הנושאים החמים
הנושאים החמים
בתו של משה מחול-לך חזרה מהגן חיוורת מעט, "היא לא נראית טוב", אמרה הגברת, "צריך לתת עליה צדקה".
"אחרי שאעשה לה תיקון אקח אותה לרופא", אמר משה, "שנאמר 'ורפא ירפא' שניתנה הרשות לרופא לרפא".
צחוק עמוק מלווה בשיעול נשמע מכיוונה של הילדה, "איש יקר, אין לך מה לבזבז את זמנך אצל רופא, הוא ישלח אותך חזרה הביתה, תן לילדה לנוח".
משה תפס מחסה, "מי אתה? מה אתה רוצה מהבת שלי?"
"אני נגיף", אמר בקול צרוד ומלחיץ, "נגיף שפעת", הילדה זעה באי נוחות על המיטה, "באתי לתקן משהו קטן אצל משפחתך אדון שולמן".
"שולמן??", צווח משה, "אנחנו לא שולמנים, אתה לא רואה שאנחנו מרוקאים?".
"באמת?, אז איך הגעתי לפה?", הקול נשמע מתנצל מעט.
"אתה שואל אותנו? אין לך בושה?", צווחה האשה עם השאל, "אתה צצת פתאום עם הילדה".
"הילדה לומדת בגן דבורי בסוף הרחוב?", שאל הדיבוק.
"כן".
"אה, אז הכל מובן", המהם הנגיף, "שולמן זה הסייעת. הייתי עם התינוקת שלה, היא הביאה אותה איתי לגן כי לא היה לה בייביסיטר".
"אחרי שאעשה לה תיקון אקח אותה לרופא", אמר משה, "שנאמר 'ורפא ירפא' שניתנה הרשות לרופא לרפא".
צחוק עמוק מלווה בשיעול נשמע מכיוונה של הילדה, "איש יקר, אין לך מה לבזבז את זמנך אצל רופא, הוא ישלח אותך חזרה הביתה, תן לילדה לנוח".
משה תפס מחסה, "מי אתה? מה אתה רוצה מהבת שלי?"
"אני נגיף", אמר בקול צרוד ומלחיץ, "נגיף שפעת", הילדה זעה באי נוחות על המיטה, "באתי לתקן משהו קטן אצל משפחתך אדון שולמן".
"שולמן??", צווח משה, "אנחנו לא שולמנים, אתה לא רואה שאנחנו מרוקאים?".
"באמת?, אז איך הגעתי לפה?", הקול נשמע מתנצל מעט.
"אתה שואל אותנו? אין לך בושה?", צווחה האשה עם השאל, "אתה צצת פתאום עם הילדה".
"הילדה לומדת בגן דבורי בסוף הרחוב?", שאל הדיבוק.
"כן".
"אה, אז הכל מובן", המהם הנגיף, "שולמן זה הסייעת. הייתי עם התינוקת שלה, היא הביאה אותה איתי לגן כי לא היה לה בייביסיטר".
