עיצוב אקטואלי אאא בתחרות טיפוגרפית בימי הקורונה >>>

[משולש ▲]

לא קצת נסחפתם?
הפכתם את אאא למינימום בג"ץ. כאילו השיפוט מכוון לפגוע בכם.
ברמת הבריף לא היו שם סטיות מוגזמות מדי לדעתי.
וחוץ מזה מאנשים שעוסקים במדיה, ואמורים להכיר קצת, מצופה להבין מראש מה סגנון העיצוב שהם יעדיפו.
ישנם גם הקשרים תרבותיים שיכול להיות שיש שפחות מבינים. למשל הקטע של השיחות וידאו...
גם אני לא שם במיוחד אבל יכול להיות שיש אנשים שזה מה שהכי קופץ להם בתקופה הזאת שכנראה כל אחד חווה בצורה שונה. תדברו עם אנשים עם ילדים והם ידגישו דברים אחרים. כמו מה שמתבטא בעבודה אחרת שם.
צריך להבין שבגדול אאא זה בנאדם אחד. מוכשר בטירוף וגאון בעיצוב שלדעתי הוא אחד האנשים הכי משפיעים בעולם העיצוב הגרפי בשנים האחרות אם לא המשפיע ביותר,
אבל סוף סוף זה בנאדם אחד שאולי אסף אתו עוד איזה שני קולגות לשיפוט של המיני אתגר הזה.
בפועל גם אני חשבתי לראות עבודות טובות יותר אבל כנראה שלא שלחו. וגם אם כן, כנראה הם לא חשבו כך.
מה המקום להתקומם כ"כ?
וגם סתם ברמה הטכנית והביצועית יש שם עבודות שאני משוכנע שאם ניתן ל95 אחוז מהמעצבים אפילו לשחזר אותן הם לא יצליחו. אז גם מעט צניעות לא תזיק.

הוצאת לי את המילים מהפה...
כולה זה בנאדם אחד, אפשר להירגע כל אחד והטעם שלו! בפרט שכל המהלך הוא שיווקי נטו, אז בכלל אין מה להיפגע....(אלא אם הקופירייטר התכווין הפוך על הפוך)
{אגב בעניין בג"ץ... גם שם יושב כולה בנאדם, שמחליט מה בא לו. וכולנו מתעצבניםםםםם}

 

[נתיבה]

לדעתי צריך בכלל לעשות הפרדה
בין הציפיות מהתחרות כולה ומהשיפוט
לבין מה שכתבה כאן יפה @שלוש ארבע ו... אקשן!
שלא נכון רוחנית או מוסרית להשתתף בכזו תחרות
המשקפת את הנפשות...
ולכן גם השיפוט לא יצליח להנות מכרזה שאנו נהנה
כי אם אני נהנית מכרזה המכילה פסוקים והיא מרגיעה אותי
בעיניו אין בה שום הרגעה
אלא מרגיע אותו הרבה יותר לשלוח אותה אל מותה האחרון והצבעוני...

לבד מכך
בעולם החופשי פשטו מזמן כללי ההיגיון הנורמה והקצב
וככל שאתה יותר לא הגיוני ביצירה שלך- הבעת טוב יותר את נפשך המבולבלת
והבאת את אמירתך האישית וההכי הכי ייחודית (שלא לומר מוזרה) אל העולם
וניצחת...

אם כך הטענה היחידה שנותרה בעיני היא
כיצד זה זכו כרזות לא טיפוגרפיות בעליל ועוד דווקא במקומות הראשונים
ויותר מכך, כיצד בדיוק הם ירגיעו את ההמונים???


אבל כבר נאם בחכמה @יונתן ליפשיץ
אז אין מה לומר...

 

[יעל זפרני]

לא לצאת מפרופורציות היו שם כמה טובות כמו שציינה @Sari FF
אבל ההלם הוא על המודעות ההזויות שנבחרו.

גילוי נאות: לא שלחתי שום כרזה, רק צפיתי מהצד.

 

[יוחנן ק]

רוכב על הגל ..
שאפו ל: צבי ג.
על התמונות

 

[יונתן ליפשיץ]

שלא נכון רוחנית או מוסרית להשתתף בכזו תחרות
המשקפת את הנפשות...

אני מסכים שבמידה מסוימת יצירה משקפת את הנפשות.
אגב, לא את כל הנפש. יש לפעמים צדדים שלא באים לידי ביטוי.
אנחנו הרבה יותר גדולים מזה.
בכלל לא מחייב להתלהב מכל דבר. גם אני לא התלהבתי.
אני כן יכול להעריך יכולת עיצוב ורמה ביצועית גבוהה והשקעה ברכישת מיומנות שהתבטאה בחלק מהכרזות.

שלא נכון רוחנית או מוסרית להשתתף בכזו תחרות
המשקפת את הנפשות...

באותה מידה גם לא נכון רוחנית ומוסרית לצפות בתחרות שכזו או לפרסם יצירות לא כ"כ צנועות פה בפורום בגודל מלא.
אבל אנחנו לא כאלה עדינים לצערנו וכל אחד יעשה את ההחלטות לעצמו.

מה שכתבה כאן יפה @שלוש ארבע ו... אקשן!

גם אני נהניתי ממה שכתבה.
לא בגלל שאילו הייתי משתתף הייתי מרגיש כמוה אלא מצד הדברים שיצאו מהלב.
זה מה שהיא הרגישה ואני גם יכול להזדהות עם זה.

 

[3336.]

בווואוו נתאפס בסך הכל תחרות וגם אני שלחתי כרזה ולא זכיתי וגם לא כמעט
לפעמים צריך לדעת להפסיד בחיים בכייף....
אישית אני חושבת שהם רצו להגדיל קהל לקוחות הגיוני כמו כולנו
דווקא נהנתי מהאסרטטגיה שלהם....

 

[נתיבה]

באותה מידה גם לא נכון רוחנית ומוסרית לצפות בתחרות שכזו או לפרסם יצירות לא כ"כ צנועות פה בפורום בגודל מלא.
אבל אנחנו לא כאלה עדינים לצערנו וכל אחד יעשה את ההחלטות לעצמו.

זו האמת הכואבת
ודווקא מהמקום שלנו כמעצבים החותרים אל השלמות ומחפשים אילנות גבוהים להידמות אליהם
מתגנבת לפתע תחושת הזדהות עם דעות ואנשים שבאופן עקרוני איננו מסכימים איתם... או עם אורחות חייהם...

 

[א-ירושלמית]

במחילה, למישהו שם יש שריטה אם הכרזות האלו אושרו.
אני מבינה קצת באמנות, וכרזות שדברו פה נגדן (למשל, כמו זו עם הסבונים) דווקא מצאו מאד חן בעיני. אבל כרזות קיטשיות כמו ה'יא תמותי', 'כולנו בסירה אחת (וגם הכלב)' (במקור), 'איט'ס אוקיי - איט'ס נורמל', 'צ'ילקס, רד איז יור קולור', ואפילו 'צ'יל פיל' הן כרזות שמביישות את מי שבחר בהן. אז יש אפקטים! ויש אופנה! ויש כל מיני אלמנטים, אבל יותר מזה אין הרבה דברים בסיסיים ממש.

 

[מנוחהלה]

וכרזות שדברו פה נגדן (למשל, כמו זו עם הסבונים) דווקא מצאו מאד חן בעיני.

חייבת לומר שהכרזה הזאת מצאה חן בעיני, מאד.
מבחינת אומנות היא מעולה [בעיני בכל אופן...]
אבל הרגעה...אממ... לא ממש...

 

[א-ירושלמית]

חייבת לומר שהכרזה הזאת מצאה חן בעיני, מאד.
מבחינת אומנות היא מעולה [בעיני בכל אופן...]
אבל הרגעה...אממ... לא ממש...

דווקא לי זה הרגיע שאני לא חייבת לקנות 100 מ"ל אלכוג'ל ב15 ₪ ומעלה
אם יש מוצר שישאר בשפיות על המדפים - זה סבון. 'בזכות' הכרזה הזאת.

 

[בתיה זלצמן]

אני מבינה קצת באמנות, וכרזות שדברו פה נגדן (למשל, כמו זו עם הסבונים) דווקא מצאו מאד חן בעיני.

גם בעיני, ואני אפילו 'מעיזה' לומר שהייתי מכתירה אותה בתור הכרזה הטובה ביותר.

 

[לנדא]

מסכימה עם הרבה מהנאמר כאן
אציג מהזוית שלי:

לפי ההסתכלות שלי על הבריף קהל היעד לא היה חילוני, או חילוני במשמעות שמייצגים אאא.
קהל היעד לפי הבריף היה "כרזות להרגעת הציבור"
מיהו הציבור?
הציבור הישראלי אכן ברובו חילוני.
אך הוא בהחלט חילוני מגוון, ולאוו דוקא חילוני מופקע: יש בו מסורתיים, ויש בו מופקרים, יש בו ימנים ושמאלנים, יש בו שומרי מצוות ויש בו אפילו ערבים.
ואם מדברים על "ציבור" אז הציבור הוא "עם ישראל, ישראלים מכל סוג שהוא"

אך- בעיה אחת כמו שהוצגה כאן : כאשר אאא הם- הוא אדם אחד. וצוות השופטים שאמורים ליצג את ה"ציבור" היו בסגנונו של אותו אדם (ככל הנראה תלאביבי מופקע)- כך נראית הבחירה.
והיא אכן לא מייצגת את ה"ציבור הרחב" אלא את סגנונו האישי שלו.

אכן ישנם שם כרזות רבות אומנותיות- בפרוש. ברמת הביצוע.
אך כרזות "מרגיעות ציבור" ברמת התוכן- דרך השקפת עולמי וראייתי שלי את הציבור,
לא מצאתי רבות. (ישנם כמה בודדות בהחלט אך חלקן הגדול לא)
יתכן שאפשר בנקודה זו להוסיף "פני הדור כפני הכלב"


לגבי הסוגיה שעלתה כאן שאמרה להפריד בין האומנות לאשיות ובין העבודה לפנימיות
השקפתי היא שחד הם ואין שום דרך בעולם להפריד אמונה פנימית מעבודה.
ובטח לא מאומנות. עבודה שנעשית כולה עם הלב.
כמו שלא אמתג לעולם עסק חילוני אם יהיה מעונין לחרוט על דגלו ערכים שאייני מאמינה בהם.
ובדיוק כמו שבעת עיצוב הכרזה שלי הרווחתי המון התחזקות אמונית.
כי אדם נמצא וליבו נמצא עם מה שהוא עושה.

ובדיוק משכך אינני מצטערת שעיצבתי את הכרזה.
כי ההתחברות וההתחזקות האמונית שהיו לי בעקבותיה שוות המון.
(ואם תרשו לי אפתח בשבילה נושא נפרד.
לא בשביל התגובות "העיצוביות" אלא בשביל ההתחזקות של כולנו).

שיתוף - א' א' א' איכה ישבה בידוד.

הרשתי לעצמי לפתוח נושא נפרד בשביל הכרזה הזו לא בשביל העיצוב שלה. אלא בשביל המסר האמוני שבה. מסר שאני מאמינה שיכול לגעת עמוק בכל שכבות הציבור. כי גם עמוק בבידוד ודווקא בו. ה' נמצא! איכה ישבה בדד - בידוד בית- קורונה - 2020 שיר השירים - גאולה - תשפ בהלת הקורונה תופסת אותנו במצב חסר אונים בו לא...

www.prog.co.il

 

[Studio Grafix]

אוקיי
אז ככה...

קצת 'בער' לי לבדוק את העניין של אאא
ולשמוע מהם מה יש להם לומר
פניתי אליהם..

זאת התשובה:

אנחנו פלטפורמה שפונה לקהל מגוון ורחב, יש לנו בעיקר לקוחות חילונים, אבל גם: דתיים, חרדיים, ערבים, נוצרים, אתיופים, רוסים, צעירים, קשישים, גברים ונשים.
אנחנו תמיד משתדלים לשמור על גיוון ופתיחות תוך שמירה על רף מקצועי גבוה.
צוות השופטים (שהייתי חלק ממנו) בחר את הכרזות שלדעתו היו הטובות ביותר. אין לנו בעיה להציג כרזות המבטאות את מסר האמונה אבל זה צריך להיעשות בצורה שפונה לכלל הציבור.
אנחנו מחפשים כרזות טובות שמעבירות את המסר בצורה ברורה לכלל הצופים.
אחת הכרזות הזוכות עוצבה על ידי שתי נשים חרדיות.
היתה כרזה מצויינת אבל הרגשנו שהיא לא פונה לכלל הציבור (כלומר שהיא עלולה לפגוע ברגשות החרדים) החלטנו לא להציג אותה.
לגבי הבריף - לא כתבנו שזה צריך להיות כרזה טיפוגרפית: https://alefalefalef.co.il/?p=45967
לא העלינו את כלל הכרזות כי לא נהוג לעשות את זה, כי יש 300 כרזות וכי הרעיון הוא לתת במה לזוכים ולא לכל מי ששולח.
כל טוב,
אברהם

 

[EPaP]

תודה לכל אלו שכתבו את דעתם (החשובה בהחלט!)
ותודה ל @וו שדאגה לבדוק את הענין ולחזור אלינו עם תשובה.

אין טעם לרדת לפסים אישיים. האשכול הזה מיצה את עצמו.
לדיונים על סוגי אומנות שונים, טיפו או השקפה בעיצוב -
מוזמנים לפתוח אשכול דיון חדש. בטוח יהיה מעניין.

בריאות לכולנו.