אוטיזם? אספרגר? איזו מילה מפחידה...

[שם שעדיין לא תפוס]

שאולי לא דיבר מילה באבחון, ומתואר על ידי ההורים עם התנהגותית חזרתית, רוטינות קבועות, עקשנות, התפרצויות, משחק ב'בועה' ואקולליה. אך באבחון נצפה יוצר קשר עין עם צחוק משותף עם האמא, מחפש קשר ולהתנחם על ידה, בודק את תגובת האמא לפני פעולה שמבצע. כנראה שההתנהגויות שתוארו הם ממקור אחר ולא מASD.

נשמע לי הזוי שלא לשלוח לאבחון עם כל ההתנהגויות הנ"ל....

 

[shs]

1.תצרו קשר עם נציגים של קופות חולים אחרות, הסבירו את מצבכם ותשאלו אם יש להם פתרונות ליידיש.
2. ללא קשר לתוצאות של סעיף 1, דברו עם מנהל הסניף שלכם והודיעו לו שאתם שוקלים לעזוב והסבירו למה.

אפשר שרק הורה אחד עם הילד הזה יעבור קופת חולים. אחרי שתקבלו אבחונים תשקלו מחדש האם להיות כולם באותה קופת חולים ובאיזה מהם.

אחסוך לכם סעיף 1 ו-2
איומים לא עוזרים, מנסיון, פשוט תעברו קופה.
אחרי שיהיה לכם אבחונים תוכלו לחזור

תיצרו קשר עם הקופה החדשה לפני שאתם עוברים ולמקסם את העובדה שאתם עוברים אליהם כדי לקבל תורים יותר קרובים

 

[Iritm]

יש קרטריונים ברורים לאבחון של ASD, אך בנוסף יש התנהגויות שהם ה'ליבה' וה'עיקר' של ASD

יש קרטריונים ברורים לאבחון של ASD שכתובים ב-DSM-5 ולא כתוב שם שום 'ליבה' או ה'עיקר' של ASD.
ויש שיטות של ביטוח לאומי ושל קופות חולים לחסוך כסף ולא לתת עזרה לילדים בתפקוד גבוה או בינוני.

מה קורא אם ילדים כאלה לא מקבלים עזרה?
חרמות, בריונות ובידוד חברתי יכולים להתחיל כבר בגן.
זה מוביל לחוסר של ביטחון עצמי וכל מני בעיות נפשיות וגופניות.
חרדות מתחילות בגיל היסודי או אפילו גן,
אחר כך מתפתחת להפרעת דחק פוסט-טראומטית מורכבת (CPTSD) ודיכאון.
בנוסף לשלישיה הנפוצה הזאת השלכות אפשריות הם:​

- פרפקציוניזם (אני צריך להיות מושלם כדי שלא ילעגו לי)
- פגיעה עצמית (אני רע!),
- הפרעות שינה,
- הפרעות אכילה (אוכלים כדי להפיג לחץ נפשי, או לא אוכלים כדי לא לתפוס שדה ראיה ולא למשוך תשומת לב שלילית),
- מחשבות אובדניות. מחשבות אובדניות דווחו אצל 66-85% מהנשים וכ-33% מהגברים. במחקר של ילדים מעל גיל 8 עם משכל תקין, יותר מ-35% דיווחו על מחשבות אובדניות.
-גירושין
-סוגים שונים של ניצול כולל ניצול בתחום מוגנות.
- התאבדות.

לחץ נפשי מתמיד מוביל לעלייה ברמות הורמון קורטיזול בגוף, מה שגורם להתפתחות מחלות כרוניות כמו מחלות במערכת העיכול, מחלות אוטואימוניות, בעיות כלי דם ולב וכו'. גם כאשר הלחץ הנפשי יורד, המחלות נשארות.

הקצבת ביטוח לאומי היא לא בשביל להתאשר. היא בשביל שיהיה מימון לעזור לילד.​

 

[חנה אמיתי]

רצף טיפולי אבחוני = סדרת טיפולים במהלך נבנה אימון באופן הדרגתי והילד משתף פעולה יותר טוב. במהלך טיפולים אילו ניתן להתרשם טוב יותר מהילד ולקבל מידע אבחוני.
למעשה התנהגויות מסוימות בגיל הרך יכולים כמובן להיות קשורים לASD, אך התנהגויות זהות יכולים להיות כתוצאה מקשיים אחרים שאינם קשורים לASD- אלא לתחומים אחרים. כגון שמיעה, ראיה, קשב, תחושה, תפקודי ניהול, קשיים סביבתיים ועוד.

