ושיש לו עוד הרבה עבודה בשבילי וכו וכו. כך שלקחתי את הריסק ולא בקשתי ממנו מקדמה.
כשסיימתי את העבודה, הוא אמר שזה מאד יפה וכו, אבל הוא לא מרוצה, ביקש כל מיני שינויים מוזרים, שהיו הורסים את העבודה, והציע לעשות אותה מהתחלה בכיוון אחר שעלה פתאום בדעתו, ושהוא מצטער שלא הסביר את עצמו קודם וכו. אמרתי לו שאני לא מתכונן לעשות את העבודה שוב, וחבל שעבדתי לחינם רק כי "הוא לא הסביר את עצמו טוב"... הוא הודיע לי חגיגית שאני מחוייב לבצע כל שינוי שעולה בדעתו, אפילו מאה שינויים, עד שהוא יהיה מרוצה. וכל זה כמובן באותו סכום שבקשתי ממנו כשחשבתי שזו תהיה עבודה קצרה.
אחרי דין ודברים, לצערי נאלצתי לשחרר אותו, והוא הלך לדרכו בלי לשלם. כשהוא משתמש לבסוף באיור המקורי שהיה לו לפני שנפגשנו, שהוא היה היסטרי לשנות.
כך יצא שעבדתי כמה שעות חינם, על חשבון העבודה הרציפה שלי, והאיש הלך כשהוא מודיע שעשיתי לו עוול נורא ואיום (אין לי מושג מה) ושאני לא בסדר ש"זרקתי אותו לקרשים"...

הכי גרוע, התחושה שיצאתי כל כך טירון, אחרי שנים של עבודה באיור, רק כי נתתי לעצמי להיות נחמד מדי...

כפי שאמרו המומחים מעליי, לקוח שחופר וחופר, יחפור תמיד.
אם זה על העבודה ואם זה על המחיר.
ולקוח שחופר על שניהם, כדאי לשחרר אותו כבר בהתחלה, אלא אם אתם משועממים. כי הוא בטוח משועמם. ומי שמשועמם, אין לו לשלם, והוא יציקקק.
ואל תסמכו על מראה של ירא שמיים או "אנ"ש", לעניין מקדמות וכדומה.

והעיצה הכי טובה שיש לי לתת: לקוחות טובים ,שמכבדים אתכם, סומכים עליכם ויודעים וברורים במה שהם רוצים, תתנו להם מעל מה שמגיע להם, תשקיעו בהם ותראו ברכה.

 

[ronitg]

ולקוח שחופר על שניהם, כדאי לשחרר אותו כבר בהתחלה, אלא אם אתם משועממים. כי הוא בטוח משועמם. ומי שמשועמם, אין לו לשלם

חזק
הדבר הכי הכי מומלץ, באמת
זה לחתום חוזה עם כל לקוח חדש (בעבודות קטנות של לקוחות חוזרים אני לפעמים מחפפת בעניין החוזה, אבל עם החדשים זאת חובה קדושה!)
עצם חתימה על ההסכם תסנן את כל המשועממים / קשקשנים / אלו שאין להם לשלם
ותשאיר אתכם עם הלקוחות הרציניים

 

[levy]

אשכול מעולה!!!

חייבת להסתייג לגבי חתימת חוזים.
מדברים כאן כ"כ הרבה על ה'חוזה המקודש'
יום אחד התיישבתי והכנתי חוזה כנדרש, מעוצב ומנוסח.
יצא לי לחתום עם שני לקוחות.
ועם שניהם נפלתי!
מה שלא קרה בכל הפעמים הקודמות.
שלחתי קובץ מושלם לפני התשלום, כי סמכתי על החוזה.
(באחד מהם סוכם מראש על שוטף +30)
ועד שראיתי את הכסף לקח הרבה מאוד זמן.
החוזה לא עזר הרבה, כי 1500 ש"ח לא תמיד מצדיקים ללכת לבית דין, או לעו"ד, או לבית משפט. תשקללו את הזמן, תשלומים לבי"ד / לעו"ד, עצבים, ובסוף עוד אפשר לצאת עם פסק שהלקוח צריך לשלם 10 ש"ח בחודש...

מאז- אני מסכמת במייל בצורה פשוטה וברורה את פרטי הפרויקט ואת המחירים.
לא מוציאה עבודה בלי לקבל כסף,
ושלום על ישראל.

