טוב. נמאס לי לשתוק. חייבים לדבר על זה.

[מוישה]

מה, בגלל שהם יציירו את אבא במקום אמא אז יפתרו להם כל הבעיות? הרי אמא עדיין קיימת! * אבישי צור בעקבות צנזורת הפרסום

במשפחה שלנו, במקום אמא ואבא, יש אבא ואבא.

לא תמיד זה היה כך. עד לאחרונה גם אצלינו היו אבא ואמא, כמו לכל המשפחות. אבל אז הכל השתנה.

זה לא קרה בבת אחת. כבר לפני הרבה זמן החליטו בעיתונים, שצריך להחביא את אמא שלנו, ואת כל מה שעובר עליה. אני רואה שקצת קשה לכם להבין למה אני מתכוון, אז אני אסביר: קודם כל, בעיתונים רואים הרבה תמונות של אבות. כל מיני אבות. אפילו לאבא שלי היתה פעם תמונה בעיתון. אבל תמונות של אמהות לא רואים בכלל. לפעמים אני חושב, שאם מישהו יחיה כל הזמן בבית סגור, והוא יכיר את העולם רק מהעיתונים, הוא יחשוב שבעולם שלנו יש רק בנים.

אפילו אם כבר כותבים בעיתון על איזו אמא, לא כותבים חס וחלילה את השם שלה. אם קוראים לה נגיד לאה רבינוביץ, אז כותבים ל' רבינוביץ. ואם קוראים לה רייזל סגל, אז כותבים ר' סגל. אתם יודעים למה? כדי שהאיש מהבית הסגור יחשוב שהכוונה לשם אחר, למשל לייבלה רבינוביץ, או ראובן סגל. אחרת הוא חס וחלילה יידע שיש בעולם גם בנות.

...

כשאמא היתה בהריון, השכנה הביאה לה איזה מאמר של הדרכה מהעיתון יתד נאמן. אבל לא היה כתוב שם בכלל על נשים בהריון! דיברו שם על משהו אחר בכלל- על נשים לפני לידה. ולא רק בעיתון, גם בחוברת של קופת חולים שקיבלנו הביתה, היה כתוב 'מדריך לתקופת טרום לידה'.

שאלתי את אבא מה ההבדל בין נשים בהריון לנשים לפני לידה, והוא אמר שזה אותו דבר, רק שלהגיד 'הריון' – גם זה לא יפה. לא בדיוק הבנתי למה לא יפה להגיד מילה כזאת שכתובה אפילו בתורה, ולמה 'הריון' זה לא בסדר ו'לידה' כן. אבל אבא אמר שכשאגדל אבין.

...

אבל כמו שאמרתי, כל זה היה פעם. עכשיו כבר נפתרו כל הבעיות האלו, ויותר אנחנו לא צריכים לחשוב כל הזמן איך להסתדר עם זה שיש לנו אמא. כנראה שהאנשים האלו שיודעים הכל יותר טוב מכולם, החליטו שבמקום להסתבך כל כך הרבה, יותר טוב שלכל משפחה יהיה פשוט אבא ואבא במקום אבא ואמא, ושלום על ישראל. האמת שקצת התפלאתי, כי אני זוכר שפעם כשכולנו הלכנו לאחת ההפגנות הגדולות, שאלתי את יענקלה על מה ההפגנה, והוא הסביר לי שהרשעים רוצים לעשות משפחות עם שני אבות, ואנחנו הצדיקים עושים הפגנות נגד זה. כנראה שבאמת יש דברים שאני לא מבין.

אבל האמת שאם תשאלו אותי, הם נשמעים לי מה-זה מטומטמים.

מה, בגלל שהם יציירו אבא במקום אמא אז יפתרו להם כל הבעיות? הרי אמא עדיין קיימת! אם הם היו שואלים אותי, הייתי מסביר להם שיש לי פיתרון סופי, הרבה יותר פשוט ובטוח: הם צריכים פשוט להרוג את כל האמהות, ואז באמת לא יהיו יותר שום בעיות. אולי כשאני אהיה גדול אני אעשה את זה. נראה.

בתגובה לפרסומת של כללית על המשפחה החרדית.

