התייעצות התמודדות עם חרדות

@הרב דרור שווץ
תודה רבה על האשכול הננדיר והמיוחד!
יש דרך לשנות דימוי עצמי מאוד נמוך. ברמה שהב"א מרגיש 0/אוויר וכו' שנפגע מכל דבר, ומחזיר רק בגלל שהוא נלחמם על היצור הרמוס שבתוכו?
חברה מאוד קרובה שלי.
רוצה לתת לה כלים, ןלנתב אותה...
יש דרך לעזור לה?
היא אמרה לי גם שהיא פשוט מפחדת. מכל דבר אפשרי. מהעתיד וכו' מאנשים מסויימים...
ערב טוב!

ראשית, חשוב מאוד להכיר בכאב שהיא חווה ולהראות לה שהיא לא נמצאת לבד על אף תחושת הבדידות שהיא חשה

התחושה שהיא שווה "אוויר" או "אפס" משקפת מצב רגשי עמוק וכואב, אבל, חשוב לחשוב על זה כמעין נקודת אפס, המקום של דיכאון בו הכל כבר הרוס ואין אפשרות לשקם את הבניין זהו המקום לפנות את הפסולת ולבנות בניין חדש טוב יותר וחזק יותר.

חשוב שהיא תדע שאפשר לשנות את הדימוי העצמי וזה תהליך שניתן לעבור אותו לאט ובטוח כך שהיא לא צריכה לפחד לעשות תהליך.

השלב הראשון בתהליך כזה הוא להחזיר לה את תחושת הערך העצמי. לפעמים, כאשר מישהו רואה רק את החולשות והחסרונות של עצמו, הוא זקוק לעזרה חיצונית כדי לזהות את החוזקות והיכולות ובכלל את הדברים הטובים שקיימים בו – אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים.

נסי לעזור לה לשים לב לדברים הקטנים שבהם היא כן מצליחה לבצע שהיא כן טובה בהם, תגדילי את המשוב מעבר למה שהדברים נתפסים בעיניה כי לרוב המציאות היא שבאמת יש ערך יותר גדול לפעולות מאשר הקרדיט שאנו נותנים להם.

לדוגמא: מחמאות קטנות שהיא מקבלת מהסביבה, רגעים שבהם הצליחה להתגבר על פחד או אפילו התכונות הטובות שמיוחדות רק לה.

תזכירי לה שגם המאמץ שהיא משקיעה בהתמודדות הוא הוכחה לכוח הפנימי שקיים בה ולעוצמות שטמונות בה ותתמידי בתזכורת הזו, גם אם היא לא מאמינה בשום דבר שאת אומרת כרגע, כי בסוף זה ייטמע בתוכה על ידי שינון הדברים – גם אם השינון נעשה על ידי שמיעת האמונות מאדם אחר.

עוד דבר שיכול לעזור הוא לעודד אותה להיות מוקפת בסביבה תומכת ומחזקת. לפעמים, אנשים בעלי דימוי עצמי נמוך נמשכים לחברה שמחזקת את תחושות החולשה שלהם – בתר עניא אזלא עניותא – כדאי לעודד אותה לבחור בחברת אנשים שתומכת, מעצימה, יודעת לפרגן ומאמינה בה ומראה לה אהבה שלא תלויה בדבר.

בנוגע לפחדים שלה, כדאי להסביר לה שהם תוצאה של מחשבות שעברו הקצנה בגלל שהמשקפיים דרכה היא התרגלה לראות את המציאות מלוכלכים כרגע וצריך לנקות אותם בשביל לראות את המציאות נכון.

פחדים רבים נובעים ממחשבות "מה אם" וכתוצאה מאמונה של האדם שהוא יכול לנבא את העתיד, היינו, מה שהוא חושב שיקרה הולך בוודאות להתרחש וזה לא נותן לו לראות את המציאות נכון ולנתח את האירועים בה בצורה נכונה ומתוקנת.

כדי להתמודד עם פחד נצרכת קודם כל מודעות עצמית ותחושה של קיום עצמי לא מותנה, אומנם זה מצריך עבודה קוגניטיבית אך ניתן להתחיל וליצור שינוי גם באמצעות עבודה מעשית-התנהגותית.

לדוגמא: לתרגל נשימה מודעת, יש לי מאמר קצר שפרסמתי פה בעניין שווה לבדוק.

אם היא תהיה מוכנה, טיפול מקצועי יכול לשנות לה את החיים.

CBT יעיל מאוד לעבודה על דימוי עצמי נמוך, חרדות ודיכאון.

חשוב להציג את הטיפול לא כ"פתרון לבעיה", אלא כהזדמנות לצמוח ולחזק את עצמה.

אפילו אם היא תלך רק לפגישה ראשונית, זה כבר יכול לתת לה הבנה עמוקה יותר של המצב שלה וכמה כלים שתוכל כבר להתחיל איתם ולשפר את החיים.

בנימה אישית, אני מאמין שכל אחד יכול לצאת מהנקודה שבה הוא נמצא אל מקום טוב יותר, ובוודאי גם חברה שלך.

