הנושאים החמים
הנושאים החמים
"גווווווווווט שאבעס"
שלוימה נכנס הביתה מעדנות, ידיו שלובות בנונשלנטיות שבתית מאחורי גבו.
"שלום עליכם מלאכי השרת מלאכי עליון..." פצח בשירה.
שני המלאכים מיהרו לחמוק פנימה לפני שהדלת נטרקה.
הם סקרו במהירות את הבית, מיומנים במלאכותם.
"צוק צוק", צקצק שרפיאל בלשונו. "מה זה השולחן ככה? איפה מפה לבנה איפה? איפה סטים פורצלן וסכו"ם מוזהב איפה? איפה סלטים בכלי הגשה אובליים איפה?"
הוא שלף את הקלסר והתחיל לרשום במרץ. "מה אתה מסתכל עלי ככה? אני מלאך. מותר לי לכתוב בשבת.
אה, למה אני לא רושם בטאבלט אתה שואל. ביטלו לנו בשמיים את האישור לטאבלטים. הייתה איזו בעיה עם הענן.
אבל למה השולחן ככה? אפשר לדעת??"
"אל תהיה קשוח איתו" אמר כרוביאל. "נרות הדליקו? הדליקו. שעון שבת עשו? עשו".
"פחחח, שעון שבת. גם כן. כיוונו כיוונו אבל בסוף שכחו להעביר אותו למצב שעון. עוד מעט הם יגלו שהמזגן דולק רצוף כל השבת. חכה חכה איזה בלגן יהיה פה. ואת הבקבוק מיץ ענבים בכלל שכחו לפתוח".
""אוי אוי אוי. הוכטיגרט אמעיישה. אז יעשו חור בפקק ויפתחו את הבקבוק"
"ומה עם המפה?"
"ישימו מפה. אל תדאג. במיוחד עשו לה כביסה לכבוד שבת"
"מה עוזר לי כביסה אם השולחן-שבת נראה עכשיו כמו שולחן יום שלישי. רק חסר את היתד על השולחן. לא יכלו לשים את המפה הלבנה? למה כמה זמן זה לוקח?"
"די, אל תהיה כזה מלאך רע. תראה, הסלטים מוכנים במקרר, הדג על הפלטה. עוד מעט ברוריה תתעורר ותארגן שולחן צ'יק צ'אק".
"לא כזה צי'ק צ'אק. החלות עדיין במקפיא". הוסיף שרפיאל לרשום בקלסר בפנים חמורות. "והרצפה בסלון ממש לא נראית כאילו שטפו אותה לפני שעתיים"
"למה ככה? תזיז את כל הקליקס והמגנטים, ותראה שהיא די נקייה"
"לא מוצא חן בעיניי. כשאני מגיע לפה אני רוצה לראות הכול ספץ".
"סתכל לי בעיניים, שרפיאל. אתה הכנת פעם שבת עם חמישה קטנטנים? עבדת פעם ביום חמישי עד ארבע וביום שישי עד שתים עשרה? אתה יודע בכלל מה זה ליפול מהרגליים אחרי הדלקת נרות? עם כל הכבוד, הם בני אדם. לא מלאכים. אז במקום לחפש מה לא טוב, בוא תסתכל על מה שהם כן עשו, ואתה יודע מה? הלוואי אינשאללה כל שבוע הם יצליחו להכניס שבת ככה בזמן".
המלאך הרע חרק שיניים, וסינן שלא ברצונו מילה אחת: "אמן".
רגע לפני שהם התעופפו לדרכם, תפס כרוביאל את שלוימה בצד. "בעל הבית. אפשר שנייה דיבור קטן?
בינינו, אתה יודע שאני והשני משתפים פעולה מאחורי הקלעים. המלאך הטוב והמלאך הרע. בטח שמעת על התרגילים האלה. אז הפעם אני יצאתי הטוב, אבל דחילקום. תראה את הגיברת עבדה על כל הבית, ואיך עכשיו נראה? תעשה טובה תן פה איזה פיניש. אה?" סיים תוך מירפוק כנף אופייני.
אחרי עשרים דקות קמה ברוריה. "אה חזרת? גוטשאבס. הילדים הוציאו משחקים לסלון ופשוט נפלתי מרוב עייפות עד ש-- היי!" אורו לפתע פניה. "מי סידר הכול, ועוד פרס מפה וערך את כל השולחן?