 

[ליבליב]

היי.
סיפור שקרה לי לאחרונה, שאולי ילמד אתכם דבר או שניים.
ישנו אדם שמסתובב בפורומים כאן, שביקש עזרה לשנות משהו קטן קטן באיור מסויים שברשותו, ואני בטוב ליבי הצעתי לו את העזרה שלי מכל הלב. ידעתי שזה ייקח לי פחות מחמש דקות וחשבתי לעשות חסד.
מפה לשם, נגררתי איתו לשיחה של שעה וחצי בטלפון, שבה הגענו למצב שהוא שידל אותי לבטל את השינוי, ולעשות לו עבודה בסכום מסויים, בתשלום מאד מאד סימלי. הוא אמר שאין לו בעיה לשלם, שהוא סומך על כל מה שאעשה בעיניים עצומות ושיש לו עוד הרבה עבודה בשבילי וכו וכו. כך שלקחתי את הריסק ולא בקשתי ממנו מקדמה.
כשסיימתי את העבודה, הוא אמר שזה מאד יפה וכו, אבל הוא לא מרוצה, ביקש כל מיני שינויים מוזרים, שהיו הורסים את העבודה, והציע לעשות אותה מהתחלה בכיוון אחר שעלה פתאום בדעתו, ושהוא מצטער שלא הסביר את עצמו קודם וכו. אמרתי לו שאני לא מתכונן לעשות את העבודה שוב, וחבל שעבדתי לחינם רק כי "הוא לא הסביר את עצמו טוב"... הוא הודיע לי חגיגית שאני מחוייב לבצע כל שינוי שעולה בדעתו, אפילו מאה שינויים, עד שהוא יהיה מרוצה. וכל זה כמובן באותו סכום שבקשתי ממנו כשחשבתי שזו תהיה עבודה קצרה.
אחרי דין ודברים, לצערי נאלצתי לשחרר אותו, והוא הלך לדרכו בלי לשלם. כשהוא משתמש לבסוף באיור המקורי שהיה לו לפני שנפגשנו, שהוא היה היסטרי לשנות.
כך יצא שעבדתי כמה שעות חינם, על חשבון העבודה הרציפה שלי, והאיש הלך כשהוא מודיע שעשיתי לו עוול נורא ואיום (אין לי מושג מה) ושאני לא בסדר ש"זרקתי אותו לקרשים"...

הכי גרוע, התחושה שיצאתי כל כך טירון, אחרי שנים של עבודה באיור, רק כי נתתי לעצמי להיות נחמד מדי...

כפי שאמרו המומחים מעליי, לקוח שחופר וחופר, יחפור תמיד.
אם זה על העבודה ואם זה על המחיר.
ולקוח שחופר על שניהם, כדאי לשחרר אותו כבר בהתחלה, אלא אם אתם משועממים. כי הוא בטוח משועמם. ומי שמשועמם, אין לו לשלם, והוא יציקקק.
ואל תסמכו על מראה של ירא שמיים או "אנ"ש", לעניין מקדמות וכדומה.

והעיצה הכי טובה שיש לי לתת: לקוחות טובים ,שמכבדים אתכם, סומכים עליכם ויודעים וברורים במה שהם רוצים, תתנו להם מעל מה שמגיע להם, תשקיעו בהם ותראו ברכה.

מזדהה מאווווד! זה גם העצה שאני רציתי לכתוב בערך.

חזק
הדבר הכי הכי מומלץ, באמת
זה לחתום חוזה עם כל לקוח חדש (בעבודות קטנות של לקוחות חוזרים אני לפעמים מחפפת בעניין החוזה, אבל עם החדשים זאת חובה קדושה!)
עצם חתימה על ההסכם תסנן את כל המשועממים / קשקשנים / אלו שאין להם לשלם
ותשאיר אתכם עם הלקוחות הרציניים

