אוהו כמה שיש לי לכתוב על זה, ומניסיון.
נתחיל בזה, שאני סוברת שלשני הצדדים לא חסר - מי יותר ומי פחות.
גם הבחורים וגם הבחורות עם תפיסות שגויות לעיתים.
לפעמים מעקשנות עצמית וגאווה לצערי, ולפעמים בגלל מוסדות החינוך, הבית, ההורים וכו'.
נתחיל בבחורה,
מסיימת לימודים, יוצאת לעבוד, חולפת שנה ועוד שנה.
התמימות מתפוגגת לאיטה, היא עובדת במשרד מעורב, או נשים בלבד - אבל מגוון סגנונות. אינטרנט (וגם אם מסונן - זה עדיין אינטרנט), ובקיצור - היא "רואה עולם", שומעת דעות חדשות שעדיין לא הכירה ("היינו בפראג שבוע", כך חברה לעבודה חוזרת אחרי שבוע היעדרות בעיניים קורנות, ומציגה תמונות מאושרות ואוהבות שלה ושל בעלה / "למה את לא מזמינה ביגוד באינטרנט? הרבה יותר זול!" קולגה נוספת / "ראית כבר את הפרק החדש של המירוץ לשיריון"?
זו המעודכנת... ועוד ועוד)
אין איסור לטוס לחו"ל, אין איסור לקנות בגדים באינטרנט, אבל את כל הדברים האלו היא לא הכירה מעולם ומתחילה להחשף אליהם.
היא גם צופה בסרטים - לא אסורים, חלילה, הם נקיים (נו, טוב, ברובם לפחות) והם בסדר, וזה כיף,
והיא גם דואגת לראות לבד, שחס וחלילה לא תקלקל את האחים והאחיות שלה כי זה לא לעניין, ובגלל שהיא בוגרת וגדולה ומבינה מותר לה.
כשאני קוראת שוב את מה שכתבתי, יכול להיות שמשתמעת נימת זלזול מדבריי,
אז חשוב לי לומר: אין כאן טיפת זלזול, אני רצינית מאוד.
בתוך עמי אנוכי יושבת, ואני מתארת כאן תמונת מצב קלאסית של בחורה סטנדרטית מסיימת סמינר, שעוד כבת סמינר שמורה לא נחשדה בצו"ליות יתר, אבל כשיצאה מהחממה הבועה מתנפצת בבת אחת, והעולם מציף אותה ברגע.
היא איכותית, היא לא רצה לשנות את המלתחה שלה (אבל היא קצת יותר משודרגת - בלי חריגה מצניעות חלילה), היא מקפידה על צניעות ויודעת שחלק מהקולגות לבושות ממש לא לעניין, הפלאפון שלה כשר - זו לא שאלה בכלל!
אבל היא פתחה עיניים ומתחילה לראות עולם.
אמנם קשה לה, חברות נשואות, מתארסות, תינוקות נולדים והיא מאחור, לבד,
אבל יש לה תחומי עיסוק ועניין והיא ממלאת את עצמה בהם: עובדת בעבודה כיפית, הקולגות נחמדות, הבוס גזעי אבל היא משתדלת להיות מאוד אסרטיבית מולו - וגם מצליחה,
היא קונה לעצמה שפע של בגדים, רואה מידי פעם סרטים יפים שחברה משתפת אותה בדרייב, וגם טסה לחו"ל עם כמה חברות. הן שמורות ואיכותיות ולא עושות שטויות כמו סיפורים מזעזעים שיצא להן לשמוע.
ובמעבר חד - לבחור:
לומד בישיבה מאז שהוא זוכר את עצמו, בחור איכותי מאוד ושמור מאוד.
השנים חולפות, החברים מהשיעור מתארסים והוא כבר מרגיש את תווית ה'אלטער' דוקרת לו בגב.
