"בעלי קוראים"?-הכנסו לכאן!!!

ברוך הוא

משתמש מקצוען
עריכה תורנית
הבוקר מישהו העיר לי על ובאת אל השופט שקראתי מלעיל.
חבל שהוא בא אחרי שסיימתי לקרוא.
עכ"פ אני עדיין חושב שיוצאים בזה (בפרט בבית כנסת חסידי שכל תפילתם מלעיל).
"ובאת" כתוב במסורה 3 פעמים מלעיל ו7 פעמים מלרע ללא כלל מסויים ידוע.
המענה לשון מחלק שלפני אות גרונית הוא מלעיל מלבד "תשא ובאת" שהוא מלרע עקב מפסיק הזקף קטן עיי"ש.
לכן נ"ל שוודאי אינו מעכב כיוון שאינו משנה משמעות כלל.
 

ברוך הוא

משתמש מקצוען
עריכה תורנית
אשמח אם מישהו יוכל להסביר לי:
בפרשת שופטים פרק יח פסוק יט כתוב "וקרא בו כל ימי חייו" ה"וקרא" הוא נסוג אחור (אף שהוא וא"ו ההיפוך, אבל כבר מצאנו כמה פעמים כן בתורה) אבל מה שאני לא מבין זה למה ה"בי"ת" של "בו" הוא רפה, הרי מדין "דחיק" היה אמור הנסוג אחור לגרום לדגש בבי"ת.
תודה לכל העוזרים והמסייעים.
 

מרובע

משתמש מקצוען
עריכה תורנית
D I G I T A L
אשמח אם מישהו יוכל להסביר לי:
בפרשת שופטים פרק יח פסוק יט כתוב "וקרא בו כל ימי חייו" ה"וקרא" הוא נסוג אחור (אף שהוא וא"ו ההיפוך, אבל כבר מצאנו כמה פעמים כן בתורה) אבל מה שאני לא מבין זה למה ה"בי"ת" של "בו" הוא רפה, הרי מדין "דחיק" היה אמור הנסוג אחור לגרום לדגש בבי"ת.
תודה לכל העוזרים והמסייעים.
דחיק רק כשהאות לפניו אינה שורשית. כמו "ועשה פסח" נסוג אחור ורפוי.
 

סטודיו לגרפיקה

משתמש מקצוען
שאלה לרבנים דפה:
השבוע בפר' "כי תבוא" יש את התוכחות,
וברוב המקומות נהוג כיום שהבעל קורא עולה בהם.
וכשבעל קורא כהן או לוי, כתב המשנ"ב (תכ"ח סקי"ז) שיעלו ז' קרואים עד לתוכחות, והקורא יעלה בתוכחות בתור "אחרון".

שאלתי היא:
אצלינו בבית הכנסת יש השבוע עליה לתורה לנער בר מצוה,
ואני-הבעל קורא, לוי.
והועלה רעיון שיעלו ז' קרואים עד לתוכחה, ואז לתוכחה יעלה הקורא בתור שמיני, ואח"כ יעלה הנער בר מצוה למפטיר.
רק שזכור לי שכתוב שכהן ולוי העולים מחוץ לז' קרואים, זה רק בתנאי שהם ה"אחרון", אבל לא שיעלו אחריהם עוד קרואים.

מישהו יודע את מקור ההלכה?

עריכה:
נמצא במשנ"ב סי' קל"ה ס"ק ל"ו
שכתב בשם הלבוש שהיום לא נוהגים לקרות את הכהן ולוי מחוץ לז' קרואים, אלא כשהוא האחרון או המפטיר.
דאז לא חוששים לפגם הכהן, משום שאחרון חביב יותר מהכל. (ואף שאחריו עולה המפטיר ישראל, מ"מ יש ביניהם הפסק של קדיש.
 
נערך לאחרונה ב:

סטודיו לגרפיקה

משתמש מקצוען
מה הבעיה? תעלה ל"קללות" :(עד סוף הפרשה, אח"כ קדיש , ואח"כ מפטיר.
היה זכור לי שלוי לא יכול לעלות גם מחוץ לז' קרואים אם יש אחריו ישראל
אבל מצאתי שהלבוש כותב שאם הישראל שאחריו עולה למפטיר אין בעיה, כי יש ביניהם קדיש
 

גידל

משתמש פעיל
(אף שהוא וא"ו ההיפוך, אבל כבר מצאנו כמה פעמים כן בתורה)
מילים ששורשם מסתיימים באלף או ה"א, הם נשארות נסוג אחור אף שהוא וא"ו ההיפוך, אא"כ האות שאחריה היא גרונית כגון "וּבָאתָ֙ אֶל־הַכֹּהֵ֔ן" (דברים כו ג)
 

ברוך הוא

משתמש מקצוען
עריכה תורנית
מילים ששורשם מסתיימים באלף או ה"א, הם נשארות נסוג אחור אף שהוא וא"ו ההיפוך, אא"כ האות שאחריה היא גרונית כגון "וּבָאתָ֙ אֶל־הַכֹּהֵ֔ן" (דברים כו ג)
זה לא ממש מדויק הכלל הוא דווקא בשרשי ל"י (כלומר שרשי ל"א ול"ה שמתחלפים לי' כמו ואפית ועשית וענית).
 