חשוב לי להדגיש, כל תהליך שאדם עושה דורש שילוב של גם אמונה וביטחון בה', הרבה סבלנות ואם יש אפשרות תמיכה מהסביבה – אם פנית עבור חברה שלך וכל כך אכפת לך ב"ה אז יש לה את מה שהיא צריכה רק את תצטרכי להיות מוכנה להשקיע או לפחות לעזור לה למצוא מישהו שיכול.

בהצלחה!
 
איך אפשר להתמודד עם חרדת טיסות(עושים את זה פעם בשנה+ ועדין כל פעם יש סוג של חרדה)
@הרב דרור שווץ
תודה מראש
ערב טוב!

חרדת טיסות היא תחושה נפוצה ומובנת לחלוטין.
יש משהו באי-הוודאות, בגובה, ובאובדן השליטה שמביא אנשים רבים לתחושת אי-נוחות ואף לחרדה ממש משתקת.
גם אם טסתם בעבר, ולכאורה "כבר התרגלתם", החרדה יכולה לצוץ מחדש בכל פעם – וזה בסדר! זה טבעי.

קודם כל, חשוב להכיר ברגש הזה ולהבין שהוא חלק ממנגנון ההגנה של הגוף, שנועד להגן עלינו ממצבים לא מוכרים.
אחד הגורמים המרכזיים לחרדת טיסות הוא המחשבות הלא רציונליות שמתחילות להתרוצץ בראש.
מחשבות כמו
"מה יקרה אם תהיה תקלה?"
או
"מה אם אני אאבד שליטה?"
הופכות להיות דומיננטיות מאוד ומקבלות מקום לא פרופורציונלי בנפש.

חשוב מאוד לעבוד על המחשבות האלה.
יש תרגיל התנהגותי של כתיבת הפחד (גם על זה פרסמתי פה מאמר קצר ששווה לבדוק), כשזה כתוב, תנו תשובות רציונליות לכל פחד ושננו את התשובות הללו עד שהם ייטמעו בכם.

למשל,
אם אתם חוששים מתקלות, אפשר להזכיר לעצמכם שמטוסים הם אחד מאמצעי התחבורה הבטוחים בעולם, שהצוות מיומן להתמודד עם כל מצב, ושיש סיכויים נמוכים מאוד שמשהו באמת יקרה.

ברגע שמתחילים להתמודד עם המחשבות, חשוב לעבור לעבודת הרפיה. נשימה מודעת היא כלי יעיל במיוחד (כמו שציינתי בתשובה לעיל, יש מאמר על איך לעשות את זה).

בזמן הטיסה עצמה –
חשוב מאוד להעסיק את המחשבות שלכם.
נסו לקחת אתכם משהו שיסיח את הדעת או שניתן פשוט לשבת ללמוד איזה סוגיה בגמרא או לעשות תשחצים/תשבצים וכד'.
אם יש אפשרות ניתן להקשיב לפודקאסט מעניין.
אולי אם אתם צופים, לראות במסך איזה סרט דוקומנטרי או סרט טבע מעניין.

בתכל'ס – המטרה היא לתת למוח להתמקד במשהו חיובי ומועיל במקום להיתקע במחשבות מעיקות שלא תורמות לכלום.

כלי נוסף שניתן להשתמש בו הוא דמיון מודרך.
למשל – דמיינו את היעד שלכם, את הרוגע שאתם תחוו כשתגיעו, או אפילו מקום טבעי שבו אתם מרגישים הכי בטוחים ודמיינו שלשם אתם טסים ואם אפשר דמיינו שאתם נמצאים שם כל פעם שהחרדה עולה.

לפעמים, פחדים כמו חרדת טיסות נובעים מתחושת חוסר שליטה.
זהו מקום שבו תהליך של חשיפה הדרגתית יכול להועיל.
ניתן להתחיל את ההליך בקטן ומרחוק, היינו, תוכלו להתחיל מצפייה בסרטונים על טיסות, לדבר עם אנשים שטסים לעיתים קרובות ולשמוע על החוויות שלהם, או אפילו לדמיין את עצמכם עולים למטוס, יושבים במקום שלכם, ומרגישים רגועים.

יכולה להתעורר אצלך שאלה שאולי זה לא יעזור אבל בתכל'ס זה כן עוזר וזה פשוט עובד.

בכל מקרה, אם ניסיתם כבר את כל מה שכתבתי וזה לא עזר, כדאי לפנות לטיפול CBT ולבקש להתמקד בחרדת הטיסה, כמה מפגשים יכולים לפתור את הבעיה לחלוטין.

לבסוף, חשוב לזכור שהחרדה היא הזדמנות!!
יש לכם הזדמנות לעבוד על הביטחון העצמי, על האמונה שלכם בעצמכם, ועל התחושה הפנימית שהכול בידיים של הקב"ה (השגחה פרטית) והקב"ה מוביל אתכם לכל מקום שבו אתם אמורים להיות ככה שמה שיקרה זה רק טוב!

בהצלחה!
 
שלום וברכה, אשמח לעצה כיצד להתמודד עם ילד יחיד בן 3.5 שכמובן פוחד לישון לבד כמוכל הילדים בגילו
השאלה היא מה עושים באמצע הלילה?

תודה!!!
שלום וברכה!