רונית הלוואי והנוסחא הזו הייתה וודאית ומוחלטת אבל יש כאלה שיסחטו אותך בכל מצב. לכן גם כן מומלץ לשלב תחושות בטן לגבי לקוחות בעייתיים.
לי היה מקרה (שזכור לי הכי לרעה בכל מערך העבודות שביצעתי-ממש טראומה.) עם לקוחה שמההתחלה הייתה לי תחושת בטן לא טובה בנוגע לעבודה מולה.
שמתי את זה בצד (כי לא רציתי לשפוט בנאדם סתם כי: אולי זה רק היה נשמע לי ואולי לא הבנתי נכון וכו׳ וכו׳ ) וכתבתי באמת כל מה שהיה חשוב לי בהסכם עבודה מולה בהתכתבות בינינו כדי שהכל שיהיה ברור מההתחלה כמו עניין העברת הקבצים שיתבצע רק לאחר העברת התשלום,
מועד הדד ליין שהיה באותו עת שרצתה את העבודה מוגדר כ״לא לחוץ/בלי לחץ״ (היה חשוב לי לדעת בוודאות כי זה היה לפני פסח וגם הודעתי שאני לא עובדת בחול המועד אז בהמשך העבודה תתבצע לאחר החג..היא הסכימה על זה כאמור.)עניין התיקונים וכמות פוזות ואופציות שונות ונוספות -הכל היה ברור.
היה התעסקות רבה עם הוזלת המחיר, נגעו לי בנקודות הרחמניות שלי(שברוך ה׳ יש הרבה נקודות כאלה) , ויאללה, הוזלתי.
מה שקרה זה שאני כל כך רציתי שהעבודה תצא טוב (בזמן שהלקוחה ניסתה רק לחסוך ולחסוך אז וויתרה על דברים בשביל שיעלה לה פחות) ומעצמי נתתי יותר ממה שסיכמנו כדי שיצא יפה.
הודעתי שזה אקסטרה ממני כי אני פרפקציוניסטית וחשוב לי שיצא יפה.
לא רציתי כסף, אבל כן ציפית למינימום של משא ומתן באמונה.
מה שקרה אחרי זה זה שהלקוחה הנ״ל חשבה שהיא קנתה את נשמתי ושאני חבה לה את חיי.
כנראה שהתלהבו מהעבודות ופתאום הם כן רצו לסיים מוקדם יותר.
הודעתי שזה יהיה בלתי אפשרי לסיים את הכל עד לחג ושאוכל להמשיך רק אחרי.
ומאז קיבלתי יחס כאילו עשקתי בנאדם וכאילו אניי זאת שלא יצאה בסדר ושאני חייבת להם וכן קבענו שנסיים לפני החג וכו׳ וכו׳
מצצו לי את הדם בקשית. קשית של טרופית!-לא של האייס קפה השחורה הגדולה.
של טרופית!
זה היה מיייייגע.
תלונות בלי סוף ומילים עוקצניים של ילדות בגן. בעעע
כל כך רציתי לסיים כבר את הפרוייקט הזה כי לא יכולתי לסבול את ההתקשרות עם הלקוחה הזו שאפילו שהיה לי הכל מתועד כל ההסכמים בינינו והכל היה לטובתי- תמיד היא הוציאה את זה כאילו אני לא בסדר.
קיצור, בהחלט הייתי מוותרת על העבודה הזו אם הייתי יודעת שלכיוון הזה זה הולך.
זה שאב ממני כל כך הרבה אנרגיות.
כל פעם שהיא הייתה אומרת משהו שנגד את כל מה שדיברנו, הייתי צריכה לשלוח לה צילומי מסך של השיחות הקודמות שלנו כדי להראות לה שזה לא מה שסוכם בהתחלה.
זה שהייתי צודקת לא היה כזה פקטור משמח מבחינתי (חוץ מזה שהייתי מוגנת כמובן).
כי עצם ההתנהלות הלא בוגרת והסחטנית של לקוחה כזו הוציא לי את כל החשק והמצב רוח.

הטעות שלי איתה הייתה גם שלא הקשבתי מההההתחלה לתחושות הבטן שלי.
וגם שחפפתי בחוזה ולא שלחתי אותו בתור מסמך בפני עצמו אלא הסכם העבודה הוחלט שיהיה עצם ההתכתבות שלנו ומה שסוכם ואושר בהתחלה לפני תחילת העבודה .

עוד עצה בעקבות הסיפור הנ״ל..:
אני אז- די איבדתי אמון בלקוחות ונהייתי באותה תקופה טיפה ״חשדנית אובר״.
זה גם לא מומלץ.
זה שנופלים עם בנאדם אחד שתיים או שלוש... לא אומר שכולם כך.
הניעור שלי מהחשדנות over הגיע אחרי שפיספסתי עבודה שהייתי מאוד שמחה לבצע אותה- והתפספסה רק בגלל אותה כוויה שקיבלתי מהלקוחה ההיא שגרמה לי לחשוש ולחשוד יותר מדי ב/מלקוחות.

