דיון מספר זירות בסיפור ארוך.

לוטם

מהמשתמשים המובילים!
כתיבה ספרותית
פרסום וקופי
צילום מקצועי
הפקות ואירועים
דיברתי היום עם חברה. היא טוענת ששמעה מעורכת כלשהי ש-היום, כדי לא לבלבל ולהקשות על הקורא, כותבים זירה אחת - מקסימום 2 בסיפור ארוך!!!!!!!
אני הייתי בהלם קל ;) גם כשאני כותבת סיפור ארוך יש בו יותר מ 2 זירות. לא מבינה מה הטעם בסיפור ארוך עם זירה אחת (משעמם לדעתי) או עם 2 (תינוקי לדעתי... חסר רמה לעבור מעניין לעניין כשיש רק 2 זירות. סוג של תופסת כזו.)

מעניין אותי לדעת מה אתם יודעים על זה, האם שמעתם משהו בזמן האחרון על העניין.
 

מוריופ

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
כתיבה ספרותית
איור וציור מקצועי
אני גם שמעתי על זה לאחרונה, אבל בצורה קצת שונה, וכה נאמר לי:
כשכותבים סיפור, לא משנה אם הוא קצר או ארוך, צריך לשים לב לא לבלבל את הקורא.
ככל שפותחים יותר זירות - הסיפור הופך מסובך וקשה לקריאה.
אז אם יש לך לדוגמא, 4 זירות, נגיד 2 בהווה ו-2 בעבר, אי אפשר לפתוח את כולן בבת אחת.
מתחילים מזירה אחת/שתיים, עד שהוקרוא לומד להכיר קצת את השטח והדמויות, ורק אז אפשר להכניס עוד זירה, ואחריה עוד אחת.
ככה אנחנו לא מאבדים את הקורא מעומס פרטים.

אבל בעיקרון, מה זה 'זירה' בסיפור? לדעתי בסיפור ארוך הקווים העלילתיים מתאחדים בשלב מסוים, ואם אין לפחות 3 כיוונים, אז הסיפור קצת משעמם...
 

יוסף יצחק פ.

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
מוזיקה ונגינה
לי כקורא זה נחמד מי פעם לדפדף אחורה, לגלות 'רמזים מטרימים', להבין איזה פרט כבר נכתב ורק עכשיו אני מבין את משמעותו.
לי כקורא לא נחמד לדפדף אחורה כדי למצוא ידיים ורגליים בהמון דמויות, או בנידון דידן, לדפדף אחורה כדי לאחוז ראש בזירות.
בסרט זה משהו אחר, אפשר 'לראות' ולזהות את הדמויות, כיום אני באמת שם לב שמתמקדים יותר ויותר בזירה אחת, זה לא אומר שאי אפשר / לא כדאי לעשות זירה שניה, אפשר, אבל במינון הנכון, ובהצגה הנכונה לקורא. אנחנו לא רוצים שהוא יסגור את הספר מותש ומתוסכל.
 

הפצחן

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
איור וציור מקצועי
עריכה תורנית
אני ככלל מבכר להתייצב על זירה אחת נאמנה, ובמסגרתה להעביר גילויים אל הקורא.
הקורא אף פעם לא מתרגז ששמו לו קליף האנגר רגע לפני שהוא חוזר לבעלזא 1997 למשך שבעה פרקים.
כנ"ל, הוא לא מתייאש מעומס מידע וחומר.

וזה גם בשביל הספורט.
צורה כזו היא מאתגרת הרבה יותר. אי אפשר להעביר לקורא מידע על העבר באמצעות פתיחת זירה, חייבים שהוא יגלה את זה איכשהו בעצמו. וכו וכו.
אבל זה שווה את זה. יותר נוח בסופו של דבר לך ולקורא.
במיוחד בדור הזה, שכל אדם שני נהיה מאותגר - חברתית - קשב - וריכוז - פוסט טראומתי - סובל מדיכאון עונתי
אז כרגע אני מתנסה בשיטה הזו.
כבר המון זמן שלא חילקתי לזירות
 

