טוב. נמאס לי לשתוק. חייבים לדבר על זה.

שב נא הסופר · 30/4/19

נכתב ע"י אשר שרבר:
מחילה
מחילה
מחילה

א. אנחנו לא גוזרים גזרות מליבנו כמבואר באלף אלפי מקומות. אחרת לא שבקת חיי לכל בריה.
ב. וכי יש מי מניעה הלכתית של הרהור עבירה קל שבקלים לאייר בת ישראל בספר ילדים? יש לכך מקור?
ג. מעודי תמהתי, וכי הבנות אינם בלא תתורו? אלא שקל להם יותר כנראה. אבל אם מחמירים או על עצמנו כל כך בקוץ של שערת אשה באיור קריקטורי, אולי מן הראוי היה שגם ציורי בנים לא יהיו בספרי הילדות. חלילה לפגוע או להכשיל.
או שנכתוב ספרים לבנים ולבנות או שנצייר רק פרחים (חיות אני מסופק).

מחול.
לטעמך, אין לנו לשמוע לשום הנהגה או חיזוק של גדולי הדור - לכל דור ודור בהתאם לבעיותיו. הרי זה מופרך מיסודו.
אני חושב שכבר כתבתי יותר מדאי בנושא, כבר מתגובתי הראשונה כאן באשכול ועד זו האחרונה. בזה סיימתי את דברי בהקשר לענין הזה.
...

אשר שרבר · 30/4/19

נכתב ע"י שב נא הסופר:
לטעמך, אין לנו לשמוע לשום הנהגה או חיזוק של גדולי דורינו - לכל דור ודור בהתאם לבעיותיו. הרי זה מופרך מיסודו.

להיפך ביקשתי מקורות, אבל לא ממבקרים של עיתונים שמנסים להוכיח ששלהם יותר נקי וסוחבים אחריהם את התחרות שבין העיתונים.
משל הדבר דומה לכשרות על אקונומיקה ואבקת כביסה בפסח, זוגתי תחי' הוכיחה לי שצריך הכשר, עובדה שלחברה המתחרה יש בד"ץ.

כנפיים · 30/4/19

נכתב ע"י שב נא הסופר:
לבקשתכן, העתקתי לכן לצורך דוגמא כמובן, מהספר "חשוקי חמד" [של הרב יצחק זילברשטיין שליט"א] על מסכת בכורות דף כ' ע"א, לגבי נחש הנחושת שעשה משה רבינו בכבודו ובעצמו:

נכתב ע"י אשר שרבר:
א. אנחנו לא גוזרים גזרות מליבנו כמבואר באלף אלפי מקומות. אחרת לא שבקת חיי לכל בריה.

טוב,
תודה על מאמצי @שב נא הסופר
ועל תשובת @אשר שרבר
אבל סורי, אני בכל זאת לא למדתי בכולל, וזה נשמע כמו ליבון סוגיות בבית המדרש.

בשביל להסביר שמרחיקים מעבירה מספיק לתת דוג' ממוקצה בשבת, ועדיין בין הרחקת העבירה והנסיון לבין הימנעות מציורי נשים בכלל
----?????
ובכן, מה ביניהן?

שוב, לא מדובר על ציורים עם בעיות צניעות- כל אחד לפי דרגת צניעותו וכנ"ל,

ההכללה!!!

האם בנחש הנחושת נמנעו מייצור מוצרי נחושת כלשהם?
וכן בשופר ולולב כנ"ל-אין צורך שאקצין שוב, נכון?

ומלבד זאת כמו שכתב @אשר שרבר , צריך כתפיים מאד מאד רחבות כדי להכליל ככה. וזו אחת משאלותיי, מי הן?

משה מנחם · 30/4/19

ועוד לא הזכרנו את העיתון בו כל הגברים והילדים, יהודים ושאינם, חייבים לכסות את ראשם...