התייחסתי לשאלות דומות באשכול ושווה לגלול מעלה ולעבור על התשובות.
בכל מקרה, ארחיב גם על השאלה שלך.
לגמרי טבעי שילד בגיל 3.5 יפחד לישון לבד, זהו שלב התפתחותי בו הם מתחילים להבין את העולם שסובב אותם, אך עדיין יש להם פחדים שקשורים למקום בו הם מרגישים הכי בטוחים – המיטה שלהם.

השלב הראשון הוא להבין את הפחד שלו מבלי לשפוט אותו, באמת חוסר השפיטה פה הוא קריטי.
חשוב להראות לו שאתם מזדהים עם הרגש שלנו ומבינים מה הוא חווה.
ילד בגיל הזה לא תמיד יודע איך לבטא את הפחדים שלו, ולכן, זה מאוד חשוב לא להתעלם מהפחד ולהגיד לו משהו כמו: "אין לך ממה לפחד" וכד', אלא, לגלות הזדהות אמיתית (וזה בסדר גם לומר שגם אתם פחדתם פעם מאוד...).
אפשר להיכנס אליו בסבלנות ולהגיד: "אני רואה שאתה מפחד, זה בסדר לפחד, אני כאן איתך" וכד'.
תנסו לשדר לו שזה לא דבר רע לפחד ושאתם פה עבורו (חפרתי על זה אבל חשוב לי שתטמיעו את הנקודה).

בנוסף,
חשוב להציב גבולות בצורה נעימה:
"אני יודע שאתה מפחד, אני מבין את הפחד שלך ומאוד מעוניין גם לדבר איתך עליו אבל כרגע זה הזמן לישון ומחר נשב בכיף עם גלידה ונדבר על הכל, אבל עכשיו לישון" או משהו בסגנון.
במהלך הלילה, במקרה שהוא מתעורר פתאום מפוחד, כדאי להישאר רגועים ולהתעקש על גבולות (ואם נצבט הלב לא צריך להראות את זה על הפנים ולא להשמיע קולות שמסגירות מה מתחולל אצלכם בפנים – מה שנקרא, להיכנס לדמות).

בנוסף,
הכניסה לחדר בשעה מאוחרת או החזרה למיטה באמצע הלילה לאחר שהוצאתם אותו עלולה ליצור הרגל לא בריא, ולכן כדאי להימנע מלהגיב באופן מוגזם, היינו, להיכנס אליו שוב ושוב.
תתנו לו מעט זמן לנשום ולהבין שזו שעת הלילה ושהוא צריך להרגיל את עצמו להירדם.
חשוב שתזכרו שפחד הוא חלק טבעי מהתפתחות של כל אדם.

תוכלו גם להשתמש בכלים מעשיים כמו:
להכין שגרת שינה עם שיר או סיפור שמשדרים רוגע.
להציע חפץ אהוב או כמו בובה וכד' שהוא יוכל להרגיש איתם בטוח.
(הבת שלי ישנה עם בובה של קופת צדקה גדולה ולפעמים עם הבובה של המזוזה)
לדבר איתו על איך המיטה שלו היא מקום מיוחד שבו הוא יכול להרגיש מוגן.
לתת כל הזמן חיזוקים חיוביים לגבי השינה – למשל, השינה היא דבר טוב ובטוח.

לסיכום,
כמו כל תהליך טיפולי זה תהליך, ככל שהוא יחווה יותר ביטחון מכם כך התהליך וההטמעה יהיו לו יותר קלים ומהירים.

בהצלחה רבה!
 
מצטרפת לשאלה, אבל הילד בן 10, ולא צועק אבל יכול להתעורר מבוהל ממש שרואה מחבלים וכו'.
שלום וברכה!

הפחדים שהזכרת אצל ילד בן 10, במיוחד כאלה שקשורים לתרחישים מאיימים כמו מחבלים, הם בהחלט טבעיים, במיוחד בהתחשב במה שהילדים עברו בשנים האחרונות עם המלחמה וכל החוסר יציבות כתוצאה מהקורונה.

בגיל הזה, הדמיון מאוד מפותח, אבל יחד עם זאת, ההבנה של המציאות והמודעות לסכנות בעולם הופכת חדה יותר וזה שילוב שיכול לעורר בעיות מכיוון שזו בעצם תקופה בה הכוח הקוגניטיבי של הילד מתפתח והוא כבר מסוגל לתפוס את המורכבות שסביבו, אך עדיין אין לו את הכלים הרגשיים הנדרשים על מנת להתמודד עם מה שהוא חווה.

הדבר הראשון שכדאי לעשות כשהילד מתעורר מבוהל, הוא פשוט להיות שם בשבילו.
שבו לידו, שדרו נוכחות שקטה ובטוחה, ואפשרו לו לחוש שאתם מגנים עליו.
חיבוק, יד על הכתף, או מילה מרגיעה כמו: "אני כאן, הכול בסדר עכשיו" יכולים לעשות הבדל עצום!

אם הילד מתאר שהוא "רואה מחבלים", כדאי לזכור שמבחינתו, מה שהוא חווה אמיתי לגמרי, גם אם זה רק בדמיון.
במקום לבטל את התחושה שלו ולגרום לו להרגיש "דפוק", תנסו לאשר את החוויה שלו, ואז להציע פרשנות שמורידה את עוצמת הפחד. (כמו בתרגיל של כתיב הפחדים שכתבתי לעיל בנוגע לפחד מטיסה).
למשל – "זה באמת היה חלום מפחיד, אבל חשוב לזכור שזה רק חלום. עכשיו אנחנו ערים, ואני כאן איתך לוודא שאתה בטוח".

