טוב. נמאס לי לשתוק. חייבים לדבר על זה.

  • הוסף לסימניות
  • #61
הדור שלנו חולני. וכן, כנראה גם לגבי הציורים זו אותה תורה.
אבל בציורים עסקינן.
ומדבריכם השתמעה משוואה לפיה עיתון שאינו מפרסם ציורים אלו אות וסימן הוא כי ומדרני הוא ובוער לו לצאת מחשכת הגטו ולהוציא ביחד עימו את כולם.
 
  • הוסף לסימניות
  • #62
אבל בציורים עסקינן.
ומדבריכם השתמעה משוואה לפיה עיתון שאינו מפרסם ציורים אלו אות וסימן הוא כי מודרני הוא ובוער לו לצאת מחשכת הגטו ולהוציא ביחד עימו את כולם.
אני מאשים בתכונה מצומצמת ובורה זו, גם את העיתונאים שלא מפרסמים ציורים.
עריכה: אחרי כתבי נתקלתי:
עדיף לי מיתד, שמפרסמים כתבה שלמה (!!!) על ספר גויי, שנגיד בעדינות - יש נקיים ממנו.
כתבה שלמה, עם שם הספר, תמונות, הסברים.
ספרו לי עוד על ההשקפה הצרופה והעתקת השמועה. אתם באמת רוצים שבחורים ונערות ילכו לחפש את הספר הזה?!
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #64
@מעלה ומוריד לא הבנתי כלום ממה שכתבת.
ולא רלוונטית בכלל דעתם המקורית של העורכים. יש הקצנה לצורך מיסחור. כתבתי זאת לעיל.
ואין שום מקור להקצנה הזו, לא הלכתית ולא מוסרית.
שטויות במיץ גזר.
אין לי שום דבר נגד גזר. להיפך - אני שונא גזר.

זו שמעתי מאחד מגדולי בעלי המחשבה, אמן גדול.
(מרבני בית מדרש הגר"א. מקובל גם על אחרוני המודרנים. איש שכל התורה בקופסתו, ואפיקיו רחבים כאולם.)
ואני מתיימר לומר שהבנתי אותו נכון.
 
  • הוסף לסימניות
  • #65
זו דעת אנשי תורה, ואני מתיימר לומר שהבנתי אותם נכון.
תביא לי אותם. צטט לי אותם. הבא לי מקורות אני מחפש אותם בנרות.
אנשי תורה שמקובלים על הכלל אני מתכוון לא רבני תחומי מגורים מאוד מסויימים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #66
ההכרח לא יגונה הוא בהחלט תיאור מתאים לסינון מאולץ של כל תמונת אשה.
לא בגלל שהדור חולני, אלא כי טכנית לא שייך להיכנס לדקויות כאלו בסינון, ודאי לא רובוטי.
הדור שלנו חולני. וכן, כנראה גם לגבי הציורים זו אותה תורה.
דרך בטוחה לטיפוח חולניות היא חוסר איזון.

ןבקשר לחירות המוסרית, הבנתי נכון? העלמת נשים מציורים היא חלק מאותה החירות?
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #67
זו שמעתי מאחד מגדולי בעלי המחשבה, אמן גדול.
(מרבני בית מדרש הגר"א. מקובל גם על אחרוני המודרנים. איש שכל התורה בקופסתו, ואפיקיו רחבים כאולם.)
ואני מתיימר לומר שהבנתי אותו נכון.
מה היא "זו"?

מה אמר?

מה הבנתם?
 
  • הוסף לסימניות
  • #69
אז אל תקני אותו.
אני לא מכניסה ספרים שאין בהם משפחה שלמה.
נקודה.
אני מאד רציתי לעשות מנוי לזרקור עבור ילדי אבל מאז שהם הקצינו בעניין הציורים חזרתי בי בצער רב.
בצער- כי התוכן איכותי אבל דרושה גם שפיות.
אני גם מעדיפה ספרים כאלו. ועדיין, יש ספרים שאנחנו מקבלים, ויש ספרים שבעיני יכולים לתרום לילדים, למרות דמות האם החסרה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #70
סליחה שאני מתערב בבוטות שכזו בדיון כ"כ עדין ורגיש,
אבל דומני שהשיח פה לוקה בחסר, ובהתעלמות מופגנת מהמציאות ברחוב, בעיתונות, ובמדיה העכשווית.
וכבר הזכירו פה קודמיי את הענין בחצאי מילים.

