מצטרפת ל"חגיגת" האטופיק.
הבן שלי בן שנתיים.
בגיל שלושה חודשים התפרצה אצלו אטופיק חריפה, בעיקר בפנים.
לדעתנו - על רקע לחץ משפחתי עקב מחלת בננו הבכור.
המצב שלו היה מאוד קשה,
@גלבוע מזדהה עם התאורים שלך - לילות בלי שינה, ימים של צרחות על הידיים, ילד שרק מתגרד ולא משחק, נרדם ומעיר את עצמו בגרודים מדממים (עם שני זוגות גרביים, אבל העור היה כל כך פצוע שכל נגיעה דימם).
ארסנל של קרמים ומשחות, טבעיות, קונבנציונליות, ביתיות (למדתי להכין לבד משחה, הזמנתי שמנים אורגניים מיוחדים מחו"ל). חלק הקלו, חלק החמירו.
סטרואידים (השתמשנו בריכוז הכי נמוך שיש, בכמויות מזעריות ורק בצורה נקודתית - להקל על התפרצות רצינית) - מצד אחד הקלו, מצד שני גרמו לפריחה לצוץ במקומות אחרים בגוף, כמה מפתיע.
תזונה - נמנעתי מכל מה שחשוד כאלרגן, ליתר בטחון.
כשהוא התחיל לאכול מוצק הקפדנו מאוד מה נכנס לו לפה.
(הוא ילד מאוד חכם ב"ה, היום כשהוא רוצה לאכול משהו שלא טוב לא אומרים לו - זה אסור לך, והוא יודע בדיוק למה).
הבית שלנו באופן כללי מאוד בריא כך שאם הוא כבר אוכל משהו זה בד"כ פרי או ירק (או שייק ירוק
), קוואקר, לחם כוסמין מלא.
בדיקות אלרגיה (עם השריטות והכל, בגיל שנה ורבע)
לא העלו דבר.
אבקת כביסה - עברנו לנוזל כביסה אקולוגי.
כמובן אמבטיה ללא סבון וכו', בשלב מסויים כשהמצב השתפר התחלנו להשתמש גם בסבון טבעי (ביתי) משמן זית. אבל זה רק בשלב שממש השתפר.
בגדי כותנה - כמה שהצלחנו למצוא.
כיום - הוא במצב הרבה יותר טוב, עם עליות (שאז זה לגמרי נעלם והעור חלק-חלק) וירידות (חוזרים קצת פצעים, לא במצב הנוראי שהיה פעם).
והרופאים חסרי אונים, לדעתי בגלל שפשוט לכל ילד יש רגישויות אחרות - אצל חלק מהילדים זו ממש אלרגיה למזון ספציפי, חלק זה שילוב, חלק משולב רגשי וחיסוני.