 

[אשר שרבר]

פעם היה ילד
אבאלה ואמאלה דאגו מאוד שיהיה מחונך וצדיק
הם לא הלכו איתו לשומקום שיש בו נשים לא צנועות, אז אמא הלכה לקניון לבד
אבל אבא דאג שגם תמונות חלילה יכשילו אותו, לכשיגדל.
אז לא הלכו למקומות שעלולים לראות שם תמונות של נשים לא צנועות, ובטיול לצפון השאירו אותו עם ביביסיטר
הכל טוב ויפה. אבא ואמא היו מאוד מרוצים. רק שאז אמא חשבה.. רגע .. מה בקשר לתמונות של נשים צנועות? כזה ילד טהור אולי גם בהם יוכל להכשל?
ומאז לא הרשו לו לדפדף באלבומים של המשפחה.כשכולם ישבו ועיינו יחד הוא נשלח לשנן את האותיות
במחשבה משותפת גמרו אבא ואמא אומר שגם ציורים של נשים, זה מסוכן.
ומאותו יום ואילך הוא לא מדפדף בספרים של רות בייפוס. רק בספר המסורת.

אבא ואמא מרוצים ומאושרים. גדול הדור הבא צומח בביתם!

אידישע נחת.

חשבתי שבאת לספר המעשייה הידועה
על הילד שאביו הכניסו למחסה שחלילה לא יראה שום דבר שיסיח או יוריד מקדושתו.
ובהגיעו לגיל מצוות לקחו אביו למדוד חליפה וברחובות העיר ראה הצדיק, קבוצת בנות עליזה.
ושאל. אבא. מה זה? אמר לו אבא. צ'אצ'קעס'. (ברווזים בלע"ז)
אמר הילד: אבא, תקנה לי כמה צ'אצ'קעס'.

 

[אשר שרבר]

מכובדי, אתם דנים על איורים כאילו ישנו סגנון איור אחד, ובו השאלה אם איורים הם דבר קביל או לא.
האמת היא, שאיורים הם הרבה יותר סבוכים ומעודנים מצילום.
אפשר לבטא באיור דקויות ונהמות לב דקות, שחודרות עמוק, עמוק יותר מכל צילום.
צריך להיות ירא שמים גדול כדי לאייר נשים. בצורה מכבדת ומדויקת. יהודי טהור לבב כמו יוני, הוא פרט שלא מעיד על הכלל.
אי לכך, אני תומך בלא לפרסם איורי נשים בעתונות כללית, ובפרוסמות. ברור שמפרסמים ימשכו את החבל לכיונם מתאוות בצע, וידחפו את המאיירים להפיק תכנים יותר ויותר מושכים. רק ראו מה קורה בעתונות המזרחי.
בפרודוקטים מסחריים שאנשים מפיקים לבד, יעשה כל אחד מה שאמונתו אומרת, ויראה אם הציבור קונה.

רבינו, האם אתה תומך גם בצנזורה על ספרי ילדים?
אתה אינך מאייר בקומיקס את רעייתו של הרב? הרעבצן בלע"ז?

 

[עכביש]

.

 

[יעל אייזיקוביץ]

חשבתי שבאת לספר המעשייה הידועה

באתי לבטא את הפערים העצומים בין מעשה למעשיה, בין אמא לבן, בין קדושה אמיתית לחרדה סינטתית

 

[אבימי]

רבינו, האם אתה תומך גם בצנזורה על ספרי ילדים?
אתה אינך מאייר בקומיקס את רעייתו של הרב? הרעבצן בלע"ז?

כתבתי בפרוש, אשרק'ה.
במוצרים פרטיים, כל אחד יעשה לפי דעתו, ויראה אם הציבור אוכל את זה. ולא הרי קהל יעד ירושלמי כבניברקי ואמריקאי וכו. בפרסום פומבי יש טעם גדול לגדר.
ישנם דיוני פנים של מאיירים מה הגבול, ומה להקפיד. מי שיקח ספר של הרב גולדשמיט ויפתח עין, יבין כמה היהודי ירא שמים, וכמה הוא נזהר מדברים מסוימים. ולא כל המאיירים כאלה בני תורה. יש גבול דק בין 'במלאכתו טריד' לבין היסחפות.