אני לא מאמין שיש אחד או אחת כאן בפורום שאכן מאמינים שלו והיתה מתקבלת החלטה בזמן כלשהוא, שמפרסמים תמונות או אפילו ציורי נשים צנועות וחסודות ככל שהם בעיתונות, המצב היום היה נראה אחרת לגמרי,

למה נראה לכם ש"מאוחדת" או חברה כזו או אחרת ימצאו לנכון לייפות את פרסומיהם בתמונה של אשה לבושת שאל או צנועה וחסודה ברמה שגם ברחוב צריך לחפש קשה בשביל למצוא את האיסור,

למה נראה לכם שהצורך של עיתונות כזו או אחרת או אפילו ספר יפה ומהוקצע (כן היום המקצועיות החרדית הרי מנסה לשאוף למקסימום מבחינה ויזואלית וצבעונית..) יעטרו בציוריהם ציור בעיפרון של שרה שנירר מלפני שנות דור?

מבין כל הציורים הגרפיים המתקדמים היום של הילדים החינניים שלפעמים יותר מתוקים המהציאות, תזדקר תמונה של "כך היו נראות אמותינו" (רק חסר חתימה של הרבנית קוק..)

נו באמת....

אכן, פעם דורות עברו, לא צריכים אתם להגיע לנושא הציורים והתמונות, גם המציאות היתה שונה, נושא ההפרדה בין גברים לנשים לא היה מוחלט כל כך, מספיק לראות סרטונים מלפני השואה של קהילות חסידיות גדולות ופורחות, שהיום היו נמצאות בנידוי מוחלט אם זה היה המצב שלהם היום,\.

רק מה?

אז אולי באמת נגיע למסקנה שאליה הגיעו גדולי הדורות בדור האחרון (ובלי להיכנס להוראה ספציפית כזו או אחרת אם היתה או לא..) שאכן השתנו הדורות היום אמותינו לא נראות כמו שהיו נראות אמותיהם וסבתותיהם,(ואני לא אומר זאת כהטפה או כבעיה אלא כמציאות.) ולכן הגיע הזמן לעשות גדרים שאכן פעם לא היו,

היום כשנצייר או נרצה לפרסם תמונה של אשה לא נפרסם ח"ו תמונה של אשה מקומטת ודוויה,אלא ההיפך וד"ל.

וכמו שכתבו כאן, יתכן מאוד שאם תמונות הנשים היו מפורסמות כמו תמונות הנשים שפורסמו בעיתונים מלפני שנות דור אכן לא היינו רואים את ההתעלמות המוחלטת.
 
  • הוסף לסימניות
  • #71
סליחה שאני מתערב בבוטות שכזו בדיון כ"כ עדין ורגיש,
אבל דומני שהשיח פה לוקה בחסר, ובהתעלמות מופגנת מהמציאות ברחוב, בעיתונות, ובמדיה העכשווית.
וכבר הזכירו פה קודמיי את הענין בחצאי מילים.

אני לא מאמין שיש אחד או אחת כאן בפורום שאכן מאמינים שלו והיתה מתקבלת החלטה בזמן כלשהוא, שמפרסמים תמונות או אפילו ציורי נשים צנועות וחסודות ככל שהם בעיתונות, המצב היום היה נראה אחרת לגמרי,

למה נראה לכם ש"מאוחדת" או חברה כזו או אחרת ימצאו לנכון לייפות את פרסומיהם בתמונה של אשה לבושת שאל או צנועה וחסודה ברמה שגם ברחוב צריך לחפש קשה בשביל למצוא את האיסור,

למה נראה לכם שהצורך של עיתונות כזו או אחרת או אפילו ספר יפה ומהוקצע (כן היום המקצועיות החרדית הרי מנסה לשאוף למקסימום מבחינה ויזואלית וצבעונית..) יעטרו בציוריהם ציור בעיפרון של שרה שנירר מלפני שנות דור?

מבין כל הציורים הגרפיים המתקדמים היום של הילדים החינניים שלפעמים יותר מתוקים המהציאות, תזדקר תמונה של "כך היו נראות אמותינו" (רק חסר חתימה של הרבנית קוק..)

