שיר איזהו השיר #9 - ציטוטים ומשלב

[דיונון]

סליחה על האיחור הדרמטי.

שירה איכותית היא שירה במשלב גבוה, עשירה במניירות, בשפה שנמתחת לאורך ולרוחב, בקישוטים וסלסולים כמו טקסטורה של סורג ערבי-פרסי.
אמנם בשירה המודרנית הכלל הזה נשבר, אבל בכל זאת... הקלאסיקות תמיד מנצחות.

אז האתגר כאן הוא מאד פשוט -
א. משלב גבוה - קרי שפה גבוהה, מילים מיוחדות וכו'.
ואצטט:

שמעתי פעם משפט נחמד: ההבדל בין שיר לסיפור הוא שבסיפור כותבים הולכת על המדרכה, ובשיר כותבים הוֹלְכָה על המדרֶכֶת.

(פוסט לגזור ולשמור)
ב. ציטוטים.
שילוב פסוקים ואמרות מפורסמות דיין כדי להוות מקור בפני עצמן.
אולי זה יוכל להועיל בעניין.

ספוילר: פרס מצטיין

כדי לדרבן ולעורר את אתגרי השירה המנומנמים קמעא החלטתי על הענקת פרס ביניים למנצח אתגר זה.
כסף או שווה כסף לא בא בחשבון .

בכל אופן, זה מה שיש לי להציע -
באם ירצה מנצח האתגר הזה - נעבוד על שיר משותף אחד על אחד

שאלות, לבטים, בירורי מילים, חידודי עפרונות, רעיונות, סקיצות, הבהרות, וכל מה שהוא לא השיר הסופי בעצמו -
מוזמנים בחום להיכתב בנספח.

הזמן קצר.

 

[הזדמנות]

מה לשמחה בספינה
זו מן הלמין היא מפלגת
באילו ימים היא ספונה
על ולמה חוגגת?

וכי בכה גם תבכה
אך הבל בילתה ימותיה
כשלושה וכארבעה תנוקה
לעולם לא תירשנה

התתהלך את האלוקים, שמא?
תשרוד סערות ורוחות?
או אולי בשעה עולמה
תקנה לכל הפחות

 

[נ. גל]

נטה ידך אל העיר
בן אדם
נטה ידך אליה

שים עיניך למגדליה
בחן את מבצריה
הבט את בתיה
צפה אל רחובותיה
הומי האדם והבהמה

ראה את מגדלי השן
הגאים, העיקשים
הבט אל מבצריה
הפתלתלים וקשי העורף
פנה אל בהמותיה
הבורחות מיד אדוניהם
ראה גסות ליבם
כי בתאוותם – תועבותם

צפה אל אנשיה
כי ישרים המה בדרך
הולכים אל מקומם
ומכירים בו
משעבדים בהמותיהם
ופורשים כפיהם

הבט אל תוכך,
בן אדם
העיר הזו –
היא ליבך

 

[<סקריפטית>]

אֲדָמָה בְּקוּעָה, יָבְשׁוּ פָּנֶיהָ
טִפּוֹת לֹא לִחְלְחוּהָ מִזֶּה עוֹנָה
כְּמוֹ יָרְאָה הַלַּחְלוּחִית מִפָּנֶיהָ
הַטִּפָּה לֹא נוֹגַעַת בָּהּ, אַף לֹא חוֹנָה.

רַק שֶׁמֶשׁ צָרְבָה רְגָבֶיהָ
הִשְׁלִיכָה עָלֶיהָ קַרְנִי חֹם
יָבְשׁוּ לְאִטָּם כָּל מֵרְחָבֶיהָ
הֶאֱבִידוּ לָהֶם הַיְּכֹלֶת לִלְחֹם.

נִשְׁכְּחָה, נִשְׁחֲקָה מִמֶּנָּה הַחַיּוּת
חֲרָקִים מָצְאוּ בָּהּ מִשְׁכַּן מְחִילָה
מַעֲנִיקִים לָהּ בִּמְרֻצָּם תְּעוּדַת עֲנִיּוּת
עַד אֵינָהּ מׇכֶּרֶתּ עַצְמָהּ כְּבַתְּחִלָּה.



