ובכן, כיוון שאין באמת מכונות זמן- כל זמן שלא הגענו לגשר כזה- אין סיבה לטרוח לעבור אותו. זו דעתי לפחות.אין מקום אחר שאני יכולה להגיב בו, אבל שאלה אחת שלא עוזבת לי את הראש מאז שקראתי את הספר, ואולי תוכלו לעזור לי,
איך שהבנתי, לא אמורה להיות בעיה, לפי חוקי הזמן שייצרה מיה, שיוחנן יפגוש את עצמו? כבן אדם נוסף אני מתכוונת.
נניח אם בתשפא בסוף הסיפור הוא נכנס שוב למאיץ של מיכאל וחוזר למאה ה16 הוא אמור לחזור כבן אדם נוסף? דהיינו יוחנן של גיל תחילת הסיפור פלוס שלושה חודשים בערך פוגש את עצמו בגיל של תחילת הסיפור. אם התשובה היא כן, נדמה לי שאנחנו בבעיה...
אני אנסח את זה אחרת,
אם מישהו עובר מהעתיד לעבר, זה אומר שאין אותו בעתיד בזמן שהוא בעבר, אבל מה יקרה אם הוא יחליט לחזור מהעבר לעתיד בחזרה? כביכול יש חוק שאי אפשר להיות בעבר ובעתיד באותו זמן. והמשפט הזה והכשל הלוגי שבו אמור להסביר את הבעיה שלי. הצילו!!!! אני מסובכת!!!!
נ.ב. ברוח הביקורת כאן, אחרי כל התשבחות והשאפו הגדול, קצת מפריע לי שאין כלכך אזכור והשפעה של ירידת הדורות על מהלך הספר, וזה בעיה גם ספרותית וגם השקפתית, לשם הרעיון, יוחנן אמור להערכתי לסיים שמונה עשרה הרבה לפני שאר תלמידי הישיבה בפראג... וזו דוגמא שולית ממש. אנחנו חונכנו על זה שאין לנו השגה בדרגתם הרוחנית של דורות קודמים וודאי שלא ממרחק שכזה, ובספר לעומת זאת, מלבד אי אלו הבדלים בסגנון הלימוד יוחנן לא מרגיש בשום שלב לא שווה ערך מבחינה רוחנית. וכן יהודי העבר מתייחסים אליו מבחינה זו כשווה בין שווים או מתפעלים מהחלטותיו ההרואיות. איך בחור מ2020 עם כל מה שזה אומר ובלי לגרוע מאומה מגודלם ורמתם הרוחנית של בחורי הדור הזה, מסתובב לו בנחת בינות לדורות שידעו מה זה מסירות נפש, מה זה אמת, מה זה עבודת ה' אמיתית וכו' וכו'. אבל חוץ מזה , באמת שמושלם!!!
לגבי הנ.ב.- לא חייבים להסחף בכל רוח בכוח
חוץ מזה, גם במאה ה16 אנשים לא הלכו ובדקו את השגותיהם הרוחניות של כל מי שהם פוגשים...
והבחירות שהם מעריכים אותו עליהן- ראויות להערכה.גם להשאר תקוע בעבר ולשלוח את אח שלך במקומך זה ראוי להערכה, אם לא אכפת לך.
באופן כללי- במאה ה16 אכלו ושתו וישנו ועשו עסקים, וזה מה שהיהודים שם עושים. וירידת הדורות- זה עניין בפני עצמו, אבל כל זמן שאין שם מכונה למדידת דרגה רוחנית- לא מוצאת את הבעיה