- הוסף לסימניות
- #161
זה תופעה ידועה, זה נקרא מחלת סטודנטים, כל מחלה שהם לומדים עליה הם מתחילים להרגיש שהם חולים בה@הרב דרור שווץ
אשמח למידע על חרדה ממחלות באופן כזה שהאדם קורא על מחלה ומתחיל להרגיש את כל התסמינים שלה...
זה תופעה ידועה, זה נקרא מחלת סטודנטים, כל מחלה שהם לומדים עליה הם מתחילים להרגיש שהם חולים בה@הרב דרור שווץ
אשמח למידע על חרדה ממחלות באופן כזה שהאדם קורא על מחלה ומתחיל להרגיש את כל התסמינים שלה...
ליתר דיוק זה נקרא היפוכונדריה. אצל סטודנטים לרפואה באופן ספציפי קוראים לזה תסמונת הסטודנט לרפואה.זה תופעה ידועה, זה נקרא מחלת סטודנטים, כל מחלה שהם לומדים עליה הם מתחילים להרגיש שהם חולים בה
שלום!@הרב דרור שווץ
אשמח למידע על חרדה ממחלות באופן כזה שהאדם קורא על מחלה ומתחיל להרגיש את כל התסמינים שלה...
השאלה שלך מאוד חשובה ונוגעת בנקודה מאוד רגישה.
ערב טוב!שלום הרב שווץ!
יש לי שאלה, האם אישה שמאוד קנאית לבעלה, ממש בצורה קיצונית, זה נובע מחרדות? או ממשהו אחר? אם לא מחרדות אז ממה זה יכול לנבוע? והכי חשוב: האם ניתן לטפל בזה? ואיך?
תודה רבה!!
קודם כל תודה על התשובה!ערב טוב!
השאלה שלך נוגעת לנושא מאוד עמוק, וחשוב לדעת שזה נושא שנוגע להרבה אנשים, יותר ממה שנדמה לנו.
קנאה קיצונית בין בני זוג היא לא פנימיות העניין, אלא סימן שמשהו עמוק יותר צריך תיקון.
יש כמה סיבות עמוקות שיכולות להוביל לזה:
אחת, היא לפעמים מרגישה לא מספיק טובה עם עצמה.
היא לא בטוחה בערך שלה, ואם יש פחד לאבד את בן הזוג, אז הקנאה מופיעה כמו "הגנה" כדי לשמור על הקשר.
שתיים, טראומות מהעבר, למשל בגידות או נטישות, יכולות להשאיר פחד תמידי בתוכה.
פחד שלא מצליחה להשתחרר ממנו, ואז היא חוששת שמה שקרה יקרה לה שוב.
יש גם תלות רגשית – לפעמים היא רואה את הקשר כמשהו שמגדיר אותה, וכל תחושת האושר שלה תלויה בו.
אז הקנאה הופכת להיות הדרך לשמור על "השליטה" בהרגשה הזו.
ולא נשכח את ההשפעה של הרשתות החברתיות, שבהן כל אחד מציג חיים "מושלמים".
זה גורם לה להרגיש חוסר ביטחון לפעמים, ולהשליך את זה על הקשר.
אבל יש גם חדשות טובות – הכל אפשר לשנות!
אפשר לעבוד על הדברים האלה ולצמוח מהם.
למשל, אם היא תעבוד על חיזוק הביטחון הפנימי שלה, אז לא תצטרך אישור כל הזמן.
כשהיא תמצא מקום פנימי יציב, היא לא תצטרך להיאחז בחיזוקים מבחוץ.
אפשר גם לעבוד על פחדים מהעבר, להבין מאיפה הקנאה באה ולשחרר את הכאב שהיא מחזיקה בתוכה.
הדבר הכי חשוב – תקשורת.
לדבר על הרגשות בצורה פתוחה, לא מתוך כעס או אשם, אלא מתוך רצון אמיתי להבין ולקרב.
אם היא תעבוד גם על שליטה במחשבות ובאיזון רגשי, היא תוכל להפסיק להיגרר אחרי הרגשות ולהגיב בצורה יותר מודעת.
אם הקנאה הופכת להיות כל כך חונקת, עד שהיא משבשת את החופש של בן הזוג – כדאי לשקול לעבור טיפול מקצועי.
זה לא אומר שיש "בעיה", אלא פשוט הזדמנות לפתח את עצמה ולבנות קשר הרבה יותר בריא ויציב.
צריך לזכור שכל אתגר הוא אפשרות לצמוח ולהתפתח.
אם תסתכלי על זה ככה, כל התמודדות בחיים תהפוך לאופציה של תיקון וגדילה.