לסיכום.
1. לקוח שמעלה תחושות בטן רעות?- תברחו.
2. כבר נפלתם?- תיהיו תמיד מוגנים בחוזה מסודר מרוכז וברור.
3. הזהרו ממתן צ׳ופרים ללקוחות שאתם לא מכירים- הם לא יקבלו את זה בהערכה. הם פשוט יחשבו שאתם יכולים לעשות להם עוד דברים ככה על הדרך בלי תוספת תשלום וברגע שלא תסכימו הם יכעסו ויעקמו את האף- (כי מה הבעיה שלך? זה רק חמש דקות לצייר את זה מחדש בפוזיציה אחרת!)
4. מנסים לדרוך ולצער אותכם?- נסו כמה שפחות לתת לזה להשפיע עליכם..אתם מוגנים אחרי הכל ומה לעשות שאי אפשר לתקן את העולם כולו ואת כל בני האדם עליו ..לא לקחת קשה.זה בעיה יותר שלו (של הלקוח.) לא שלכם.
5. סיימו את העבודה כמו גדולים בצורה הכי טובה שאתם יכולים, קבלו את הכסף שלכם ושלחו את הלקוח לשלום.
ל-ש-ל-ו-ם!
6. המשיכו ללקוח הבא עם מחשבות אופטימיות וגישה חיובית.
חבל לאבד לקוח טוב בגלל לקוח רע.

אז שיהיה לכולנו המון הצלחה וסייעתא דשמיא אה?

(עריכה:
הווו ואאה....
הרבה זמן לא כתבתי מגילה כזאתי ארוכה...
נו, מקווה שיהיה למישהו לתועלת.. )

 

[ronitg]

@levy
צריך לדעת לנסח חוזה, ולשנות אותו כמובן בהתאם ללקוח שעומד מולך
בהסכם עצמו אני מציינת שקבלת הקבצים הסופיים לדפוס - רק לאחר קבלת התשלום.
בגדול אני לא עובדת עם שוטף פלוס, מניסיון - גם לעמותות וסמינרים וכאלה, יש אפשרות להוציא סכומים מקופה קטנה (1500 זה לחלוטין סכום של קופה קטנה)

אם זה לקוח רציני מאוד, ובדר"כ לקוח שאני כבר מכירה, שאין לו שום דרך אחרת מלבד לשלם בשוטף פלוס, אז גם לזה יש כמה פתרונות-
דבר ראשון לקבל מקדמה כלשהי,
דבר שני אני תמיד שמה בהסכם שורה של פרטי המשלם, ששם הוא צריך לרשום מי בדיוק משלם, מה שמו ומה מספר טלפונו וכו', מניסיון זה מונע הרבה בעיות.
כשרואים שאת רצינית בדר"כ לא מורחים אותך.

ולסיום - אם מצאת לך דרך שנוחה לך ויעילה לך לתקשר עם לקוחות, תשתמשי בה ואל תתייחסי לשום עצה אחרת

 

[levy]

@ronitg
כמובן ששיניתי את פרטי החוזה בהתאם ללקוח.

לקוח שהכל רץ מצוין- זו לא הוכחה.
השאלה שלי היא מה קורה במקרה שהלקוח מבריז.
האם החוזה עוזר לי יותר מתכתובת ברורה במייל?
התשובה היא ככל הנראה שלא.
בשניהם צריך לנדנד ללקוח, ואם לא הולך - להתחיל עם צעדים יותר דרסטיים.
תכתובת ברורה במייל קבילה בבתי משפט בדיוק כמו חוזה.

 

[ronitg]

ועכשיו אליך, @ליבליב
דבר ראשון אני בעד תחושות בטן!!
איפה ראית שכתבתי שלא?
להתקדם עם לקוח ולהגיע להסכם מסודר זה שלב שני רק אחרי תחושות בטן!
הריעו לתחושות הבטן!!

ולעצם סיפורך-
לדעתי העניין של תחושת בטן לא נגמר אחרי חתימת ההסכם (שלא חתמת במקרה הזה, כפרה!)
אלא ממשיך לאורך כל ההתקשרות עם הלקוח, וזה גם משהו שלומדים עם הזמן.
לכולנו יש חשק לתגמל, ולצ'פר, ולהיות נחמדים. בפרט אם זה מלווה בהערכה כנה של הלקוח.
אבל באמת לפעמים את רואה שלקוח משנה כיוון, משהו בתקשורת ביניכם מתחיל להעיק עליך, לא יודעת מה - אני במקרים כאלו די מצמצמת מגע, עונה עניינית ועובדת עפ"י מה שסוכם.
משתדלת לא להיכנס לשום ויכוח או דו שיח עצבני (ואת יודעת כמה זה קשה לי)
בדר"כ גם הלקוח מבין שאת לא בעניין של לבזבז את החיים על ויכוחים, ודי מהר חוזר לתלם.

