אני חושבת שהכי חשוב לא לכעוס אלה לקבל בהבנה שזה הבעל
פחות אנרגיות מלכעוס עליו שהשאיר לא במקום
למה העסק הגדול?
זה לא עניין של זמן, או של אנרגיות.
זה עניין של הרגל, זה לא סתם שזה ''מעצבן'' אותי
אני לא מתעצבנת בכלל שאני רואה את זה, כי אני יודעת שהוא שכח
ואין מה להתעצבן על מישהו שעשה משהו בתום ללא שימת לב
אני פשוט תוהה מה יהיה פה כשיהיו פה בעל + 5 ילדים שמשאירים לי מברשות שיניים כל אחד במקום אחר
ומניחים נעליים בכניסה, לא בטוחה שתהיה לי אפשרות כל החיים לשים הכל במקומות
וכל הזמן ללכת אחרי הדברים שאנשים ישאירו סביבי
עכשיו אני פשוט הגעתי איתו להחלטה שאני לא נוגעת בדברים שלו
הבית יכול להיות מפוקסס חוץ משקית המקווה שלו על הספה, וכשהוא חוזר (לפעמים בערב רק!) הוא שם לב ולוקח למקום.
אני מעדיפה שהבית יהיה קצת מבולגן במהלך היום ולא להיות עבד של הסדר והאירגון פה.
במיוחד שלא נראה לי שזה אפשרי כל החיים לרדוף אחרי באלגן של אנשים אחרים