פֶּתַע הוֹפִיעַ בָּהּ מִדְרַךְ כַּף רֶגֶל
טָבַע בָּהּ בְּקִיעִים מִצּוּרַת סֻלְיָתוֹ
כְּמוֹ נָעַץ בָּהּ קָנֶה וְדֶגֶל
יָבוֹא לַעֲבֹר כָּאן עִם כָּל פָּמַלְיָתוֹ.

ספוילר: תמונת ההשראה

 

[7שבע7]

כפי שכתבתי בנספח, אני מביאה פה שיר שבעלי כתב.
זהו שיר שמאגד בתוכו את הלכות פדיון הבן (הוא נכתב לכבוד פדיון הבן של תינוק במשפחה שלנו). כל שורה מסתיימת בציטוט מפסוק.
אני ניקדתי כעת את השיר, ואני מקווה שלא טעיתי בהבנת חלק מהמילים...
[יש לו גם הסברים לשיר, אולי בהמשך אביאם בנספח].


מֶלֶךְ עַל מְלָכִים וְשָׂרִים, בְּאָמְרוֹ עֲשָׂרָה מַאֲמָרִים, נִתְלוּ בָּרָקִיעַ מְאוֹרִים, נִרְאוּ רָאשֵׁי הֶהָרִים.
בָּחַר בִּשְׁלשָׁה אָבוֹת, נִבְדְּלוּ מֵעוֹבְדֵי תּוֹעֵבוֹת, נִכְתְּרוּ בְּמִדּוֹת טוֹבוֹת, כִּי מֵרֹאשׁ צוּרִים.
בְּמוֹפְתָיו זִמֵּר עָרִיצִים, הוֹצִיא עַמּוֹ מִתַּחַת לוֹחֲצִים, מִלְטוֹ מֵרוֹדְפִים וְרוֹצְצִים, אֲשֶׁר עָבַר בֵּין הַגְּזָרִים.
נִגְלָה עַל הָר וְעִשְׂבּוֹ צִמַּח, הִנְחִילָנוּ שְׁסָ"ה וּרְמַ"ח, בְּקַיְּמֵנוּ אוֹתָם נִשְׂמַח, פִּקּוּדֵי ה' יְשָׁרִים.
צִוָּנוּ נָתוֹן סְלָעִים חֲמִשָּׁה, לִמְשָׁרְתוֹ מְשַׁמֵּשׁ בִּקְדֻשָּׁה, לִפְדּוֹת בָּהֶם בְּכוֹר הָאִשָּׁה, כָּל פֶּטֶר רֶחֶם הַזְּכָרִים.
עֵרֶךְ כֶּסֶף אִם עָשִׁיר וְאִם דַּל, אַךְ יוֹצֵא דֹּפֶן מִבְּכוֹרִים נִבְדָּל, וּמִמִּצְוַת פִּדְיוֹן אָבִיו יֶחְדַּל, אָמַר אֵלַי עִם הַנְּעָרִים.
עַל בֶּן הַכֹּהֵן חִיּוּב לֹא חָל, וְכֹהֶנֶת כִּי תֵּלֵד שָׁנִים יִנְחַל, אֶת פְּנֵי הַכֹּהֵן בַּעְלָהּ לֹא יְחַל, לַלְוִיִּם בִּלְשָׁכוֹת פְּטוּרִים.
בְּמוֹעֲדוֹ חָלְקוּ יְשִׁישִׁים, מֵהֶם בָּחֲרוּ בְּאֶחָד וּשְׁלוֹשִׁים, כְּנֶגְדָּם יְבַקְּשׁוּ הַפְלָגַת חִדּוּשִׁים, וְלֹא אָמְרוּ הָעוֹבְרִים.
הָאָב יִשָּׁאֵל מָה חָפֵץ לְעַצְמוֹ, סַלְעֵי כֶּסֶף אוֹ יָחִיד לְאִמּוֹ, אַךְ לֹא יוּכַל לַעֲשׂוֹת עַצְמוֹ, מֵאַנְשֵׁי הַתָּרִים וְהַסּוֹחֲרִים.
תֵּת רְכוּשׁ לֹא מִן הַנִּמְנָעוֹת, חוּץ מִשְׁטָר שֶׁאֵינוֹ מָעוֹת, אַף לֹא עֲבָדִים וְקַרְקָעוֹת, הוֹלֵךְ לְדוֹדִי לְמֵישָׁרִים.
אִם בְּעֵינֵי הַכֹּהֵן שָׁוֶה, אָבִי הַבֵּן לַטּוֹב יְקַוֶּה, אִם כָּךְ עָרְכוּ לָאָדָם בְּנִינְוֶה, אֱדוֹם וְיִשְׁמָעֵאל מוֹאָב וְהַגְרִים.
בּוֹרֵא לַיְלָה וְיוֹם, יַבִּיט בְּקַיְּמֵנוּ מִצְווֹת פִּדְיוֹם, וְיִגְאָלֵנוּ מִנּוֹרָא וְאָיֹם, חֵיל עַם וּמְדִינָה הַצָּרִים.
יֶאֱסֹף בָּנָיו הַפְּזוּרִים, יַחְזִיר מִקְדָּשׁ וְכֵלָיו הַמְּפֹאָרִים, כֹּהֵן יַקְרִיב אֵילִים וּפָרִים, וְאֵת כָּל חֶלְבּוֹ יָרִים.