ורק שלא תצא מפה תחושה שרוב הלקוחות חופרים - רובם דווקא נחמדים מאוד!
לפחות אלו שלי

 

[ronitg]

@ronitg
כמובן ששיניתי את פרטי החוזה בהתאם ללקוח.

לקוח שהכל רץ מצוין- זו לא הוכחה.
השאלה שלי היא מה קורה במקרה שהלקוח מבריז.
האם החוזה עוזר לי יותר מתכתובת ברורה במייל?
התשובה היא ככל הנראה שלא.
בשניהם צריך לנדנד ללקוח, ואם לא הולך - להתחיל עם צעדים יותר דרסטיים.
תכתובת ברורה במייל קבילה בבתי משפט בדיוק כמו חוזה.

אבל למה את כל הזמן רצה לכיוון של בית משפט?
פשוט, בחוזה את יכולה לעגן המון דברים, כדי שלא תגיעי למקום שאת צריכה לרדוף אחרי הכסף.
וגם במייל מנוסח וברור, אם זה יותר נוח לך.
(להרגשתי, עדיין, עצם חתימת הלקוח על ההסכם נותנת לו רגש רצינות ואחריות. בלי קשר למה קביל בבית משפט)

וכן, אני יכולה להגיד ב"ה שמאז שהתחלתי להתנהל כמו בנ"א, אני לא צריכה לרוץ אחרי הכסף
ואם כן - אז בצורה מינורית מאוד.
טפו טפו בלי עין הרע
וזה גם כמובן הודות לתחושות הבטן שאני מקשיבה להן יותר
...והכל בסופו של דבר סיעתא דשמיא

 

[מלכי וולף]

בואו נפתח פה אשכול עצות ללקוח המתחיל..

 

[ליבליב]

ועכשיו אליך, @ליבליב
דבר ראשון אני בעד תחושות בטן!!
איפה ראית שכתבתי שלא?
להתקדם עם לקוח ולהגיע להסכם מסודר זה שלב שני רק אחרי תחושות בטן!
הריעו לתחושות הבטן!!

ולעצם סיפורך-
לדעתי העניין של תחושת בטן לא נגמר אחרי חתימת ההסכם (שלא חתמת במקרה הזה, כפרה!)
אלא ממשיך לאורך כל ההתקשרות עם הלקוח, וזה גם משהו שלומדים עם הזמן.
לכולנו יש חשק לתגמל, ולצ'פר, ולהיות נחמדים. בפרט אם זה מלווה בהערכה כנה של הלקוח.
אבל באמת לפעמים את רואה שלקוח משנה כיוון, משהו בתקשורת ביניכם מתחיל להעיק עליך, לא יודעת מה - אני במקרים כאלו די מצמצמת מגע, עונה עניינית ועובדת עפ"י מה שסוכם.
משתדלת לא להיכנס לשום ויכוח או דו שיח עצבני (ואת יודעת כמה זה קשה לי)
בדר"כ גם הלקוח מבין שאת לא בעניין של לבזבז את החיים על ויכוחים, ודי מהר חוזר לתלם.

ורק שלא תצא מפה תחושה שרוב הלקוחות חופרים - רובם דווקא נחמדים מאוד!
לפחות אלו שלי