עוד משהו- יש קרטריונים ברורים לאבחון של ASD, אך בנוסף יש התנהגויות שהם ה'ליבה' וה'עיקר' של ASD. ובמידה והקלנאית רואה באבחון שאין את התנהגויות ה'ליבה' האילו, סביר להניח שהיא לא תפנה לאבחון תקשורת על סמך מידע מההורים. לדוגמא: ילד בן 3 שאולי לא דיבר מילה באבחון, ומתואר על ידי ההורים עם התנהגותית חזרתית, רוטינות קבועות, עקשנות, התפרצויות, משחק ב'בועה' ואקולליה. אך באבחון נצפה יוצר קשר עין עם צחוק משותף עם האמא, מחפש קשר ולהתנחם על ידה, בודק את תגובת האמא לפני פעולה שמבצע. כנראה שההתנהגויות שתוארו הם ממקור אחר ולא מASD.

אני מאוד אשמח אם יתגלה שאין לילד שלי asd למרות החששות. אבל ברור לי שבלי האבחון תמיד ישאר לי הפחד הזה שאולי יש לו כן ואנחנו מפספסים.
לכן מאוד חשוב לי לבדוק.
בכל אופן אחרי שקצת התעקשתי קיבלתי אישור לפתיחת תיק לקבלת אבחון.
ועד שיהיה תור לפסיכולוג אישרו לי גם רופא התפתחותי וגם רצף טיפולים אצל קלינאית.
תודה לכולם על העזרה.

 

[על הדבש ועל העוקץ]

אבל ברור לי שבלי האבחון תמיד ישאר לי הפחד הזה שאולי יש לו כן ואנחנו מפספסים.

היינו בסרט הזה, לאבחן או לא? כן - לא- כן-לא
עד שהגיע גיל ההתבגרות שמחדד מאד את ההבדלים,פתאום הכל ברור יותר
מקווה בשבילך לטוב

 

[על הדבש ועל העוקץ]

נשמע לי הזוי שלא לשלוח לאבחון עם כל ההתנהגויות הנ"ל....

לגמריייייייייייייי
קשר עין וצחוק עם האמא? אם הוא בתפקוד גבוה אין סיבה שלא יהיה שם...

 

[nechami21]

נשמע לי הזוי שלא לשלוח לאבחון עם כל ההתנהגויות הנ"ל....

צודקת! אבל הנושא הוא אבחון ולא אבחון תקשורת. במקרה כזה יש צורך באבחון רב צוותי קלינאית, מרפאה בעיסוק לפעמים גם עו"ס ורופא התפתחותי.

יש קרטריונים ברורים לאבחון של ASD שכתובים ב-DSM-5 ולא כתוב שם שום 'ליבה' או ה'עיקר' של ASD.
ויש שיטות של ביטוח לאומי ושל קופות חולים לחסוך כסף ולא לתת עזרה לילדים בתפקוד גבוה או בינוני.

מה קורא אם ילדים כאלה לא מקבלים עזרה?
חרמות, בריונות ובידוד חברתי יכולים להתחיל כבר בגן.
זה מוביל לחוסר של ביטחון עצמי וכל מני בעיות נפשיות וגופניות.
חרדות מתחילות בגיל היסודי או אפילו גן,
אחר כך מתפתחת להפרעת דחק פוסט-טראומטית מורכבת (CPTSD) ודיכאון.
בנוסף לשלישיה הנפוצה הזאת השלכות אפשריות הם:​

- פרפקציוניזם (אני צריך להיות מושלם כדי שלא ילעגו לי)
- פגיעה עצמית (אני רע!),
- הפרעות שינה,
- הפרעות אכילה (אוכלים כדי להפיג לחץ נפשי, או לא אוכלים כדי לא לתפוס שדה ראיה ולא למשוך תשומת לב שלילית),
- מחשבות אובדניות. מחשבות אובדניות דווחו אצל 66-85% מהנשים וכ-33% מהגברים. במחקר של ילדים מעל גיל 8 עם משכל תקין, יותר מ-35% דיווחו על מחשבות אובדניות.
-גירושין
-סוגים שונים של ניצול כולל ניצול בתחום מוגנות.
- התאבדות.

לחץ נפשי מתמיד מוביל לעלייה ברמות הורמון קורטיזול בגוף, מה שגורם להתפתחות מחלות כרוניות כמו מחלות במערכת העיכול, מחלות אוטואימוניות, בעיות כלי דם ולב וכו'. גם כאשר הלחץ הנפשי יורד, המחלות נשארות.