 

[גראביצר]

קוּמִי עוּרִי, אַתְּ הַנֶּאֱנַחַת,
הַמִּתְבּוֹסֶסֶת בְּדִמְעֵי הַקִּינָה.
הָסִירִי בִּגְדֵי הַנְּדוּדִים מֵעָלַיִךְ,
סְפוּגֵי הַזֵּעָה, מְלֵאֵי הֶעָפָר.
נַעֲרִי מֵרַקָּתֵךְ אַבְקַת הַצַּעַר,
גּוּפֵךְ רַחֲצִי בַּנַּחַל הַשּׁוֹטֵף.

הִתְנַעֲרִי, לִבְשִׁי בִּגְדֵי מַחֲמַדִּים,
הַשְּׁזוּרִים בִּפְתִילֵי זָהָב וּמֶשִׁי.
צְרוֹרֵי בֹּשֶׂם תְּנִי עַל יָדֵךְ,
גְּדוּשִׁים בְּנִיחוֹחַ אֲשֶׁר עוֹבֵר.
עֲטִי אַדֶּרֶת אַרְגָּמָן מְפֹאָרָה,
אֲשֶׁר פְּאוֹתֶיהָ מְשֻׁבָּצוֹת אַבְנֵי חֵן.

הִתְעוֹרְרִי, פִּקְּחִי עֵינַיִךְ וְהַבִּיטִי,
בַּמַּרְאֶה הַנִּשְׁקָף בְּעַד חַלּוֹנֵךְ.
שִׁלְחִי אַפֵּךְ וְהָרִיחִי הַנִּיחוֹחוֹת,
רֵיחוֹת הַפְּרָחִים וְצִמְחֵי הַשָּׂדֶה.
הַטִּי אָזְנַיִךְ, הַאֲזִינִי לַצְּלִילִים,
צְלִילֵי הַפְּרִיטָה עַל מֵיתָרֵי הַלֵּב.

קוּמִי לְכִי לָךְ אֶל בֵּית הַיַּיִן,
סֹבִּי אֶל שֻׁלְחָן הַמָּלֵא טוּב.
הַשְׂבִּיעִי אֶת הָרָעָב בְּמַאֲכָל,
הַטּוֹב וְנָאֶה, הֶעָרֵב לַחֵךְ.
הַעֲבִירִי אֶת הַצָּמָא בְּיַיִן,
הַמְּשַׁכֵּחַ רָעוֹת וּמַרְנִין הַלְּבָבוֹת.