 

[יעל אייזיקוביץ]

כתבתי בפרוש, אשרק'ה.
במוצרים פרטיים, כל אחד יעשה לפי דעתו, ויראה אם הציבור אוכל את זה. בפרסום פומבי יש טעם גדול לגדר.
ישנם דיוני פנים של מאיירים מה הגבול, ומה להקפיד. מי שיקח ספר של הרב גולדשמיט ויפתח עין, יבין כמה היהודי ירא שמים, וכמה הוא נזהר מדברים מסוימים. ולא כל המאיירים כאלה בני תורה. יש גבול דק בין 'במלאכתו טריד' לבין היסחפות.

דברי טעם

 

[vhsvchch]

בדורות הקודמים גם לא התכתבו גברים ונשים בכזה פולמוס קדחתני, זה בלי לדבר על מה שקורה לאלו ששורצים בפיסבוק וכדומה.
אי אפשר להשוות בין הדורות.

 

[shira bira]

מכובדי, אתם דנים על איורים כאילו ישנו סגנון איור אחד, ובו השאלה אם איורים הם דבר קביל או לא.
האמת היא, שאיורים הם הרבה יותר סבוכים ומעודנים מצילום.
אפשר לבטא באיור דקויות ונהמות לב דקות, שחודרות עמוק, עמוק יותר מכל צילום.
צריך להיות ירא שמים גדול כדי לאייר נשים. בצורה מכבדת ומדויקת. יהודי טהור לבב כמו יוני, הוא פרט שלא מעיד על הכלל.
אי לכך, אני תומך בלא לפרסם איורי נשים בעתונות כללית, ובפרוסמות. ברור שמפרסמים ימשכו את החבל לכיונם מתאוות בצע, וידחפו את המאיירים להפיק תכנים יותר ויותר מושכים. רק ראו מה קורה בעתונות המזרחי.
.

גם לא איורי ילדות?
במקום להתמודד, לסנן, לבחור מאיירים יר"ש (ויש די והותר) בורחים?
במקום לתת תמונה שלמה וראויה של משפחה יהודית מצנזרים?
שילמדו מעיתון ילדים של משפחה שמתמודד ולא בורח.

 

[אשר כותבת]

גרירת השיח שוב ושוב לתמונות של נשים היא לא הוגנת.
אנחנו מדברים כאן על ציורים. גם של ילדות, וכמו שהעידה @מרים יעל גם של תינוקות. זה שונה מהותית, ואין בזה דבר מלבד הקצנה מטופשת.

מדובר בשינוי מהותי. ובאתי בזאת לחזק את הדברים:
נניח שאנחנו רוצים לשווק גלידה טובה
או לספר שגלידת הפיסטוק של נתניהו היא דבר ממש משובח
אז.. ברור שנצלם אחת כזו, ומהזוית הכי נוטפת והכי מגרה, נכון?
למה שלא נצייר גלידת פיסטוק?? (איפה כל הציירים דכאן שיעלו לנו גלידת פיסטוק משובחה?)
כי ציור איננו דומה לצילום. נקודה.

תציירו אישה. תצירו אותה הכי ורודה ומאופרת שיש. (אם היא אמא חרדית, היא אמורה להיות עם מטפחת, פאה באורך סטנדרטי או כובע) והיא תישאר ציור.
ציור רבותיי.
ציור!!!!

וכאן באתי לשבח עם העיתונים המשובחים 'הדרך'
ואת עיתון 'יום ליום'
וכן עיתון 'משפחה'
שלא פוחדים ממקובלויות חסרות בסיס ונטולות בריאות נפשית
ומפרסמים בגב זקוף ציורי נשים, ילדות ותינוקות ורודות במוספי הילדים ומוסף הנשים.
רק תשארו נורמליים. בבקשה, ותודה!

 

[אשר כותבת]

שילמדו מעיתון ילדים של משפחה שמתמודד ולא בורח.

אה גם הוא.
וגם מוסף בתוך משפחה.

 

[אמא ומתכנתת]

יש גבול דק בין 'במלאכתו טריד' לבין היסחפות.

כאן אתם מדברים על המאיר או על הקורא?
כי יש גם מאירות בציבור.