אשר שרבר · 30/4/19

כנפיים · 30/4/19

נכתב ע"י משה מנחם:
עוד לא הזכרנו את העיתון בו כל הגברים והילדים, יהודים ושאינם, חייבים לכסות את ראשם...

מזכיר לי עיתון ילדים כלשהוא, שפעם היה רחב אופקים ומיוחד במינו, וכיום אפילו לא מפרסם ציורי נשים ובנות,
פורסמה בו כתבה על רוטשילד, והופיעה תמונת רוטשילד ובניו ללא כיסוי ראש. חלקם עם תלתלים אפורים בצדעיים וחלקם עם רעמת שיער., ומתחת התמונה הכיתוב הבא:
"רוטשילד ובניו כיסו את ראשם, כמובן; באותה תקופה היתה מקובלת חבישת פאה נוכרית על ידי גברים."

תשקרו לילדים, תשקרו.
רק טוב יצא מזה שיום אחד הם יקלטו שאי אפשר היה לסמוך על אף מילה שלכם.

באופן כללי הנסיון של העיתון הזה למצוא חן בעיני ציבור רחב יותר, וזה שהם מוכנים לאבד את כל מה שהם בשביל זה, מעורר חמלה.

כנפיים · 30/4/19

@עמליה 098 הגיבה בפרטי והרשתה לפרסם:

זה הדבר הכי פתטי בעולם.
מנותק מהמציאות, נטול סיבה אמתית, לא תורם ליראת שמים של שום קורא.

זה מרגיש המצאה של אנשים עם שריטה מסוימת
וכולנו בנים ובנות פגשנו את גב' וולף מ"ילדי שי" ויצאנו די בסדר.

ומה יגידו כל אותם רושמי רשומות ונימוקים? גם ילדה בת 3 היא סיכון לעין המתבונן? אין ציורי ילדות בעיתוני ילדים.
עולם מושלם- אולי בכלל ייצרו בקרוב יקום מקביל לגברים בלבד
.
מבינה שכל עיתון דואג לאורך רשימת מנויו ואף אחד לא יסתכן בפאשקויל שיחרים אותו, כולם מעדיפים להכנע להזיה הזאת מסיבות כלכליות.

תזכרו טוב, בעוד 5-7 שנים לא תהינה נשים ואמהות גם בטקסט.

הסיפורים כולם יתרחשו בדרך בין החידר ל"מתמידים"

דומני שכתוב
"והיה מחניך קדוש"
ולא "והעלמת כל אשה מקרב הארץ" או "וירדת מדעתך"
נסחפו לגמרי!!!

יאן · 30/4/19

נכתב ע"י כנפיים:
פורסמה בו כתבה על רוטשילד, והופיעה תמונת רוטשילד ובניו ללא כיסוי ראש. חלקם עם תלתלים אפורים בצדעיים וחלקם עם רעמת שיער., ומתחת התמונה הכיתוב הבא:
"רוטשילד ובניו כיסו את ראשם, כמובן; באותה תקופה היתה מקובלת חבישת פאה נוכרית על ידי גברים."

לאן הגענו.

אגב, הידעתם שבגטו ורשה פעלו שתי כנסיות עבור המומרים?
ושרוב ככל בתי הכנסת שנהרסו בליל הבדולח היו של רפורמים?
"כי כל העדה כולם קדושים וחובשי כיפות" אמר העיתון

מריומה~ · 30/4/19

אישית לא נתקלתי בשאלות ותהיות כגון אילו. אך עיני ראתה וצרה
ואת דעתי אמר -
כתפי אינם רחבות דיים בכדי לפסוק הלכה, ואיני מתיימרת לכך, רק אמר
1. שאין רב אחד שפסק לכל את הקרקס הזה.
2. רופא הלוקח סיכון גדול מחברו המורה הוראות ל"יתר בטחון ולשם בריחה מאחריות"
3. מחאות מורכבות מיחיד ועוד יחיד. ואם אנו האזרח הקטן, בתור הורים ובתור מאיירים הכאובים מהענין נסרב לשתף פעולה --יהיה לזה תוקף.
באותה מידה שיש צרכנים לדבר אחד, ניתן לפי ביקוש להגדיל צרכנים לזן אחר.
(באחד האשכולות הרבים שדנו בזה- ציינו מי היה הראשון לתופעה וכיון שאיני זוכרת איזה אשכול ומי ציין אז לא כתבתי. המתנדב היקר יבורך)