גידל

משתמש פעיל
לֹא־אָכַ֨לְתִּי בְאֹנִ֜י מִמֶּ֗נּוּ וְלֹא־בִעַ֤רְתִּי מִמֶּ֙נּוּ֙ בְּטָמֵ֔א וְלֹא־נָתַ֥תִּי מִמֶּ֖נּוּ לְמֵ֑ת שָׁמַ֗עְתִּי בְּקוֹל֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהָ֔י עָשִׂ֕יתִי כְּכֹ֖ל אֲשֶׁ֥ר צִוִּיתָֽנִי׃ דברים כו יד
האם הרפיית הנו"ן הופכת את המשמעות ל "מאיתנו"?
 

ברוך הוא

משתמש מקצוען
עריכה תורנית
לֹא־אָכַ֨לְתִּי בְאֹנִ֜י מִמֶּ֗נּוּ וְלֹא־בִעַ֤רְתִּי מִמֶּ֙נּוּ֙ בְּטָמֵ֔א וְלֹא־נָתַ֥תִּי מִמֶּ֖נּוּ לְמֵ֑ת שָׁמַ֗עְתִּי בְּקוֹל֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהָ֔י עָשִׂ֕יתִי כְּכֹ֖ל אֲשֶׁ֥ר צִוִּיתָֽנִי׃ דברים כו יד
האם הרפיית הנו"ן הופכת את המשמעות ל "מאיתנו"?
ממנו תמיד מודגש בנו"ן וגם כאן, זה טעות בציטוט והמשמעות משתנה לפעמים הכוונה "מן הוא" ולפעמים "מאת אנחנו".
 

גידל

משתמש פעיל
ממנו תמיד מודגש בנו"ן וגם כאן, זה טעות בציטוט והמשמעות משתנה לפעמים הכוונה "מן הוא" ולפעמים "מאת אנחנו".
נכון.
בדיקה קצרה העלתה שגם בל' רבים הנון דגושה ולכאו' גם ל' יחיד וגם ל' רבים נקראים אותו דבר.
וְהָ֨אֲנָשִׁ֜ים אֲשֶׁר־עָל֤וּ עִמּוֹ֙ אָֽמְר֔וּ לֹ֥א נוּכַ֖ל לַעֲל֣וֹת אֶל־הָעָ֑ם כִּֽי־חָזָ֥ק ה֖וּא מִמֶּֽנּוּ׃
שְׁמָעֵ֣נוּ ׀ אֲדֹנִ֗י נְשִׂ֨יא אֱלֹהִ֤ים אַתָּה֙ בְּתוֹכֵ֔נוּ בְּמִבְחַ֣ר קְבָרֵ֔ינוּ קְבֹ֖ר אֶת־מֵתֶ֑ךָ אִ֣ישׁ מִמֶּ֔נּוּ אֶת־קִבְר֛וֹ לֹֽא־יִכְלֶ֥ה מִמְּךָ֖ מִקְּבֹ֥ר מֵתֶֽךָ׃

ובאותו עניין, כתוב במחזור "חו"ק אִם לֹא לְמַעֲנוֹ יַעַשׂ. וְיָסִיר מֶנּוּ חֲרוֹן אַף וָכַעַס. אֵין לְבַקֵּר וְלִמְצֹא מַעַשׂ. קָדוֹשׁ:" (תפלת מוסף ליום ראשון של ראש השנה)
לא ידעתי למה מפרשי המחזור למיניהם פי' מֶנּוּ לל' רבים כלומר מאיתנו, לכאו' היה מתאים יותר לפ' לל' יחיד והכוונה לקב"ה שיסיר מאיתו את חרון אפו מבני ישראל כמו שכתוב בפסוק
וְלֹֽא־יִדְבַּ֧ק בְּיָדְךָ֛ מְא֖וּמָה מִן־הַחֵ֑רֶם לְמַעַן֩ יָשׁ֨וּב ה' מֵחֲר֣וֹן אַפּ֗וֹ וְנָֽתַן־לְךָ֤ רַחֲמִים֙ וְרִֽחַמְךָ֣ וְהִרְבֶּ֔ךָ כַּאֲשֶׁ֥ר נִשְׁבַּ֖ע לַאֲבֹתֶֽיךָ׃
 