במהלך היום חשוב לדבר על הפחדים כשהכול רגוע, ולא ברגעי הפחד עצמם.
שאלו אותו בעדינות:
"מה בדיוק מפחיד אותך?"
"מה אתה מרגיש כשאתה מתעורר?"
"איך אני יכול לעזור לך להרגיש יותר בטוח?"
שיחה כזו גם עוזרת לו לשתף וגם נותנת לו תחושה שאתם מבינים אותו ולא שופטים אותו.

בלילה לפני השינה, נסו ליצור אווירה רגועה בבית וכמובן חשוב שלילד תהיה שגרה קבועה.
תקראו יחד ספר עם סיפור מרגיע בלי אקשן או סיפורי צדיקים שמחזקים אמונה וביטחון.
תכניסו לתוך השגרה פסוקי ביטחון קצרים, כמו "שמע ישראל" או "ה' רועי לא אחסר".
(אני מקפיד מאוד עם הילדות שלי כל לילה על סדר שינה עם שמע ישראל וכו' וזה ממש מועיל – ילדים מתרגלים מהר מאוד לסדר ומשתוקקים לסדר)

תנו לו לבחור חפץ אהוב שילווה אותו בלילה – בובה, שמיכה מיוחדת או אפילו חפץ אישי שלכם שייתן לו תחושת ביטחון (זה אומנם לא טוב בכלליות ליצור עוגן רגשי חזק מדי ואז רואים מבוגרים שעדיין ישנים עם הכרית הבלויה מהילדות אבל לפעמים זה בהחלט נצרך)

כשהוא מתעורר פתאום באמצע הלילה מבוהל, תנסו להימנע מתגובות פזיזות שמראות חרדה מצדכם (כמו שהסברתי גם במקרה הקודם של הילד בן ה-3.5).
פשוט תהיו שם איתו, תדברו איתו בקול שקט ותזכירו לו שהוא בטוח.
תנסו את תרגיל הנשימות יחד איתו ותשתמשו בדמיון המפותח באופן חיובי בכך שתדריכו אותו לדמיין מקום שהוא מרגיש בו מוגן (כמו החדר שלו, או מקום אהוב עליו).

אזכיר פה שוב את הדמיון המודרך:
תבקשו מהילד לדמיין יעד בטוח ושמח – מקום שבו הוא מרגיש הכי מוגן בעולם או דמות כמו צדיק כלשהו או נביא או גיבור שהוא מתחבר אליו ושהוא שומר עליו בלילה.

שננו מנטרה לפני השינה יחד עם השמע ישראל, משהו כמו:
"המיטה שלך היא המקום הכי בטוח. זה המקום שלך לנוח ולחלום חלומות טובים" – תתאימו לסגנון שלכם.

חשוב לצמצם כמה שניתן את החשיפה לתכנים שיכולים להגיע כחלומות בלילה כמו סרטים, עיתונים ואפילו שיח – אם יש אנשים במשפחה שכל היום מדברים על המלחמה לבקש מהם לא לדבר לידו בכלל.

והכי חשוב!
תזכירו לו שהכול בידיים של הקב"ה, ושהוא שומר על כל אחד ואחת בהשגחה פרטית.
אתם יכולים להוסיף תזכורת שה' נותן לנו כוחות להתמודד עם כל אתגר ושומר עלינו תמיד.

עם הרבה סבלנות ואהבה ושימוש בכללים וכלים נכונים הילד יוכל ללמוד להתגבר על הפחדים ולהרגיש בטוח יותר במהרה.

בהצלחה רבה!
 
שלום וברכה!

הפחדים שהזכרת אצל ילד בן 10, במיוחד כאלה שקשורים לתרחישים מאיימים כמו מחבלים, הם בהחלט טבעיים, במיוחד בהתחשב במה שהילדים עברו בשנים האחרונות עם המלחמה וכל החוסר יציבות כתוצאה מהקורונה.

בגיל הזה, הדמיון מאוד מפותח, אבל יחד עם זאת, ההבנה של המציאות והמודעות לסכנות בעולם הופכת חדה יותר וזה שילוב שיכול לעורר בעיות מכיוון שזו בעצם תקופה בה הכוח הקוגניטיבי של הילד מתפתח והוא כבר מסוגל לתפוס את המורכבות שסביבו, אך עדיין אין לו את הכלים הרגשיים הנדרשים על מנת להתמודד עם מה שהוא חווה.

הדבר הראשון שכדאי לעשות כשהילד מתעורר מבוהל, הוא פשוט להיות שם בשבילו.
שבו לידו, שדרו נוכחות שקטה ובטוחה, ואפשרו לו לחוש שאתם מגנים עליו.
חיבוק, יד על הכתף, או מילה מרגיעה כמו: "אני כאן, הכול בסדר עכשיו" יכולים לעשות הבדל עצום!

