התייעצות אוכל גרוע בישיבה-לא גזירת הכתוב

מצב
הנושא נעול.

בינה חכמה ודעת

משתמש פעיל
ההוכחה הטובה ביותר שהענין הוא פשוט זילזול שהאוכל קר או לא מספיק מוכן וכדו'
ושלא יספרו לי סיפורים של כסף כי בהרבה ישיבות למה שרוצים [ביהמ"ד מפואר וכדו'] יש מספיק.
ופוניבז' תוכיח שיש להם כסף כמו מים שחצי מב"ב ואשדוד שלהם כולל ביה"ח וכו' והאוכל פשוט זוועה,.
 

Goldidea

משתמש מקצוען
יש מצב שתגובות הבחורים הם אלה שגורמות שהאוכל לא יהיה אכיל.
כשמתלוננים על עודף תיבול- בסוף לא יקבלו מלח.
ובכלל אף אחד לא נטען באנרגיה ממעט משכורת שלא מספיקה- אם יש מחמאות הם נותנות דרבון לשדרג ולהשקיע באוכל.
וכשקוטלים טבח על ההתחלה שהאוכל לא אכיל- הוא יצדיק את הדברים.
לא מדברת מנסיון, רק ממה שהבנתי מהאשכול.

וכל בחור אחרי הכל הגיע מבית שונה מעדה אחרת ומסגנון מאכלים אחר.
אחד לא אוהב חריף השני שונא מתוק ואחד לא יכול להתקרב לאבקת מרק.....
על טעם וריח אין להתווכח!
 

שי"ר חדש

משתמש חדש
חלק מהעניין הוא גם הקיבעון וחוסר ההתייעלות שלצערי נראה שאינם קיימים ברמת מנהלי הישיבות, ובוודאי אצל הטבחים.
השיח עם הצוות הרוחני מתאפיין הרבה פעמים [לפחות בישיבות שלמדתי] בהסטת הדיון למחוזות של 'עולם הזה', ו'בזמננו אכלו לחם ושוקולד למריחה'.
נראה שהצוות הרוחני סבור שזה לא דבר כ"כ חשוב בחיי הבחורים. וזו טעות גמורה!.
 

113570

משתמש מקצוען
עיצוב גרפי
כמשפחה עם כמה בחורי ישיבה
האוכל בחלק מהישיבות צריך שיפור ענק למה אם מכינים לדוגמא פירה זה לא מבושל טוב וכמובן לא מרוסק מלא חתיכות
למה שמים קערה עם אוכל שלא מספיקה לכל השולחן
בחור בן 14 שמקצים כ20 דקות אפילו חצי שעה לארוחת ערב אם הוא רוצה סלט/ירקות צריך לחתוך לבד כמה זמן נשאר לו לאכול וכבר לא מדברים על הירקות עצמם איך שנראים

זה הרבה פעמים עשית וי על ארוחה שהכינו

לא משנה אם למדו בישיבה קטנה/גדולה
בעיר עצמה או מחוצה לה תמיד צריכים לתחזק אותם עם אוכל ביתי ודמי כיס
וזה כולל בחורים שאוכלים הרבה מאוד דברים ולא מפונקים באוכל בכלל

השאלה שלנו כהורים למה אי אפשר לעשות עם אותם מוצרים ואותו כסף אוכל יותר אכיל
 

ניק 27551

משתמש צעיר
הפתרון הוא זמני בשלב ראשון אכן ידאגו לטבח מומחה בשלב שני הכסף יכנס לקופת הישיבה כחלק אינטגרלי משכר הלימוד ומחמת החובות שוב יחפשו טבח זול
אפשר לעשות שישנו תשלום נפרד על שדרוג האוכל, כך שבמידה והמצב חוזר לקדמותו ההורים פשוט מפסיקים לשלם.
 

שירה 34

משתמש מקצוען
חלק מהעניין הוא גם הקיבעון וחוסר ההתייעלות שלצערי נראה שאינם קיימים ברמת מנהלי הישיבות, ובוודאי אצל הטבחים.
השיח עם הצוות הרוחני מתאפיין הרבה פעמים [לפחות בישיבות שלמדתי] בהסטת הדיון למחוזות של 'עולם הזה', ו'בזמננו אכלו לחם ושוקולד למריחה'.
נראה שהצוות הרוחני סבור שזה לא דבר כ"כ חשוב בחיי הבחורים. וזו טעות גמורה!.