לא לא אמרתי שאת לא בעד תחושות בטן,
אמרת שחוזה גורם לאנשים המציקים לברוח אבל אני חושבת שזה לא תמיד נכון ולא תמיד זה עובד.
כן היה הסכם חתום בצורה שכתבתי את התנאים מסודר וביקשתי להחזיר באימייל -״מאושר או לא מאושר״- זה הסכם לכל דבר כמו ש @levy אמרה מקודם..
וספציפית המקרה הזה הצ׳ופרים שנתתי היו בהתחלה לפני כל מסכת הפרצופים וההצקות.
עשיתי את זה כי גם לי היה חשוב שהעבודה תצא מוצלחת ,( אחרי הכל השם שלי נמצא על הדבר הזה. )אז לא התמקחתי על תוספת כסף, פשוט עשיתי.
ואחרי זה —— התחיל לו ה״מיני מדור גיהנום״ 1/60 במסגרת העבודה הזו.
ניסיתי לצמצם מגע כמה שיותר אבל זה היה פרוייקט מתמשך וגם לא הועיל לי הצימצום מגע מצידי כי היא לא הפסיקה לבוא בדרישות והאשמות לא הגיוניות ומעצבנות בעליל.
לא משנה כמה פעמים שלחתי צילום מסך בו כתוב במפורש על תנאי העבודה שקבענו- היא פשוט לא שיחררה.
השקעתי ביותר זמן הסברה מאשר זמן ציור בפועל וזה היה מיגע וסוחט אנרגיות כמו לא יודעת מה.
אם הייתי רוצה להיות עורכת דין הייתי הולכת להיות עורכת דין..
מאייר רוצה להשקיע את רוב האנרגיות שלי באיור.

ואם כבר, יש לי עצה גם ללקוחות:
אנחנו אוהבים לצייר. מאייר עובד במקצוע שהוא אוהב.(!)
אל תהרסו את הנקודות פתיחה הזו!
תכבדו/תעריכו את העבודה שאנחנו עושים עבורכם וממילא אתם תתוגמלו.
כי ברגע שמאייר שמח וטוב לו העבודה שלו מוצלחת יותר, כיף לו לתת מעצמו ובא לו גם לתת מעבר.
ברגע שהורסים את יחסי האנוש ובאים בצורה רודה ולא מכבדת זה רק פוגע בכם ובתוצר שתקבלו.
זה כמעט בלתי נמנע וזה וחבל לשני הצדדים.

 

[אבימי]

אוקיי חברים - יש לנו המון מה לומר.
בכדי שלא יהיו לנו אשכולות כמו בפורום גרפיקה - שגדלים כמו האפון של ג'ק,
אני הולך לעשות דבר כזה - לפתוח נספח לאשכול הזה - ושם יהיו סיפורים, דיונים ואנקדוטות ודיונים חביבים להדהים. כאן יישארו רק עצות נטו נטו. כמה הייתי משלם כדי למצוא אשכול כזה כשהייתי מתחיל יא אללה.

אני אתריע יום וחצי כדי שכאן יישארו רק הודעות בצורה הבאה :
->
עצה:
(את העצה בקצרה ובתמצות.)
<-

בבקשה מכם, העבירו כל אחד את ההודעה שלו - שלא בנויה בצורה הנל - לנספח שקישורו כאן
https://www.prog.co.il/threads/נ-ס-פ-ח-לאשכול-עצות-למאייר-ת-מתחיל-ה.375075/

 

[מרים יעל]

@ronitg
תכתובת ברורה במייל קבילה בבתי משפט בדיוק כמו חוזה.

אני לא אגיע לבית משפט על סכומים קטנים, כי אני לא עשירה מספיק בשביל לבזבז כל כך הרבה זמן על זה. אבל ההבדל בין חוזה לתכתובת במייל הוא שחוזה מוציא אותך מקצועית ולא אחת שאפשר למרוח ולסחוט. מנסיון. הלקוח רואה חוזה, הוא רואה בעל מקצוע מנוסה ומקבל את העמדה שלו כלקוח ולא כמעסיק.

 

[רחלי שדמי]

עצה:
אל תחשבו שאם אתם לוקחים מחיר זול אתם משיגים לקוחות.
זה מוריד את הרמה שלכם גם בעיני הלקוח!
לא צריך הרבה לקוחות צריך קצת לקוחות שישלמו הרבה....

 

[אבימי]

עצה:
לקוח/ה שיורד לפסים אישיים,
נוקט בהכפשה, בהערות אישיות, או בטון תוקפני ומלחיץ ללא הצדקה מוחשית, או לא מתחשב בזמני הפעילות המקובלים,
זה באסה רצינית.
השיטה האישית שלי: להתריע פעם אחת, בצורה נחרצת וחד משמעית שסוג תקשורת כזה לא מקובל עליך, ואם הוא ימשיך הקשר יסתיים מיידית,
בדרך כלל הם מתעשתים.
במקרה היחיד שהיה לי אי פעם עם לקוחה שהמשיכה להתקשר בשעות לילה מאוחרות ובפיה טון היסטרי ומוטרף, סיימתי את ההתקשרות על המקום.