אם הילד מתאר שהוא "רואה מחבלים", כדאי לזכור שמבחינתו, מה שהוא חווה אמיתי לגמרי, גם אם זה רק בדמיון.
במקום לבטל את התחושה שלו ולגרום לו להרגיש "דפוק", תנסו לאשר את החוויה שלו, ואז להציע פרשנות שמורידה את עוצמת הפחד. (כמו בתרגיל של כתיב הפחדים שכתבתי לעיל בנוגע לפחד מטיסה).
למשל – "זה באמת היה חלום מפחיד, אבל חשוב לזכור שזה רק חלום. עכשיו אנחנו ערים, ואני כאן איתך לוודא שאתה בטוח".

במהלך היום חשוב לדבר על הפחדים כשהכול רגוע, ולא ברגעי הפחד עצמם.
שאלו אותו בעדינות:
"מה בדיוק מפחיד אותך?"
"מה אתה מרגיש כשאתה מתעורר?"
"איך אני יכול לעזור לך להרגיש יותר בטוח?"
שיחה כזו גם עוזרת לו לשתף וגם נותנת לו תחושה שאתם מבינים אותו ולא שופטים אותו.

בלילה לפני השינה, נסו ליצור אווירה רגועה בבית וכמובן חשוב שלילד תהיה שגרה קבועה.
תקראו יחד ספר עם סיפור מרגיע בלי אקשן או סיפורי צדיקים שמחזקים אמונה וביטחון.
תכניסו לתוך השגרה פסוקי ביטחון קצרים, כמו "שמע ישראל" או "ה' רועי לא אחסר".
(אני מקפיד מאוד עם הילדות שלי כל לילה על סדר שינה עם שמע ישראל וכו' וזה ממש מועיל – ילדים מתרגלים מהר מאוד לסדר ומשתוקקים לסדר)

תנו לו לבחור חפץ אהוב שילווה אותו בלילה – בובה, שמיכה מיוחדת או אפילו חפץ אישי שלכם שייתן לו תחושת ביטחון (זה אומנם לא טוב בכלליות ליצור עוגן רגשי חזק מדי ואז רואים מבוגרים שעדיין ישנים עם הכרית הבלויה מהילדות אבל לפעמים זה בהחלט נצרך)

כשהוא מתעורר פתאום באמצע הלילה מבוהל, תנסו להימנע מתגובות פזיזות שמראות חרדה מצדכם (כמו שהסברתי גם במקרה הקודם של הילד בן ה-3.5).
פשוט תהיו שם איתו, תדברו איתו בקול שקט ותזכירו לו שהוא בטוח.
תנסו את תרגיל הנשימות יחד איתו ותשתמשו בדמיון המפותח באופן חיובי בכך שתדריכו אותו לדמיין מקום שהוא מרגיש בו מוגן (כמו החדר שלו, או מקום אהוב עליו).

אזכיר פה שוב את הדמיון המודרך:
תבקשו מהילד לדמיין יעד בטוח ושמח – מקום שבו הוא מרגיש הכי מוגן בעולם או דמות כמו צדיק כלשהו או נביא או גיבור שהוא מתחבר אליו ושהוא שומר עליו בלילה.

שננו מנטרה לפני השינה יחד עם השמע ישראל, משהו כמו:
"המיטה שלך היא המקום הכי בטוח. זה המקום שלך לנוח ולחלום חלומות טובים" – תתאימו לסגנון שלכם.

חשוב לצמצם כמה שניתן את החשיפה לתכנים שיכולים להגיע כחלומות בלילה כמו סרטים, עיתונים ואפילו שיח – אם יש אנשים במשפחה שכל היום מדברים על המלחמה לבקש מהם לא לדבר לידו בכלל.

והכי חשוב!
תזכירו לו שהכול בידיים של הקב"ה, ושהוא שומר על כל אחד ואחת בהשגחה פרטית.
אתם יכולים להוסיף תזכורת שה' נותן לנו כוחות להתמודד עם כל אתגר ושומר עלינו תמיד.

עם הרבה סבלנות ואהבה ושימוש בכללים וכלים נכונים הילד יוכל ללמוד להתגבר על הפחדים ולהרגיש בטוח יותר במהרה.

בהצלחה רבה!
וואו תודה גדולה על המענה המקצועי והמפורט!!
אם אנחנו רוצים בנוסף ללכת לאיש מקצוע, למי צריך לפנות? מטפל באיזה תחום?
הצענו לילד ללכת ל"רופא שעוזר לא לפחד", והוא ממש רוצה ללכת ולהיפטר מזה....
 
הרב דרור שוורץ.
תודה רבה על האשכול ועל העלאת המודעות ועל הפניות לענות בצורה יפה כל כך.
ברגע שמתחילים להתמודד עם המחשבות, חשוב לעבור לעבודת הרפיה. נשימה מודעת היא כלי יעיל במיוחד (כמו שציינתי בתשובה לעיל, יש מאמר על איך לעשות את זה).
באם תוכל להפנות למאמר כיצד מבצעים עבודת הרפיה ובעיקר נשימה מודעת שציינת.
פשוט חיפשתי ולא מצאתי את המאמר.
אשמח שתעלה קישור או שתקפיץ
בתודה מראש
 
נערך לאחרונה ב:
וואו תודה גדולה על המענה המקצועי והמפורט!!
אם אנחנו רוצים בנוסף ללכת לאיש מקצוע, למי צריך לפנות? מטפל באיזה תחום?
הצענו לילד ללכת ל"רופא שעוזר לא לפחד", והוא ממש רוצה ללכת ולהיפטר מזה....
צריך ללכת למטפל שמטפל בשיטה של CBT היינו באופן קוגניטיבי-התנהגותי שמתמחה בילדים, אומנם עקרונות הטיפול הם כמו אצל מבוגרים אבל הגישה היא שונה וצריך מישהו שהילד יתחבר אליו.
 
הרב דרור שוורץ.
תודה רבה על האשכול ועל העלאת המודעות ועל הפניות לענות בצורה יפה כל כך.

באם תוכל להפנות למאמר כיצד מבצעים עבודת הרפיה ובעיקר נשימה מודעת שציינת.
פשוט חיפשתי ולא מצאתי את המאמר.
אשמח שתעלה קישור או שתקפיץ
בתודה מראש
בשמחה רבה!
דרך אגב זה שווץ ולא שוורץ.
שוורץ זה שחור בעוד שווץ זה סנדלר/חייט תלוי באזור המוצא.

המאמר לגבי נשימה

המאמר לגבי כתיבה
 
נראה לי שכתבתי על כך בעבר פה אבל בשבילך אכתוב שוב.
ישנו מנגנון הדדי בין הגוף והנפש, כמו שכאשר מרגישים חרדה נוצרות תופעות לוואי כגוף כמו שתיארת, כך יכולה גם להיווצר חרדה כתוצאה מהתרחשות זו של אותן תופעות לוואי הנגרמות בגלל סיבה אחרת.
לדוגמא:
אדם חווה חרדה הרבה פעמים וכתוצאה מכך נהיה לו דופק מהיר ולאחר הישנות החרדה הגוף "לומד" שדופק מהיר פירושו "אני כרגע בהתקף חרדה".
כעת, האדם רגוע ויוצא למשחק כדורסל עם חברים, תוך כדי הספרינטים מצד לצד ובתוספת לתהליך ההתייבשות במשחק נוצר אצל האדם דופק ממש מהיר והגוף מפרש את זה כחרדה ומפריש גם הורמונים מותאמים למצב שבתורם יוצרים תופעות לוואי נוספות של חרדה ופתאום האדם מרגיש שהחרדה הגיעה משום מקום ולא מבין מדוע.
כך גם אצלך, למרות שהמצב השתפר כנראה החרדה אצלך כעת על "אש קטנה", ואף אם היא בכלל לא קיימת יותר, הטריגר של הכביש הרחב התקבע ויוצר אצלך חוויה/מציאות של חוסר שיווי משקל.
בקשר לפתרון שלך, הנה הלוגיקה:
כאשר אדם חווה חרדה מסוימת הוא מחפש 'עוגן' שישכך את החרדה - אצל אלו הסובלים מ-OCD אלו הם הטקסים השונים - כך שבכל פעם שהחרדה מתרחשת אותו עוגן בעצם נותן את תחושת הביטחון והשלימות האישית הנדרשת וניתן להתמודד מול החרדה או שהיא חולפת לה, לפעמים העוגן האישי שהתקבע לחרדה כלשהי מתבצע אפילו באופן לא מודע או שלא מייחסים לפעולה/לחפץ/לאדם חשיבות של עוגן ולא מודעים להשפעה שיש לה/לו באופן מלא על החרדה האישית.
התפיסה שלך בתיק או בבגד הם בעצם עוגן שנותן לך ביטחון ואת האפשרות לאזור אומץ כנגד הפחד שנוצר ומשכך את החרדה ואת התופעה של חוסר שיווי המשקל וכך את מצליחה לחצות את הכביש.
אין קשר בין לעבור דבר בפועל לבין לפחד ממנו, ניתן לחוות דבר טראומתי ולא לחוות ממנו חרדה לאחר מכן וניתן לשבת בבית ולדמיין מציאות כלשהי וליצור חרדה חזקה מאוד בנפש כתוצאה מכך.
דבר נוסף:
רוב האנשים לא מבינים את ההשפעה הפסיכולוגית שיש לסרטים על הנפש, לראות אירוע כלשהו בסרט יכול לגרום לטראומה קשה מאוד בנפש, אותו דבר גם בקריאה של סיטואציות בספרים, לכן, צריך להיות מאוד מודעים איזה תוכן צורכים ולא לומר: "אני יודע/ת שזה לא אמיתי...".
לא הבנתי את הפיתרון
@הרב דרור שווץ
 
נערך לאחרונה ב:
לא הבנתי את הפיתרון
@הרב דרור שווץ
האחיזה בתיק בתור עוגן רגשי הייתה הפתרון שלך, אני הסברתי את ההיגיון העומד מאחורי שיכוך החרדה על ידי האחיזה.
כדי להשתחרר מזה חשוב קודם כל להיות מודעים - למצב וללוגיקה העומדת מאחורי הדברים - כפי שפירטתי בתשובה.
כעת, שהלוגיקה הובנה ניתן לקבוע במה להשתמש בתור 'עוגן' וניתן להתחיל לעשות תהליך כי מבינים מה עובר בראש ועל מה נצרך לעבוד.
אין באפשרותי לתת פתרון או טיפ שישנה את החיים מקצה לקצה, אלא, נצרכת פה עבודה, יש צורך אמיתי לעבור תהליך שלם ומובנה ולא ניתן לבצע זאת בהתכתבות מזדמנת על גבי האתר.
אם הובן והוטמע תוכן התשובה יהיה ניתן להתקדם יותר מהר בתהליך הטיפול וזה יחסוך לך כ-1,200 שקל על 3 פגישות ראשונות.
אם ישנה שאלה ספציפית יותר אשמח להשיב.
 
איך מתמודדים עם התקפי חרדה?
@הרב דרור שווץ
ערב טוב!
ישנם מספר כלים מעשיים להתמודד עם התקף חרדה.
2 מתוכם ניתן לקרוא במאמרים שכתבתי פה בפרוג:
המאמר לגבי נשימה
המאמר לגבי כתיבה

סטייה קלה:
מומלץ לעבור על האשכול מתחילתו - יש באשכול מידע חיוני וכלים מעשיים שניתן
לחסוך באמצעותן אלפי שקלים על טיפולים בקליניקה ואני לא מגזים.

הערך שאני נותן בחינם באשכול הזה - לא ראיתי מישהו אחר שנותן אותו בחינם.

אני מתכנן לכתוב סדרת מאמרים על כלים נוספים נגד חרדה - אך מחמת אילוצי הזמן זה מתעכב.

בחזרה לשאלה:
אם ישנן התקפי חזרה חוזרים ונשנים וזה משפיע בצורה רצינית על איכות החיים כדאי לשקול לפנות לטיפול עם מומחה לחרדות - זה אומנם השקעה נכבדת אך זה שווה כל שקל.

אם ישנן שאלות נוספות אשמח להשיב!
 
ערב טוב!
ישנם מספר כלים מעשיים להתמודד עם התקף חרדה.
2 מתוכם ניתן לקרוא במאמרים שכתבתי פה בפרוג:
המאמר לגבי נשימה
המאמר לגבי כתיבה

סטייה קלה:
מומלץ לעבור על האשכול מתחילתו - יש באשכול מידע חיוני וכלים מעשיים שניתן
לחסוך באמצעותן אלפי שקלים על טיפולים בקליניקה ואני לא מגזים.

הערך שאני נותן בחינם באשכול הזה - לא ראיתי מישהו אחר שנותן אותו בחינם.

אני מתכנן לכתוב סדרת מאמרים על כלים נוספים נגד חרדה - אך מחמת אילוצי הזמן זה מתעכב.

בחזרה לשאלה:
אם ישנן התקפי חזרה חוזרים ונשנים וזה משפיע בצורה רצינית על איכות החיים כדאי לשקול לפנות לטיפול עם מומחה לחרדות - זה אומנם השקעה נכבדת אך זה שווה כל שקל.

אם ישנן שאלות נוספות אשמח להשיב!
תודה רבה!
אותו דבר אפילו שההתקפים מחרדה ממשהו לא מוסבר, כאילו סתם...?
 
ילד בן 8 שמונה שיש לו תקופות ובעיקר בשעת וירוס ואחריו לעיתים רחוקות מאוד מתעורר בצעקות ולא עוזר חיבוק ודיבורים מסתובב בבית ומסתכל על הריצפה לא רוצה להתכל על ההורים אפילו אומרים לו תסתכל עלי אני פה איתך, כשלוקחים אותו על הברכיים ומחבקים אותו הוא יורד ובורח בכוח, וכששואלים אותו בבוקר על זה אף פעם לא ידע בכלל ממה מדובר 100% שלא זוכר הסיפור
 
תודה רבה!
אותו דבר אפילו שההתקפים מחרדה ממשהו לא מוסבר, כאילו סתם...?
ערב טוב!

ראשית, אין דבר כזה סתם - כל דבר קורה מסיבה,
ככה זה בעולם באופן כללי וככה זה ב'עולם קטן' באופן פרטי.

הסיבה שיש התקף חרדה היא פשוטה - ישנה חוויה של חרדה.

נכון, לא תמיד הסיבה נמצאת במודעות של האדם ולכן הוא חווה את הרגש החזק אבל לא מודע לתהליך הקוגניטיבי מאחוריה.
במקביל, הגוף "לומד" מתי ליצור תסמינים של חרדה כתוצאה הדדית של מנגנון גוף-נפש
(הרחבתי על כך במספר תגובות ואני ממליץ לעבור על התגובות הקודמות באשכול לעוד הרבה ערך נוסף).

יכול להיות בנוסף, שגם שיושבים בלי לעשות כלום ישנו גורם אסוציאטיבי שמעורר את הזיכרון והוא בעצם טריגר לתהליך החרדה - זה יכול להיות צליל, ריח, מחשבה מסוימת ועוד שלל דברים - גם פה זה עובד על מנגנון הדדי של גוף-נפש.
 
ילד בן 8 שמונה שיש לו תקופות ובעיקר בשעת וירוס ואחריו לעיתים רחוקות מאוד מתעורר בצעקות ולא עוזר חיבוק ודיבורים מסתובב בבית ומסתכל על הריצפה לא רוצה להתכל על ההורים אפילו אומרים לו תסתכל עלי אני פה איתך, כשלוקחים אותו על הברכיים ומחבקים אותו הוא יורד ובורח בכוח, וכששואלים אותו בבוקר על זה אף פעם לא ידע בכלל ממה מדובר 100% שלא זוכר הסיפור
ערב טוב!

"בשעת וירוס" - האם הכוונה בזמנים שהוא חולה?

אם התכוונתם בווירוס לזמנים שהוא חולה - זה בהחלט יכול להיות גורם משפיע, כמו מבוגר שנמצא בחוסר סבלנות כשהוא לא מרגיש טוב או אפילו רק כואב לו הראש, ככה גם ילדים מגיבים, אך אצלם הרגש הוא הרבה יותר עוצמתי ולא מווסת ובשל כך גם התגובה שלהם לא פרופורציונלית וזה מתבטא גם בשינה.

נראה שהילד חווה מה שנקרא ביעותי לילה - זו תופעה יחסית נפוצה אצל ילדים.
בדרך כלל זה קורה בשלב השינה העמוקה, שעתיים בערך אחרי ההירדמות, פתאום הילד יכול לקום בבהלה, לצעוק, לבכות - ממש לעשות טרור - זה ממש לא פשוט להורים וזה גם מאוד מתסכל כי ניסיונות ההרגעה פשוט לא עובדים - הילד מה שנקרא נכנס לעמוק ולאמוק ואין כל כך מה לעשות בנידון.

איך שתיארת את הילד יש לו את כל המאפיינים ולכן האבחון פה הוא די מובן - יש לו ביעותי לילה.

בתכל'ס, ביעותי לילה בדרך כלל חולפים עם הגיל.

עד אז...
תימנעו מניסיונות להעיר את הילד או להרגיע אותו בכוח - חבל על העצבים והתסכול שלכם.
תוודאו שהסביבה שלו בטוחה - למשל, אם הוא על המיטה וזורק את עצמו אחורה בעצבים שיהיה ריפוד מאחוריו ולא ייפגע.

במקביל, תקפידו על סדר יום, פחות לחץ ביום-יום ולא לתת לו למשוך את הזמן שהוא עייף.
השגרה והסדר הם מתכון להצלחה והתמודדות עם הרבה תופעות.

אם זה נדיר בזמנים שהוא לא חולה אז אין צורך לפנות לטיפול אך אם זה קורה בדרך כלל נגיד אחת לשבוע - כדאי לפנות לייעוץ בעניין.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
שלום וברכה.
שמי הוא שלמה, ואני בחור ישיבה ורב במילוי מקום בין הסדרים,
לפני שאני מגיע לנושא הפולמוס אני רוצה מעט להרחיב עליי כדי שנבין למה פתחתי את הפולמוס ולמה יש לי שאלה בכלל…
לצערי בשנות לימודיי בתלמוד תורה וישיבה קטנה עברתי סבל בל יתואר.
אלימות פיזית ומילולית…
מאז שאני ילד קטן… כיתה ב׳.ג. כבר אני רוצה להיות בתחום ובגיל הגדול יותר החלפתי לשיעורים שלמים רבנים שהחסירו…
ב״ה אני רב מחליף בתלמוד תורה שבו החינוך-מעל הכל, מאוד מרוצה שם.
(סתם לסקרנות, כמה פעמים בערך קוראים בחודש מכיתה א-עד כיתה ד בערך?)

רציתי לברר מספר דברים:
מה דעתכם על הענשה?
אני אישית סבור שלא העונש עוזר אלא ההסבר,
לצערי יצא לי להעניש אבל לאחר מכן לקחתי את הילד למקום שקט וגרמתי לו להבין למה נהגתי כפי שנהגתי… ב״ה ראיתי תוצאות טובות מכך, וכן שמעתי מחבריי לצוות החינוכי…
רציתי לברר-
1.מה דעתכם על כך?
2.בתור רבנים שכבר שנים בתחום האם אני נוהג נכון בכך או לא?
3. האם הדבר הגיוני שכאשר אני מעניש ילד-אני יודע שאני עושה את הדבר הנכון,
אבל אני מרגיש שאני מעניש יותר את עצמי ומרגיש כאב פיזי על הילד?
4. איך מגיעים להקשבה מלאה בכיתה בתור רב מחליף?
5. האם נכון לעיתים בתור רב מחליף לשנות את השיעור למשהו יותר אמיתי ונכון לחיים?
(ביננו, חשבון לא הכי רלוונטי לחיים-יש מחשבון. לעומת זאת (במחילה מכל הרבנים שמלמדים חשבון. וגם לי יצא ללמד…) כבוד רבו וכבוד אביו- במחילה. אבל לעניות דעתי מעט יותר חשוב…)
6. אשמח לקבל טיפים ללימוד יותר טוב ואיך להיות יותר טוב.
7. כמובן המטרה שלי רק לעשות טוב, אשתדל להקשיב לטיפים אך אני לא מתחייב שאקשיב לכולם.
יישר כח גדול!
ש.ס.ל.

אולי מעניין אותך גם...

אשכולות דומים

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כד

אלְדָוִד מִזְמוֹר לַיי הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ:בכִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ:גמִי יַעֲלֶה בְהַר יי וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ:דנְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה:היִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת יי וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ:וזֶה דּוֹר (דרשו) דֹּרְשָׁיו מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקֹב סֶלָה:זשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:חמִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי עִזּוּז וְגִבּוֹר יי גִּבּוֹר מִלְחָמָה:טשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:ימִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה:
נקרא  3  פעמים
למעלה