הקצבת ביטוח לאומי היא לא בשביל להתאשר. היא בשביל שיהיה מימון לעזור לילד.​

לא כל כך מבינה את התגובה שלך.
כתבת דברים נכונים וחשובים, לא מצליחה להבין למה את מגיבה לי אותם.
אכן במידה ויש חשד לASD חשוב לגשת להתפתחות הילד ולהתחיל תהליך הערכה, ובמקביל להשקיע משאבים בטיפולים, תרגול בבית, באופן עקבי ובהתמדה.
יתרה מכך, מחקרים מראים כי ילדים שאובחנו לפני גיל 3, וכתוצאה הילד קיבל טיפול אינטנסיבי משמעותי החל מגיל צעיר, שכלל הדרכת הורים ותרגול יומיומי מסיבי. בגילאים בוגרים יותר נצפו פחות סימפטומים של ASD.

ציינתי שהמטרה אינה לאבחן תקשורת אלא לאבחן את מקור הקושי ולתת את המענה המתאים.

הפרטים לגבי 'קשיי הליבה' הם 'טיפ' שמסייע לכל מטפלת / גננת / מורה / הורה, להבין את מכלול הקשיים. ולמקד את תחום הקושי הרלוונטי. אבחוני תקשורת כדוגמת הADOS מתייחסים לקשיי הליבה.
אין ספק שכדי לקבל את האבחנה יש קרטריונים חד משמעיים.

 

[ברוך פינחס]

האם זה מניסיון אישי או סוג של פרסומת בשבילם?
כי 3800 זה הכי זול שעד עכשיו פגשתי.

מניסיון של לפחות 2 אבחונים.
מלפני לא מעט שנים אין לי שום קשר למקום הזה.
סליחה על האיחור בתשובה לא הייתי הרבה זמן בפרוג

 

["%"]

קבל הגדרה על הרצף מהקופה, על סמך אבחון פסיכולוגית פרטית ואבחון פסיכיאטר פרטי, יש צרורך לאבחון נוסף בקופה לפני ההגשה לביטוח לאומי ?

 

[א.ר.ז.]

קבל הגדרה על הרצף מהקופה, על סמך אבחון פסיכולוגית פרטית ואבחון פסיכיאטר פרטי, יש צרורך לאבחון נוסף בקופה לפני ההגשה לביטוח לאומי ?

המלצה חד משמעית להגיע לפסיכיאטר מהקופה שיתקף את האבחנה.

 

[ח.ג.ג'.]

המלצה חד משמעית להגיע לפסיכיאטר מהקופה שיתקף את האבחנה.

אפשר גם נוירולוג או רופא התפתחותי. בדרך כלל יותר מהר להגיע אליהם מאשר לפסיכיאטר.
אם מדובר בילד, אפשר לפנות להתפתחות הילד ולהסביר שזקוקים לתור רק בשביל אישור האבחנה ולא בשביל אבחון ממש, יש מצב להשיג ככה תור מהיר יחסית.

 

[א.ר.ז.]

אפשר גם נוירולוג או רופא התפתחותי.

בהחלט.

 

[mali-a]

המלצה חד משמעית להגיע לפסיכיאטר מהקופה שיתקף את האבחנה.

אני עכשיו רוצה לעבור קופה יש לי אבחון של פסיכולוג ושל פסיכיאטר שתיהם פרטי, אני רוצה אבחון של פסיכיאטר מהקופה השאלה שלי איך להתנות עם הקופה שאליה אני רוצה לעבור שיתנו לי פסיכיאטר כמה שיותר זריז
והאם להגיד להם שהוא אובחן כבר אצל פסיכולוג והוא צריך אבחון אל פסיכיאטר, ואני רוצה שיתנו לי בהקדם תור לפסיכיאטר מהקופה? או לא להגיד להם בכלל שהוא אובחן ג לא אצל פסיכולוג?
ועוד שאלה לאיזה קופה מומלץ לי לעבור ספציפית לנושא הזה? (אני גרה בירושלים)
עד היום אני בלאומית וכבר פתחתי אשכול על מה שעברתי עם לאומית בנושא הזה.

 

[ח.ג.ג'.]

והאם להגיד להם שהוא אובחן כבר אצל פסיכולוג והוא צריך אבחון אל פסיכיאטר, ואני רוצה שיתנו לי בהקדם תור לפסיכיאטר מהקופה? או לא להגיד להם בכלל שהוא אובחן ג לא אצל פסיכולוג?

