התשובה היא תלוי.
היא אישה מרוצה בעבודה שלה ואוהבת אותה והסיבה היחידה לעזיבה היא פיננסית - לדעתי זה לא סיבה נכונה.
אבל אם אישה מרגישה לא מסופקת ונחנקת במקום העבודה זה יופי סיבה לעזוב.
לא זה מה שהבנתי ממך,
התכונתי רק לומר לך שזה כן נכון כל פעם לבדוק מה השתדלות הגיונית
ובסיפור שהבאת עם הנתונים הספצפיים שהבאת את חושבת שלעזוב עבודה זה לא הגיוני
לא שאני בעד שתמיד הבעל ישאר עם ילד חולה, ובעלי מעולם לא חזר בצהרים הביתה.
כותבת מראש שלא תקצינו.
אבל בכל זאת לא מבינה למה באשכול הזה זה נשמע כמו קללה שהבעלים של ההייטקיסטיות מגדלים את הילדים ביחד איתם.
לדעתי זו ברכה.
מסכנים הבעלים שרואים את הילדים מערב שבת לערב שבת, הם יודעים איך לתקשר איתם?
זה מבורך בעיני שבעל שולח ילדים בבוקר או מקבל אותם בצהרים.
מבורך בעיני שיש לבעל אפשרות בבית הזמנים לחזק את הקשר שלו עם הילדים ולצור להם חויות של אבא-ילדים.
(ואל תדאגו לאמא, היא הרי לוקחת אותם ב4 ועד ההשכבה)
אם כבר מדברים על גידול דור העתיד ואתגריו, אז השקעה וקשר בלתי אמצעי של האבא ושל האמא עם הילדים זה א"ב.
ובלי קשר, למה בן זוג שותף ולא 'שייח סעודי' זה קללה?
לא חושב שיש פה ויכוח לגבי דרגות אמונה. השאלה היא האם להציע לרבים לתכנן את עצמם לפי האידיאל או לפי המציאות שבה הם נמצאים (כנראה?).
וכל מי שמציע פה ללמוד משרה שלא מפרנסת ושהייטק חסרי אמונה חושב כמו הצד הראשון שלדעתי העניה לפחות שגוי מכיון שמי שלא נמצא במצב של האידיאל נדרש ממנו לפעול בצורה אחרת.
לא זה מה שהבנתי ממך,
התכונתי רק לומר לך שזה כן נכון כל פעם לבדוק מה השתדלות הגיונית
ובסיפור שהבאת עם הנתונים הספצפיים שהבאת את חושבת שלעזוב עבודה זה לא הגיוני
אני חושבת שלעזוב עבודה ולחפש אחרת רק כדי להרוויח יותר
זה לא הגיוני. וזה מגוחך לגמרי אם תשאלי אותי.
הרי מי שמאמין שאין קשר בין השתדלות לבין פרנסה
(כמו שכותב הרבה עזריאל טאובר שהקשר בין ההשתדלות לפרנסה הוא מקרי לחלוטין)
לא חושב לרגע שאם הוא יחפש עבודה אחרת - הוא ירוויח יותר.
אבל כשהסיטואציה היא שהאישה מרגישה קושי אחר בעבודה, מנטלי, רגשי, או כל אחד אחר -
יש כאן מקום לשאול רב ולבצע שינויים בחיים.
אבל כשגננת (למה דווקא גננת? לא יודעת זה דוגמא שכולם נתנו פה) נהנת בעבודה שלה
חוזרת הביתה מסופקת ושמחה וביום בהיר נכנסת לפרוג ושומעת שצריך לחפש עבודה ''הגיונית ומתאימה' כדי
לקבל את השפע שגנוז לה ממרומים ומחכה רק שהיא תלך ללמוד תכנות
לא שאני בעד שתמיד הבעל ישאר עם ילד חולה, ובעלי מעולם לא חזר בצהרים הביתה.
כותבת מראש שלא תקצינו.
אבל בכל זאת לא מבינה למה באשכול הזה זה נשמע כמו קללה שהבעלים של ההייטקיסטיות מגדלים את הילדים ביחד איתם.
לדעתי זו ברכה.
מסכנים הבעלים שרואים את הילדים מערב שבת לערב שבת, הם יודעים איך לתקשר איתם?
זה מבורך בעיני שבעל שולח ילדים בבוקר או מקבל אותם בצהרים.
מבורך בעיני שיש לבעל אפשרות בבית הזמנים לחזק את הקשר שלו עם הילדים ולצור להם חויות של אבא-ילדים.
(ואל תדאגו לאמא, היא הרי לוקחת אותם ב4 ועד ההשכבה)
אם כבר מדברים על גידול דור העתיד ואתגריו, אז השקעה וקשר בלתי אמצעי של האבא ושל האמא עם הילדים זה א"ב.