נו באמת....

אכן, פעם דורות עברו, לא צריכים אתם להגיע לנושא הציורים והתמונות, גם המציאות היתה שונה, נושא ההפרדה בין גברים לנשים לא היה מוחלט כל כך, מספיק לראות סרטונים מלפני השואה של קהילות חסידיות גדולות ופורחות, שהיום היו נמצאות בנידוי מוחלט אם זה היה המצב שלהם היום,\.

רק מה?

אז אולי באמת נגיע למסקנה שאליה הגיעו גדולי הדורות בדור האחרון (ובלי להיכנס להוראה ספציפית כזו או אחרת אם היתה או לא..) שאכן השתנו הדורות היום אמותינו לא נראות כמו שהיו נראות אמותיהם וסבתותיהם,(ואני לא אומר זאת כהטפה או כבעיה אלא כמציאות.) ולכן הגיע הזמן לעשות גדרים שאכן פעם לא היו,

היום כשנצייר או נרצה לפרסם תמונה של אשה לא נפרסם ח"ו תמונה של אשה מקומטת ודוויה,אלא ההיפך וד"ל.

וכמו שכתבו כאן, יתכן מאוד שאם תמונות הנשים היו מפורסמות כמו תמונות הנשים שפורסמו בעיתונים מלפני שנות דור אכן לא היינו רואים את ההתעלמות המוחלטת.
למה חצאי מלים, לא כתבתי מספיק ברור?
ההשוואה לפעם, יסבירו לכם, אינה נכונה. ראשית, ככל שהרחוב מידרדר, יש להציב גבולות חזקים יותר, וציור של אמא בימינו חייב לשקף את המציאות. אם בפרסומות לבגדי ילדים, מככבים היום הילדים ה"הורסים" ביותר, שלרוב אינם דומים לילדי מנויי העיתון, בוודאי יהיה מגוחך שהאמהות תיראנה כמו הצדיקות של לפני שנות דור. שנית, איכות האיורים וצבעי הדפוס כיום אינה משתווה לעבר, וכיום כל איור הוא איור [ראו במאגר העיתונות ההיסטורית, כיצד נראו העיתונים החילוניים לפני עשרות שנים. בעצם אל תראו, לא על אחריותי].
 
  • הוסף לסימניות
  • #72
סליחה שאני מתערב בבוטות שכזו בדיון כ"כ עדין ורגיש,
אבל דומני שהשיח פה לוקה בחסר, ובהתעלמות מופגנת מהמציאות ברחוב, בעיתונות, ובמדיה העכשווית.
וכבר הזכירו פה קודמיי את הענין בחצאי מילים.

אני לא מאמין שיש אחד או אחת כאן בפורום שאכן מאמינים שלו והיתה מתקבלת החלטה בזמן כלשהוא, שמפרסמים תמונות או אפילו ציורי נשים צנועות וחסודות ככל שהם בעיתונות, המצב היום היה נראה אחרת לגמרי,

למה נראה לכם ש"מאוחדת" או חברה כזו או אחרת ימצאו לנכון לייפות את פרסומיהם בתמונה של אשה לבושת שאל או צנועה וחסודה ברמה שגם ברחוב צריך לחפש קשה בשביל למצוא את האיסור,

למה נראה לכם שהצורך של עיתונות כזו או אחרת או אפילו ספר יפה ומהוקצע (כן היום המקצועיות החרדית הרי מנסה לשאוף למקסימום מבחינה ויזואלית וצבעונית..) יעטרו בציוריהם ציור בעיפרון של שרה שנירר מלפני שנות דור?

מבין כל הציורים הגרפיים המתקדמים היום של הילדים החינניים שלפעמים יותר מתוקים המהציאות, תזדקר תמונה של "כך היו נראות אמותינו" (רק חסר חתימה של הרבנית קוק..)

נו באמת....

.
יש מספיק ציירים חרדים שמציירים דמויות נשיות צנועות ומכובדות.
אם תרצו דוגמא הרי יש את אלי וגולד, שירי כהן רחלי דוד ועוד רבים וטובים ומקצועיים.
אז א"א לתרץ את הצנזורה בטענה המגוחכת הזו.