הניסיון שלנו (פעמיים במאוחדת ירושלים) הוא שאם כבר יש אבחנה מפסיכולוג וצריך רק רופא שיאשר את האבחנה, זה תור מהיר יחסית לעומת אבחון מהתחלה שאפשר לחכות לו המון זמן.
אם יש דד-ליין של ועדת זכאות ואפיון או משהו דומה, גם משתדלים להתחשב.
אם אין סיבה שבגללה צריך דווקא פסיכיאטר, אל תתעקשו על פסיכיאטר אלא לכו לרופא הראשון שיתפנה (זה בדרך כלל יהיה נוירולוג או רופא התפתחות ולא פסיכיאטר).

 

[אוצרי]

קבל הגדרה על הרצף מהקופה, על סמך אבחון פסיכולוגית פרטית ואבחון פסיכיאטר פרטי, יש צרורך לאבחון נוסף בקופה לפני ההגשה לביטוח לאומי ?

במקרה שהקופה כבר אישרה את ההגדרה קשה להאמין שהם יאשרו אבחון מחודש

אכן אם זה אפשרי כדאי לתקף את האבחון על יד הקופה כך זה יותר אמין ביטוח לאומי
כמו שכתבו אין צורך דווקא בפסיכיאטר גם רופא התפתחות או נוירולוג מספיק וזה יותר זמין

 

[חוצה ישראל]

@tovat
האשכול נפתח לפני 4 שנים , ואנחנו נמצאים בצומת שבה היית כשפתחת את האשכול.
הייתי רוצה לשמוע ממך קצת על התהליך , איך אבחנתם, מה קיבלתם בסופו של דבר והאם זה עזר וקידם את הילדה שלך.
קשה לי מאד לעשות את הצעד הזה ..
יש דרך לתקשר איתך בפרטי?

 

[תנתוש]

@tovat
האשכול נפתח לפני 4 שנים , ואנחנו נמצאים בצומת שבה היית כשפתחת את האשכול.
הייתי רוצה לשמוע ממך קצת על התהליך , איך אבחנתם, מה קיבלתם בסופו של דבר והאם זה עזר וקידם את הילדה שלך.
קשה לי מאד לעשות את הצעד הזה ..
יש דרך לתקשר איתך בפרטי?

בשמחה
אנחנו אבחנות אצל פסיכולוג קליני.

קשה לומר אם זה קודם אותנו ,כי תכלס בגיל הזה כבר לא יכולנו לתת לו סייע (לדעתי אם היה לו כשהיה קטן היה יכול מאד להועיל). השארנו אותו באותו מוסד כשרשמית הוא אמור לקבל סל

@tovat
האשכול נפתח לפני 4 שנים , ואנחנו נמצאים בצומת שבה היית כשפתחת את האשכול.
הייתי רוצה לשמוע ממך קצת על התהליך , איך אבחנתם, מה קיבלתם בסופו של דבר והאם זה עזר וקידם את הילדה שלך.
קשה לי מאד לעשות את הצעד הזה ..
יש דרך לתקשר איתך בפרטי?

בשמחה
תוכלי לדבר איתי..
0542840131
היום אני לא פנויה בבוקר, רק אחרי 14:00. בימים אחרים אפשר בבוקר

 

[Shainec]

@אוצרי יש אפשרות להגדיל את התלות אחרי שכבר מוכר בביטוח לאומי?

 

[אוצרי]

@אוצרי יש אפשרות להגדיל את התלות אחרי שכבר מוכר בביטוח לאומי?

אם זכאי ליותר ממה שמקבל בהחלט אפשר להגיש בקשה על החמרת מצב
(במקרים מסוימים כאשר ניתן זכאות לתקופה ארוכה לפעמים קיים הכלל "על תגע פן תפגע" כי הכל נפתח מחדש)

 

[Shainec]

אם זכאי ליותר ממה שמקבל בהחלט אפשר להגיש בקשה על החמרת מצב
(במקרים מסוימים כאשר ניתן זכאות לתקופה ארוכה לפעמים קיים הכלל "על תגע פן תפגע" כי הכל נפתח מחדש)

אגב אתה מכיר את הועדה לעניין מס הכנסה ?
הבנתי שבשביל מס רכשיה וכאלה צריל לעבןר ועדה שך מס הכנסה בביטוח לאומי לקבלת אחוזי נכות רפואית ( למי שאין 188 קצבה