לוטם

מהמשתמשים המובילים!
כתיבה ספרותית
פרסום וקופי
צילום מקצועי
הפקות ואירועים
אני גם שמעתי על זה לאחרונה, אבל בצורה קצת שונה, וכה נאמר לי:
כשכותבים סיפור, לא משנה אם הוא קצר או ארוך, צריך לשים לב לא לבלבל את הקורא.
ככל שפותחים יותר זירות - הסיפור הופך מסובך וקשה לקריאה.
אז אם יש לך לדוגמא, 4 זירות, נגיד 2 בהווה ו-2 בעבר, אי אפשר לפתוח את כולן בבת אחת.
מתחילים מזירה אחת/שתיים, עד שהקרוא לומד להכיר קצת את השטח והדמויות, ורק אז אפשר להכניס עוד זירה, ואחריה עוד אחת.
ככה אנחנו לא מאבדים את הקורא מעומס פרטים.
זה מבחינתי דיי ברור, אני משתדלת מאוד לכתוב מסודר ומובן, אבל היה לי ממש משונה לשמוע את הדעה של חברתי, על זירה אחת בסיפור ארוך...
אבל בעיקרון, מה זה 'זירה' בסיפור? לדעתי בסיפור ארוך הקווים העלילתיים מתאחדים בשלב מסוים, ואם אין לפחות 3 כיוונים, אז הסיפור קצת משעמם...
לזה בדיוק התכוונתי, יש שלך כמה זירות, כל אחת במקום שונה ולאט לאט הכל נהיה מובן, מתחבר.
לי כקורא זה נחמד מי פעם לדפדף אחורה, לגלות 'רמזים מטרימים', להבין איזה פרט כבר נכתב ורק עכשיו אני מבין את משמעותו.
לי כקורא לא נחמד לדפדף אחורה כדי למצוא ידיים ורגליים בהמון דמויות, או בנידון דידן, לדפדף אחורה כדי לאחוז ראש בזירות.
אם אתה קורא ספר עם שלוש זירות, אתה צריך לאחוז ראש? זה מסובך לך?
זה לא אמור להיות מסובך או קשה, בכל אופן - לדעתי. זה הסיפור. לא אמורים לשכוח או להסתבך בין הזירות אם העלילה מסודרת, האפיון של הדמויות שונה אחת מהשניה ואין יותר מידי דמויות.
בסרט זה משהו אחר, אפשר 'לראות' ולזהות את הדמויות, כיום אני באמת שם לב שמתמקדים יותר ויותר בזירה אחת,
איפה שמת לב לזה?
זה ממש מעניין אותי לקרוא סיפור (ארוך) כזה. נשמע לי משהו ממש שונה מספר עם מספר זירות.
אני ככלל מבכר להתייצב על זירה אחת נאמנה, ובמסגרתה להעביר גילויים אל הקורא.
אתה מדבר על סיפור ארוך? מעניין אם כתבת כזה דבר. לראות איך זה הולך.
לא מצליחה להבין את זה עדיין איך אפשר למרוח סיפור שלם על זירה אחת...:unsure:
הקורא אף פעם לא מתרגז ששמו לו קליף האנגר רגע לפני שהוא חוזר לבעלזא 1997 למשך שבעה פרקים.
כנ"ל, הוא לא מתייאש מעומס מידע וחומר.

וזה גם בשביל הספורט.
צורה כזו היא מאתגרת הרבה יותר. אי אפשר להעביר לקורא מידע על העבר באמצעות פתיחת זירה, חייבים שהוא יגלה את זה איכשהו בעצמו. וכו וכו.
אבל זה שווה את זה. יותר נוח בסופו של דבר לך ולקורא.
במיוחד בדור הזה, שכל אדם שני נהיה מאותגר - חברתית - קשב - וריכוז - פוסט טראומתי - סובל מדיכאון עונתי
אז כרגע אני מתנסה בשיטה הזו.
כבר המון זמן שלא חילקתי לזירות
מאתגר יותר זה ברור. אולי אני אנסה לכתוב משהו...
ואם יש לך משהו להראות, אני אשמח...
 