ולסיום - ספור קטן עם רווח גדול מכלי ראשון-
ליד הסמינר של ביתי ישנה מכולת קטנה וחביבה המפרנסת יפה את שני הצדדים.
יום אחד עלה מחיר השוקולדים הקטנטנים האלה המחממים ומנחמים תלמידות יגעות, משקל אחד חדש לשקל וחצי.
ותהום הסמינר וכל בנותיה.
החלטה קטנה ומהותית עברה חרש ובאופן זריז - לא קונים! נכנסים ומוחים.
נכנסת תלמידה אחר תלמידה שואלת למחיר וכשנענית לתשובה יוצאת בבוז ובמבט מאוכזב קשות.
יומיים אחרי- כבודו של השוקולד חזר למקומו הראוי.
ולבבות כולם נוחמו תרתי משמע.

מוישה · 30/4/19

לא שאני מצדיק את התופעה, אני מנסה רק להסביר. נכתב כאן שבוודאי לא מדברים על תמונות אלא על ציור של אמה צנועה וחסודה. ואני שוב שואל, מה עם תמונה של אשה כשרה של פעם, שרה שנירר למשל, כמו שמופיע בביוגרפיה הישנה של רוזנטל על ר"ש שקאפ. מדוע תמונות כאלו לא ישימו היום בעיתון? אני חושב שברור לכל שיש כאן סוג של תיחום כדי למנוע בעיות עתידיות. גם בעיתוני ועלוני הציבור הדתי היו רק תמונות צנועות, אבל כיום התמונות שם משקפות את המציאות האמתית, ובמציאות, מה לעשות, הצניעות לא ממש חוגגת. כעת קל יותר לדון בציורים. אם נכניס ציור מושקע שנראה אמתי, אני מניח שכולם יסכימו שזה לא מתאים. אלא מה, מדובר על קוים קלילים, קריקטוריים, הגבול כאן מאוד דק ואף אחד לא רוצה לקחת על עצמו את מתיחת הגבולות.
ההשוואה לפעם, יסבירו לכם, אינה נכונה. ראשית, ככל שהרחוב מידרדר, יש להציב גבולות חזקים יותר, וציור של אמא בימינו חייב לשקף את המציאות. אם בפרסומות לבגדי ילדים, מככבים היום הילדים ה"הורסים" ביותר, שלרוב אינם דומים לילדי מנויי העיתון, בוודאי יהיה מגוחך שהאמהות תיראנה כמו הצדיקות של לפני שנות דור. שנית, איכות האיורים וצבעי הדפוס כיום אינה משתווה לעבר, וכיום כל איור הוא איור [ראו במאגר העיתונות ההיסטורית, כיצד נראו העיתונים החילוניים לפני עשרות שנים. בעצם אל תראו, לא על אחריותי].
לעתים אכן המצב אבסורדי. איני יודע מי ביקש מחברת החשמל להחליף בפרסומות ה'תקע-שקע' שלהם את אמא באבא שני, אבל בפרסום של קופ"ח כללית ["הכי טובה למשפחה החרדית"] זה בוודאי נעשה מדרישה חרדית. וזה מדהים שבמרקם המשפחתי ה"מדהים" הזה גם החילונים מרוצים וגם החרדים הקיצוניים מרוצים, אך באמצע יש ציבור שותו"מ גדול שמתפלץ מהזוועה הזאת.