אז אולי באמת נגיע למסקנה שאליה הגיעו גדולי הדורות בדור האחרון (ובלי להיכנס להוראה ספציפית כזו או אחרת אם היתה או לא..) שאכן השתנו הדורות היום אמותינו לא נראות כמו שהיו נראות אמותיהם וסבתותיהם,(ואני לא אומר זאת כהטפה או כבעיה אלא כמציאות.) ולכן הגיע הזמן לעשות גדרים שאכן פעם לא היו,

.

מי הם אותם הגדולים שהורו כך? שמא תאירו את עינינו?
 
  • הוסף לסימניות
  • #73
סליחה שאני מתערב בבוטות שכזו בדיון כ"כ עדין ורגיש,
אבל דומני שהשיח פה לוקה בחסר, ובהתעלמות מופגנת מהמציאות ברחוב, בעיתונות, ובמדיה העכשווית.
וכבר הזכירו פה קודמיי את הענין בחצאי מילים.

אני לא מאמין שיש אחד או אחת כאן בפורום שאכן מאמינים שלו והיתה מתקבלת החלטה בזמן כלשהוא, שמפרסמים תמונות או אפילו ציורי נשים צנועות וחסודות ככל שהם בעיתונות, המצב היום היה נראה אחרת לגמרי,

למה נראה לכם ש"מאוחדת" או חברה כזו או אחרת ימצאו לנכון לייפות את פרסומיהם בתמונה של אשה לבושת שאל או צנועה וחסודה ברמה שגם ברחוב צריך לחפש קשה בשביל למצוא את האיסור,

למה נראה לכם שהצורך של עיתונות כזו או אחרת או אפילו ספר יפה ומהוקצע (כן היום המקצועיות החרדית הרי מנסה לשאוף למקסימום מבחינה ויזואלית וצבעונית..) יעטרו בציוריהם ציור בעיפרון של שרה שנירר מלפני שנות דור?

מבין כל הציורים הגרפיים המתקדמים היום של הילדים החינניים שלפעמים יותר מתוקים המהציאות, תזדקר תמונה של "כך היו נראות אמותינו" (רק חסר חתימה של הרבנית קוק..)

נו באמת....

אכן, פעם דורות עברו, לא צריכים אתם להגיע לנושא הציורים והתמונות, גם המציאות היתה שונה, נושא ההפרדה בין גברים לנשים לא היה מוחלט כל כך, מספיק לראות סרטונים מלפני השואה של קהילות חסידיות גדולות ופורחות, שהיום היו נמצאות בנידוי מוחלט אם זה היה המצב שלהם היום,\.

רק מה?

אז אולי באמת נגיע למסקנה שאליה הגיעו גדולי הדורות בדור האחרון (ובלי להיכנס להוראה ספציפית כזו או אחרת אם היתה או לא..) שאכן השתנו הדורות היום אמותינו לא נראות כמו שהיו נראות אמותיהם וסבתותיהם,(ואני לא אומר זאת כהטפה או כבעיה אלא כמציאות.) ולכן הגיע הזמן לעשות גדרים שאכן פעם לא היו,

היום כשנצייר או נרצה לפרסם תמונה של אשה לא נפרסם ח"ו תמונה של אשה מקומטת ודוויה,אלא ההיפך וד"ל.

וכמו שכתבו כאן, יתכן מאוד שאם תמונות הנשים היו מפורסמות כמו תמונות הנשים שפורסמו בעיתונים מלפני שנות דור אכן לא היינו רואים את ההתעלמות המוחלטת.
גרירת השיח שוב ושוב לתמונות של נשים היא לא הוגנת.
אנחנו מדברים כאן על ציורים. גם של ילדות, וכמו שהעידה @מרים יעל גם של תינוקות. זה שונה מהותית, ואין בזה דבר מלבד הקצנה מטופשת.

ויוכיחו הספרים שכן מאוירות בהם ילדות, וגם נשים צנועות וחסודות.
כן, גם בשנת 2019.
 
  • הוסף לסימניות
  • #74
אנחנו מדברים כאן על ציורים. גם של ילדות, וכמו שהעידה @מרים יעל גם של תינוקות. זה שונה מהותית, ואין בזה דבר מלבד הקצנה מטופשת.