לוטם

מהמשתמשים המובילים!
כתיבה ספרותית
פרסום וקופי
צילום מקצועי
הפקות ואירועים
דיברתי היום עם חברה. היא טוענת ששמעה מעורכת כלשהי ש-היום, כדי לא לבלבל ולהקשות על הקורא, כותבים זירה אחת - מקסימום 2 בסיפור ארוך!!!!!!!
אני הייתי בהלם קל ;) גם כשאני כותבת סיפור ארוך יש בו יותר מ 2 זירות. לא מבינה מה הטעם בסיפור ארוך עם זירה אחת (משעמם לדעתי) או עם 2 (תינוקי לדעתי... חסר רמה לעבור מעניין לעניין כשיש רק 2 זירות. סוג של תופסת כזו.)

מעניין אותי לדעת מה אתם יודעים על זה, האם שמעתם משהו בזמן האחרון על העניין.
היא אמרה את זה גם לעניין ספר. שלם. ארוך.
אולי על סיפור ארוך (כמה מילים בערך?) יכול להיות שיסתדר זירה אחת.
אבל ספר שלם???
 

7שבע7

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
איור וציור מקצועי
זירה אחת (משעמם לדעתי) או עם 2 (תינוקי לדעתי...​
ממש לא מסכימה.
אולי ספר מתח דורש כמה וכמה זירות. בספר רגש, שמתרחש בעיקר בלב, הזירות הרגשיות השונות בהחלט מספקות, גם אם כולן מתרחשות באדם אחד.
לדעתי זה דווקא תינוקי לחשוב שחייבים הרבה זירות כדי שהספר יהיה מעניין
:sneaky:
 

יוסף יצחק פ.

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
מוזיקה ונגינה
אתה צריך לאחוז ראש? זה מסובך לך?
נכון, אבל אני חושב שכמו שהסופר לא ידחוף את כל המידע שנתן לו התחקירן, ולא יוסיף את כל המסמכים וההערות שוליים שלו עצמו לספר, כי הקורא אמור ליהנות מהספר ולא להצטער ממנו. (מי שמעמיק תבוא עליו הברכה, זה מאוד מחמיא, אבל זה לא אומר שכולם צריכים להיות כך).

(התכוונתי שאפשר יותר מזירה אחת, (זה גם יותר מעניין,) אבל 'כל המוסיף (יותר מדי) - גורע'.)
 

נ. גל

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
לדעתי, כל אלמנט ספרותי, כשמו כן הוא: אלמנט. ספרותי.
כלומר, מספר הזירות צריך להיות משהו שמשרת את מהות הספר, ולא שאלה בפני עצמה.
האם נכון לעלילה להיות מנוהלת ב5 זירות במקביל? ב2 זירות? בזירה אחת עם פיצולים קטנים בדרך?
השאלה מתחילה ונגמרת ב"מה הספר צריך כדי להיות ספר טוב יותר".
ישנם ספרים שדורשים הרבה זירות, ישנם כאלה שיותר מזירה אחת יקלקלו אותם.
זה בסך הכל דרך לשרת את העלילה, וכיוון שבכל ספר יש עלילה אחרת - אין לי דעה מוחלטת על מספר הזירות הנדרש.
 

מוריופ

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
כתיבה ספרותית
איור וציור מקצועי
אם אתה קורא ספר עם שלוש זירות, אתה צריך לאחוז ראש? זה מסובך לך?
זה לא אמור להיות מסובך או קשה, בכל אופן - לדעתי. זה הסיפור. לא אמורים לשכוח או להסתבך בין הזירות אם העלילה מסודרת, האפיון של הדמויות שונה אחת מהשניה ואין יותר מידי דמויות.
אני קראתי לא מזמן ספר, נהדר ומוצלח, אבל כבר בעשרים הדפים הראשונים מצאתיאת עצמי עם 5 או 6 פתיחות של עלילה. וזה היה מתסכל מאוד ולא הבנתי כלום. במקום ליצור עניין, הריבוי גרם לי ללכת לאיבוד.
 
