עזרה דברו איתי חרדית (。◕‿◕。)

  • פותח הנושא 102
  • פורסם בתאריך
מצב
הנושא נעול.

צצצ

משתמש מקצוען
בפעם הראשונה שנתקלטתי בזה שאנשים לא ידעו מה זה המילה אוחז...
אצלינו זה נכנס ברגיל בכל משפט...
מה ההסבר של זה בעברית פשוטה באמת?
רציתי להגיד שזה אני לא מחזיקה (אוחזת) ממשהו.
עד שקלטתי שזה גם מילה חרדית
 

vigi

משתמש מקצוען
הדמיות בתלת מימד
עיצוב ואדריכלות פנים
בלת"ק.
חילונים- חולצה מכופתרת= חרדים- חולצה גברית (כשאמרתי את זה פעם בעבודה מול חילונים הסתכלו עלי בפליאה, למה אני מתכוונת???)
 

ESTI.

מהמשתמשים המובילים!
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
צילום מקצועי
עריכה והפקת סרטים
מחכה לבשורות טובות;)
מתוסבכת
תבינו לבד מה המילים המקבילות בעולם החילוני...:rolleyes:

אגב הערה הרבה מילים שכתבו כאן
שמישות גם בציבור החילוני אל תגזימו...
תנו מילים שהם ממש חלק מהלקסיקון החרדי...
 
נערך לאחרונה ב:

מבט נוסף

משתמש פעיל
צילום מקצועי
וזה מדהים שאנחנו חיים במדינה אחת ויש מילה שאצל החרדים היא נכנסת כמעט בכל משפט
והחילוני פשוט לא מבין מה אתה רוצה ממנו..
רק לתשומת לבך
'אוחז' זה לא מילה חרדית כללית
היא קיימת אך ורק בעגה הירושלמית
יחד עם 'להכנס' בכף רפויה, ו'מאתיים' בפתח תחת האלף.
(אוחז במובן של תפיסה והחזקה של חפץ.
כי 'אני אוחז מהרב הזה', זו מילה שקיימת בכל המגזר)
 

ESTI.

מהמשתמשים המובילים!
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
צילום מקצועי
עריכה והפקת סרטים

-LIGA

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עריכה והפקת סרטים
קניות בחרדית: אני בגאולה/ רבי עקיבא
בחילונית: אני בעיר/אני בקניון

בחרדית: וואס מאכט א ייד? בחילונית: במה אתה עובד/עוסק?
 

צצצ

משתמש מקצוען
רק לתשומת לבך
'אוחז' זה לא מילה חרדית כללית
היא קיימת אך ורק בעגה הירושלמית
יחד עם 'להכנס' בכף רפויה, ו'מאתיים' בפתח תחת האלף.
(אוחז במובן של תפיסה והחזקה של חפץ.
כי 'אני אוחז מהרב הזה', זו מילה שקיימת בכל המגזר)
היום כל הירושלמים התפזרו בכל הארץ אז מה שהיה פעם ירושלמי היום רץ בכל הציבור.
אגב מאד נהנית מהמילון שנוצר
 

מרובע

משתמש מקצוען
עריכה תורנית
D I G I T A L
רק לתשומת לבך
'אוחז' זה לא מילה חרדית כללית
היא קיימת אך ורק בעגה הירושלמית
יחד עם 'להכנס' בכף רפויה, ו'מאתיים' בפתח תחת האלף.
(אוחז במובן של תפיסה והחזקה של חפץ.
כי 'אני אוחז מהרב הזה', זו מילה שקיימת בכל המגזר)
אוחז=מחזיק

תפסת?

(אני שומע)

דמי לא יחרוץ
 

מרובע

משתמש מקצוען
עריכה תורנית
D I G I T A L

ציטוטים נבחרים משם:6
  • צ'יקַאוֶוער - במקור ביידיש המילה טשיקאווער הוא מעניין, פיקנטי ועסיסי. בעגה הישיבתית הדבר מסמל התנהגות נועזת במידת-מה ופריצת המסגרת הישיבתית השמרנית. בהשראת הביטוי נוצר השיר: ריבונו של עולם, תשמע תפילתו של צ'יקאווער[1].
  • ישיבֶה בּוחֶער (מלעיל) - "בחור ישיבה".
  • שְׁטינְקֶער - מלשין (במקור ביידיש: מסריח).
  • גישְׁמַאק - טעם והנאה. למשל, "יש לו גישמאק במצוות". "גישאמקער" - אדם נעים וחביב לסביבה.
  • פְרוּמֶער - בעל הנהגות "דתיות" בולטות, בלבוש ובצורת קיום מצוות. (במקור ביידיש: פרום, פרומקיייט = דת)
  • חֶנְיוׂק - מיושן, בלבושו, בהנהגותיו, או בדעותיו.
  • נַייעֶס - חדשות. בפועל (בעגה): לְנַייעס.
  • פְּרוׂסטֶער - טיפוס המוני, מזלזל במצוות בעל אורח מתירני (במקור ביידיש: פראסט = רגיל. פראסטער = המוני).

