דיון למה באמת???

אוראל סולטן · 29/2/24

רציתי להעלות כאן אשכול חדש, שלדעתי הוא מאוד מעניין, שרעיונו הועלה לי משאלה של @פניני ריין.

והנה השאלה:

נכתב ע"י פניני ריין:
למה באמת ספרים לילדים יוצאים לפעמים איכותיים יותר?

ואני מצטרף בכל לב לשאלה שלה, ומפנה את השאלה אליכם, נייקים יקרים.

למה באמת?!

אתם מוזמנים לכתוב לנו את תשובותיכם המגוונות כאן בעז"ה.

פניני ריין · 29/2/24

לדעתי השאלה היא יותר על ספרי נוער, אלו שמיועדים לגיל 10+

מצד אחד, הם לא ספרי 'חבורת הפרטיזנים מצילה את הגטו', מצד שני, הם עדיין לא מבוגרים.
בשכבת הביניים הזאת צמחה כמות מפתיעה של ספרים איכותיים.
@משולש ברמודה מן הסתם הייתה אומרת שהסאב-טקסט עושה את זה...
ברגע שהסיפור נכתב מנקודת מבט של ילד, ע"י מבוגר, יש בו המון רמזים על עולם המבוגרים, התבוננות מלמטה והסקת מסקנות, אבל שום כתיבה מפורשת...
בניגוד לספרי ילדים/מבוגרים שם לפעמים הסופר מושך לקורא באוזניים ומסביר לו בדיוק מה הוא אמור להבין מהקטע, מה הגיבורים מרגישים, ומה הסופר חושב.

SRW · 29/2/24

אין הרבה ספרות מבוגרים חרדית אמיתית (לא אומרת שאין בכלל, יש. אבל ממש לא הרבה).
אז אם לבחור בין פסבדו-מבוגרים, לבין ספרות נוער אמיתית ואיכותית - לפעמים הבחירה היא לטובת השני...
הסתכלתי באשכול שממנו הגיעו לכאן - נהניתי לראות שיש עוד כמה מבוגרים שאוהבים את אבנר גולד ומאיר ברעם...
ואוסיף גם: מאיר להמן (המקורי!), ולא לצחוק עליי - רבי מנדל.

פניני ריין · 29/2/24

גם המורכבויות של גיל ההתבגרות תורמות המון לסיפור נוער. לא סתם רוב הסופרים מתמקדים בו.
(מצאתם ספר של מיה קינן שהגיבור בו לא בן 17? אולי איצי פיצי וציפי...)

הספרים בדרך כלל מלאים חום ואידיאלים שמיוחדים לגיל הזה... הרבה רצונות שנאבדים בהמשך החיים. והמון געגוע לימים היפים ההם, בהם העולם היה נראה לנו מקום מושלם וטהור כל כך לחיות בו.

הסדרה 'סמטה וחצר' של שרי וולך היא דוגמה מצוינת לזה, לדעתי, במיוחד הספר שני חצרות.

ומנקודת מבט חברתית-כלכלית, ההסבר פשוט יותר:
כל סופר רגיל שנכנס לשוק, פונה בטבעיות לשכבת הגיל שלו [ובעיקר: הנחשבת והפופולרית יותר] מבוגרים.
מי שהלך לכתוב לנוער, עשה את זה כי יש לו משיכה לגיל. כי הוא היה טוב בזה. כי הוא היה מיוחד. כי הוא התחיל לכתוב, וזו האמירה שיצאה לו.
לא כי 'שם כולם כותבים'.

פניני ריין · 1/3/24

נכתב ע"י SRW:
הסתכלתי באשכול שממנו הגיעו לכאן - נהניתי לראות שיש עוד כמה מבוגרים שאוהבים את אבנר גולד ומאיר ברעם...
ואוסיף גם: מאיר להמן (המקורי!), ולא לצחוק עליי - רבי מנדל.

לא צוחקת...
[ואם כן, זה בעיקר על עצמי]

אצלנו בבית יש מתנדבים בגיל 10+- להביא את רבי מנדל מהספרייה, וכולללללם קוראים...

והרב להמן המקורי נכתב לילדים? חשבתי שזה לנוער בוגר+.
יש לי תכנית להעלות לכאן מתישהו סקירת ספר (לא ביקורת ספרות חלילה) על בוסתנאי... משום מה מכולם הכי נדלקתי עליו. מכירה אותו ב4 (!) תרגומים שונים.