נערך לאחרונה ב:

מוריופ

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
כתיבה ספרותית
איור וציור מקצועי
אז מה גרם לך לומר שהוא נהדר ומוצלח?
הסיבה הראשונה: זה היה ספר אקשן-מתח, וזה הז'טאנר החביב עלי. נקודה לזכותו.
השניה, שהחזיקה אותי להמשיך: הפרולוג היה קטע מותח שנכתב היטב - מסקרן ומסתורי, מלא אקשן ובניחוח מקצועי.

כמובן הוא לא מושלם (כמו למשל היה חוסר ריאליות בהתייחסות לגופי ביטחון כזרועות מכניות שמתואמות באופן מושלם. או לגבי דמויות של עולם הפשע. הפריעה לי גם ההצגה השטחית של אחת הדמויות המרכזיות.) אבל בסופו של ספר אפשר להגיד שהיה רעיון מעניין, היתה גם זירת רגש במקביל לאקשן, והסופרת עשתה עבודה וטבה בלקשור קצוות ביחד.

אבל כן, הפתיחה של 5 זירות בזו אחר זו, עם המון דמויות - גרמה לי לרצות לסגור את הספר ולחפש משהו אחר. סחבתי את תחושת הבלבול לפחות חמישים עמודים אחר כך, בניסון להבין למה היה חשוב כל כך לספר על כל אחת מדמויות המשנה בקטע נפרד משלה.
 

לוטם

מהמשתמשים המובילים!
כתיבה ספרותית
פרסום וקופי
צילום מקצועי
הפקות ואירועים
ממש לא מסכימה.
אולי ספר מתח דורש כמה וכמה זירות. בספר רגש, שמתרחש בעיקר בלב, הזירות הרגשיות השונות בהחלט מספקות, גם אם כולן מתרחשות באדם אחד.
ובכל זאת, ספר שלם שכתוב בזירה אחת?!
עדיין לא הפנמתי...
לדעתי זה דווקא תינוקי לחשוב שחייבים הרבה זירות כדי שהספר יהיה מעניין
:sneaky:
אולי... ;)
וברצינות, יש לך ספר להפנות אותי שכולו בזירה אחת? נשגב ממני...
בכל אופן, לי לא זכור אחד כזה, אולי אחרי שאני אקרא דבר כזה, זה יישמע לי יותר הגיוני.
 

7שבע7

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
איור וציור מקצועי
יש לך ספר להפנות אותי שכולו בזירה אחת?​
באמת בספרות החרדית יש נטייה לפתוח כמה זירות בספר אחד...
בכל אופן, מנסה להיזכר בספרים שיש בהם רק זירה אחת (בדרך כלל כתובים בגוף ראשון):
עליה השלום/דבורי רנד
לכן הים מלוח/מירי סגל
פירורים/מירי סגל (אם אני זוכרת נכון)
כמה שיותר/עדינה פרלוב (יש שם חזרה לעבר, אבל מפי אותה גיבורה)
המשך יבוא/דבורי רנד
פחות או יותר/דבורי רנד
מה שנכון נכון/דבורי רנד
אולי יש עוד שאני לא זוכרת/לא מכירה... (מסתבר שדבורי רנד אלופה בזה - כמו שהיא אלופה גם בספר בעל מספר זירות... מה שמראה שבשביל ספר טוב צריך פשוט כישרון, וזה לא משנה כמה זירות יש בו...)
 

מוריופ

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
כתיבה ספרותית
איור וציור מקצועי
באמת בספרות החרדית יש נטייה לפתוח כמה זירות בספר אחד...
בכל אופן, מנסה להיזכר בספרים שיש בהם רק זירה אחת (בדרך כלל כתובים בגוף ראשון):
עליה השלום/דבורי רנד
לכן הים מלוח/מירי סגל
פירורים/מירי סגל (אם אני זוכרת נכון)
כמה שיותר/עדינה פרלוב (יש שם חזרה לעבר, אבל מפי אותה גיבורה)
המשך יבוא/דבורי רנד
פחות או יותר/דבורי רנד
מה שנכון נכון/דבורי רנד
אולי יש עוד שאני לא זוכרת/לא מכירה... (מסתבר שדבורי רנד אלופה בזה - כמו שהיא אלופה גם בספר בעל מספר זירות... מה שמראה שבשביל ספר טוב צריך פשוט כישרון, וזה לא משנה כמה זירות יש בו...)
ושוב: מה ההגדרה המדויקת של 'זירה אחת'?
ב'לכן הים מלוח' היו שתי זירות- העולם הרגיל והעולם הדמיוני.כן, אותם גבורים וכו', אבל זה נקרא זירה אחת?
 