נכון, הקצנה, עדיין מטופשת.
אבל הסברתי מהיכן היא נובעת.

אני לא בא להצדיק את האוויליות של עיתון מסוים שמצנזר גם טיטולים..

מה חצאי מלים, לא כתבתי מספיק ברור?

אכן, לא ראיתי מרוב ריבוי העמודים..
 
  • הוסף לסימניות
  • #75
בואו נעשה ניסוי מחשבתי.

בחרו לכם את הסבא והסבתא היותר 'זורמים' שיש לכם, והושיבו אותם מול פרוג.
הסבירו להם על מה לוחצים ואיך זה עובד.
אח"כ פתחו להם כמה אשכולות מקצועיים ותנו להם לקרוא התכתבויות בין מגדריות בפהרסיה.

ספרו לעצמכם בסוף את התגובות שלהם.

ולענייננו,
הענין כאן סבוך ומוטרף.
קהילה בורטיגו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #77
מן הסתם יש גם במקורות תורניים. עיינתי כעת בקונטרס לראות פני המלך - קדושת העיניים, עמ' כד שם מסיק שיש איסור להסתכל על איור אמנותי של אשה, ויר"ש יחמיר אף בציור שאינו של אומן. לשם המדגם עיינתי ברוב מקורותיו ולצערי לא מצאתי בינם קשר רציני למסקנותיו.
ובכל מקרה יש הבדל בין ראייה הסתכלות
 
  • הוסף לסימניות
  • #78
אוי אוי אוי.
מיתמם מי שלא מבין את הגדר לא להכניס איורי נשים וכדו' בעיתונות.
לדעתי הוא כה פשוט שנראה לי שהוא נולד במישור הפקידות ולא היה צריך על כך את חתימת השר.
ואם תשאלו אותי, עיתונים ברמה לא מכניסים גם פרסומות ענקיות של פאות מטולטלות ואביזרים נלווים - ובצדק!
הכלל (חוץ מהדיון של 'הסתכלות') "כל כבודה בת מלך פנימה" - חודר לרבדים עמוקים מאוד!

אולי אנו נשמעים קיצוניים. אבל קשה למצוא חולק על יסוד זה שהוא מהמיניסטרים.

אגב בגיליון שמיועד לנשים (כמו שיש אחד שאנו לא זוכרים את שמו) לענ"ד אין כלל בעיה גם להכניס תמונות של נשים - כי זה מיועד להן!
 
  • הוסף לסימניות
  • #79
פעם היה ילד
אבאלה ואמאלה דאגו מאוד שיהיה מחונך וצדיק
הם לא הלכו איתו לשומקום שיש בו נשים לא צנועות, אז אמא הלכה לקניון לבד
אבל אבא דאג שגם תמונות חלילה יכשילו אותו, לכשיגדל.
אז לא הלכו למקומות שעלולים לראות שם תמונות של נשים לא צנועות, ובטיול לצפון השאירו אותו עם ביביסיטר
הכל טוב ויפה. אבא ואמא היו מאוד מרוצים. רק שאז אמא חשבה.. רגע .. מה בקשר לתמונות של נשים צנועות? כזה ילד טהור אולי גם בהם יוכל להכשל?
ומאז לא הרשו לו לדפדף באלבומים של המשפחה.כשכולם ישבו ועיינו יחד הוא נשלח לשנן את האותיות
במחשבה משותפת גמרו אבא ואמא אומר שגם ציורים של נשים, זה מסוכן.
ומאותו יום ואילך הוא לא מדפדף בספרים של רות בייפוס. רק בספר המסורת.

אבא ואמא מרוצים ומאושרים. גדול הדור הבא צומח בביתם!


אידישע נחת.
 