 

[אשר שרבר]

כתבתי בפרוש, אשרק'ה.
במוצרים פרטיים, כל אחד יעשה לפי דעתו, ויראה אם הציבור אוכל את זה. ולא הרי קהל יעד ירושלמי כבניברקי ואמריקאי וכו. בפרסום פומבי יש טעם גדול לגדר.
ישנם דיוני פנים של מאיירים מה הגבול, ומה להקפיד. מי שיקח ספר של הרב גולדשמיט ויפתח עין, יבין כמה היהודי ירא שמים, וכמה הוא נזהר מדברים מסוימים. ולא כל המאיירים כאלה בני תורה. יש גבול דק בין 'במלאכתו טריד' לבין היסחפות.

למרות שיש בכך דברי טעם. ובכל זאת.
גדר אטומה שכזו. מוגזמת. בציור פרסומת של בדיקות דם לקופת חולים אין תמונת ילדה. (מה שנקרא אבא ואבא...) זה מעורר אי נוחות גדולה.
ומשליך על המון המון ביטויים נוספים. גלגל מטורף שלא נגמר.
דיברנו על האות הראשונה. וזה רק ההתחלה.

ואשרק'ה זה ביטוי שמעורר הרהורים, אני מבקש לשקול אותו שוב .

 

[מרים יעל]

היום כשנצייר או נרצה לפרסם תמונה של אשה לא נפרסם ח"ו תמונה של אשה מקומטת ודוויה,אלא ההיפך וד"ל.

אתם אומרים את זה כאילו ככה חייבת להיראות אישה יהודיה, וההיפך הוא ממש פריצת כל גדרות הצניעות.
חלק מציורי האימהות שאני גדלתי עליהם, ניסו להכניס לתת מודע של הילדים שהאימא הכשרה היא מוזנחת, תמיד לבושה בחלוק דהוי ומטפחת שמוטה, וגרבי צמר רפויות. זה מאד עצוב. אם חייבים לצייר אימא יהודיה בצורה כזאת- עדיף שבכלל לא יציירו אותה.

 

[מרים יעל]

הנה ההודעה של @פרוט שאין לה/ו הרשאה לכתוב בפורום זה:

הדיון כאן חשוב, אני רוצה להדגיש כמה נקודות:
1. לא מדובר על תמונות נשים אלא על איורים. בבקשה לא לערבב בין הדברים. כמו כן מדובר על איורים צנועים ופשוטים.
2. אם יש צייר שמרגיש שלא בנוח לצייר נשים - שלא יצייר ונכבד אותו מאד. אין לכך קשר לאיסור הגורף.
3. צריך להבין שיש הקצנה ברורה בנושא בשנים האחרונות (והיא לא מובלת ע"י גדולי הדור). כל מי שעוקב רואה את ההקצנה הזאת. אנחנו לא מדברים כאן על פריצת גדר. להפך. אנחנו מדברים כאן על עצירת ההקצנה הלא-בריאה הזאת.
4. צריך להבדיל בין איור שנועד למשוך תשומת לב כמו פרסומת, לבין איור שנועד להמחיש תמונת מצב מהחיים. אני לא בעד שיהיו איורי נשים בפרסומות. לא על זה מדובר. מדובר על ספרי ילדים תמימים וטהורים ששולחן השבת בהם זועק מכאב על האמא הנעדרת. מדובר כאן על חסר בסיסי בהמחשת תמונות-מצב בריאות ושפויות מחיי הילד.
5. צריך לחשוב לטווח הארוך. תחשבו רגע על המצב הבא: בכל הספרים או עיתוני הילדים החרדים אין איורי נשים וילדות כלל. תבינו שבמצב כזה אנחנו פשוט יורים לעצמנו ברגליים ופוגעים פגיעה אנושה בספרות הילדים החרדית. ילדה בת חמש תחפש ספר ילדים חרדי שמתאים לה ולאורחות חייה אבל היא פשוט לא תמצא אותו. ולא, ספר של ילדי חיידר טהורים שמשחקים בחמש אבנים, לא יכול להוות תחליף קבוע עבורה. האם יהיה עליה לרעות בשדות זרים כדי לזכות לראות ספר חביב עם ילדות מתוקות שמשחקות בבובה?
6. מעבר לדיונים ההשקפתיים, רוב הציבור לא מעוניין בהעלמת מוחלטת של איורי נשים וילדות, והדבר נכפה עליו בגלל שיקולים מסחריים. לכן הדיון כאן חשוב כדי להביע את העמדה האחרת.

כרגע המגמה הקיימת מדאיגה אותי באמת ובתמים. אדרבא, אשמח מאד אם מישהו יצליח להסביר למה אין מקום לדאגה.