הֲלָמָה תִּוָּתְרִי כָּאן בִּיגוֹנֵךְ,
הַמַּקְשֶׁה לִבֵּךְ, וּמְכַלֶּה נַפְשֵׁךְ.
אִם תִּרְצִי טוֹבָה לִמְצֹא,
וְאִם בְּנֹעַם תַּחְפְּצִי לָחוּשׁ,
הַשְׁאִירִי אֶת הָעֶצֶב לְבַדּוֹ,
שֶׁיָּנוּחַ בָּדָד עַל מִשְׁכָּבוֹ.

 

[דיונון]

האתגר סגור.
שירים משובחים אחד אחד.
הניקוד בהמשך בעז"ה.

 

[דיונון]

עקב ההודעה המצערת על סופה של פינה זו,
ויתרתי על הניקוד, ואתייחס לשירים בפני עצמם.
באופן כללי - כל חמשת השירים היו מקבלים ניקוד 8-9-10!
השאלה הנותרת היא, איפה היצירות האלו במשך שאר ימות השנה?

*

מה לשמחה בספינה
זו מן הלמין היא מפלגת
באילו ימים היא ספונה
על ולמה חוגגת?

וכי בכה גם תבכה
אך הבל בילתה ימותיה
כשלושה וכארבעה תנוקה
לעולם לא תירשנה

התתהלך את האלוקים, שמא?
תשרוד סערות ורוחות?
או אולי בשעה עולמה
תקנה לכל הפחות

א. ממוקד, חד ונוקב!
מזכיר קצת את סגנונו הנוקב של רבנו האבן עזרא (לא בסגנון הכתיבה אלא בחדות ועוצמת הפאנץ' מחד ועדינותו האמנותית מאידך).
מיקוד - כל שורה וכל מילה במקומה עומדת בלי שום התנצלות. כל הכבוד על זה!
ב. משלב וציטוט - V.
ג. על ולמה חוגגת? - שורה שירתית במיוחד! זיקוק של השאלות לשתי מילים. במקום אחר הן היו קצת 'תלושות', אבל כאן בתוך השיר הן עושות חיל. נפלא!
ד. כפי שכתבתי בנספח, נעשה כאן עוול בל יכופר של חריזת מלעיל ומלרע . לי אישית קשה לחיות עם כאלו שירים בשלום, אבל כאן זה פחות כואב משומה.

לסיכום - שיר ברמה גבוהה מאד, לולא תיקונים קלים והיה בטופ.

*

נטה ידך אל העיר
בן אדם
נטה ידך אליה

שים עיניך למגדליה
בחן את מבצריה
הבט את בתיה
צפה אל רחובותיה
הומי האדם והבהמה

ראה את מגדלי השן
הגאים, העיקשים
הבט אל מבצריה
הפתלתלים וקשי העורף
פנה אל בהמותיה
הבורחות מיד אדוניהם
ראה גסות ליבם
כי בתאוותם – תועבותם

צפה אל אנשיה
כי ישרים המה בדרך
הולכים אל מקומם
ומכירים בו
משעבדים בהמותיהם
ופורשים כפיהם

הבט אל תוכך,
בן אדם
העיר הזו –
היא ליבך

מיוחד במינו!
כמה מעלות טובות...
א. עמידה מלאה בשני תנאי האתגר.
ב. המיקוד של השיר מאד גבוה -
מתחיל בקריאה להתבוננות (נטה ידך, שים עיניך), ממשיך בבית המתמקד בחסרונות העיר (ראה את מגדלי השן), אחריו בית המעלות (צפה אל אנשיה), ולסיום הפאנץ' המסב את ההתבוננות אל האדם פנימה (הבט אל תוכך).
ג. גיוון בפעלים. בקלות היה אפשר ליפול כאן ללעיסה של אותן מילים. שאפו.
ד. שימוש בדימוי חוזר - 'בהמות'.
ה. תוכן מעניין.
ו. הבתים הראשון והאחרון מזכירים את מלותיו של הרב קוק "בן אדם, עלה למעלה עלה".
הסגנון מלוטש וחלק.
שירה ישנה נושנה בתבנית מודרנית!