  • הוסף לסימניות
  • #80
מכובדי, אתם דנים על איורים כאילו ישנו סגנון איור אחד, ובו השאלה אם איורים הם דבר קביל או לא.
האמת היא, שאיורים הם הרבה יותר סבוכים ומעודנים מצילום.
אפשר לבטא באיור דקויות ונהמות לב דקות, שחודרות עמוק, עמוק יותר מכל צילום.
צריך להיות ירא שמים גדול כדי לאייר נשים. בצורה מכבדת ומדויקת. יהודי טהור לבב כמו יוני, הוא פרט שלא מעיד על הכלל.
אי לכך, אני תומך בלא לפרסם איורי נשים בעתונות כללית, ובפרוסמות. ברור שמפרסמים ימשכו את החבל לכיונם מתאוות בצע, וידחפו את המאיירים להפיק תכנים יותר ויותר מושכים. רק ראו מה קורה בעתונות המזרחי.
בפרודוקטים מסחריים שאנשים מפיקים לבד, יעשה כל אחד מה שאמונתו אומרת, ויראה אם הציבור קונה.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

לאחרונה עלתה בפורום השאלה האם נכון לפנות ליעוץ השקעות/סוכנות ביטוח וכו'

כתבתי דברים ונראה לי שלא הובנו מספיק
וכך יש שהבינו מדברי שלהתייעץ עם סוכן ביטוח בנוגע להשקעות זה הכי טוב והכי זול.

לטעמי כמעט ואין מנוס מאוריינות פיננסית (וזה לא הרבה חומר) וכך כל אחד יכול לקבל את ההחלטות בעצמו.
רק לאחר שאדם יודע איך הוא רוצה להשקיע, אני אכן ממליץ לפנות לסוכן ביטוח טוב שיטפל בתיק
וזה עדיף מאשר לפנות ישירות לחברות הביטוח. כך מניסיון אישי רב.
גם במחיר של דמי ניהול מעט יותר יקרים (צריך לחשב כדאיות) היות שהשירות של סוכני הביטוח משתלם (כמובן רק סוכנים שנותנים שירות טוב).
בנוסף, אחרי שגיבשתם דעה, כדאי לשמוע גם את דעת הסוכן ביטוח. יש להם ניסיון רב והתמקצעות ואין מקום לזלזל בזה.
יש בענף גם שרלטנים שאומרים דברים לא נכונים אפשר לשמוע לא חייבים להסכים.

בעניין יועץ השקעות בלתי תלוי
תחשבו, מה הסיכוי שיועץ ההשקעות ימליץ על השקעה פאסיבית ויתן את כל הכלים ביד שלא נצטרך יותר את השירות שלו?!
מניסיון כמעט כל יועצי השקעות הבלתי תלויים לא יתנו למתייעץ את כל הכלים. מהסיבה שהם רוצים שהוא ישאר תלוי בהם.
לכן ומעוד סיבות רבות אני סבור שאין דבר כזה יועץ בלתי תלוי גם אם יש הגדרה כזאת.

עם זאת יש אנשים שמצליחים להיות הגונים ולדאוג לאינטרס של האחר למרות שזה על חשבונם. הם נדירים, אבל קיימים. ויש גם סוכני ביטוח כאלו.

כדאי להבין שזה נורמלי שמייעץ דואג לאינטרס שלו גם אם הוא מקבל תשלום מהפציינט. (למרות שזה אסור מדאורייתא גם בלי קבלת תשלום.)
כי האינטרס האישי זה מובנה בתוך הנפש ואדם רגיל (למעט יחידי סגולה) יכול להצליח להתגבר על האינטרס האישי אבל לא להיות בן חורין מזה
ותמיד יתכן שהמייעץ מעד ודאג לאינטרס של עצמו. לכן המתייעץ צריך לבדוק לאחר היעוץ שאכן היעוץ תואם את האינטרס שלו עצמו ולא לסמוך על אף אחד גם אם הוא שילם לו כסף על היעוץ.
וכאן אנחנו חוזרים למשפט שפתחתי בו:
לטעמי כמעט ואין מנוס מאוריינות פיננסית (וזה לא הרבה חומר) וכך כל אחד יכול לקבל את ההחלטות בעצמו.

מומלץ מאוד להפנים את הדבר הבסיסי הזה שהוא בבסיס של הבסיס של הבריאה
לאנשים יש נטייה לחשוב על עצמם שהם הוגנים, אבל הם לא מכירים את עצמם שהם עושים מה שנוח לאינטרס שלהם ואז הם מכסים את זה באידיאלים שונים ובאג'נדות נעלות וכו' והכל לשם שמים. קשה לקבל אבל זאת המציאות.
אם אנשים היו יודעים את זה הם לא היו נופלים בעוקצים
כי הם היו יודעים שאם מישהו מספר לך שהוא דואג לאינטרס שלך, זה לא מעורר אמון אלא מעורר חשד.