אישית, אני חושב, הכח הגדול יותר הוא לקחת אחריות. לדעת את הגבולות ולא לברוח לגמרי מהזירה. אבל בדבריי אני רק מנסה להסביר את דעתם.
ראו עוד באריכות: https://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=48&t=39418

- - -

נושא של שם אשה הוא נושא שכבר נדון ארוכות, אצלנו ובעוד מקומות. אוכל רק לציין שבהזמנות גדולי ישראל אכן רובן נושאות את שם האשה. אבל כבר אצל הראשונים, בעיקר בארצות האסלאם, היו שהצניעו את שם האשה. אפשר לראות כאן.

- - -

לגבי התאמת כל המציאות למה שרוצים לספר לילדים, כמו למשל שמציירים את אברהם אבינו עם שטריימל או אנשים שונים עם כיפה וכו' וכו', זה נושא רחב יותר - חינוך בשקר. האם בשביל לחנך צריכים לסלף את כל המציאות, או שלומדים לחנך למורכבויות, ושלמרות שהמציאות היא: א. ב. ג... אנחנו מחנכים עם תוכן חיובי ולא נגטיבי. האם כדי לחנך כמה יפה ירושתנו צריכים לחנך שכל החילונים גנבים ורוצחים וכו', והאם כדי להגדיל את כוחו של לימוד התורה בטהרתו, צריכים לספר שכל המדענים הם טפשים. הנושא רחב ביותר ואין כאן המקום. גם נושא זה נדון בלינק שהנחתי לעיל.

מריומה~ · 30/4/19

נכתב ע"י מוישה:
לא שאני מצדיק את התופעה, אני מנסה רק להסביר. נכתב כאן שבוודאי לא מדברים על תמונות אלא על ציור של אמה צנועה וחסודה. ואני שוב שואל, מה עם תמונה של אשה כשרה של פעם, שרה שנירר למשל, כמו שמופיע בביוגרפיה הישנה של רוזנטל על ר"ש שקאפ. מדוע תמונות כאלו לא ישימו היום בעיתון? אני חושב שברור לכל שיש כאן סוג של תיחום כדי למנוע בעיות עתידיות. גם בעיתוני ועלוני הציבור הדתי היו רק תמונות צנועות, אבל כיום התמונות שם משקפות את המציאות האמתית, ובמציאות, מה לעשות, הצניעות לא ממש חוגגת. כעת קל יותר לדון בציורים. אם נכניס ציור מושקע שנראה אמתי, אני מניח שכולם יסכימו שזה לא מתאים. אלא מה, מדובר על קוים קלילים, קריקטוריים, הגבול כאן מאוד דק ואף אחד לא רוצה לקחת על עצמו את מתיחת הגבולות.
ההשוואה לפעם, יסבירו לכם, אינה נכונה. ראשית, ככל שהרחוב מידרדר, יש להציב גבולות חזקים יותר, וציור של אמא בימינו חייב לשקף את המציאות. אם בפרסומות לבגדי ילדים, מככבים היום הילדים ה"הורסים" ביותר, שלרוב אינם דומים לילדי מנויי העיתון, בוודאי יהיה מגוחך שהאמהות תיראנה כמו הצדיקות של לפני שנות דור. שנית, איכות האיורים וצבעי הדפוס כיום אינה משתווה לעבר, וכיום כל איור הוא איור [ראו במאגר העיתונות ההיסטורית, כיצד נראו העיתונים החילוניים לפני עשרות שנים. בעצם אל תראו, לא על אחריותי].
לעתים אכן המצב אבסורדי. איני יודע מי ביקש מחברת החשמל להחליף בפרסומות ה'תקע-שקע' שלהם את אמא באבא שני, אבל בפרסום של קופ"ח כללית ["הכי טובה למשפחה החרדית"] זה בוודאי נעשה מדרישה חרדית. וזה מדהים שבמרקם המשפחתי ה"מדהים" הזה גם החילונים מרוצים וגם החרדים הקיצוניים מרוצים, אך באמצע יש ציבור שותו"מ גדול שמתפלץ מהזוועה הזאת.

