ייתכן ויש מקום גם לביקורת שלילית, כאשר היא נעשית באובייקטיביות ובענייניות לגופו של ספר ועל פי פרמטרים מקצועיים - זו כבר שאלת רב.
אין צורך בשאלת רב כאשר הדברים מפורשים בחפץ-חיים כלל ה' שאסור לבזות את חברו בענייני חסרון שלמות המעלות, אפילו אם אינו מגזים כלל.
הח"ח מצטט באות ב' את הגדרת הרמב"ם מה נכלל באיסור לשה"ר דָּבָר שֶׁגּוֹרֵם, אִם יִתְוַדַּע זֶה לַאֲנָשִׁים, לְהַזִּיק לוֹ בְּגוּפוֹ אוֹ בְּמָמּוֹנוֹ אוֹ לְהָצֵּר לוֹ אוֹ לְהַפְחִידוֹ.
עפ"ז ברור שביקורת שלילית שעשויה לגרום נזק ממוני ולפגוע במכירות, היא לה"ר מהודר, כפי שמבואר בכלל א' שאין חילוק בין כתיבה לדיבור בזה. מותר לספק ביקורת שלילית למי שמתעניין ברכישת הספר, אבל כמובן לא על במה ציבורית.
השאלה ששייכת היא אם הביקורת אפילו השלילית היא מקדמת מכירות, כיון שהיא מספקת לספר תודעת לקוחות. ביקורת שהיא שלילית מאוד - ודאי לא תוסיף לקוחות.