נכתב ע"י SRW:
אין הרבה ספרות מבוגרים חרדית אמיתית (לא אומרת שאין בכלל, יש. אבל ממש לא הרבה).
אז אם לבחור בין פסבדו-מבוגרים, לבין ספרות נוער אמיתית ואיכותית - לפעמים הבחירה היא לטובת השני...

כל מילה נוספת מיותרת.

עריכה: הרבה מהיופי בספרים של מאיר ברעם-אבנר גולד-הרב להמן מגיע מזה שהם היו חלוצים בתחום הכתיבה.

ilan p · 1/3/24

נכתב ע"י פניני ריין:
מי שהלך לכתוב לנוער, עשה את זה כי יש לו משיכה לגיל. כי הוא היה טוב בזה. כי הוא היה מיוחד. כי הוא התחיל לכתוב, וזו האמירה שיצאה לו.
לא כי 'שם כולם כותבים'.

נראה לי שספרים לנוער מצליחים יותר לאו דוקא בגלל רמה סיפרותית יותר גבוהה --או שיותר מעניינים
אלא בגלל שמבוגרים מן הסתם יותר ביקורתיים ופחות מתלהבים ואדישים קצת לכל מיני ריגושים
ונוער יותר מתלהב בטבעו ויותר קל לעניין אותו בעולמות מרתקים של מבוגרים שנוער הוא עדיין מבחוץ

פניני ריין · 1/3/24

נקודה מעניינת...
באמת יכול להיות.

מדובר כאן גם על ספרי נוער שמבוגרים נהנים לקרוא
אולי כי ההגדרה של ספר נוער הוא פשוט 'ספר ילדים ברמה'

מתן מאור · 1/3/24

מה שתופס אותי בספרות הזאת היא בעיקר המרכיב של הדמיון. די נחמד לדמיין לפעמים ולקרוא סיפורים שלא באמת יכולים לקרות (הספר האהוב עלי מתוך ספרי מאיר ברעם הוא שעון הקסמים). וכשזה בא במעטפת של ספר לילדים אני מסוגל לקבל את זה.

מה שאין כן בספרות מבוגרים מוצהרת, אם היא לא מוגדרת כפנטזיה מלכתחילה, קצת קשה לי לקבל את הדמיון והמיסטיקה בהבנה. עיין ערך הציפור שמתלווה לפדאהל שממש הכעיסה אותי.

SRW · 1/3/24

נכתב ע"י ilan p:
נראה לי שספרים לנוער מצליחים יותר לאו דוקא בגלל רמה סיפרותית יותר גבוהה --או שיותר מעניינים
אלא בגלל שמבוגרים מן הסתם יותר ביקורתיים ופחות מתלהבים ואדישים קצת לכל מיני ריגושים
ונוער יותר מתלהב בטבעו ויותר קל לעניין אותו בעולמות מרתקים של מבוגרים שנוער הוא עדיין מבחוץ

אבל השאלה הייתה למה מבוגרים נהנים מספרי נוער...

ilan p · 1/3/24

נכתב ע"י SRW:
אבל השאלה הייתה למה מבוגרים נהנים מספרי נוער...

יתכן והתשובה קצת מצחיקה אבל הסיבה היא לדעתי {בלי הכללות כמובן } שהעברת המסרים בספרי נער הרבה יותר
פשוטה וקלה להבנה וההרגשה שהבנתי מהר בלי צורך להתאמץ ולהתרכז יותר מידי --נותנת סיפוק מיידי
לדוגמה --לקרוא בספר "כה עשו חכמינו "-- שמנגיש את סיפורי הצדיקים מתוך הגמרא ---הרבה יותר מובן מאשר ללמוד את זה בגמרא עצמה - -ואפשר לתת עוד הרבה דוגמאות לכך

ליאורהA · 1/3/24

לדעתי יש משהו בספרי ילדים שאפשר לכתוב דברים בפשטות, בלי לסנן, בלי לטעון שצריך לסמוך על האינטליגנציה של הקוראים. אם רוצים לחנך - מחנכים. בנעימות, כן, אבל בישירות.
לעומת זאת בספרי מבוגרים הקוראים הרבה פעמים דורשים מהמסר להיות קיים באיזושהי רמה, אבל מצד שני שהיא תהיה הכי מוסתרת ועקיפה. אם היו מכניסים את הפשטות של הילדים בספרי מבוגרים - זה לא היה עובר.
עכשיו ראיתי את התגובה של @ilan p , נראה שזה מתחבר.

יוסף יצחק פ. · 1/3/24

נכתב ע"י אוראל סולטן:
רציתי להעלות כאן אשכול חדש, שלדעתי הוא מאוד מעניין, שרעיונו הועלה לי משאלה של @פניני ריין.