סיימתם לקרוא, מה אתם צריכים לחשוב?
האם הדברים נכונים?! אולי הוא כותב את הדברים מאינטרס אישי אולי הוא טועה בגלל שזה מה שנוח לו לחשוב? אם לא חשבתם את זה, תתחילו לתרגל חשיבה כזאת לא צריך להיות חשדניים אבל גם לא צריך להיות נאיבים ולקבל את הגרסה הנפוצה שאנשים דואגים לאינטרס של אחרים.

אשכולות דומים

ואוו. איזו שנה הייתה לנו. מה לא היה לנו כאן? ניקים חדשים ומוכשרים שהצטרפו לקהילה, דיונים מרתקים עם דעות לכאן ולכאן, סיפורים בהמשכים חדשים, שירים מרגשים כתובים ביד אומן, וכן, גם סיפורים משלל הז'אנרים והסגנונות, החל במתח, רגש וקומדיה.

לעניות דעתי אומר שהשנה בלטו בקהילה 2 סוגות מבורכות במיוחד: כתיבת שירים, וכתיבת סקירת ספרות.
מכאן אשלח ברכות ותודות לכל הניקים שהתאמצו, חקרו, כתבו, מחקו, שכתבו, ערכו ופרסמו את יצירתם בפרוג. כידוע לנו, הכתיבה היא ללא רווח כלשהו, אך אסתכן ואומר שתסכימו איתי, שאין כמו הרווח והנחת לראות שמישהו נהנה ואהב את מה שכתבתם.

וכמובן, ישנו גם את הרווח המעשי. הידע שנצבר 'ומשופשף' מיום ליום. הביקורת הכנה שאנו מעודדים את חברי הפורום לתת לכל אשכול. לא להסס ולומר מה חשבתם על הטקסט, מה בדיוק אהבתם במה שקראתם, תיקוני שגיאות לשון או כתיב, אפילו עצות להמשך העלילה או כיוונים. כל הצדדים האלו הם מורי הוראה קריטיים לכל כותב וכותבת בקהילה.

וכעת, ללא הקדמות נוספות, אני נרגש להציג בפניכם, כמיטב המסורת, את..... תופים, מסך, אורות, דממה:


סיכום הפעילות השנתית בקהילת הכתיבה – לשנת התשפ"ה.


מאמרים מקצועיים בנושאי כתיבה וספרות

השנה, אמנם, פחות ופחות נתקלנו במדריכים מצד הכותבים, אך הנושא לא נעדר לגמרי. אנו מודים לניקים שמצאו לנכון לשתף את כלל חברי הקהילה בתובנות שונות ומאמרים מקצועיים שונים, ומקווים לראות בשנה הבאה עוד ועוד ניקים המצטרפים אליהם.

אתגרים דו שבועיים
ניתן להתגאות שאחרי כל כך הרבה שנים, קהילתנו היא בין הבודדות בפרוג שעדיין שומרת על הגחלת וממשיכה ומתמידה במסורת האתגרים הדו שבועיים. כאן המקום להודות לכל המנהלים שהושיטו עזרה ותמכו (@מ. י. פרצמן , @ניהול קהילת כתיבה ), @הספרן – על איגוד האשכולות לאשכול האתגרים, למגישי האתגרים השונים, וכמובן, למשתתפי האתגרים עצמם.

אתגר חודשי
לצערנו המסורת מהשנים שעברו פסקה (זמנית), והאתגר החודשי שעורר הדי התרגשות ותכונה בקהילה הפסיק לעת עתה, אך אתגר 'נובמבר ספרותי', שהשנה חגג את שנתו השנייה בקהילה, היה גם היה וזכה לתמיכה ולהשתתפות רבה, וליצירות איכותיות רבות.
לוחשים לי באוזנייה שההנהלה לא מאשרת או מכחישה כי פורמט 'האתגר החודשי' המקורי נמצא על שולחן המערכת כבר זמן רב, אך המנהלים כן מוכנים לאשר שנכונו הפתעות בנושא, בעז"ה.


