דרוש מידע "אצלינו בבית" חלק ב', מה עושים אצלינו בבית, אפילו שלא אמרנו לילדים כלום

[שיר השירות]

בעצם כולם יכולים לכתוב את השורות הבאות:
אצלנו בבית לא מחללים שבת.
אצלנו בבית נוטלים ידיים לפני שאוכלים לחם.
אצלנו בבית מתפללים.
אצלנו בבית מסתובבים בצניעות. והרשימה עוד ארוכה...
אז בעצם זה ברור, בדברים שאצלנו ההורים זה אפילו לא נושא לדיון, כך גם אצל הילדים.

 

[יהודית ק]

'אפילו שלא אמרנו לילדים כלום' משמעותו 'שלא אמרנו חמש פעמים ביום'?
הבנתי.



ואת כל זה עושים אצלכם בלי שההורים אמרו לכם כלום?!?!

זה שטח אש אולי בגלל שמנסים להכנס?

 

[אסתר פ]

נחים בערב שבת,
ובשבת בצהרים אחר הסעודה,- כולם ללא יוצא מן הכלל!!
מפנים כלים מהשולחן לאחר הארוחה,
הקטן לא ימזוג לעצמו אוכל לפני הגדול ממנו

 

[שאפומדיה]

כמובן יש המנהגים 'היקים' שהילד עושה כי אין אחרת
נציין חלק :
בשבת בבוקר נוטלים ידיים ואז עושים קידוש ומיד המוציא
יש תוספת בשיר המעלות
ילד הולך עם טלית מאז שהוא הולך לבית הכנסת בצורה קבועה ורשמית

 

[שרוי]

לתשומת לב כל המערערים והכועסים למיניהם:
לא מדובר פה בשום משפחה מלאכית, מדובר במשפחות סטנדרטיות לחלוטין אבל זה בדיוק הנושא- איזה דברים הם כן עקרונות ברורים שהילדים לא חושבים אפילו לעבור עליהם. וזאת הסיבה שלכל ניק פה יש 1-4 דוגמאות בלבד. בטוחה שאם כולנו גדלנו בבתים בריאים אז יש כמובן את הגבולות שלפעמים עברנו, אבל יש עקרונות ברורים שהם ציפור נפשם של ההורים ואנחנו לא מסוגלים לעבור עליהם.

 

[קוויק]

לא מעירים ולא מחנכים אחד את השני.
וכן, מתאים לאשכול כי זה לא משהו שמדברים עליו או מעירים, ענין של הרגל עם הגדולים ואח"כ כבר זאת ההתנהלות של כולם.

 

[S.g]

ואכן למרות שהילדים לא רובוטים אבל עדיין אצלינו אוהבים אחד את השני.
כל אחד דואג לגשמיות של אחיו/אחותו ולרוחניות של עצמו.
יש זוג הורים אחד בבית ורק הם מחנכים!
ואם מישהו מלשין על השני והמעשה שהלשין עליו לא קשור אליו (כלאמר לא הציקו לו או העליבו או לקחו וכד)
לא מתיחסים להלשנה.
אם בעלי או אני רואים את המעשה אנו מחנכים אבל אם שומעים מאחד האחים/אחיות לא מתיחסים כדי ללמד לא להלשין.

לא מתחייבת שתמיד זה כך. אבל באמת משתדלים וברוך ה' יש אהבת אחים.

זה בנשמה שלי וזה עובר אליהם.
כל אחד ילך לדרכו ולעבודת ה' שלו ולסגנון ביתו בהמשך חייו אבל לא משנה מה יהיה אחדות זה א,ב אצלינו.
לאהוב את האח כמו שהוא גם אם הדרך שלו בעבודת ה' לא תואמת את שלי.

 

[א-ירושלמית]

רק לי נשמע לא הגיוני שבלי לומר מילה הילד ישטוף ידיים לפני אפיה??

כנראה זה תלוי, כמו עוד הרבה דברים, בגיל הילד.
אני מזכירה לשטוף ידיים, וזהו. ואם קורה שנתנו לק תוך כדי האפיה? שוטפים ידיים שוב! ולא קרה כלום.
כולה ילד...

 

[בנברקית]

מבית הורי
דברים שעשינו בלי שאמרו לנו מילה: (אולי חלק פעם פעם וזה כבר הושרש חזק)
לא קמים משולחן השבת ולא קוראים בעיתון תו"כ הסעודה
לא עולים עם נעליים על הספה
סוגרים את הדלת אחרי שנכנסים הביתה
לא מדברים אל אבא בחוצפה (ושאמא תסלח לנו)
מה שעלה לי בשלוף

 

[ארבע]

לא יודעת למה הילדים שלי מרטיבים בלילה ונדבקים בכינים. אף פעם לא נתתי להם הוראה כזו.

 

[מטעמים]

לעולם לא מדברים על אחרים. טאבו.