שלא נדבר על התגובה: "זה הבכור שלכם?" בנימה מסויימת...
 

mic003

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
כתיבה ספרותית
איור וציור מקצועי
עריכה תורנית
יש מצב שתגובות הבחורים הם אלה שגורמות שהאוכל לא יהיה אכיל.
כשמתלוננים על עודף תיבול- בסוף לא יקבלו מלח.
ובכלל אף אחד לא נטען באנרגיה ממעט משכורת שלא מספיקה- אם יש מחמאות הם נותנות דרבון לשדרג ולהשקיע באוכל.
וכשקוטלים טבח על ההתחלה שהאוכל לא אכיל- הוא יצדיק את הדברים.
לא מדברת מנסיון, רק ממה שהבנתי מהאשכול.

וכל בחור אחרי הכל הגיע מבית שונה מעדה אחרת ומסגנון מאכלים אחר.
אחד לא אוהב חריף השני שונא מתוק ואחד לא יכול להתקרב לאבקת מרק.....
על טעם וריח אין להתווכח!
לא. זו האשמת הקרבן.
הטבחים לא מכינים אוכל מגעיל כי לא החמיאו להם, או כי מישהו התלונן (כאילו זה איכפת להם... יש בהם כאלה שנהנים מתלונות ועימותים). הם מכינים אוכל מגעיל כי אין להם הכשרה בהכנת אוכל, כי בדרך כלל מדובר באברכים שחיפשו הכנסה צדדית והפכו לטבחים בעד אי אלו פרוטות, או בכאלו שיש להם כישרון בסיסי להכנת אוכל ביתי, אבל מעולם לא התמודדו עם הכנת כמויות עצומות של אוכל עבור ישיבה שלמה.
והפיתרון הוא להביא אנשי מקצוע מנוסים שאכפת להם. ואם להם לא אכפת - אז לפחות לממונים עליהם יהיה אכפת.
לא הגיוני שכל תלונה לאחראים מטעם צוות הישיבה על האיכות הירודה של האוכל, תיענה בצחוק משועשע ובתשובות מתחכמות כמו ׳אתה מפונק׳ או ׳אפילו אני אוכל את האוכל הזה׳ (טענה שתמיד משעשעת אותי. כי זה שאתה -איש הצוות מסוגל לאכול את זה - אינו חידוש. אנחנו יודעים שאתה אברך בן שישים שכבר איבד את הרצון ליהנות מהעולם הזה, ופסגת הקולינריה עבורו היא המנה של מחסני אירועים ממינים שונים. אדרבה, נסה להגיש את המנה הזו לאשתך או לילדיך בנוכחות אשתך, ונראה איך היא תקבל את זה. ואם אשתך אינה מסוגלת, מי החליט שהמדד הקובע אדם נורמלי שאינו מפונק הוא אתה? אולי אשתך היא הנורמלית, ואתה המוזר שאוכל דברים משוקצים) או הגרוע מכל - ׳כשאנחנו היינו ב... היינו לומדים טוב עד שלא אכפת היה לנו מהאוכל׳. אילו לא תשובות להשיב לבחור רעב, או לאדם רעב, או לאדם בכלל.
כל מי שטוען כאן טענות על פינוק יתר, או על כך שהוא ראה את האוכל והוא מעולה: אני מבין שאתם מבני האדם ששפר חלקם עליהם להצליח לאכול גם אוכל באיכות ירודה. במובן מסוים, אתם ברי מזל.
ואליכם שאלה: האם הייתם רעבים פעם?
רעבים באמת, במשך יום שלם, כי בצהרים הגישו ארוחה נוראית עד כדי קבס, והאחראי הסכים לתרום לכם פרוסת ריבה, וכל היום חיכיתם לערב - אז הגישו לפניכם בורקס אחד (!) מסכן שעשה לכם צרבות במשך כל הלילה?
האם שייך להיות מפונק בכלל, בכזה מצב?
וסתם ככה, תגידו לי, האם בחורי ישיבות אינם ראויים לאכול אוכל פחות מתועש, אוכל שלא מלא מרגרינה ושמן, אלא יש בו קצת יותר ערך תזונתי? זה דבר מדהים! מעולם לא הגישו לנו בישיבה פירות בימי חול, והייתי בשתי ישיבות, חוץ מפעם אחת שהייתה ביקורת ופעם שנייה שמישהו תרם אגסים רקובים שאינם ראויים למאכל אדם.
הנושא הזה חשוב בעיניי, כי לדעתי - הרבה מאיכות הלימוד של בחור תלויה גם באוכל שהוא אוכל, וגם בתחושה שלו שיש מי שדואג לו.
בחור רעב לא יכול ללמוד, ולא יועילו הדרשות, ושיחות המוסר, ודיבורים על יצר הרע, וסיפורים על אירופה של לפני ארבע מאות שנה. בחור רעב לא יכול ללמוד! נקודה!
כיוצא בו, תחשבו על בחור ששומע כל היום שהוא הכתר של העולם, שהוא המגן של עם ישראל, שהוא בעל מעלה עליונה מאין כמותה, אבל כאשר הוא בא לבקש בקשה אומללה, בקשה להתחשב בו מעט ולספק לו אוכל שהוא מסוגל לאכול - עונים לו בבוז ובלעג, או במקרה הטוב - באטימות. האם לדעתכם התחושה שלו תהיה שכל הכתרים שקושרים לראשו הם אמיתיים?! וכי למי שמגן על העולם כולו משיבים בזו הדרך ובזה הזלזול?
לצערי המציאות בישיבות היא שישיבות רבות מסתמכות על כך שבחורים מביאים אוכל או חטיפים מהבית. מציאות שבה בחור רוצה לאכול לחם בצהריים או בלילה ונתקל בחדר אוכל סגור - היא מציאות שאינה מתקבלת על הדעת. היא מציאות שמוכיחה שהצוות בטוח שיש לו מה לאכול.
ואם כן, מה יעשו בחורים שאין להוריהם כסף? ומה יעשו בחורים כמוני, שהוריהם לא מכירים את עולם הישיבות, וסבורים שבדמי הלימוד היקרים שהם משלמים קונה הישיבה אוכל מספק עבור בנם?!
בקיצור: לפעמים איכות של אוכל יכולה להשפיע יותר מאלף שעות מוסר, וחבל שיש ישיבות שלא מבינות את זה ומתייחסות לבחורים ולטענותיהם בזלזול מחפיר.
 