 

[מרים יעל]

הדיון כאן חשוב, אני רוצה להדגיש כמה נקודות:
1. לא מדובר על תמונות נשים אלא על איורים. בבקשה לא לערבב בין הדברים. כמו כן מדובר על איורים צנועים ופשוטים.
2. אם יש צייר שמרגיש שלא בנוח לצייר נשים - שלא יצייר ונכבד אותו מאד. אין לכך קשר לאיסור הגורף.
3. צריך להבין שיש הקצנה ברורה בנושא בשנים האחרונות (והיא לא מובלת ע"י גדולי הדור). כל מי שעוקב רואה את ההקצנה הזאת. אנחנו לא מדברים כאן על פריצת גדר. להפך. אנחנו מדברים כאן על עצירת ההקצנה הלא-בריאה הזאת.
4. צריך להבדיל בין איור שנועד למשוך תשומת לב כמו פרסומת, לבין איור שנועד להמחיש תמונת מצב מהחיים. אני לא בעד שיהיו איורי נשים בפרסומות. לא על זה מדובר. מדובר על ספרי ילדים תמימים וטהורים ששולחן השבת בהם זועק מכאב על האמא הנעדרת. מדובר כאן על חסר בסיסי בהמחשת תמונות-מצב בריאות ושפויות מחיי הילד.
5. צריך לחשוב לטווח הארוך. תחשבו רגע על המצב הבא: בכל הספרים או עיתוני הילדים החרדים אין איורי נשים וילדות כלל. תבינו שבמצב כזה אנחנו פשוט יורים לעצמנו ברגליים ופוגעים פגיעה אנושה בספרות הילדים החרדית. ילדה בת חמש תחפש ספר ילדים חרדי שמתאים לה ולאורחות חייה אבל היא פשוט לא תמצא אותו. ולא, ספר של ילדי חיידר טהורים שמשחקים בחמש אבנים, לא יכול להוות תחליף קבוע עבורה. האם יהיה עליה לרעות בשדות זרים כדי לזכות לראות ספר חביב עם ילדות מתוקות שמשחקות בבובה?
6. מעבר לדיונים ההשקפתיים, רוב הציבור לא מעוניין בהעלמת מוחלטת של איורי נשים וילדות, והדבר נכפה עליו בגלל שיקולים מסחריים. לכן הדיון כאן חשוב כדי להביע את העמדה האחרת.

כרגע המגמה הקיימת מדאיגה אותי באמת ובתמים. אדרבא, אשמח מאד אם מישהו יצליח להסביר למה אין מקום לדאגה.

ואני ממש מסכימה עם כל מה שנכתב כאן! פשוט לא יכולה לצלצל לעצמי---
כתבת מאד בבהירות, שאפו

 

[דיו וקסת]

מה בין החכם לרשע? החכם שואל 'מה העדות והחוקים', הרשע אומר 'מה העבודה הזאת'.
הוא לא רוצה לשמוע שום תשובה. רק לצעוק שיש לו שאלות.
עיקרי התשובה כפי שנכתב בהרחבה לעיל:
א. הצנעת נשים נובעת מכבוד האישה ולא מזלזול. האם כבוד יתר מפריע למישהו?
ב. בלתי אפשרי לדון כל מקרה לגופו ולכן עדיף להציב גדר.
עכשיו מי שרוצה להמשיך למחזר עוד פעם ועוד פעם, בבקשה.

ואפרופו קיצוניות וחולניות,
כל השיח הזה של 'מעלימים את הנשים' 'רודפים את הנשים' 'לאן הגענו' 'לאן עוד נגיע' -
מקורו הרחק הרחק הרחק מדעת התורה והשקפתה.

כרגע המגמה הקיימת מדאיגה אותי באמת ובתמים. אדרבא, אשמח מאד אם מישהו יצליח להסביר למה אין מקום לדאגה.

נו, באמת. איורי ילדות זה נושא טוב לדיון פורה בפרוג או בספסל בגינה. אבל מכאן ועד דאגה כנה לעתיד ילדינו? יש דברים יותר מדאיגים בדור שאנו חיים בו. (אני למשל מתפלל שבנותיי לא תהיינה לוחמות פמיניסטיות... )

 

[shira bira]

נו, באמת. איורי ילדות זה נושא טוב לדיון פורה בפרוג או בספסל בגינה. אבל מכאן ועד דאגה כנה לעתיד ילדינו? יש דברים יותר מדאיגים בדור שאנו חיים בו. (אני למשל מתפלל שבנותיי לא תהיינה לוחמות פמיניסטיות...)