אבל הנה, הוא יעשה עוד קצת מאמץ, ישרוד עוד קצת ואז הוא יתארס, אז הוא נשאר בישיבה למרות שמהשיעור כולו נותרו הוא ועוד אחד, וזה שנשאר הוא בדיוק הברנש שמעולם לא היתה לו איתו שפה משותפת.
והוא מתוסכל, והוא לבד, וגם החברותות שהשיג מהוועד שמתחתיו נשואים מזמן, והוא לא הולך ללמוד עם תינוקות בני 21.
ולבינתיים הוא מנסה קצת למלא את עצמו.
וכאן יש לי שאלה לבחורות היקרות:
כשאת רווקה לא צעירה, איך את מנסה קצת "להנות מהחיים"?
קצת צפייה בסרטים, יציאה לשופינג, טיסה לחו"ל לפעמים. העבודה גם היא מגוונת וממלאה.
(הדוגמאות לעיל הן דוגמאות נפוצות, אבל אל תיתפסו רק עליהן, יש עוד).
והבחור?
ה' ישמור, אסור לגברים לראות סרטים! אסור לבחורים לצאת לקניון, יש שם פרסומות לא צנועות! זה ממש לא לעניין!
גם לחו"ל זה ממש לא מתאים, יש שם פריצות, ובכלל, מה יש לבחור לחפש בחו"ל?
ואינטרנט??? ה' ירחם וישמור! מאיפה-בכלל-יש-לו-גישה-לאינטרנט???
ונוצר מצב שהיא בת 27,
והיא נחשבת לאיכותית מאוד. בגדים אופנתיים - בלי להתפשר על צניעות, פלאפון כשר,
והיא מחפשת את הבחור הזה, שלא מכיר סרטים, שלא טס לחו"ל, שלא גלש באינטרנט מימיו -
בעצם, כל מה שהיא כן מכירה
אבל לה מותר, היא אישה!
לגברים זה ממש אסור!
________________________________________________________
וכאן אני שואלת:
מישהו פעם ניסה לשבת עם בחורה מבוגרת קלאסית?
להסביר לה את העולם ואת טיבו, שבחור בגילה, איך נגדיר את זה? אם לה קשה - לו קשה פי מיליון,
והוא עדיין נחשב לאיכותי ושמור גם אם הוא "מכיר את העולם" - בעצם, מכיר את העולם בדיוק כמוה!
יצא לי לדבר עם חברות מבוגרות שנשארו מאחור,
ואני מדברת על פתוחות, טסות לחו"ל, אינטרנט, עבודה מעורבת - הכל.
הן פערו מולי עיניים בתדהמה כששמעו על סרטים, אהמ... לא שיא הצניעות, שבחורים יכולים לצפות בהם.
או על מציאות בה בחורים מכירים אינטרנט. לא שיש להם סמארטפון, חלילה, הפלאפון כשר לחלוטין, אבל הם מכירים.
והן מתקשות לעכל שבחור בגיל מבוגר מכיר את הנ"ל, והוא יכול עדיין להיחשב איכותי ושמור,
והן לא מוכנות להפגש עם בחור שחצי יום לומד בכולל, ובחציו השני של היום הוא מדריך בפנימיה.
חשבתן פעם על האבסורד?
על זה שאתן, בסופו של דבר, מצליחות למלא במעט את החלל הגדול ויכולות קצת להנות מהחיים,
אבל לבחור - אסור?
____________________________________________________________
עד כאן הטפת המוסר לבחורות,
ולבחורים - יש לי גם מגילה ארוכה
כי כמו שכתבתי בהתחלה - לשני הצדדים לצערי לא חסר...
ולפני שהרווקות כאן יקפצו עלי - שני דברים:
ראשית, לא כולן כאלה, אני יודעת. יש בנות עם ראש בריא באמת שמבינות באמת,
ואני מצדיעה לבנות כאלה.
שנית, אני ובעלי התחתנו לא לפני הרבה זמן, בגילאי הכמעט 30, אז אני מדברת מניסיון.
הנושאים החמים
הנושאים החמים