תגיד ת'אמת. היו פה מלאכים?" - - -
שלוימה נכנס הביתה מעדנות, ידיו שלובות בנונשלנטיות שבתית מאחורי גבו.
"שלום עליכם מלאכי השרת מלאכי עליון..." פצח בשירה.
שני המלאכים מיהרו לחמוק פנימה לפני שהדלת נטרקה.
הם סקרו במהירות את הבית, מיומנים במלאכותם.
"צוק צוק", צקצק שרפיאל בלשונו. "מה זה השולחן ככה? איפה מפה לבנה איפה? איפה סטים פורצלן וסכו"ם מוזהב איפה? איפה סלטים בכלי הגשה אובליים איפה?"
הוא שלף את הקלסר והתחיל לרשום במרץ. "מה אתה מסתכל עלי ככה? אני מלאך. מותר לי לכתוב בשבת.
אה, למה אני לא רושם בטאבלט אתה שואל. ביטלו לנו בשמיים את האישור לטאבלטים. הייתה איזו בעיה עם הענן.
אבל למה השולחן ככה? אפשר לדעת??"
"אל תהיה קשוח איתו" אמר כרוביאל. "נרות הדליקו? הדליקו. שעון שבת עשו? עשו".
"פחחח, שעון שבת. גם כן. כיוונו כיוונו אבל בסוף שכחו להעביר אותו למצב שעון. עוד מעט הם יגלו שהמזגן דולק רצוף כל השבת. חכה חכה איזה בלגן יהיה פה. ואת הבקבוק מיץ ענבים בכלל שכחו לפתוח".
""אוי אוי אוי. הוכטיגרט אמעיישה. אז יעשו חור בפקק ויפתחו את הבקבוק"
"ומה עם המפה?"
"ישימו מפה. אל תדאג. במיוחד עשו לה כביסה לכבוד שבת"
"מה עוזר לי כביסה אם השולחן-שבת נראה עכשיו כמו שולחן יום שלישי. רק חסר את היתד על השולחן. לא יכלו לשים את המפה הלבנה? למה כמה זמן זה לוקח?"
"די, אל תהיה כזה מלאך רע. תראה, הסלטים מוכנים במקרר, הדג על הפלטה. עוד מעט ברוריה תתעורר ותארגן שולחן צ'יק צ'אק".
"לא כזה צי'ק צ'אק. החלות עדיין במקפיא". הוסיף שרפיאל לרשום בקלסר בפנים חמורות. "והרצפה בסלון ממש לא נראית כאילו שטפו אותה לפני שעתיים"
"למה ככה? תזיז את כל הקליקס והמגנטים, ותראה שהיא די נקייה"
"לא מוצא חן בעיניי. כשאני מגיע לפה אני רוצה לראות הכול ספץ".
"סתכל לי בעיניים, שרפיאל. אתה הכנת פעם שבת עם חמישה קטנטנים? עבדת פעם ביום חמישי עד ארבע וביום שישי עד שתים עשרה? אתה יודע בכלל מה זה ליפול מהרגליים אחרי הדלקת נרות? עם כל הכבוד, הם בני אדם. לא מלאכים. אז במקום לחפש מה לא טוב, בוא תסתכל על מה שהם כן עשו, ואתה יודע מה? הלוואי אינשאללה כל שבוע הם יצליחו להכניס שבת ככה בזמן".
המלאך הרע חרק שיניים, וסינן שלא ברצונו מילה אחת: "אמן".
רגע לפני שהם התעופפו לדרכם, תפס כרוביאל את שלוימה בצד. "בעל הבית. אפשר שנייה דיבור קטן?
בינינו, אתה יודע שאני והשני משתפים פעולה מאחורי הקלעים. המלאך הטוב והמלאך הרע. בטח שמעת על התרגילים האלה. אז הפעם אני יצאתי הטוב, אבל דחילקום. תראה את הגיברת עבדה על כל הבית, ואיך עכשיו נראה? תעשה טובה תן פה איזה פיניש. אה?" סיים תוך מירפוק כנף אופייני.
אחרי עשרים דקות קמה ברוריה. "אה חזרת? גוטשאבס. הילדים הוציאו משחקים לסלון ופשוט נפלתי מרוב עייפות עד ש-- היי!" אורו לפתע פניה. "מי סידר הכול, ועוד פרס מפה וערך את כל השולחן?
תגיד ת'אמת. היו פה מלאכים?" - - -