*

אֲדָמָה בְּקוּעָה, יָבְשׁוּ פָּנֶיהָ
טִפּוֹת לֹא לִחְלְחוּהָ מִזֶּה עוֹנָה
כְּמוֹ יָרְאָה הַלַּחְלוּחִית מִפָּנֶיהָ
הַטִּפָּה לֹא נוֹגַעַת בָּהּ, אַף לֹא חוֹנָה.

רַק שֶׁמֶשׁ צָרְבָה רְגָבֶיהָ
הִשְׁלִיכָה עָלֶיהָ קַרְנִי חֹם
יָבְשׁוּ לְאִטָּם כָּל מֵרְחָבֶיהָ
הֶאֱבִידוּ לָהֶם הַיְּכֹלֶת לִלְחֹם.

נִשְׁכְּחָה, נִשְׁחֲקָה מִמֶּנָּה הַחַיּוּת
חֲרָקִים מָצְאוּ בָּהּ מִשְׁכַּן מְחִילָה
מַעֲנִיקִים לָהּ בִּמְרֻצָּם תְּעוּדַת עֲנִיּוּת
עַד אֵינָהּ מׇכֶּרֶתּ עַצְמָהּ כְּבַתְּחִלָּה.



פֶּתַע הוֹפִיעַ בָּהּ מִדְרַךְ כַּף רֶגֶל
טָבַע בָּהּ בְּקִיעִים מִצּוּרַת סֻלְיָתוֹ
כְּמוֹ נָעַץ בָּהּ קָנֶה וְדֶגֶל
יָבוֹא לַעֲבֹר כָּאן עִם כָּל פָּמַלְיָתוֹ.

א. לו היה נכתב באתגר #8 - ארומה, השיר הזה היה לוקח בגדול!
כל שורה בשיר מחדדת את היובש, הלאות, השפל, היאוש...
ובסוף, במרחק שורה נוספת מופיע בית התקוה המרענן.
ב. משחקי מילים נפלאים בבית הראשון וכן בשלישי (נשכחה-נשחקה).
ספציפית הבית הראשון מאד אינטליגנטי ובעל דימוי מיוחד (כמו יראה הלחלוחית מפניה), אהבתי!
ג. מבנה - בית ראשון מתאר את חוסר הלחות, שני - את השמש המייבשת, שלישי - תיאור גרפי של מצב הביש, והבית הרביעי מביא את הטוויסט עם ההבטחה לעתיד טוב.
היה אפשר לצמצם את שני הבתים הראשונים לאחד, אבל זה לא קריטי כי בתחילת שיר די הגיוני לחזור על עניין אחד פעמיים כדי להדגיש אותו.
ד. השיר בשפה גבוהה ועונה בכך על דרישות האתגר למשלב, פחות לציטוטים (ביטויים כמו מדרך כף רגל לא הייתי מכניס בקטגוריית 'ציטוט').
ה. היתה לי תחושה שישנן שורות שקצת 'התאמצו' כדי להתחרז, אם כי בטוב טעם, אך זה עדיין מורגש מעט.
ו. תוכן השיר התפרש אצלי כמשל ל... ל'מה לא'?! ואז הגיע התמונה וכיווצה לי את המעוף ל'פשוטו של מקרא' - יובש, אדמה בקועה, רגל אדם לא דורכת, ובסוף היא כן דורכת, זהו...
במחשבה שניה ושלישית, התמונה היא רק ההשראה, התוכן עדיין פתוח לפרשנות עומק
לסיכום - פוטנציאל עצום! לדעתי, ליטוש ותרגול נוסף יביא את הכותבת לרמה א' א' א'.
בהצלחה.