נערך לאחרונה ב:

אחד משלנו

משתמש מקצוען
עריכה תורנית
אין ספק שהנושא הזה רגיש מאוד
בחורי הישיבות יש להם זכויות אדירות הם נזר הבריאה
ומגיע להם אוכל מושקע ומזין כדי שיגדלו בצורה מיטבית רוחנית אבל גם גשמית בבריאות שזה גם קשור לרוחניות
אבל אין ספק שיש מקומות שהנושא הוא תקציבית וזה לא דבר שיש לכך יכולת שינוי
[
אני לא מנהל ישיבה ואין לי את ההסתכלות שיש למנהלי או רבני הישיבה בנושא האוכל וכל מקרה לגופו ואין אפשרות להכליל את כלל הישיבות באותו מצב אכן יש מקומות שהמצב מצריך שינוי ויש מקומות שאולי צריך התייעלות ויש מקומות שהמצב מצויין להגיד שכל הבחורים באותה ישיבה נהנים מהאוכל אני לא חושב שקיים דבר כזה אבל אני לא מכיר את כלל הבחורים והישיבות בשביל לשלול דבר כזה

רק אשתף שאני בעבר הייתי ר"מ בישיבה ר"מ = ראש מטבח ;)
ובין השאר הייתי אחראי להכין את האוכל לבחורים
לא אבל לא הייתה מציאות ש100% בחורים נהנו מהאוכל
הייתי משקיע מזמין וקונה מוצרים איכותיים ביותר
הייתי מכין אוכל מאוד מושקע וטוב
נכון שבמסגרת התקציב אין אפשרות להכין כל יום שניצלים בבאגטים וגם זה היה בשפע אבל תמיד יש כאלה שרצו עוד והתלוננו שלא מספיק
אבל גם בשאר הימים היה אוכל מושקע
היו ימים עם אוכל יותר מושקע והיו ימים עם אוכל כמו שניצל תירס ופתיתים/אורז וכו'
יתכן והיו מידי פעם פספוסים אבל זה היה קורה לעיתים נדירות
ותמיד היו בחורים שהתלוננו

