הכוונה היתה ברורה...המיטה שלך?
המקרר שלך?
הרצפה שלך?
ברוב היחידות זה של בעה"ב.
ולהשאיר מגבת זה אופציה, אבל לא חובה בכלל.
שישנו על המיטה שהם ישנים, וישתמשו במקרר שהם משתמשים
יש אנשים שזה מאד מאד מפריע להם, זכותם המלאה.
הכוונה היתה ברורה...המיטה שלך?
המקרר שלך?
הרצפה שלך?
ברוב היחידות זה של בעה"ב.
ולהשאיר מגבת זה אופציה, אבל לא חובה בכלל.
כן, שלי.המיטה שלך?
המקרר שלך?
הרצפה שלך?
ברוב היחידות זה של בעה"ב.
ולהשאיר מגבת זה אופציה, אבל לא חובה בכלל.
בשם עצמכם.ותודו שזה לא כיף לתת את זה.
ולא מפריע להם אינספור הדיירים הקודמים שהשתמשו בזה?שישנו על המיטה שהם ישנים, וישתמשו במקרר שהם משתמשים
לגמרי.בשם עצמכם.
אם היחידה היא בשכירות אסור לכם להשאיל אותה לאף אחד גם לא בחינם. בדר"כ זה מעוגן בחוזה. והנה תירוץ נפלאלדעתי זה רעיון מצוין.
כשאנשים יצטרכו לשלם כסף - ואפילו סכום סמלי ולא משמעותי בכלל, הם קודם כל יבינו שהדירה לא שייכת להם. זה כבר שלב ראשון.
אני פשוט לא מסוגלת לתת את יחידת הדיור הקטנה שלי לאורחים בלתי מזוהים. לא מצליחה לדמיין בשום אופן מישהו זר ישן במיטה שלי. פותח את המקרר שלי. מוריד גרביים על הרצפה שלי. מנגב ידיים במגבת היפה שלי. לא מסוגלת!
ואין לי שום בעיה להגיד "לא", הבעיה היא שפשוט לא מבקשים.
כבר קרה לי כמה פעמים שאנשים פשוט הגיעו אלי/לבעלי ושאלו ככה: אתם נוסעים לשבת/ חג הקרובים? או - איפה אתם?
ונאלצתי לשקר. אודה ואבוש. היה יותר קל לומר: אנחנו צריכים את הדירה, מצטערים, מלומר: אנחנו נוסעים. כן. אצל ההורים. מה אתם רוצים, את הדירה? לא, אי אפשר. למה? ככה. בכל זאת? לא, בכל זאת לא. אנחנו ממש ממש תקועים? אנחנו מתאכזרים אליכם ולא נותנים.
וקרה גם שאנשים סיפרו לנו באושר בדיוק למה הם צריכים את הדירה. כי יש להם שבת שבע ברכות, והם בדיוק תכננו להשכין את הזוג הצעיר והמאושר ביחידה נפרדת, לפנק אותם, ולתת להם פרטיות. מה, בא לכם להביא לנו סטירה/ להקיא? למה? זה כל כך יהיה נחמד מצידכם אם תסכימו! לא רוצים? טוב, אז לא. הדור של היום כבר לא יודע לגמול חסדים.
ככה הם יבינו שזאת עסקה - שיש לה שני צדדים. אם אחד הצדדים לא מעוניין - לא חותמים!
תירוץ נפלא אבל זה לא מרגיש לי בנוח לקחת מהם דירה..... הפיתרון צריך להיות דו"צ לתת ולקבל בגבול הטעם הטובאם היחידה היא בשכירות אסור לכם להשאיל אותה לאף אחד גם לא בחינם. בדר"כ זה מעוגן בחוזה. והנה תירוץ נפלא
תשובה של גברהמיטה שלך?
המקרר שלך?
הרצפה שלך?
ברוב היחידות זה של בעה"ב.
ולהשאיר מגבת זה אופציה, אבל לא חובה בכלל.
יותר ממאד,יש אנשים שזה מאד מאד מפריע להם, זכותם המלאה.