*

מֶלֶךְ עַל מְלָכִים וְשָׂרִים, בְּאָמְרוֹ עֲשָׂרָה מַאֲמָרִים, נִתְלוּ בָּרָקִיעַ מְאוֹרִים, נִרְאוּ רָאשֵׁי הֶהָרִים.
בָּחַר בִּשְׁלשָׁה אָבוֹת, נִבְדְּלוּ מֵעוֹבְדֵי תּוֹעֵבוֹת, נִכְתְּרוּ בְּמִדּוֹת טוֹבוֹת, כִּי מֵרֹאשׁ צוּרִים.
בְּמוֹפְתָיו זִמֵּר עָרִיצִים, הוֹצִיא עַמּוֹ מִתַּחַת לוֹחֲצִים, מִלְטוֹ מֵרוֹדְפִים וְרוֹצְצִים, אֲשֶׁר עָבַר בֵּין הַגְּזָרִים.
נִגְלָה עַל הָר וְעִשְׂבּוֹ צִמַּח, הִנְחִילָנוּ שְׁסָ"ה וּרְמַ"ח, בְּקַיְּמֵנוּ אוֹתָם נִשְׂמַח, פִּקּוּדֵי ה' יְשָׁרִים.
צִוָּנוּ נָתוֹן סְלָעִים חֲמִשָּׁה, לִמְשָׁרְתוֹ מְשַׁמֵּשׁ בִּקְדֻשָּׁה, לִפְדּוֹת בָּהֶם בְּכוֹר הָאִשָּׁה, כָּל פֶּטֶר רֶחֶם הַזְּכָרִים.
עֵרֶךְ כֶּסֶף אִם עָשִׁיר וְאִם דַּל, אַךְ יוֹצֵא דֹּפֶן מִבְּכוֹרִים נִבְדָּל, וּמִמִּצְוַת פִּדְיוֹן אָבִיו יֶחְדַּל, אָמַר אֵלַי עִם הַנְּעָרִים.
עַל בֶּן הַכֹּהֵן חִיּוּב לֹא חָל, וְכֹהֶנֶת כִּי תֵּלֵד שָׁנִים יִנְחַל, אֶת פְּנֵי הַכֹּהֵן בַּעְלָהּ לֹא יְחַל, לַלְוִיִּם בִּלְשָׁכוֹת פְּטוּרִים.
בְּמוֹעֲדוֹ חָלְקוּ יְשִׁישִׁים, מֵהֶם בָּחֲרוּ בְּאֶחָד וּשְׁלוֹשִׁים, כְּנֶגְדָּם יְבַקְּשׁוּ הַפְלָגַת חִדּוּשִׁים, וְלֹא אָמְרוּ הָעוֹבְרִים.
הָאָב יִשָּׁאֵל מָה חָפֵץ לְעַצְמוֹ, סַלְעֵי כֶּסֶף אוֹ יָחִיד לְאִמּוֹ, אַךְ לֹא יוּכַל לַעֲשׂוֹת עַצְמוֹ, מֵאַנְשֵׁי הַתָּרִים וְהַסּוֹחֲרִים.
תֵּת רְכוּשׁ לֹא מִן הַנִּמְנָעוֹת, חוּץ מִשְׁטָר שֶׁאֵינוֹ מָעוֹת, אַף לֹא עֲבָדִים וְקַרְקָעוֹת, הוֹלֵךְ לְדוֹדִי לְמֵישָׁרִים.
אִם בְּעֵינֵי הַכֹּהֵן שָׁוֶה, אָבִי הַבֵּן לַטּוֹב יְקַוֶּה, אִם כָּךְ עָרְכוּ לָאָדָם בְּנִינְוֶה, אֱדוֹם וְיִשְׁמָעֵאל מוֹאָב וְהַגְרִים.
בּוֹרֵא לַיְלָה וְיוֹם, יַבִּיט בְּקַיְּמֵנוּ מִצְווֹת פִּדְיוֹם, וְיִגְאָלֵנוּ מִנּוֹרָא וְאָיֹם, חֵיל עַם וּמְדִינָה הַצָּרִים.
יֶאֱסֹף בָּנָיו הַפְּזוּרִים, יַחְזִיר מִקְדָּשׁ וְכֵלָיו הַמְּפֹאָרִים, כֹּהֵן יַקְרִיב אֵילִים וּפָרִים, וְאֵת כָּל חֶלְבּוֹ יָרִים.