אני יודע שזה לא משקף את התמונה הכללית בכלל הישיבות
אכן יש מקומות שהמצב הכלכלי אינו מאפשר ליותר

כוונתי היא לבחורים שאוהבים להתלונן
ואני אומר שטוב שהם לא מתלוננים על הרבנים

רק אשתף בשני נקודות
א. כשעזבתי שם הבחורים הכינו בעצמם את האוכל לתקופה מסויימת
אבל אני מעדיף לחסוך ממכם את התוצאה שיצאה מזה
(בחור בא לישיבה ללמוד ולהתעלות ברוחניות ולא להכין אוכל ואין זה המקום לפרט מעבר לזה, אבל כן חובת הישיבה לדאוג לו שיקבל אוכל מזין וטוב)
ב. היה איזה בחור אחד שלא כל כך נהנה מהאוכל שלהם
והיה לו כל מיני תלונות והייתי אומר לו אני עושה את עבודתי
אני מעריך שיבוא יום ותודה לי והוא היה צוחק עלי
לפני כמה זמן פגשתי אותו זה היה כמה חודשים אחרי החתונה שלו והוא אמר לי
תדע לך שאני מתגעגע לאוכל שלך

צריך לדעת להנות מהאוכל הקיים כן בהרבה מקומות הבסיס הוא טוב אבל יתכן וצריך שיפור
אבל יש מקומות שיש אוכל מצוין וחלק מהבחורים לא יודעים להעריך את זה

במטותא ממך בן ישיבה יקר זה לא נאמר ישירות עליך או על בחור מסויים אלא רק לשקף חלק ממצב שקיים בעולם הישיבות ואינו בא להכליל שום ישיבה או בחור בהגדרות אלו

בברכת "יאכלו ענווים וישבעו"
/SPOILER]
 

mic003

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
כתיבה ספרותית
איור וציור מקצועי
עריכה תורנית
אין ספק שהנושא הזה רגיש מאוד
בחורי הישיבות יש להם זכויות אדירות הם נזר הבריאה
ומגיע להם אוכל מושקע ומזין כדי שיגדלו בצורה מיטבית רוחנית אבל גם גשמית בבריאות שזה גם קשור לרוחניות
אבל אין ספק שיש מקומות שהנושא הוא תקציבית וזה לא דבר שיש לכך יכולת שינוי
[
אני לא מנהל ישיבה ואין לי את ההסתכלות שיש למנהלי או רבני הישיבה בנושא האוכל וכל מקרה לגופו ואין אפשרות להכליל את כלל הישיבות באותו מצב אכן יש מקומות שהמצב מצריך שינוי ויש מקומות שאולי צריך התייעלות ויש מקומות שהמצב מצויין להגיד שכל הבחורים באותה ישיבה נהנים מהאוכל אני לא חושב שקיים דבר כזה אבל אני לא מכיר את כלל הבחורים והישיבות בשביל לשלול דבר כזה

רק אשתף שאני בעבר הייתי ר"מ בישיבה ר"מ = ראש מטבח ;)
ובין השאר הייתי אחראי להכין את האוכל לבחורים
לא אבל לא הייתה מציאות ש100% בחורים נהנו מהאוכל
הייתי משקיע מזמין וקונה מוצרים איכותיים ביותר
הייתי מכין אוכל מאוד מושקע וטוב
נכון שבמסגרת התקציב אין אפשרות להכין כל יום שניצלים בבאגטים וגם זה היה בשפע אבל תמיד יש כאלה שרצו עוד והתלוננו שלא מספיק
אבל גם בשאר הימים היה אוכל מושקע
היו ימים עם אוכל יותר מושקע והיו ימים עם אוכל כמו שניצל תירס ופתיתים/אורז וכו'
יתכן והיו מידי פעם פספוסים אבל זה היה קורה לעיתים נדירות
ותמיד היו בחורים שהתלוננו

אני יודע שזה לא משקף את התמונה הכללית בכלל הישיבות
אכן יש מקומות שהמצב הכלכלי אינו מאפשר ליותר