 

[Application]

אולי באשכול הזה יותר מתאים להתנסח בלשון חיובית.
שכן הוא עוסק במה שאצלנו 'כן' עושים, לעומת קודמו שעסק במה ש'לא' עושים.
אז אצלנו בבית נוטלים ידיים כשקמים בבוקר
אצלנו בבית מברכים לפני כל דבר שנכנס לפה
אצלנו בבית מברכים ברכות אחרונות
אצלנו בבית משתדלים מאד מאד לשמוע בקול אבא ואמא בפעם הראשונה עד הרביעית
אצלנו בבית חיים ונושמים ומבלגנים
אצלנו בבית יודעים שבשבת אסור לצייר
אצלנו בבית קמים כל בוקר והולכים לגן
אצלנו בבית לפעמים עושים הפגנות
אצלנו בבית לובשים פיג'מה כשהולכים לישון
אצלנו בבית ישנים במיטה ולא על הרצפה
אצלנו בבית אצלנו בבית אצלנו בבית

כלומר, בדברים הגיוניים ומקובלים, כמו ליטול ידיים בבוקר, אלו דברים שמושרשים מינקות ואין צורך לדבר עליהם יותר מידי.
אבל בדברים שקשורים לחינוך - תדירות התזכורות שהם גוררים - משתנה, מילד לילד, מדור לדור, מעניין לעניין.
לכן, ילד אחד קולט אחרי פעם-פעמיים שנועלים דלת אחרי שנכנסים הביתה, וילד שני, נניח רחפן או מרוכז יותר מידי בעולמו - נדרש להגיד לו זאת שוב ושוב ושוב, וגם זה לא תמיד יספיק.

וכל אלה שאצלם לא נכנסים ל.. למשל, ועוד כהנה וכהנה, לא נותר אלא לציין לשבח את הורותם המופלאה והמקסימה. זה כי הם הלכו בטח לסדנאות הורות או הנחיית הורים וכל האלה לחיזוק הסמכות ההורית, ואני לא...

 

[אלף אורות]

אחרי שאמא אומרת "לא" באופן שאינו משתמע לשתי פנים, הם לוחצים, שואלים שוב, מסבירים למה כן, שואלים למה לא, מתווכחים, צועקים ו....להמשיך?
אבל האמא עקשנית, לא, זה לא.

 

[דדד]

אֶצְלֵנוּ בַּבַּיִת קוֹפְצִים עַל מִטּוֹת

בְּשַׁבָּת אַחֲרֵי צָהֳרַיִם

אֶצְלֵנוּ בַּבַּיִת נוֹתְנִים בְּעִיטוֹת

וּצְרָחוֹת עַד לֵב הַשָּׁמַיִם.

אֶצְלֵנוּ בַּבַּיִת מְטַפְטְפִים פֶּטֶל אָדֹם

חָמֵשׁ דַּקּוֹת לִפְנֵי שַׁבָּת,

אֶצְלֵנוּ בַּבַּיִת לֹא עוֹבְרִים לְדֹם

כְּשֶׁאֲנִי מְעִיפָה תְּ'מַבָּט.

אֶצְלֵנוּ בַּבַּיִת חַיִּים בְּשִׂמְחָה,

בְּרֹגַע, שַׁלְוָה וְנָחַת

אֶצְלֵנוּ בַּבַּיִת גְּדֵלָה מִשְׁפָּחָה

בִּשְׁבִילֵנוּ הִיא הֲכִי מֻצְלַחַת.

 

[מולטיגרפיה]

כנראה זה תלוי, כמו עוד הרבה דברים, בגיל הילד.
אני מזכירה לשטוף ידיים, וזהו. ואם קורה שנתנו לק תוך כדי האפיה? שוטפים ידיים שוב! ולא קרה כלום.
כולה ילד...

לא על זה דיברתי.
דיברתי על שברים שמעולם לא אמרו לילד ומישום מה הוא מעצמו עושה..

 

[עד מתי]

אצלינו בבית לוקחים איגלו בלי שאמרתי מילה !

אהבתי

 

[S.g]

אֶצְלֵנוּ בַּבַּיִת קוֹפְצִים עַל מִטּוֹת

בְּשַׁבָּת אַחֲרֵי צָהֳרַיִם

אֶצְלֵנוּ בַּבַּיִת נוֹתְנִים בְּעִיטוֹת

וּצְרָחוֹת עַד לֵב הַשָּׁמַיִם.

אֶצְלֵנוּ בַּבַּיִת מְטַפְטְפִים פֶּטֶל אָדֹם

חָמֵשׁ דַּקּוֹת לִפְנֵי שַׁבָּת,

אֶצְלֵנוּ בַּבַּיִת לֹא עוֹבְרִים לְדֹם

כְּשֶׁאֲנִי מְעִיפָה תְּ'מַבָּט.

אֶצְלֵנוּ בַּבַּיִת חַיִּים בְּשִׂמְחָה,

בְּרֹגַע, שַׁלְוָה וְנָחַת

אֶצְלֵנוּ בַּבַּיִת גְּדֵלָה מִשְׁפָּחָה

בִּשְׁבִילֵנוּ הִיא הֲכִי מֻצְלַחַת.

חזק!!!!!!!!!!!

 

[ברבור באגם]

מפסיקים לפני שנמאס משאירים טעם של עוד
מפרגנים אחד לשני
המשפחה זה הדבר הכי חשוב בעולם
מלתת לא מפסידים שלך לחמך
להתפלל להיות מהנותנים ולא מהמקבלים
מי שמסתובב אחורה נהיה נציב מלח להסתכל תמיד קדימה

 

[צילום בכיף]

כמובן יש המנהגים 'היקים' שהילד עושה כי אין אחרת
נציין חלק :
בשבת בבוקר נוטלים ידיים ואז עושים קידוש ומיד המוציא
יש תוספת בשיר המעלות
ילד הולך עם טלית מאז שהוא הולך לבית הכנסת בצורה קבועה ורשמית

ד"ש

 

[צילום בכיף]

ד"ש

אבל גם בשבת בלילה קודם נוטלים ידים
ואח"כ קידוש
השלב הזה שיש אורחים ורק מחכים לראות מתי הם דברו....