ההסטה לקצה השני של הסקאלה היא לא נכונה, לא רלוונטית לאשכול ולא הוגנת.
מה גם שזה נושא האשכול ולא חייבים להגיב אם הדיון לא מוצדק בעיניכם.

 

[כנפיים]

מה בין החכם לרשע? החכם שואל 'מה החוקים והעדות', הרשע אומר 'מה העבודה הזאת'.

מוחה בתוקף.

היו לי הרבה מילים, ביטויים ותובנות חריפות שחלקם הועלו במהלך האשכול הזה. בפתיחתו לחלוטין הייתי בעמדת שאלה- מאיפה זה בא?
אילו כתפיים רחבות עומדות מאחורי זה?

במהלך כל האשכול הססגוני הזה- לא קיבלתי שם אחד של רב יר"ש שכך דיבר וכך פסק.

הסטיות בדיון לכיוונים שונים, מצערות.

ואני לא פמיניסטית.
לא.

אני דואגת דאגה אמיתית- ואפשר להלעיג את זה שוב- לילדים ולבריאות נפשם.
ההקצנה הזו נובעת מתפיסת עולם מאד מסויימת, וטועה מאד לטעמי.

הדיבורים, שהובאו, אמנם בציניות מה, לעיל, על עיוות מבנה המשפחה, וכד' הם רציניים מאד וברורים לכל מי שהבנה קטנה בנפש הילד לו.

אפשר לומר ש @פרוט הקיפה את רוב העניין ככולו, והוא עמוק וראוי לדיון מכובד, ולא רק כזה שאומר:
נו באמת, אל תעשו ת'עצמכם כאילו אתם לא יודעים מה שברור כשמש בצהרים, איזו היתממות.

ובנוגע לשאלתה של הנ"ל:
האם יהיה עליה לרעות בשדות זרים כדי לזכות לראות ספר חביב עם ילדות מתוקות שמשחקות בבובה?
(לא הצלחתי לצטט)

אכן, ואז יקומו מצילי הדור ויאיירו נשים צנועות וצדיקות כמו שאנחנו מבקשים כאן, וכולם ידברו על מצילי הדור, כמו שדיברו על מ' ליהמן.

 

[מוישה]

נו, באמת. איורי ילדות זה נושא טוב לדיון פורה בפרוג או בספסל בגינה. אבל מכאן ועד דאגה כנה לעתיד ילדינו? יש דברים יותר מדאיגים בדור שאנו חיים בו. (אני למשל מתפלל שבנותיי לא תהיינה לוחמות פמיניסטיות... )

אתה יודע, אני אוהב ציניות. אבל לכל דבר אפשר להתייחס בציניות, במקרה הזה אני חושב שזה שלילי. הכותבת הסבירה את הדברים היטב. ואני חושב שזה בהחלט חשוב. ילדה [וגם ילד] צריכה לקרוא ולדעת על ילדות, על כל מה שכרוך בחיי ילדות, וכן, ספרים צבעוניים ומאוירים, כמו כל ספר. המצב כיום בהחלט מוביל למקום ששום הוצאה חרדית לא תרצה להוציא ספר עם איורי ילדות. זה לא מופקע בכלל, ולכן הדיון כאן חשוב מאוד.

5. צריך לחשוב לטווח הארוך. תחשבו רגע על המצב הבא: בכל הספרים או עיתוני הילדים החרדים אין איורי נשים וילדות כלל. תבינו שבמצב כזה אנחנו פשוט יורים לעצמנו ברגליים ופוגעים פגיעה אנושה בספרות הילדים החרדית. ילדה בת חמש תחפש ספר ילדים חרדי שמתאים לה ולאורחות חייה אבל היא פשוט לא תמצא אותו. ולא, ספר של ילדי חיידר טהורים שמשחקים בחמש אבנים, לא יכול להוות תחליף קבוע עבורה. האם יהיה עליה לרעות בשדות זרים כדי לזכות לראות ספר חביב עם ילדות מתוקות שמשחקות בבובה?