לוטם

מהמשתמשים המובילים!
כתיבה ספרותית
פרסום וקופי
צילום מקצועי
הפקות ואירועים
ושוב: מה ההגדרה המדויקת של 'זירה אחת'?
ב'לכן הים מלוח' היו שתי זירות- העולם הרגיל והעולם הדמיוני.כן, אותם גבורים וכו', אבל זה נקרא זירה אחת?
בדיוק. מבחינתי זה 2 זירות.
יש לנו 2 עולמות, כל עולם זה משהו נפרד.

זירה אחת מבחינתי זה שכל הספר מדברים על אותם דמויות באותו מקום בלי החלפות שמדברים פעם על דמות כזו או אחרת, פשוט כמו משהו אחד ארוך בלי משהו שמידי פעם עוצר אותך ולוקח אותך למקום אחר.
-מקווה שהצלחתי להסביר את עצמי איכשהו...
 

7שבע7

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
איור וציור מקצועי
ושוב: מה ההגדרה המדויקת של 'זירה אחת'?
ב'לכן הים מלוח' היו שתי זירות- העולם הרגיל והעולם הדמיוני.כן, אותם גבורים וכו', אבל זה נקרא זירה אחת?​
שאלה טובה... אכן, אפשר לומר שב"לכן הים מלוח" יש שתי זירות.
נראה לי ששאר הספרים שציינתי מתמקדים בזירה אחת.
בכל אופן, בהרבה מהספרים (החרדיים) שקראתי יש כמה זירות עם כמה דמויות, שבסוף מתחברות זו לזו. אם עושים את זה נכון - זה יכול להיות גאוני. אם לא - אז זה עלול לצאת תינוקי או מבלבל...
זו דעתי
:)
 

אולי מעניין אותך גם...

אשכולות דומים

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק טז

א מִכְתָּם לְדָוִד שָׁמְרֵנִי אֵל כִּי חָסִיתִי בָךְ:ב אָמַרְתְּ לַיהוָה אֲדֹנָי אָתָּה טוֹבָתִי בַּל עָלֶיךָ:ג לִקְדוֹשִׁים אֲשֶׁר בָּאָרֶץ הֵמָּה וְאַדִּירֵי כָּל חֶפְצִי בָם:ד יִרְבּוּ עַצְּבוֹתָם אַחֵר מָהָרוּ בַּל אַסִּיךְ נִסְכֵּיהֶם מִדָּם וּבַל אֶשָּׂא אֶת שְׁמוֹתָם עַל שְׂפָתָי:ה יְהוָה מְנָת חֶלְקִי וְכוֹסִי אַתָּה תּוֹמִיךְ גּוֹרָלִי:ו חֲבָלִים נָפְלוּ לִי בַּנְּעִמִים אַף נַחֲלָת שָׁפְרָה עָלָי:ז אֲבָרֵךְ אֶת יְהוָה אֲשֶׁר יְעָצָנִי אַף לֵילוֹת יִסְּרוּנִי כִלְיוֹתָי:ח שִׁוִּיתִי יְהוָה לְנֶגְדִּי תָמִיד כִּי מִימִינִי בַּל אֶמּוֹט:ט לָכֵן שָׂמַח לִבִּי וַיָּגֶל כְּבוֹדִי אַף בְּשָׂרִי יִשְׁכֹּן לָבֶטַח:י כִּי לֹא תַעֲזֹב נַפְשִׁי לִשְׁאוֹל לֹא תִתֵּן חֲסִידְךָ לִרְאוֹת שָׁחַת:יא תּוֹדִיעֵנִי אֹרַח חַיִּים שֹׂבַע שְׂמָחוֹת אֶת פָּנֶיךָ נְעִמוֹת בִּימִינְךָ נֶצַח:
נקרא  16  פעמים

אתגר AI

האנשה • 2

לוח מודעות

למעלה