אישית, אני חושב, הכח הגדול יותר הוא לקחת אחריות. לדעת את הגבולות ולא לברוח לגמרי מהזירה. אבל בדבריי אני רק מנסה להסביר את דעתם.
ראו עוד באריכות: https://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=48&t=39418

- - -

נושא של שם אשה הוא נושא שכבר נדון ארוכות, אצלנו ובעוד מקומות. אוכל רק לציין שבהזמנות גדולי ישראל אכן רובן נושאות את שם האשה. אבל כבר אצל הראשונים, בעיקר בארצות האסלאם, היו שהצניעו את שם האשה. אפשר לראות כאן.

- - -

לגבי התאמת כל המציאות למה שרוצים לספר לילדים, כמו למשל שמציירים את אברהם אבינו עם שטריימל או אנשים שונים עם כיפה וכו' וכו', זה נושא רחב יותר - חינוך בשקר. האם בשביל לחנך צריכים לסלף את כל המציאות, או שלומדים לחנך למורכבויות, ושלמרות שהמציאות היא: א. ב. ג... אנחנו מחנכים עם תוכן חיובי ולא נגטיבי. האם כדי לחנך כמה יפה ירושתנו צריכים לחנך שכל החילונים גנבים ורוצחים וכו', והאם כדי להגדיל את כוחו של לימוד התורה בטהרתו, צריכים לספר שכל המדענים הם טפשים. הנושא רחב ביותר ואין כאן המקום. גם נושא זה נדון בלינק שהנחתי לעיל.

עקרונית הדברים שנאמרו כאן נשמעים נכונים.
מעשית - רק מורה הוראה יכול לפסוק מה נכון לעשות .
לא הועלה כאן שם של רב. דיין או בית דין שזו הוראתם. לפחות אחד ולמגזר שלהם.
שנית- מעריכה את כל הנכתב כאן ואת אילו אשר טרחו להסביר את טעמי ה'צנע', למזלינו.
ולמזל כולנו טוב שיש הלכה ורב שיפסוק.
כי אם כל הרגש והבנה של כל אחד ינהל אותנו, נמצא את עצמינו בעולם חדש ושמונה ממה שהקב"ה תכנן ורצה. ורוצה עדיין ולנצח.
ההלכה נוגעת ומכסה כל פיפס הכי קטן של נערוויסט מזדמן החושש מנפילה.
הישמרות היא גם שלא יהיה- את אשר אסרתי היתרתם ואת אשר היתרתי אסרתם.
לא כל תוספת סגירות היא אכן קדושה.
וזה נושא האמונה -לנהוג בפשטות בדיוק כמו ההוראה ואז מובטח לנו שלא ניכשל.
המציאות מוכיחה שכל ה'מהדרים' מצאו עצמם נכשלים וגם חוטאים.

מוישה · 30/4/19

נכתב ע"י *גלומה:
עקרונית הדברים שנאמרו כאן נשמעים נכונים.
מעשית - רק מורה הוראה יכול לפסוק מה נכון לעשות .
לא הועלה כאן שם של רב. דיין או בית דין שזו הוראתם. לפחות אחד ולמגזר שלהם.
שנית- מעריכה את כל הנכתב כאן ואת אילו אשר טרחו להסביר את טעמי ה'צנע', למזלינו.
ולמזל כולנו טוב שיש הלכה ורב שיפסוק.
כי אם כל הרגש והבנה של כל אחד ינהל אותנו, נמצא את עצמינו בעולם חדש ושמונה ממה שהקב"ה תכנן ורצה. ורוצה עדיין ולנצח.
ההלכה נוגעת ומכסה כל פיפס הכי קטן של נערוויסט מזדמן החושש מנפילה.
הישמרות היא גם שלא יהיה- את אשר אסרתי היתרתם ואת אשר היתרתי אסרתם.
לא כל תוספת סגירות היא אכן קדושה.
וזה נושא האמונה -לנהוג בפשטות בדיוק כמו ההוראה ואז מובטח לנו שלא ניכשל.
המציאות מוכיחה שכל ה'מהדרים' מצאו עצמם נכשלים וגם חוטאים.

