איך כותבים "עשה אותו"

[חיוכון]

עשאוֹ
או
עשהוּ

 

[בנימין41]

גם וגם.
עשהו - לשון מקרא.
עשאו - לשון משנה ותלמוד.

 

[יענקי111]

תהילים צה ה
אֲשֶׁר לוֹ הַיָּם וְהוּא עָשָׂהוּ וְיַבֶּשֶׁת יָדָיו יָצָרוּ.
סנהדרין צט ב
אמר ר"ל כל המלמד בן חבירו תורה מעלה עליו הכתוב כאילו עשאו, שנא' ואת הנפש אשר עשו
בחרן.
המסקנה: גם וגם.
אך בלשון העברית שלנו יותר נכון עשהו!

 

[למען דעת]

שימו לב!
עשהו - מלעיל! עשאו - מלרע!

 

[יענקי111]

שימו לב!
עשהו - מלעיל! עשאו - מלרע!

מה אעשה ולא הבנתי?

 

[למען דעת]

כוונתי שיש הבדל בקריאה בין עשהו בלשון מקרא שהוא מלעיל, לעשאו בלשון חז"ל שהוא מלרע.

 

[חיוכון]

גם וגם.
עשהו - לשון מקרא.
עשאו - לשון משנה ותלמוד.

תודה. זה ידעתי.
אך מה על פי השפה העברית.

 

[חיוכון]

אך בלשון העברית שלנו יותר נכון עשהו!

מנין לך ?

 

[אפכא מסתברא]

שניהם נכונים, אך מחדשי השפה העברית חיבבו יותר את לשון התנ"ך (מן הסיבה הפשוטה - הם רצו להתנתק מן המשנה והתלמוד והראשונים והאחרונים, מן השולחן ערוך וכל כיו"ב). זו הסיבה שאתה שומע אנשים אומרים 'ללכת' ולא 'לילך', 'עצים' ולא 'אילנות' וכד'. בין 'עשאו' ל'עשהו' אין 'נכון' או 'לא נכון', 'נכון יותר' או 'נכון פחות'; שתי הצורות נכונות, השאלה מה מקובל. בספרות שלנו, בפרט התורנית, תמצא גם את זה וגם את זה.

 

[eden7115]

תהילים צה ה
אֲשֶׁר לוֹ הַיָּם וְהוּא עָשָׂהוּ וְיַבֶּשֶׁת יָדָיו יָצָרוּ.
סנהדרין צט ב
אמר ר"ל כל המלמד בן חבירו תורה מעלה עליו הכתוב כאילו עשאו, שנא' ואת הנפש אשר עשו
בחרן.

מהדוגמאות האלו אולי ניתן להסיק שאם מדובר בדומם יש לומר "עשהו" ואם מדובר בבן אדם אזי "עשאו" היא הצורה הנכונה.
מישהו יודע לאשר או לשלול תיאוריה זו?

 

[אפכא מסתברא]

"וישמן ישרון ויבעט שמנת עבית כשית ויטש אלוה עשהו" (דברים לב, טו) - 'עשהו' כאן מתיחס לבני אדם ('ישורון'). בכלל, מדוגמא אחת אי אפשר להסיק מסקנות מכלילות.

 

[eden7115]

לא הסקתי, רק ביררתי אם אפשר להסיק...

 

[אפכא מסתברא]

קראתי היטב שביקשת 'לאשר או לשלול'. לא טענתי שהסקת. זה נראה שצריך להוסיף פה תווים למלים