הנושאים החמים
הנושאים החמים
כל שם שתרצה
מהמשתמשים המובילים!
קודם כל: לא.
זו לא פרסומת לקרן ההסעות.
ואלו לא ילדים גלויי ראש.
אלו ילדים 'משלנו'.
עם כיפה על הראש.
שחורה.
קטיפתית.
אפילו בוהקת.
לחלקם אפילו יש אות מתכתית/רקומה על הכיפה. (לתת קצת רמזים לשאלת הזרים 'איך קוראים לך').
ועדיין -
הם לא יודעים להגיד שמע ישראל!
הם אומרים משהו דומה.
דומה למה שכתוב.
כמעט כמו שכתוב.
אבל לא את מה שכתוב!
את המילה הראשונה רובם משבשים. השוא הנע התעייף לו והלך לנוח.
ולא רק הוא שינה טעמו. גם יתר מרעיו הפכו עורם, במקום לנוח הלכו לנוע (ובכל.. ובכל..).
ויחד עם השבויים הללו, גם כל המלעיל ומלרע הפכו להם פנים ואחור. אחת למעלה ושבע למטה.
או, יותר נכון: אחת למטה ושבע למעלה.
מספר מילים נהגות אורח קבע במלעיל, תוך שינוי משמעות ברור!
ואהבת .. ושננתם .. ודברת
הגיע המצב לכדי כך, שכאשר מתקנים את הילד, הוא לתומו סבור שנפלה טעות אצל הגדולים, שהרי כך לימדוהו המלמדים, כך שיננו לו תיבת 'ושננתם', והרי הוא חוזר שנית על טעותו. תשובתו נשארת מעל, ושבשתא כיון דעל על.
לצידו עומדת גם המנגינה הקצובה של הקריאה, שאינה מאפשרת תמרון של קריאה נכונה אלא במאמץ קל מצד הילד..
וכאן הבן שואל, יותר נכון מי שאחראי על הבן, כיון שהבן אינו יודע לשאול:
מדוע לא ילמדו את הילדים הרכים, שלא טעמו טעם חטא, את ההגייה הנכונה, לפחות במילים הספורות הללו?
כלום כל כך קשה להם למלמדי התינוקות ללמוד טיבם וטבעם של ארבעים ושתים תיבות אלו שבפרשת 'ואהבת'?
לא ביקשנו הרצאות על שוא מרחף ודינו, אף לא עיונים בתורת המדקדקים הראשונים ולא דיונים במחדשי השפה האחרונים,
בקשתנו אינה אלא לקרוא נכון.
ולהקריא נכון.
אם יש לכם רעיונות כיצד לשפר את המצב, אנא כתבו בזה, כדי שהמוני הילדים המתוקים יוכלו להגיד 'שמע ישראל', כמו שצריך.
ויהיה זה שכרכם!
זו לא פרסומת לקרן ההסעות.
ואלו לא ילדים גלויי ראש.
אלו ילדים 'משלנו'.
עם כיפה על הראש.
שחורה.
קטיפתית.
אפילו בוהקת.
לחלקם אפילו יש אות מתכתית/רקומה על הכיפה. (לתת קצת רמזים לשאלת הזרים 'איך קוראים לך').
ועדיין -
הם לא יודעים להגיד שמע ישראל!
הם אומרים משהו דומה.
דומה למה שכתוב.
כמעט כמו שכתוב.
אבל לא את מה שכתוב!
את המילה הראשונה רובם משבשים. השוא הנע התעייף לו והלך לנוח.
ולא רק הוא שינה טעמו. גם יתר מרעיו הפכו עורם, במקום לנוח הלכו לנוע (ובכל.. ובכל..).
ויחד עם השבויים הללו, גם כל המלעיל ומלרע הפכו להם פנים ואחור. אחת למעלה ושבע למטה.
או, יותר נכון: אחת למטה ושבע למעלה.
מספר מילים נהגות אורח קבע במלעיל, תוך שינוי משמעות ברור!
ואהבת .. ושננתם .. ודברת
הגיע המצב לכדי כך, שכאשר מתקנים את הילד, הוא לתומו סבור שנפלה טעות אצל הגדולים, שהרי כך לימדוהו המלמדים, כך שיננו לו תיבת 'ושננתם', והרי הוא חוזר שנית על טעותו. תשובתו נשארת מעל, ושבשתא כיון דעל על.
לצידו עומדת גם המנגינה הקצובה של הקריאה, שאינה מאפשרת תמרון של קריאה נכונה אלא במאמץ קל מצד הילד..
וכאן הבן שואל, יותר נכון מי שאחראי על הבן, כיון שהבן אינו יודע לשאול:
מדוע לא ילמדו את הילדים הרכים, שלא טעמו טעם חטא, את ההגייה הנכונה, לפחות במילים הספורות הללו?
כלום כל כך קשה להם למלמדי התינוקות ללמוד טיבם וטבעם של ארבעים ושתים תיבות אלו שבפרשת 'ואהבת'?
לא ביקשנו הרצאות על שוא מרחף ודינו, אף לא עיונים בתורת המדקדקים הראשונים ולא דיונים במחדשי השפה האחרונים,
בקשתנו אינה אלא לקרוא נכון.
ולהקריא נכון.
אם יש לכם רעיונות כיצד לשפר את המצב, אנא כתבו בזה, כדי שהמוני הילדים המתוקים יוכלו להגיד 'שמע ישראל', כמו שצריך.
ויהיה זה שכרכם!