ברור שצריכים לשם כך דמות תורנית. אבל בכל מערכת עיתון יש ועידת רבנים ש[יש לקוות ש]הוסמכה על ידי תלמידי חכמים, ולכו תוכיחו לעיתון שהחלטה זו או אחרת לא נעשתה על דעתם. השולחן ערוך אינו נביא ולא נכתב בו כיצד לנהוג בעיתוני 2019, ובדיוק לשם כך צריכים דעת תורה. דומני שחרדי שקונה עיתון חרדי בהסתמך על מערכת הרבנים שם, נותן אימון ברוחניות של העיתון, לטוב ולמוטב. כאמור, השוק פתוח.

אגב, כללית בנושא צנזורה שכחתי לציין, יש לכל עיתון קווים אדומים שמצונזרים, למשל בעיתון משפחה אסור להזכיר מילה על עישון, ולכן אם הגשתי סיפור על מישהו שיצא החוצה לעשן, יצנזרו את זה (כך קראתי פעם, אולי במאמר של קפלר על הספרות). כלומר, כל אחד מצנזר מה שלא מתאים לו, וחיים ולדר במאמרו (שם) מראה שגם בעיתונים חילוניים מצנזרים דברים מסוימים.

shira bira · 30/4/19

נכתב ע"י אמא ומתכנתת:
ואגב, הכאב הוא לא "עלינו" כנשים.
הכאב הוא על ההקצנה הלא הגיונית של החברה.
ועל זה שכשאני יושבת עם ילדי ומספרת להם סיפור מתוך ספר הילדים המתוק - אני צריכה להמציא תירוצים כדי להסביר להם לאן נעלמה האמא.

אז אל תקני אותו.
אני לא מכניסה ספרים שאין בהם משפחה שלמה.
נקודה.
אני מאד רציתי לעשות מנוי לזרקור עבור ילדי אבל מאז שהם הקצינו בעניין הציורים חזרתי בי בצער רב.
בצער- כי התוכן איכותי אבל דרושה גם שפיות.

shira bira · 30/4/19

נכתב ע"י יאן:
זה חלק מגישה כוללת להציג עולם מושלם.
בסיפורים תמיד האבא חוזר מסיידר שלישי עם עיניים בורקות ואשתו מקבלת את פניו עם הקטנצ'יק על הידיים. לאחר שגמרה את התהילים היומי.
ובמדור המחשבים של יתד ידגישו שזה מיועד רק לאלו שנאלצו מפאת פיקוח נפש להתחבר לרשת. כידוע זה בודדים ממש. אולי יש אחד ברחוב לידינו.
.

ונוסעים רק במוניות...

כנפיים · 30/4/19

צנזורת עיתונים היא דבר טוב ויפה, וגם אם לא, קיים וזהו.

מציאות בה ציבור שלם מתכופף לגחמה הזויה, ראויה לדיון, למחאה תקיפה, ולמעשים על מנת לעצור אותה.

shira bira · 30/4/19

נכתב ע"י משה מנחם:
ועוד לא הזכרנו את העיתון בו כל הגברים והילדים, יהודים ושאינם, חייבים לכסות את ראשם...

ובסיפור הקומיקס יש שיח מדבר!
האמא והתינוק הסתתרו מאחורי השיח...ויפצה השיח את פיו ובועת מלל חוברה אליו ויען לילד המצויר...

