אחת דתו להמית או אחת דינו למות/להמית

[יענקי111]

איזה משפט יותר נכון אחת דתו להמית (כך כתוב במגילת אסתר) או אחת דינו למות/להמית (כך השתרש בשנים האחרונות).
להלן תשובת האקדמיה ללשון העברית לאחר ששלחתי להם את השאלה הזו:

שלום וברכה,
מלכתחילה המקפידים מעדיפים לצטט פסוקים כלשונם: "אחת דתו להמית" (אסתר ד, יא). אפשר לשער שהמילה דת משמשת במשמעות אחרת - religion (ולא במשמעות 'חוק', כפי שהיא משמשת במגילת אסתר), היא מוחלפת לעתים במילה דין, השכיחה יותר במשמעות זו. לכאורה היינו מצפים לניסוח "אחד דינו", משום ששם העצם דין הוא ממין זכר, ואולם ייתכן שאחת - צורה סתמית (כמו, לדוגמה בביטוי "אחת היא לי") ואינה מותאמת לשם העצם שאחריה.

אשמח לקבל את חוות דעתכם בנושא.

 

[אפכא מסתברא]

למה לשנות מטבע עובר לסוחר ("אחת דתו להמית") בשטר מזויף ("אחד דינו להמית/למיתה")? ואם תמצי לומר שאין השטר מזויף אלא רק מתורגם - אם מציעים לך מטבע זהב ולעומתו שטר של בנק כלשהו - מה תעדיף?
(להערכתי, השינוי נוצר בעקבות חוסר הבנת הכתובים ותו לא.)

 

[יענקי111]

למה לשנות מטבע עובר לסוחר ("אחת דתו להמית") בשטר מזויף ("אחד דינו להמית/למיתה")? ואם תמצי לומר שאין השטר מזויף אלא רק מתורגם - אם מציעים לך מטבע זהב ולעומתו שטר של בנק כלשהו - מה תעדיף?
(להערכתי, השינוי נוצר בעקבות חוסר הבנת הכתובים ותו לא.)

לא כ"כ הבנתי את תגובתך. מה, אתה חולק כביכול על ההנחה שהיום השתרש המשפט אחת דינו להמית/למיתה שאין לזה שום הגיון בין החיבור של "אחת" ל"דינו"???

 

[אפכא מסתברא]

אתה, שמסתמא בר אוריין אתה, למה לך להשתמש בשטר מזויף? ואם מה שכתבת אינו אלא טענה על ההסבר של האקדמיה - מלשון התשובה שקיבלת נראה שאין הם קובעים אלא מסתפקים ודנים בדבר, שמא יש מקום לצורה של 'אחת דינו' ואין זו שגיאה ממש. אבל מה לך ולהם? מה מונע בעדך להשתמש בביטוי המקורי?