ביקורת ספרות
וואו! כשהתחלנו לעסוק בתחילת השנה בביקורות הספרות, לא שיערנו לעצמנו עד כמה הז'אנר יהיה פופולארי בקהילה. זכינו והשנה ניקים רבים החליטו לעטות את כובע ה'מבקר' ולהגיש לנו ביקורת ספרות איכותית ומקצועית, 38 במצטבר.
להלן הביקורות לשנת תשפ"ה:

סיפורים בהמשכים
גם השנה לא שקטתם על שמריכם ואפיתם לנו סיפורים בהמשכים ריחניים. מהם שהחזיקו מעמד פרק או שניים, ומהם שהתקרבו ומתקרבים לסיומם ולכדי ספר שלם. (וכן, גם לא נשכח את הסיפורים השנים שעדיין שומרים על דופק, הם אמנם לא יכללו ברשימה של זאת השנה, אך עדיין הם ראויים לכל הערכה) סך כלל הסיפורים-בהמשכים לשנת התשפ"ה – 43.

שיתופים בולטים לאורך השנה
השנה ב"ה היו עשרות טקסטים שונים, מרגשים, מצחיקים, מותחים ומה לא... וגם דיונים מעמקים ונרחבים שעוררו הדים. הנה מקבץ קטן של חלקם, משום שרבים הם ואי אפשר לפורטן...

וגם... תרועת חצוצרות. מי אמרנו אחראי על התופים? הא, קדימה. יופי, מעולה.
אנו נרגשים להתחיל בפורמט חדש (נקווה שלא חד פעמי):
"ספר השיאים של קהילת הכתיבה בפרוג" – מהדורת תשפ"ה:
ואלו הם:


וכן, זה לקח המווווון זמן. עברתי על כמעט כל אשכולות הקהילה בשנה החולפת, דבר שלקח מאמץ, יזע (לא באמת, יש מזגן...), בילוש ומיון, וגם הקרבה של כמה שעות שינה. אבל התוצאה מעולה, לא? פליז, פרגנו בלייק. תביעו את הערכתם...
וגם, ט.ל.ח.


אז...
הייתה לנו שנה מלאה ומוצפת ברגשות שונים, רגשות שהסתננו גם מבעד למקלדת ולקולמוס המרקד בין השורות. פגשנו חברי קהילה חדשים, השתדלנו לעזור ולהחכים אחד את השני בידע ספרותי ובכלים טובים יותר לכתיבה. וכן, למרות שהנוסח של הפסקה הזו זהה לקודמותיה מהשנים שעברו, אני ממש מתכוון ברצינות לכל מילה ומילה, ואני מצפה בכיליון עיניים לראות את התוצר הסופי של כל ניק וניק, ולאחל לכולם שנה טובה וכתיבה פוריה. שנשמע רק בשורות טובות.

בהצלחה. תשפ"ו.
ספר עם בערך 100 טורים שזכיתי לכתוב. הומוריסטיים, עם הרבה אפיון של הדמות המרכזית (המספר).
חלק מהטורים פורסמו כאן עם השנים, (
דוג') חלק ברשימת התפוצה, חלק הקטן טרם.
נוסיף להם איורים תואמים, דברי פתיחה. עטיפה יפה. כמובן עריכה חוזרת ורצינית.

אז זה לא מתח, לא סדרת מתח, לא ספר שלום בית (ואף אשה לא תחשוב אחרי קריאת הספר שבעלה פסיכופט או הפרעת אישיות גבולית).
רק טורים.

מה הסיכוי שתקנו?
האמת שהמחשבה נפלה לי דווקא אחרי כמה קוראים שכתבו לי כך, אבל אתם - אל תרחמו עליי.
כיתבו ישירות וברור את דעתכם.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כד

אלְדָוִד מִזְמוֹר לַיי הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ:בכִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ:גמִי יַעֲלֶה בְהַר יי וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ:דנְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה:היִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת יי וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ:וזֶה דּוֹר (דרשו) דֹּרְשָׁיו מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקֹב סֶלָה:זשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:חמִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי עִזּוּז וְגִבּוֹר יי גִּבּוֹר מִלְחָמָה:טשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:ימִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה:
נקרא  2  פעמים
למעלה