עכביש · 30/4/19

א. סלחו לי,
מהיכרותי עם עסקנינו החשובים שליט"א (עורכי העיתון ההשקפתי וכו', ופוליטיקאים וכו') אני מאמין שדעתם נוטה ל'פתיחות', ולמודרנה בכל העניינים הללו יותר מכל אחד אחר. אינני חושב שמי מהם מבין בכלל את הדקויות של החירות המוסרית אותה הכניסו האנשים הגדולים והנדירים שעמדו בראש מחנה בני התורה בעת האחרונה.
להיפך, אם תדברו איתם, תחושו בחתירה בהולה לעבר 'הפלת חומות הגיטו', הרחבת האופקים וכו'. (אם תשאלו לדעתי - כמו ילד ממאה שערים שראה ברווז..).
העיתונים כולם מלאים מהווי העולם הגדול, עמוסים כל טוב ארץ מצרים, משכנעים אותך לטוס לחו"ל, לקנות כל מה שאתה רואה, לראות עולם, לאכול ולעשות גרפס.
וגם - מבין השיטין אתה בהחלט יכול ללמוד שאין טעם ב'כל הדברים המוזרים שהכתיבו לנו עסקנים-של-קומץ-קולני-ופוגעני'.
אם יש טענות הן אמורות להיות מופנות לדור הקודם, זה שחינך אותנו ואת העסקנים הבורים שלנו.

ב. כלומד עקשן של תורתו של הרש"ר הירש זצ"ל, שבוע בשבוע -
אני יכול להמליץ לכם ללמוד את שיטתו הפתוחה ורחבת האופקים על אמת. שעוד בחייו, נתמכה ועודדה ע"י החת"ס זצ"ל שהיה גדול הלוחמים ומחדדי גבולות המחנה.

אני, יודע. ואני מניח שגם אתם יודעים (ויודעות), שהחירות לא מצויה במרחב המתירני כלל.
אין צורך לדבר על השיעבוד הטוטאלי ל'מנעמי' העולם החדש. החירות המוסרית שקונה האדם, ככל שהוא מתעלה מההווי העולמי, היא חירות שאין בילתה.
הרב הירש חוזר ומדבר על החירות המוסרית בהקשר לכל מצוות התורה.
בני תורה בעלי מחשבה דקי הבנה מלאי רגש, מבינים גם מבינים את המהלך ההשקפתי הזה.
המהלך מלא וגדוש בפנימיות, בכוחות הנפש, ביראה, ובאהבה, ובכבוד.
כמובן, אנשים שטחיים, ולחילופין, אנשים עם רמה אנושית גבוהה אך כאלו שלא עברו את סף בית המדרש - יראו בזה גיבובי קלישאות.

ג. אין מקום לשאול אם קיים רב שהורה לנהוג כך.
מכיוון שאת השאלות הפנו על כל החינוך וההווי הישן שקיבלו בבית, ואת החינוך הזה עמלו להביא אנשים שעמלם (עמל אמיתי) בתורה הוא נדיר ממש. קדושים אשר בארץ המה.
ומעדות אישית יכולני לומר, על אחד מגדו"י - שהוא הסמל והדוגמא לניתוק מהעולם, ושקיעה בבית המדרש, שאף אחד לא האמין שהוא יכול להתעסק בפוליטיקה וכו' - יכולות הניתוח האנליטיות שלו, אופן קריאת התמונה, והבנת כוחות הנפש והרצונות של כלל הנוגעים בדבר, ותפיסה בהירה של כל מרכיבי הנושא עד לפרטי פרטי, והכל בדקות ספורות - הן יכולות פנומנאליות. הן כל כך הזויות ונדירות, עד שאינני בטוח שיש עוד מישהו במרחב שמתקרב לרמה האנליטית הזו.

ד. אם תמצי, שתי תופעות רווחות ב'מחננו'. "ציות" -"ועשית ככל אשר יורוך - על ימין שהוא שמאל", והביקורת ההחלטית המובעת כאן, שתיהן תופעות הנובעות מאותו מקור: אנשים שלא למדו תורה, מבינים שהציות' ל'גדולים' הוא מצווה, ועניין סגולי, שהרי בוודאי מדובר בשטויות, כי הרי אין היתכנות שאדם שמנותק מהעולם הזה יוכל להביע דעה בנושאי העולם, רק שיש לו כח סגולי שלא לטעות, אז אפילו שהוא מדבר שטויות צריך לשמוע לו.
וגם ההשקפה (מעין העניין המדובר) אם כן חייבת להיות עניין מנותק מהמציאות. שייך רק לאנשים מתנשאים, שקרנים מנותקים, ששסע להם מאחורי גבם תחת שני כפתורים.