  • שְׁמוּס (שמועֶס) - ביידיש 'שמועס' היא שיחה. בהוויי הישיבתי הפכה המילה גם לביטוי של שיחת מוסר, הנאמרת בישיבות הליטאיות. פעמים רבות נזכרת המילה בלשון מזלזלת (כמו "לדבר איתו זה לשמוע שמועס", או בעגה: "השמיס לי").
  • ליל שישימלעיל) - מושג המתאר את הלילה שבין חמישי לשישי שבו יש הנוהגים ללמוד כל הלילה.
  • משב"ק - ר"ת 'משמש בקודש', במקור עוזרו של האדמו"ר, אך מתאר גם כל התנהגות של ליווי צמוד של אישים שונים. בשימוש בעגה גם כפועל: לְמַשְׁבֵּק = לשמש אישיות חשובה.
  • קְנֵייטש (ביידיש: קמט) - המילה משמשת גם לציון החלק הקדמי של המגבעת הליטאית והחב"דית, וכן לציון ה"פואנטה" של הסיפור, שורש העניין. למשל, "סוף סוף קלטתי את הקנייטש".
  • מַצֶב (במלעיל) - תיאור למאורע שעורר תכונה או התרגשות.
  • צוּ"ל - ר"ת של 'צדיק ורע לו'. מקביל לחנון ה"חילוני" ודומה ל"פרומער" ו"חניוק" (ראו לעיל). לעיתים מתלווה לכינוי קונוטציה שלילית של ניתוק מהעולם.
  • נַפְקַ"מ (נפקא מינה) - ביטוי הלקוח מן התלמוד שמשמעותו "מה ההבדל" או "מה יוצא מזה". לדוגמה: "מה הנפקם אם אני משלם לך מראש או בסוף הנסיעה?!". כאמור, ביטוי זה נפוץ מאד בשפה התלמודית, אך חדרה לעברית היומיומית אצל בוגרי עולם הישיבות.
  • לוֹמדֶעס - למדנות, עמקנות לימודית. משמש גם לסניטה במישהו ש"חופר" יותר מדי. כמו, "אל תעשה יותר מדי לומדעס".
  • שְטַייגֶען (מאידיש) - מצב של התעלות וצמיחה רוחנית בעיקר בתחום של לימוד התורה.
  • משבר (במלעיל) - דכדוך.
  • מויחין - הגייה אשכנזית של המושג הקבלי 'מוחין' והשאלתו לתיאור מצב של מוכנות נפשית עבור דבר מסוים.
  • חברותא (נהגה בדרך כלל: חַבְרוסֶע) - בן זוג ללימוד משותף, כמקובל בישיבות מלבד שמיעת השיעורים. מושג זה מוליד מושג ישיבתי נוסף: שוק חברותות שזהו תהליך הקורה אחת לכמה זמן והוא אורך כמה שעות, שבאותו זמן כל תלמיד מחפש אחר חברותא שילמד עמו במהלך התקופה הקרובה. טיב החברותא עשוי להשליך רבות על צמיחתו הלימודית של התלמיד ועל מעמדו החברתי. אצל חסידי גור יכנו את החברותא "שותף" ("שׁוּתֶּף").
  • אַנַ"ש - ר"ת של "אנשי שלומנו". מתייחס ככינוי לחרדים השייכים לחוג מסוים.
כל אדם חרדי נשוי יזכה בתואר "הרב" או: ר', ובפנייה בכתב יתווסף לרוב לאחר מכן "שליט"א" (ראשי תיבות של: "שיחיה לאורך ימים טובים אמן"). פנייה אל אדם מכובד תהיה בלשון נוכח רבים (אתם) או גוף שלישי נסתר. גוף נוכח רבים הוא במקרים מסוימים גם צורת הדיבור בין גבר זר לאישה.
 

-LIGA

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עריכה והפקת סרטים
חילונים: העדה החרדית
חרדים: הציבור החרדי
חרדי שואל: מה ההכשר? החילוני תמיד יענה הבד"צ, חבר'ה הכל בד"צ אפשר לאכול!
וכשאני שואלת איזה בד"צ הם לא מבינים...
 

רוחי בלבוחי

משתמש סופר מקצוען
תאמר אייזה ווארט. (תגיד משהו)
אמרתי "אמר ר' בנימין..." ואני לא מוצא. (מציאת אבידה)
ענייים להם ולא יראו. (החפץ פה איך לא ראית?)
זה לא שעבסדיק. (לא מתאים )
אתה נראה כמו בשבת אחרי הטשולנט. (זחוח)
סוף רחוב חזון איש. (בית החיים)
נחים אחרי 120. (בחיים לא נחים)
 
מצב
הנושא נעול.

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק ד

א לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינוֹת מִזְמוֹר לְדָוִד:ב בְּקָרְאִי עֲנֵנִי אֱלֹהֵי צִדְקִי בַּצָּר הִרְחַבְתָּ לִּי חָנֵּנִי וּשְׁמַע תְּפִלָּתִי:ג בְּנֵי אִישׁ עַד מֶה כְבוֹדִי לִכְלִמָּה תֶּאֱהָבוּן רִיק תְּבַקְשׁוּ כָזָב סֶלָה:ד וּדְעוּ כִּי הִפְלָה יְהוָה חָסִיד לוֹ יְהוָה יִשְׁמַע בְּקָרְאִי אֵלָיו:ה רִגְזוּ וְאַל תֶּחֱטָאוּ אִמְרוּ בִלְבַבְכֶם עַל מִשְׁכַּבְכֶם וְדֹמּוּ סֶלָה:ו זִבְחוּ זִבְחֵי צֶדֶק וּבִטְחוּ אֶל יְהוָה:ז רַבִּים אֹמְרִים מִי יַרְאֵנוּ טוֹב נְסָה עָלֵינוּ אוֹר פָּנֶיךָ יְהוָה:ח נָתַתָּה שִׂמְחָה בְלִבִּי מֵעֵת דְּגָנָם וְתִירוֹשָׁם רָבּוּ:ט בְּשָׁלוֹם יַחְדָּו אֶשְׁכְּבָה וְאִישָׁן כִּי אַתָּה יְהוָה לְבָדָד לָבֶטַח תּוֹשִׁיבֵנִי:
נקרא  21  פעמים

ספירת העומר

לוח מודעות

למעלה