גידל

משתמש פעיל
לכאו' היה מתאים יותר לפ' לל' יחיד והכוונה לקב"ה שיסיר מאיתו את חרון אפו מעל בני ישראל כמו שכתוב
וכן שוב מחרון אַפֶּךָ והנחם על הרעה לעמך(שמות לב יב)

מלבי"ם על דברי הימים ב י״ב:י״א
ולא להשחית.
ר"ל כי לפעמים תשוב חרון אף ה' כדי להשחית, שמי שהרבה לחטוא והקשה ערפו, יסיר ה' אפו המענישו (כי האף מציין העונש), כדי שיוסיף בחטא ויתמלא סאתו ויושחת עד לכלה. אבל פה שב האף לגמרי ע"י הכנעת המלך,

עַתָּ֕ה אַל־תַּקְשׁ֥וּ עׇרְפְּכֶ֖ם כַּאֲבוֹתֵיכֶ֑ם תְּנוּ־יָ֣ד לַיהֹוָ֗ה וּבֹ֤אוּ לְמִקְדָּשׁוֹ֙ אֲשֶׁ֣ר הִקְדִּ֣ישׁ לְעוֹלָ֔ם וְעִבְדוּ֙ אֶת־יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֵיכֶ֔ם וְיָשֹׁ֥ב מִכֶּ֖ם חֲר֥וֹן אַפּֽוֹ׃ (דברי הימים ב': ל' ח')

ואילו במכתב רבני בני ברק לקראת שמחת תורה כתוב ה' יתברך ירחם עלינו ויסיר ממנו חרון אף:
לא מובן למי היה חרון אף, לנו, או לה',? אולי גם במכתב ממנו הכוונה לה'.
 

ברוך הוא

משתמש מקצוען
עריכה תורנית
שאלה לגבי הסליחות.
"זכר (בחולם) לנו ברית אבות"
"זכר (בקמץ) לנו ברית ראשונים"
מה ההבדל ביניהם?
למה פה בקמץ ופה בחולם?
בסליחות אשר לפניי כתוב בשניהם זכור בחולם ורק ב"וזכר לנו היום" כתוב בקמץ קטן.
בתנ"ך ההבדל הוא שאם הוא נסמך עם מקף למילה הבאה הוא נקוד בתנועה קטנה כמו בהרבה מילים "רחם נא" או "לתת לו" שהופכים לסגול, והוא רק מחמת יפוי הלשון ואינו משנה משמעות. (לכאורה בסליחות היו אמורים להגיד בשני המקומות זכר בקמץ קטן מחמת ה"לנו" שהוא נסמך לו).
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק ד

א לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינוֹת מִזְמוֹר לְדָוִד:ב בְּקָרְאִי עֲנֵנִי אֱלֹהֵי צִדְקִי בַּצָּר הִרְחַבְתָּ לִּי חָנֵּנִי וּשְׁמַע תְּפִלָּתִי:ג בְּנֵי אִישׁ עַד מֶה כְבוֹדִי לִכְלִמָּה תֶּאֱהָבוּן רִיק תְּבַקְשׁוּ כָזָב סֶלָה:ד וּדְעוּ כִּי הִפְלָה יְהוָה חָסִיד לוֹ יְהוָה יִשְׁמַע בְּקָרְאִי אֵלָיו:ה רִגְזוּ וְאַל תֶּחֱטָאוּ אִמְרוּ בִלְבַבְכֶם עַל מִשְׁכַּבְכֶם וְדֹמּוּ סֶלָה:ו זִבְחוּ זִבְחֵי צֶדֶק וּבִטְחוּ אֶל יְהוָה:ז רַבִּים אֹמְרִים מִי יַרְאֵנוּ טוֹב נְסָה עָלֵינוּ אוֹר פָּנֶיךָ יְהוָה:ח נָתַתָּה שִׂמְחָה בְלִבִּי מֵעֵת דְּגָנָם וְתִירוֹשָׁם רָבּוּ:ט בְּשָׁלוֹם יַחְדָּו אֶשְׁכְּבָה וְאִישָׁן כִּי אַתָּה יְהוָה לְבָדָד לָבֶטַח תּוֹשִׁיבֵנִי:
נקרא  14  פעמים

ספירת העומר

לוח מודעות

למעלה