כוונתי היא לבחורים שאוהבים להתלונן
ואני אומר שטוב שהם לא מתלוננים על הרבנים

רק אשתף בשני נקודות
א. כשעזבתי שם הבחורים הכינו בעצמם את האוכל לתקופה מסויימת
אבל אני מעדיף לחסוך ממכם את התוצאה שיצאה מזה
(בחור בא לישיבה ללמוד ולהתעלות ברוחניות ולא להכין אוכל ואין זה המקום לפרט מעבר לזה, אבל כן חובת הישיבה לדאוג לו שיקבל אוכל מזין וטוב)
ב. היה איזה בחור אחד שלא כל כך נהנה מהאוכל שלהם
והיה לו כל מיני תלונות והייתי אומר לו אני עושה את עבודתי
אני מעריך שיבוא יום ותודה לי והוא היה צוחק עלי
לפני כמה זמן פגשתי אותו זה היה כמה חודשים אחרי החתונה שלו והוא אמר לי
תדע לך שאני מתגעגע לאוכל שלך

צריך לדעת להנות מהאוכל הקיים כן בהרבה מקומות הבסיס הוא טוב אבל יתכן וצריך שיפור
אבל יש מקומות שיש אוכל מצוין וחלק מהבחורים לא יודעים להעריך את זה

במטותא ממך בן ישיבה יקר זה לא נאמר ישירות עליך או על בחור מסויים אלא רק לשקף חלק ממצב שקיים בעולם הישיבות ואינו בא להכליל שום ישיבה או בחור בהגדרות אלו

בברכת "יאכלו ענווים וישבעו"
/SPOILER]
תודה על השיתוף. לא קל לשתף מידע כזה באשכול כזה.
מאחר שחשוב לי לחקור את שורש הבעיה, אשמח אם תענה לי על כמה שאלות פשוטות, כאשר חשוב לי להדגיש שאין לי כוונה להשתמש בתשובות ככלי ניגוח נגדך, אלא רק כדי לברר את העניין עם בעל מקצוע.
1. האם כשהתקבלת לעבודה חייבו אותך להגיש קורות חיים שעל פיהם יכולים היו המעסיקים לוודא בוודאות מוחלטת שאתה מסוגל להתמודד עם הכנת אוכל מוסדי, ושיש לך ניסיון של לפחות שנה אחת (הרבה פחות מהניסיון שנדרש מהר״מים שאינם ראשי מטבח)?
2. האם יכולת להתקיים במשך חודש שלם רק מהאוכל שהוגש בישיבה, בלי שום תוספת, בימי חול ושבת יחד, בכמות שאמורה להספיק לבחור אחד? והאם היית מרגיש שאיכות החיים שלך נותרה נורמלית?
3. מה הייתה עונה אשתך על השאלה הקודמת?
4. במידה והיה ויכוח בינך לבין בחור, כאשר לדוגמא הבחור טען שאין מספיק אוכל או שהאוכל לא טוב, האם להרגשתך - היה לבחור למי לפנות? כלומר: האם קרא לך מי מהמעסיקים לברר אם יש אמת בטענות הבחור, או שגירסתך התקבלה אוטומטית? האם קיבלת הערות שונות מהמעסיקים על אוכל פחות טוב או פחות מספק, או שלתחושתך - זה לא ממש היה חשוב להם (מאוד מעניין אותי לשמוע על זה מהצד שלך, כי בכל עבודה - אמורה להיות ביקורת שגרתית. כולנו עושים טעויות, וטעות של טבח היא הרת גורל! בחורים הולכים לישון רעבים בגללו! ברור שבעבודה כזו מדובר בהליך שגרתי, ואני רוצה להיות רגוע שהוא מתקיים).
אתה לא חייב לענות, אבל אשמח לתשובתך.
 