מיוחד מאד.
יותר פיוט מאשר שיר.
מעשה אמן.
נשמח לראות עוד מיצירותיו הראויות ללימוד תרתי משמע.
(לא נכנסתי לניתוח קרבי השיר כיון שהמחבר לא משתתף בפועל באתגר, אך לכבוד הוא לנו)

*

קוּמִי עוּרִי, אַתְּ הַנֶּאֱנַחַת,
הַמִּתְבּוֹסֶסֶת בְּדִמְעֵי הַקִּינָה.
הָסִירִי בִּגְדֵי הַנְּדוּדִים מֵעָלַיִךְ,
סְפוּגֵי הַזֵּעָה, מְלֵאֵי הֶעָפָר.
נַעֲרִי מֵרַקָּתֵךְ אַבְקַת הַצַּעַר,
גּוּפֵךְ רַחֲצִי בַּנַּחַל הַשּׁוֹטֵף.

הִתְנַעֲרִי, לִבְשִׁי בִּגְדֵי מַחֲמַדִּים,
הַשְּׁזוּרִים בִּפְתִילֵי זָהָב וּמֶשִׁי.
צְרוֹרֵי בֹּשֶׂם תְּנִי עַל יָדֵךְ,
גְּדוּשִׁים בְּנִיחוֹחַ אֲשֶׁר עוֹבֵר.
עֲטִי אַדֶּרֶת אַרְגָּמָן מְפֹאָרָה,
אֲשֶׁר פְּאוֹתֶיהָ מְשֻׁבָּצוֹת אַבְנֵי חֵן.

הִתְעוֹרְרִי, פִּקְּחִי עֵינַיִךְ וְהַבִּיטִי,
בַּמַּרְאֶה הַנִּשְׁקָף בְּעַד חַלּוֹנֵךְ.
שִׁלְחִי אַפֵּךְ וְהָרִיחִי הַנִּיחוֹחוֹת,
רֵיחוֹת הַפְּרָחִים וְצִמְחֵי הַשָּׂדֶה.
הַטִּי אָזְנַיִךְ, הַאֲזִינִי לַצְּלִילִים,
צְלִילֵי הַפְּרִיטָה עַל מֵיתָרֵי הַלֵּב.

קוּמִי לְכִי לָךְ אֶל בֵּית הַיַּיִן,
סֹבִּי אֶל שֻׁלְחָן הַמָּלֵא טוּב.
הַשְׂבִּיעִי אֶת הָרָעָב בְּמַאֲכָל,
הַטּוֹב וְנָאֶה, הֶעָרֵב לַחֵךְ.
הַעֲבִירִי אֶת הַצָּמָא בְּיַיִן,
הַמְּשַׁכֵּחַ רָעוֹת וּמַרְנִין הַלְּבָבוֹת.

הֲלָמָה תִּוָּתְרִי כָּאן בִּיגוֹנֵךְ,
הַמַּקְשֶׁה לִבֵּךְ, וּמְכַלֶּה נַפְשֵׁךְ.
אִם תִּרְצִי טוֹבָה לִמְצֹא,
וְאִם בְּנֹעַם תַּחְפְּצִי לָחוּשׁ,
הַשְׁאִירִי אֶת הָעֶצֶב לְבַדּוֹ,
שֶׁיָּנוּחַ בָּדָד עַל מִשְׁכָּבוֹ.