אני מאד מבינה אותך, רק לא מבינה למה את חושבת שזה אחרת כשמדובר בזוג שנשוי כבר 10 שנים ויש לו, נניח, 6 ילדים.בכל מקרה לא זאת הנקודה, מה שרציתי לומר זה, שכשמבקשים דירה מזוג צעיר, אפשר להחליף את השאלה מ"אפשר את הדירה שלך לשבת?" ל: "אפשר את המיטה שלך לשבת?" או "אפשר את חדר השינה שלך לשבת?"...
יש לך טעות!1. כל הרעיון של לתת את הדירה זה לעשות חסד עם אנשים.
2. חסד זה משהו שכל אחד בוחר מתי ואיך לעשות, לפי הנוחות שלו, והסכמתו להקריב בשביל האחר בכפוף למצבו האישי באותו רגע.
אם הדברים האלו יהיו ברורים לנו באמת, הכל יהיה טוב.
ברגע, שאנחנו מערבבים ולתת את הדירה יוצא מקטגוריה של לעשות חסד, ועובר למחויבות ציבורית, הכל מתבלגן.
ולכן אני טוען שכל הרעיון של פותחת האשכול בטעות יסודו, לתת דירה זה לעשות חסד. מצד אחד זה יותר קל כי אני בוחר מתי לעשות את זה ומצד שני לקחת כסף לא קשור לחסד.
זה כמובן נכון.יש לך טעות!
כשאדם נותן דבר מתוך הכרח או טקט חברתי זה לא יהיה הוגן לבקש ממנו
גם אם הוא יחייך , צריך להפעיל כאן שיקול דעת אמיתי וכנה על מנת לדעת ששני בני הזוג כאיש אחד רוצים לתת את הדירה , ולא מסכימים לתת אותה
שלא נדבר על הבעיות הנוספות שיכולות להיווצר
אל תחמיצו!!!
מנוי פרימיום באתר פרוג, יקפיץ את המוניטין שלך לקהל גדול שאסור לך להחמיץ!
ועכשיו בהזדמנות, מבצע פסח 10% הנחה ברכישת מנוי שנתי!
לוח לימודים
מסלולי לימוד שאפשר לההצטרף
אליהם ממש עכשיו:
2.04
כ"ג אדר ב'
השקה חגיגית
חדש בפרוג
קורס חדשנות AI ובינה מלאכותית
14 שיעורים מפוצצים תוכן על כלי הAI השונים ליצירת תמונות וויז'ואל, עריכת וידאו ומושן, כתיבה ורעיונות, אפיון ועיצוב אתרים ועוד המון!
ההרשמה נפתחה!
20.03
י' אדר ב'
פתיחת מסלול
עיצוב ואדריכלות פנים
מלגות גבוהות!
26.03
טז' אדר ב'
פתיחת מסלול
מאסטר בשיווק דיגיטלי
מלגות גבוהות!
8.05
ל' ניסן
פתיחת מסלול
אוטומציות עסקיות, בוטים והטמעת מערכות מידע
מלגות גבוהות!
9.05
א' אייר
ירושלמי?
יש לנו מלגה מטורפת עבורך! קורס במימון כמעט מלא!!
אוטומציות עסקיות, בוטים והטמעת מערכות מידע
ההרשמה בעיצומה
28.05
כ' אייר
פתיחת מסלול מורחב:
פיתוח ובניית אתרים
מלגות גבוהות!
תהילים פרק קכג
א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת אֵלֶיךָ נָשָׂאתִי אֶת עֵינַי הַיֹּשְׁבִי בַּשָּׁמָיִם:ב הִנֵּה כְעֵינֵי עֲבָדִים אֶל יַד אֲדוֹנֵיהֶם כְּעֵינֵי שִׁפְחָה אֶל יַד גְּבִרְתָּהּ כֵּן עֵינֵינוּ אֶל יְהוָה אֱלֹהֵינוּ עַד שֶׁיְּחָנֵּנוּ:ג חָנֵּנוּ יְהוָה חָנֵּנוּ כִּי רַב שָׂבַעְנוּ בוּז:ד רַבַּת שָׂבְעָה לָּהּ נַפְשֵׁנוּ הַלַּעַג הַשַּׁאֲנַנִּים הַבּוּז לִגְאֵיוֹנִים: