אני לא אכנס פה לשאלה אם שווה למדינה לממן מלוניות. יש לי מה לומר, זה נושא לאשכול נפרד.
אני אתייחס רק למשפחה הפרטית, חסרת הקשרים והמהלכים בחלונות הגבוהים.
מה טוב במלונית?
שמישהו מכין לכם את האוכל.
ושיש לכם איפה להסתובב (מעליות, חדר אוכל, לובי) ואתם לא כלואים בבית.
מה פחות טוב?
זה כבר עניין אישי, אם מפריע או לא. אבל תביאו בחשבון....
שאתם צריכים להתחלק מאות משפחות בכמה מכונות כביסה בודדות (ואז לפזר את הכביסה הרטובה בכל פינה בחדר )
שהתנאים עשויים להיות צפופים בהחלט (תלוי מספר ילדים), ויש מצב שעשרה ימים תהיו בחדר עם מזרונים בכל ס"מ פנוי.
שאין שרות חדרים (כמובן) ואף אחד לא הבטיח אפילו מספיק מגבות וגלילי נייר... תצטרכו ללכת לבקש ושוב, ושוב. העקשן יצליח.
שהאוכל של הקייטרינג חוזר על עצמו בשרשרת, ואף על פי שגם בבית זה ככה במלונית זה מרגיש אחרת משום מה.
שבאותו בניין נמצאים יחד מאות ילדים משועממים, שמטפסים על הקירות בסופו של דבר.
שאנשים צריכים לשמור על הניקיון בעצמם, והם פחות נוטים לעשות את זה.... והתוצאה לא נעימה, במחילה. (צונזרה מילה יותר מדויקת)
שצריך לעמוד בתור לקבל אוכל, ויש אנשים ששונאים את הסיטואציה ומעדיפים את הבית (אם לכם לא מפריע, אז סבבה)
שאם חסר לכם משהו, זה חתיכת מבצע ושינוע (מילא אם אתם בלב ירושלים, אבל אם אתם בלביא או בכינר?)
שאף אחד לא יחזיר אתכם הביתה בסוף התקופה (והחלק השלילי של המשפחה, לא לשכוח, חייב בידוד!)
שאם התחרטתם באמצע, תוכלו לחזור הביתה רק באמבולנס, על חשבונכם הפרטי.
מנתונים שיש לי מחמ"לים אנשים מבקשים לחזור אחרי שלושה-ארבעה ימים. עובדי החמ"לים רואים בזה חוסר הכרת הטוב מובהק, אישית אני חושבת שלאנשים לא מספיק ברור לתוך מה הם נכנסים.
אז הנה, הבאתי קצת נתונים כחומר למחשבה.
עכשיו תבחרו
אם כן, תעמדו מאחורי הבחירה שלכם בכבוד...
אני אתייחס רק למשפחה הפרטית, חסרת הקשרים והמהלכים בחלונות הגבוהים.
מה טוב במלונית?
שמישהו מכין לכם את האוכל.
ושיש לכם איפה להסתובב (מעליות, חדר אוכל, לובי) ואתם לא כלואים בבית.
מה פחות טוב?
זה כבר עניין אישי, אם מפריע או לא. אבל תביאו בחשבון....
שאתם צריכים להתחלק מאות משפחות בכמה מכונות כביסה בודדות (ואז לפזר את הכביסה הרטובה בכל פינה בחדר )
שהתנאים עשויים להיות צפופים בהחלט (תלוי מספר ילדים), ויש מצב שעשרה ימים תהיו בחדר עם מזרונים בכל ס"מ פנוי.
שאין שרות חדרים (כמובן) ואף אחד לא הבטיח אפילו מספיק מגבות וגלילי נייר... תצטרכו ללכת לבקש ושוב, ושוב. העקשן יצליח.
שהאוכל של הקייטרינג חוזר על עצמו בשרשרת, ואף על פי שגם בבית זה ככה במלונית זה מרגיש אחרת משום מה.
שבאותו בניין נמצאים יחד מאות ילדים משועממים, שמטפסים על הקירות בסופו של דבר.
שאנשים צריכים לשמור על הניקיון בעצמם, והם פחות נוטים לעשות את זה.... והתוצאה לא נעימה, במחילה. (צונזרה מילה יותר מדויקת)
שצריך לעמוד בתור לקבל אוכל, ויש אנשים ששונאים את הסיטואציה ומעדיפים את הבית (אם לכם לא מפריע, אז סבבה)
שאם חסר לכם משהו, זה חתיכת מבצע ושינוע (מילא אם אתם בלב ירושלים, אבל אם אתם בלביא או בכינר?)
שאף אחד לא יחזיר אתכם הביתה בסוף התקופה (והחלק השלילי של המשפחה, לא לשכוח, חייב בידוד!)
שאם התחרטתם באמצע, תוכלו לחזור הביתה רק באמבולנס, על חשבונכם הפרטי.
מנתונים שיש לי מחמ"לים אנשים מבקשים לחזור אחרי שלושה-ארבעה ימים. עובדי החמ"לים רואים בזה חוסר הכרת הטוב מובהק, אישית אני חושבת שלאנשים לא מספיק ברור לתוך מה הם נכנסים.
אז הנה, הבאתי קצת נתונים כחומר למחשבה.
עכשיו תבחרו
אם כן, תעמדו מאחורי הבחירה שלכם בכבוד...