א. שיר שלוקח את הקורא למעין רוממות.
ב. משלב גבוה מאד וציטוטים מקיר לקיר.
ג. מבנה השיר ותוכנו - השיר עוסק באבל הנקרא לקום מיגונו ולחזור אל החיים. בית ראשון קורא לעזוב את הדלות וחיי הצער, שני - ללבוש בגדי כבוד, שלישי - לראות להריח ולהאזין לטוב הממתין, רביעי - לאכול ולשתות מעדנים, חמישי - סיכום השיר.
העושר הלשוני ועולמות הדימויים האין-סופיים עיבו את הבתים כך ששלשת הבתים האמצעיים הם בעצם נושא אחד שנפרש מתוך שלוש נקודות מבט (הנוגעות בחושים שונים ובדימויים שונים - בגדים, קול מראה וריח, אוכל ושתיה).
לטעמי היה כדאי להתמקד בדימוי אחד לאורך כל השיר (אם קופצות לראש שורות ממש טובות מדימוי אחר, אפשר ומומלץ לשזור אותן בשיר הבא, אבל אין צורך להעמיס על השיר הנוכחי. נקיון ובהירות השיר חשובים מאד), בפרט שהוא מציג נקודה אחת, שהיא אמנם חשובה ואמיתית, אך אינה דורשת עודף מילים כדי להבהיר אותה.

ספוילר: הצעת הגשה

קוּמִי עוּרִי, אַתְּ הַנֶּאֱנַחַת,
הַמִּתְבּוֹסֶסֶת בְּדִמְעֵי הַקִּינָה.
הָסִירִי בִּגְדֵי הַנְּדוּדִים מֵעָלַיִךְ,
סְפוּגֵי הַזֵּעָה, מְלֵאֵי הֶעָפָר.
נַעֲרִי מֵרַקָּתֵךְ אַבְקַת הַצַּעַר,
גּוּפֵךְ רַחֲצִי בַּנַּחַל הַשּׁוֹטֵף.

הִתְנַעֲרִי, לִבְשִׁי בִּגְדֵי מַחֲמַדִּים,
הַשְּׁזוּרִים בִּפְתִילֵי זָהָב וּמֶשִׁי.
צְרוֹרֵי בֹּשֶׂם תְּנִי עַל יָדֵךְ,
גְּדוּשִׁים בְּנִיחוֹחַ אֲשֶׁר עוֹבֵר.
עֲטִי אַדֶּרֶת אַרְגָּמָן מְפֹאָרָה,
אֲשֶׁר פְּאוֹתֶיהָ מְשֻׁבָּצוֹת אַבְנֵי חֵן.

הֲלָמָה תִּוָּתְרִי כָּאן בִּיגוֹנֵךְ,
הַמַּקְשֶׁה לִבֵּךְ, וּמְכַלֶּה נַפְשֵׁךְ.
אִם תִּרְצִי טוֹבָה לִמְצֹא,
וְאִם בְּנֹעַם תַּחְפְּצִי לָחוּשׁ,
הַשְׁאִירִי אֶת הָעֶצֶב לְבַדּוֹ,
שֶׁיָּנוּחַ בָּדָד עַל מִשְׁכָּבוֹ.

ועדיין יש כאן מראה עמוס קצת...

ד. שורת הסיום משתמשת ב'קריצה':
הַשְׁאִירִי אֶת הָעֶצֶב לְבַדּוֹ,
שֶׁיָּנוּחַ בָּדָד עַל מִשְׁכָּבוֹ.
בשיר כבד ואריסטוקרטי כל כך פחות מקובל לקרוץ, זה לא מנומס
ה. בחירת המילים - בבית הראשון המילים מתעלות על עצמן! ומנגינתן שובה לב, בפרט הסיומת הנקטעת של השורה האחרונה -
גּוּפֵךְ רַחֲצִי בַּנַּחַל הַשּׁוֹטֵף.
כל הכבוד!
מיקוד ולמידה של תוכן השיר הנרצה והתאמתו לכתיבה, אורכה וסגנונה (תמיד אפשר להיעזר בסקיצה) - ונזכה למשורר דגול.
מצפים לעוד!

*


היה מהנה במיוחד!
תודה לכם.
והשיר המנצח במקצה זה הוא 'נטה ידך' של @נ. גל .
נתראה באתגר הבא והאחרון.