הנושאים החמים
הנושאים החמים
ב''ה
לֹא דִּבַּרְנוּ כְּבָר שָׁנִים.
תְּהוֹם נֶחְפְּרָה.
תְּחִלָּה הָיְתָה זוֹ תְּפִיסַת עוֹלָם מְנֻגֶּדֶת
עַד כְּדֵי כְּאֵב חַד. שֶׁהָלְכָה הָלֹךְ וְחָזָק.
אַחַר כָּךְ כְּמוֹ דְּבוֹרִים שֶׁעָטוֹת עַל צוּף פִּרְחֵיהֶם
הִגִּיעוּ הַטִּעוּנִים הַנַּפְשִׁיִּים;
כִּי רַק חֲדַל אִישִׁים שֶׁכְּמוֹתוֹ יָכוֹל לְהַגּוֹת תְּפִיסָה שֶׁכָּזוֹ
רַק רְגָשׁוֹת מִפְּלַסְטִיק יְכוֹלִים לָחוּשׁ כָּךְ.
וּבִכְלָל, רַק נִתּוּק מִן הָאֱמֶת הַצְּרוּפָה יָכוֹל לִבְרֹא יְצִירָה כָּזוֹ.
לְיָמִים סָבַרְתִּי כִּי נִבְרְאוּ לוֹ קַרְנַיִם שֶׁל מַמָּשׁ.
כִּי בֶּן אֱנוֹשׁ, הָגִיתִי בְּדִמְיוֹנִי,
לֹא יַגִּיעַ עַד דִּכְדּוּכָהּ שֶׁל מַטָּה.
בְּוַדַּאי כִּי יָרַד הָאִישׁ מִמַּדְרֵגַת הָאֱנוֹשׁ.
פֶּתַע נִכְּרָה בִּפְנֵי הַתַּדְהֵמָה.
מִשְׁעַנְתִּי כְּבָר הָיְתָה בְּיָדִי מֵרֹב יָמִים,
כַּאֲשֶׁר נִזְדַּמְּנוּ יַחְדָּיו.
יְשׁוּבִים בְּלֹא לֵב הָאֶחָד מוּל הַשֵּׁנִי.
מִפִּיו בָּקְעוּ דִּבְרֵי חֲכָמָה
שֶׁהָיָה בָּהֶם מִן הָאֶתְמוֹל שֶׁשָּׂרַר בֵּינֵינוּ,
מִן הַחֹם הַהוּא שֶׁהֵאִיר אֶת דַּרְכֵּנוּ בִּשְׁבִילֵי הֶעָבָר.
לֹא יָדְעָה נַפְשִׁי מַרְגּוֹעַ;
קוֹל קָרָא בִּי כִּי יֵשׁ פִּקְּחוּת בֵּין חַיּוֹת הַמִּדְבָּר.
רַק לֹא יָדַעְתִּי אִם קוֹל הַקּוֹרֵא אוֹמֵר זֹאת לַחֲבֵרִי מִשֶּׁכְּבָר,
אוֹ זוֹעֵק לְעֶבְרִי מָתַי אֶהְיֶה סוֹף סוֹף לְאָדָם.
לֹא דִּבַּרְנוּ כְּבָר שָׁנִים.
תְּהוֹם נֶחְפְּרָה.
תְּחִלָּה הָיְתָה זוֹ תְּפִיסַת עוֹלָם מְנֻגֶּדֶת
עַד כְּדֵי כְּאֵב חַד. שֶׁהָלְכָה הָלֹךְ וְחָזָק.
אַחַר כָּךְ כְּמוֹ דְּבוֹרִים שֶׁעָטוֹת עַל צוּף פִּרְחֵיהֶם
הִגִּיעוּ הַטִּעוּנִים הַנַּפְשִׁיִּים;
כִּי רַק חֲדַל אִישִׁים שֶׁכְּמוֹתוֹ יָכוֹל לְהַגּוֹת תְּפִיסָה שֶׁכָּזוֹ
רַק רְגָשׁוֹת מִפְּלַסְטִיק יְכוֹלִים לָחוּשׁ כָּךְ.
וּבִכְלָל, רַק נִתּוּק מִן הָאֱמֶת הַצְּרוּפָה יָכוֹל לִבְרֹא יְצִירָה כָּזוֹ.
לְיָמִים סָבַרְתִּי כִּי נִבְרְאוּ לוֹ קַרְנַיִם שֶׁל מַמָּשׁ.
כִּי בֶּן אֱנוֹשׁ, הָגִיתִי בְּדִמְיוֹנִי,
לֹא יַגִּיעַ עַד דִּכְדּוּכָהּ שֶׁל מַטָּה.
בְּוַדַּאי כִּי יָרַד הָאִישׁ מִמַּדְרֵגַת הָאֱנוֹשׁ.
פֶּתַע נִכְּרָה בִּפְנֵי הַתַּדְהֵמָה.
מִשְׁעַנְתִּי כְּבָר הָיְתָה בְּיָדִי מֵרֹב יָמִים,
כַּאֲשֶׁר נִזְדַּמְּנוּ יַחְדָּיו.
יְשׁוּבִים בְּלֹא לֵב הָאֶחָד מוּל הַשֵּׁנִי.
מִפִּיו בָּקְעוּ דִּבְרֵי חֲכָמָה
שֶׁהָיָה בָּהֶם מִן הָאֶתְמוֹל שֶׁשָּׂרַר בֵּינֵינוּ,
מִן הַחֹם הַהוּא שֶׁהֵאִיר אֶת דַּרְכֵּנוּ בִּשְׁבִילֵי הֶעָבָר.
לֹא יָדְעָה נַפְשִׁי מַרְגּוֹעַ;
קוֹל קָרָא בִּי כִּי יֵשׁ פִּקְּחוּת בֵּין חַיּוֹת הַמִּדְבָּר.
רַק לֹא יָדַעְתִּי אִם קוֹל הַקּוֹרֵא אוֹמֵר זֹאת לַחֲבֵרִי מִשֶּׁכְּבָר,
אוֹ זוֹעֵק לְעֶבְרִי מָתַי אֶהְיֶה סוֹף סוֹף לְאָדָם.