המזרחי גנב לנו את ארץ ישראל. חב"ד את המשיח ועם ישראל, ועץ - את ההשקפה ותורת ישראל.

--
ואליכן אני קורא - היו כברוריה. רבי יוסי הקדוש והטהור שאל אותה שאלה קצרה, והיא מתוך הרמה האנושית העצומה שלה, הבינה, שלתכלית הכבוד הישראלי, ועוצם רמתו של בן יעקב, אין מקום אפילו למילה אחת מיותרת בשיח בין מגדרי.

מוישה · 30/4/19

נכתב ע"י כנפיים:
צנזורת עיתונים היא דבר טוב ויפה, וגם אם לא, קיים וזהו.

מציאות בה ציבור שלם מתכופף לגחמה הזויה, ראויה לדיון, למחאה תקיפה, ולמעשים על מנת לעצור אותה.

הדיון בזה בהחלט חשוב. מסכים לחלוטין. אבל לפני מסקנות מחאתיות חשוב שיהיה באמת דיון.

shira bira · 30/4/19

נכתב ע"י מעלה ומוריד:
א. סלחו לי,
מהיכרותי עם עסקנינו החשובים שליט"א (עורכי העיתון ההשקפתי וכו', ופוליטיקאים וכו') אני מאמין שדעתם נוטה ל'פתיחות', ולמודרנה בכל העניינים הללו יותר מכל אחד אחר. אינני חושב שמי מהם מבין בכלל את הדקויות של החירות המוסרית אותה הכניסו האנשים הגדולים והנדירים שעמדו בראש מחנה בני התורה בעת האחרונה.
להיפך, אם תדברו איתם, תחושו בחתירה בהולה לעבר 'הפלת חומות הגיטו', הרחבת האופקים וכו'. (אם תשאלו לדעתי - כמו ילד ממאה שערים שראה ברווז..).
העיתונים כולם מלאים מהווי העולם הגדול, עמוסים כל טוב ארץ מצרים, משכנעים אותך לטוס לחו"ל, לקנות כל מה שאתה רואה, לראות עולם, לאכול ולעשות גרפס.
וגם - מבין השיטין אתה בהחלט יכול ללמוד שאין טעם ב'כל הדברים המוזרים שהכתיבו לנו עסקנים-של-קומץ-קולני-ופוגעני'.
אם יש טענות הן אמורות להיות מופנות לדור הקודם, זה שחינך אותנו ואת העסקנים הבורים שלנו.
.

לפי זה יתד נאמן היה בעבר מן המודרנים והיום לבש אצטלה של צדקות יתרה?
כי פעם היו שם ציורי נשים וילדות.
וגם בזרקור.
עריכה: תיקנו אותי באישי שיש ציורי נשים וילדות ביתד נאמן.

עכביש · 30/4/19

נכתב ע"י shira bira:
לפי זה יתד נאמן היה בעבר מן המודרנים והיום לבש אצטלה של צדקות יתרה?
כי פעם היו שם ציורי נשים וילדות.
וגם בזרקור.

קיימים שינויים רבים ממה שהיה בעבר, וזו רוח המפקד, אלו מהלכים שמותווים מלמעלה. כאמור, אינני חושד באחד מהכתבים והעסקנים, שרוחו בערה לנהוג כך.

אוסיף נקודה - שמעתי מאחד מגדולי הפעילים למען אינטרנט מסונן, שמחמיר מאד בכל הנוגע לסינון, שלדעתו - שנבנתה על דעת הרבנים שמהם הוא יונק את רוחניותו, ועל פיהם הוא פועל. אף שהדבר גובל בדביליות, ההכרח לא יגונה. - זו הסיבה לחסימת תמונות נשים (אפילו צנועות/קשישות).
הדור שלנו חולני. וכן, כנראה גם לגבי הציורים זו אותה תורה.