בהצלחה!
צהריים טובים!קודם כל תודה על התשובה!
מעודד לשמוע שזה נוגע להרבה מאוד אנשים, יותר ממה שנראה לנו.
אני חושבת שבמקרה הזה הקנאה נובעת מרוב או מכל הסיבות שהזכרת.
זה יושב אצלה על מקום מאוד מאוד כאוב ורגיש, וכבר ניסתה בעבר לדבר על זה עם בעלה מספר פעמים וכל פעם כזו נגמרה בפיצוץ, והוא כבר נהיה רגיש לנושא - הכוונה שאי אפשר לדבר איתו על זה, זה הגיע למצב שהוא ממש כועס ומתנתק אם היא מעלה את הנושא.
איך אפשר בפועל לחזק אותה -- את הדימוי העצמי, לשחרר טראומות וכו'?
יש אשת מקצוע שאתה ממליץ עליה בנושא הזה?
יש אשת מקצוע שאתה ממליץ עליה לאימון אישי?צהריים טובים!
זוהי אכן מציאות לא נעימה עבור שני הצדדים וכנראה שהבעל כבר מאס בכך ובגלל זה אינו מסוגל לשמוע.
חשוב לרדת למקור הבעיה, כלומר, ישנם חששות אצלה שגורמים לה לכך אבל על מנת לפתור אותם צריך להבין את הפחד העמוק שיש אצלה וממה הוא נובע.
במצב כפי שאת מתארת הייתי ממליץ דווקא על אימון אישי להעצמה ולאו דווקא טיפול - להתרכז בחוזות ולא בחולשות ובדרך ממילא החולשות ייפתרו - סור מרע ועשה טוב = תתרכז בטוב והרע יידחה מאליו.
במידה וזה לא יעזור אולי כדאי לפנות לטיפול CBT עמוק יותר.
לא אוכל להתייחס יותר מכך מכיוון שאף על פי שלכולנו ישנה אותה "חומרה" בשכל לכל אחד יש עולם נפשי נפרד ומבלי להכיר את העולם האישי לעומק לא אוכל לתת עצה נכונה במקרה זה.
זה מאוד נכון ומעולם לא ייחסתי את הרגשות האלו למזוכיזם: לדוגמא ללדת בלי אפידורל כי אם אני בוחרת באופציה הזאת אז לכאורה אני ניצלת מאלף ואחת סיבוכים רפואיים שעלולים להיגרם אם כן (ואני יודעת שהכל בגזירת עליון) ואז הרווחתי שליטה על המצב, כמו שתיארת.באופן כללי, על ידי מציאות של חוסר עונג עצמי, האדם הסובל מרגיש ריקניות ורואה את חייו כחסרי משמעות וייעוד, הוא אינו מוצא הנאה מעצם קיומו ומרגיש צורך עז למלא את מחסורו מהעולם שמחוץ אליו, על ידי אנשים, חפצים וחוויות אשר גורמים לו להרגיש בחיים ושהוא נצרך למטרה מסוימת.
מדיכאון בו האדם רוצה לחוות כאב על מנת להרגיש שהוא בעצם חי ולא מת שלא יכול להרגיש כאב,
להרגיש את ה"עונג" שיש כתוצאה מהפרשת הורמונים מסוימים המופרשים בעת התרחשות כאב,
לאידך,
להרגיש מושפל בתור רצון להענשה עצמית,
להצדיק תחושה של אי מסוגלות עצמית,
להסיר כל אחריות אישית ולתת לאדם אחר לקבל את כל ההחלטות באופן מוחלט,
לחוות שוב חוויה טראומתית אלימה בשביל רצון להכיל אותה מתוך מקום של יותר שליטה בסיטואציה מאשר הייתה בפועל בעת התרחשות הטראומה,
לצערי אין לי מישהי שאני מכיר אישית שאני יודע שהיא טובה.יש אשת מקצוע שאתה ממליץ עליה לאימון אישי?
היי!תודה רבה על האשכול המיוחד.
אצלי החרדות לא מוגדרות כחרדות אלא כפחדים ומודעות למציאות , מלווים אותי בכל יום. לפעמים אני מרגישה שאני נאחזת בהם כי הם יצילו אותי מהמציאות עצמה: אם אני אפחד משריפה בבית אז אני תמיד אזהר שלא יקרה. אם אני אפחד להידרס אני תמיד אזהר שזה לא יקרה. וכן הלאה מעין הרגשה ש"ידע זה כוח" וכדי להצליח להינצל ממצבים מסוכנים ולא נעימים בחיים אני חייבת "לחשוב" עליהם , להיות מוכנה , לדמיין מה קורה אם , והלחץ הזה להיות תמיד במודעות פשוט פוגע בקלילות ובזרימה של החיים.
בנוסף אצטט נושא שנגעת בו למעלה -
זה מאוד נכון ומעולם לא ייחסתי את הרגשות האלו למזוכיזם: לדוגמא ללדת בלי אפידורל כי אם אני בוחרת באופציה הזאת אז לכאורה אני ניצלת מאלף ואחת סיבוכים רפואיים שעלולים להיגרם אם כן (ואני יודעת שהכל בגזירת עליון) ואז הרווחתי שליטה על המצב, כמו שתיארת.
ליפול לדיכאון כי זה הרבה יותר קל מלקום ולעשות .. וכן הלאה על זו הדרך.
השאלה אם יש נקודת השקה לחרדות שלי מהמציאות ולרגש ה"מתמסכן" , יש דרך לצאת מזה ?
והכי מפחיד - זה ההרגשה שאם אני אצליח להתגבר על הפחד, האירועים פשוט יקרו בגלל ש"לא שמתי לב". אני ממש מאמינה בזה ...
תודה מראש
זה קורה המון אצל טיפוסים פסימיים יותרשלום!
זה נקרא היפוכונדריה.
בתור בני אדם יש לנו נטייה טבעית לפחד, כאילו הפחד מושך אותנו כמו מגנט.
במקום להתרכז בטוב ובשגרה הבריאה של הגוף שלנו, אנחנו נתקעים דווקא על מה שמפחיד ומלחיץ.
כשקוראים על מחלות, אנחנו לא תמיד מבינים את כל התמונה ואז במקום להבין שניתן לחוות תסמינים קטנים שאולי קשורים לאיזושהי בעיה מסוימת בלי לחלות בשום דבר, אנחנו ישר מדמיינים את הגרוע מכל.
החרדה הזאת בוערת על אש קטנה וכל פיסת מידע "דליקה" גורמת ללהבה לעלות באותו הרגע וגורמת לגוף שלנו להרגיש דברים כאילו הם אמיתיים ומתרחשים בפועל ואז אתה מרגיש דופק מהיר, חולשה, או אפילו קוצר נשימה ואז אתה בטוח שמשהו לא בסדר וכנראה העולם נחרב, רגע הוא כבר נחרב.
ישנם כאלה שממש מרגישים כל דבר קטן בגוף שלהם ומפרשים את זה כאילו הגרוע מכל כבר קרה כי הרי אם יש לי תסמין אחד דומה למה שקראתי עליו בטוח יגיעו עכשיו שאר התסמינים ואז בראש אתה כבר שם.
אבל זה לא חייב להיות ככה, ניתן לשנות את האמונות התוהיות בנפש ובמקביל ניתן גם ללמוד לקבל רגישויות מסוימות ולחיות עמן.
מומלץ ללכת לטיפול CBT ולטפל אם זה מפריע לאיכות החיים. זה לא חייב להיות תהליך ארוך, אפילו כמה מפגשים ממוקדים כבר יכולים לחולל פלאים.
ניתן לידק ולומר שרוב הבעיות מתרחשות אצל אנשים פסימיים ולאידך מי ששמח ואופטימי יסבול פחות מהפרעות שונות.זה קורה המון אצל טיפוסים פסימיים יותר
בוקר טוב!איך מבחינים בין חרדה / התקף חרדה לבעיה פיזית,
הרי בהתקף חרדה יש גם דברים פיזיים
כל זה עד ההתקף הבא,אם אתה עוצר רגע, נושם עמוק ואיטי, עושה הרפיה של השרירים, או אפילו משנה סביבה (יוצא להליכה קצרה),
www.prog.co.il
www.prog.co.il
מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!
חלה שגיאה בשליחה. נסו שוב!
לוח לימודים
מסלולי לימוד שאפשר להצטרף
אליהם ממש עכשיו:
תהילים פרק כד
אלְדָוִד מִזְמוֹר לַיי הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ:בכִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ:גמִי יַעֲלֶה בְהַר יי וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ:דנְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה:היִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת יי וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ:וזֶה דּוֹר (דרשו) דֹּרְשָׁיו מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקֹב סֶלָה:זשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:חמִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי עִזּוּז וְגִבּוֹר יי גִּבּוֹר מִלְחָמָה:טשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:ימִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה:
הנושאים החמים


Reactions: מעט מן האור, שמח-לעזור, מדויק ועוד 66 משתמשים69 //