והנה השאלה:

ואני מצטרף בכל לב לשאלה שלה, ומפנה את השאלה אליכם, נייקים יקרים.

למה באמת?!

אתם מוזמנים לכתוב לנו את תשובותיכם המגוונות כאן בעז"ה.

אמ;לק

הזכירו באשכול הקודם על הארי פוטר, כדוגמא.
אחד ההצלחות של הסדרה הזו (אגב, אחת ההצלחות היא שהספרים הופיעו כ-סדרת ספרים), היא שהקוראים גדלו עם הדמויות. הדמויות התבגרו וגדלו, הדעות והאישיות שלהם השתנתה, חברויות נרקמו, נוצרו, וזה גם תרם להצלחה.
(מקור: כמדומני הרצאה שראיתי פעם, או טור באיזה בלוג על כתיבה).

משולש ברמודה · 2/3/24

נכתב ע"י פניני ריין:
@משולש ברמודה מן הסתם הייתה אומרת שהסאב-טקסט עושה את זה...

מסכימה : ) עכשיו אני רק תוהה כמה פעמים כתבתי כאן את המילה סאבטקסט בשביל התיוג הזה

משולש ברמודה · 2/3/24

נכתב ע"י פניני ריין:
גם המורכבויות של גיל ההתבגרות תורמות המון לסיפור נוער. לא סתם רוב הסופרים מתמקדים בו.

לדעתי זה יותר קשור לסיבה הזאת:

נכתב ע"י SRW:
אין הרבה ספרות מבוגרים חרדית אמיתית (לא אומרת שאין בכלל, יש. אבל ממש לא הרבה).

ספרי מבוגרים נכתבים תחת תנאי פשוט: כותבים רק מה שיתאים גם לנוער. מה שלא מתאים חלילה בעיני ההוצאות המוכרות/עיתונים לעיניים הצעירות לא יקבל במה ציבורית.
עם תנאי כזה הגיוני שספרים שמכוונים מראש לקהל יעד שהוא נוער וילדים יכתבו סיפורים טובים יותר.

עוד משהו שיכול להיות קשור:
בספרי נוער קל לקבל סיפור שמחביא או מעלים נקודות בעיתיות לכתיבה.
כשקוראים מנקודת מבט של ילד/נוער, קל לנו יותר לקבל את מה שאנחנו לא יודעים או את מה שהסופר בוחר לא להתעכב עליו.
זאת דוגמא לסדרה מעולה שנכנסת גם לנושאים מורכבים יותר בלי לגעת בהם באמת:

נכתב ע"י פניני ריין:
הסדרה 'סמטה וחצר' של שרי וולך היא דוגמה מצוינת לזה, לדעתי, במיוחד הספר שני חצרות.

הסדרה (או לפחות חלקים ממנה) מתארת נקודת מבט של ילד על אחיו שנמשך לשבתאות בירושלים העתיקה.
אם הסופרת הייתה מנסה לספר לנו את נקודת המבט של אח בוגר/אבא/אמא על הסיפור המשפחתי הכואב - כלומר, לכתוב ספר למבוגרים, אני די בטוחה שהייתה הרבה ביקורת על הספר.
איך מדבררים נקודת מבט כזאת? איך מתמודדים עם נגיעה בנושאים מורכבים בהשקפה? איך מציגים מורכבות רגישה מנקודת מבט יהודית ואמתית, ובמקביל לא מעוותים את המציאות או עושים דמוניזציה לדמויות עם השקפה שסותרת את אותה נקודת מבט?
אבל ברגע שהסיפור כתוב מנקודת מבט של ילד - אנחנו מקבלים בשלווה את חוסר הידע. זה חלק מהחוויה.
הוא לא יודע הכול, הוא לא מבין כל דבר. ואנחנו איתו ביחד בחוויה הזאת של החוסר ידע.

נכתב ע"י פניני ריין:
יש לי תכנית להעלות לכאן מתישהו סקירת ספר (לא ביקורת ספרות חלילה) על בוסתנאי... משום מה מכולם הכי נדלקתי עליו. מכירה אותו ב4 (!) תרגומים שונים.

נשמע מעניין.

דיון למה באמת???

משתמש מקצוען

משתמש מקצוען

משתמש צעיר

משתמש מקצוען

משתמש מקצוען

משתמש מקצוען

משתמש מקצוען

משתמש סופר מקצוען

משתמש צעיר

משתמש מקצוען

מהמשתמשים המובילים!

משתמש מקצוען

משתמש מקצוען

משתמש מקצוען

אשכולות דומים

פסח כשר ופרימיום!

תגיות נפוצות