יהודי קטן

משתמש מקצוען
מוזיקה ונגינה
אפשר לעשות שישנו תשלום נפרד על שדרוג האוכל, כך שבמידה והמצב חוזר לקדמותו ההורים פשוט מפסיקים לשלם.
רוב ההורים אומרים אמן, אמן, על שכר הלימוד ואף אחד לא ילך באמת לריב על 20 ש"ח
הפתרון אולי להקים קרן חיצוני שהם יקבלו את הכסף הנוסף מההורים ויניעו את העניין ויעזרו לישיבות עם הכסף שנאסף מההורים וגם יהיה להם כמובן כח קניה אדיר שיוזיל עלויות והם יפקחו על איכות האוכל כך שזה לא יוסיף הוצאות על הישיבה אבל כן יעלה את האיכות יתכן שגם יהיו יהודים טובים שיתרמו לקרן כדי שבחורי הישיבות יוכלו ללמוד בשקט שבעים ורעננים
הבעיה שבשלב מסוים מנהלי הקרן ירצו להרוויח והם יתחילו לחסוך
 

mic003

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
כתיבה ספרותית
איור וציור מקצועי
עריכה תורנית
לפני שאני יענה אשמח לפירוט כוונת שאלתך, לא הצלחתי לרדת לסוף דעתך בנושא
כוונתי, אם נגדיר את זה במילים פשוטות, שאני רוצה להיות רגוע ולדעת שכאשר טבח עושה טעות - הוא חוטף נזיפה. שכאשר יש תלונות מוצדקות על טבח, יש מי שמברר את התלונות הללו עם הטבח ויחד הם מפיקים לקחים ובודקים כיצד לפעול להבא כדי שהבעיה תתוקן. אני רוצה לדעת, האם כאשר טבח מבשל אוכל גרוע באמת - יש מי מהצוות, לא מהבחורים, שמיידע אותו בזה, או שהמעסיקים מאפשרים לו להמשיך לחיות בהכחשה שהוא מכין אוכל מעולה.
תודה על ההיענות!
 

אחד משלנו

משתמש מקצוען
עריכה תורנית
תודה על השיתוף. לא קל לשתף מידע כזה באשכול כזה.
מאחר שחשוב לי לחקור את שורש הבעיה, אשמח אם תענה לי על כמה שאלות פשוטות, כאשר חשוב לי להדגיש שאין לי כוונה להשתמש בתשובות ככלי ניגוח נגדך, אלא רק כדי לברר את העניין עם בעל מקצוע.
1. האם כשהתקבלת לעבודה חייבו אותך להגיש קורות חיים שעל פיהם יכולים היו המעסיקים לוודא בוודאות מוחלטת שאתה מסוגל להתמודד עם הכנת אוכל מוסדי, ושיש לך ניסיון של לפחות שנה אחת (הרבה פחות מהניסיון שנדרש מהר״מים שאינם ראשי מטבח)?
2. האם יכולת להתקיים במשך חודש שלם רק מהאוכל שהוגש בישיבה, בלי שום תוספת, בימי חול ושבת יחד, בכמות שאמורה להספיק לבחור אחד? והאם היית מרגיש שאיכות החיים שלך נותרה נורמלית?
3. מה הייתה עונה אשתך על השאלה הקודמת?
4. במידה והיה ויכוח בינך לבין בחור, כאשר לדוגמא הבחור טען שאין מספיק אוכל או שהאוכל לא טוב, האם להרגשתך - היה לבחור למי לפנות? כלומר: האם קרא לך מי מהמעסיקים לברר אם יש אמת בטענות הבחור, או שגירסתך התקבלה אוטומטית? האם קיבלת הערות שונות מהמעסיקים על אוכל פחות טוב או פחות מספק, או שלתחושתך - זה לא ממש היה חשוב להם (מאוד מעניין אותי לשמוע על זה מהצד שלך, כי בכל עבודה - אמורה להיות ביקורת שגרתית. כולנו עושים טעויות, וטעות של טבח היא הרת גורל! בחורים הולכים לישון רעבים בגללו! ברור שבעבודה כזו מדובר בהליך שגרתי, ואני רוצה להיות רגוע שהוא מתקיים).
אתה לא חייב לענות, אבל אשמח לתשובתך.
1. לא ביקשו קורות חיים על נושא הבישול אבל כן היה לי ניסיון במטבח מוסדי שעבדתי שם בעבר, וכן מעוד מטבחים שעבדתי בהם, באתי לעבוד בישיבה בתחום אחר לגמרי וכשחיפשו מישהו שיכין פנו אלי אם אני מוכן לקחת את זה עשו לי תקופת ניסיון אבל חשוב לציין שזו הייתה ישיבה קיבוץ שמנתה קרוב ל40 פיות ולא סדר גודל מוסדי של כמה מאות
2. הייתי אחראי על ארוחת צהרים וערב בלבד, בוקר ושבת היה אנשים אחרים אחראים, לגבי קיום כן היה אפשר להתקיים מזה רק לציין כמו שציינתי בוקר ושבת וחגים לא היו באחריותי, איכות החיים הייתה נורמלית, לגמרי.
3 אישה זה לא ראיה רוב הנשים לא נמצאות במסגרות כמו ישיבה עם שינה ואכילה ביום יום במוסד הלימודים יש מקומות מעטים שכן יש את זה, אבל אומנם לא שאלתי את אשתי אבל נראה לי שזה היה מספק אותה
4. כן למנהל הישיבה, הגרסה שלי לא תמיד התקבלה, וגם כשהייתי מכין אוכל טוב מבחינתי היו פעמים שהגיע אלי המנהל והעיר על כך, לעיתים נדירות היו פספוסים כמו שציינתי והיו גערות מצד מנהלי הישיבה אבל זה לא קרה הרבה, מאוד השתדלתי שכולם ייהנו ולעשות את מלאכתי נאמנה, ולדעתי נושא האוכל היה ממש חשוב למנהלי הישיבה והם היו משקיעים בזה המון מחשבה כסף וזמן
 

יוסייוסייוס

משתמש מקצוען
אין ספק שהנושא הזה רגיש מאוד
בחורי הישיבות יש להם זכויות אדירות הם נזר הבריאה
ומגיע להם אוכל מושקע ומזין כדי שיגדלו בצורה מיטבית רוחנית אבל גם גשמית בבריאות שזה גם קשור לרוחניות
אבל אין ספק שיש מקומות שהנושא הוא תקציבית וזה לא דבר שיש לכך יכולת שינוי
הענין הוא שחוסכים בטבחים/יות ובכך הורסים אוכל יקר.
זה ממש בל תשחית.
זה חסר הגיון 'לחסוך' בטבחים ובכך להרוס את האוכל.

ההורים יעדיפו להוסיף מעט כסף בשכ"ל [ולחסוך בדמי כיס לבחורים] ולקבל אוכל יותר נורמלי.
 
מצב
הנושא נעול.

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קמא

א מִזְמוֹר לְדָוִד יְהוָה קְרָאתִיךָ חוּשָׁה לִּי הַאֲזִינָה קוֹלִי בְּקָרְאִי לָךְ:ב תִּכּוֹן תְּפִלָּתִי קְטֹרֶת לְפָנֶיךָ מַשְׂאַת כַּפַּי מִנְחַת עָרֶב:ג שִׁיתָה יְהוָה שָׁמְרָה לְפִי נִצְּרָה עַל דַּל שְׂפָתָי:ד אַל תַּט לִבִּי לְדָבָר רָע לְהִתְעוֹלֵל עֲלִלוֹת בְּרֶשַׁע אֶת אִישִׁים פֹּעֲלֵי אָוֶן וּבַל אֶלְחַם בְּמַנְעַמֵּיהֶם:ה יֶהֶלְמֵנִי צַדִּיק חֶסֶד וְיוֹכִיחֵנִי שֶׁמֶן רֹאשׁ אַל יָנִי רֹאשִׁי כִּי עוֹד וּתְפִלָּתִי בְּרָעוֹתֵיהֶם:ו נִשְׁמְטוּ בִידֵי סֶלַע שֹׁפְטֵיהֶם וְשָׁמְעוּ אֲמָרַי כִּי נָעֵמוּ:ז כְּמוֹ פֹלֵחַ וּבֹקֵעַ בָּאָרֶץ נִפְזְרוּ עֲצָמֵינוּ לְפִי שְׁאוֹל:ח כִּי אֵלֶיךָ יְהוִה אֲדֹנָי עֵינָי בְּכָה חָסִיתִי אַל תְּעַר נַפְשִׁי:ט שָׁמְרֵנִי מִידֵי פַח יָקְשׁוּ לִי וּמֹקְשׁוֹת פֹּעֲלֵי אָוֶן:י יִפְּלוּ בְמַכְמֹרָיו רְשָׁעִים יַחַד אָנֹכִי עַד אֶעֱבוֹר:
נקרא  7  פעמים

ספירת העומר

לוח מודעות

למעלה