ובלי קשר, למה בן זוג שותף ולא 'שייח סעודי' זה קללה?
זאת עוד שאלה. שאלת רב. מכיון שזה כרוך בביטול תורה והשאלה היא איפה הגבול וסביר שהתשובה משתנה מאחד לשני.
אני רק ציינתי את העובדה שהשאלה מי נשאר בבית היא לכל הפחות שווה ובהרבה מקרים אף יותר נתונה לבחירה ממקצועות אחרים כולל הוראה.
וכל מי שמציע פה ללמוד משרה שלא מפרנסת ושהייטק חסרי אמונה חושב כמו הצד הראשון שלדעתי העניה לפחות שגוי מכיון שמי שלא נמצא במצב של האידיאל נדרש ממנו לפעול בצורה אחרת.
נו באמת, זה המסקנה שהתגבשה לכם אחרי כל הדיון?
בכונה לא ללכת לעבוד בהייטק?
מה הקשר בכלל?
פותחת האשכול לא דיברה על גיל 18 שבו בחורה מתלבטת מה ללמוד.
היא דיברה על מצב מסובך ומורכב הרבה יותר.
אמא לילדים שחושבת על שינוי והסבת מקצוע כדי להרוויח יותר.
נו באמת, זה המסקנה שהתגבשה לכם אחרי כל הדיון?
בכונה לא ללכת לעבוד בהייטק?
מה הקשר בכלל?
פותחת האשכול לא דיברה על גיל 18 שבו בחורה מתלבטת מה ללמוד.
היא דיברה על מצב מסובך ומורכב הרבה יותר.
אמא לילדים שחושבת על שינוי והסבת מקצוע כדי להרוויח יותר.
בשביל זה יש רב.
לא יודע למה צריך תמיד לברוח ישר לכיוון של "לא הגיוני", "מוזר".
אם המשכורות של ההורים לא מספיקות (והדברים ידועים באלו מקצועות מדובר פחות או יותר ושאברכים עם שלושה ילדים לא גומרים את החודש) בהחלט כדאי לחשוב על שינוי כיוון גם אם הוא קיצוני. ומי שאמור לתת תשובה לזה זה רב.
אני חושבת שלעזוב עבודה ולחפש אחרת רק כדי להרוויח יותר
זה לא הגיוני. וזה מגוחך לגמרי אם תשאלי אותי.
הרי מי שמאמין שאין קשר בין השתדלות לבין פרנסה
(כמו שכותב הרבה עזריאל טאובר שהקשר בין ההשתדלות לפרנסה הוא מקרי לחלוטין)
לא חושב לרגע שאם הוא יחפש עבודה אחרת - הוא ירוויח יותר.
אבל כשהסיטואציה היא שהאישה מרגישה קושי אחר בעבודה, מנטלי, רגשי, או כל אחד אחר -
יש כאן מקום לשאול רב ולבצע שינויים בחיים.
אבל כשגננת (למה דווקא גננת? לא יודעת זה דוגמא שכולם נתנו פה) נהנת בעבודה שלה
חוזרת הביתה מסופקת ושמחה וביום בהיר נכנסת לפרוג ושומעת שצריך לחפש עבודה ''הגיונית ומתאימה' כדי
לקבל את השפע שגנוז לה ממרומים ומחכה רק שהיא תלך ללמוד תכנות
לא, כי אם היא עובדת בעבודה שהמשכורת שהיא מקבלת לא הגיונית בכלל להספיק לכלכלת המשפחה
ויש לה אפשרות הגיונית לעבור לעבודה אחרת, אפשרות הגיונית- שהיא תהנה גם שם, בלי להקרע או על חשבון דברים אחרים חשובים
אז אין סיבה שהיא לא מחויבת לעשות את ההשתדלות ולעשות את זה
אישה אלמנה שמעה בלילה קולות מפתח הבית.
היא קמה בפחד ושמעה פסיעות וחיטוטי ארונות.
היא נעלה את החדר שלה באימה
ושמעה את דלת הבית נפתחת ונסגרת, בבוקר היא יצאה מהחדר
וראתה בפתח הבית על הרצפה קופסא עם כל הכסף והתכשיטים. הגנב אסף הכל ומסיבה
לא ידועה השאיר הכל על הרצפה.
האישה הלכה לרב העיר (זהו סיפור אמיתי עם מקורות. מיד אברר את שמו כדי לתת את האמינות הראויה לסיפור)
וביקשה ממנו להתחתן כי היא חוששת להיות לבד.
הרב הציע לה אדם חשוב והזוג נישא למזל טוב.
ביום אחרי החתונה הבעל הטרי הלך בביתו החדש והראה לאשתו, הנה כאן ארון התכשיטים שלך,
כאן הויטרנה וכאן הכספת. לשאלתה מהיכן הוא יודע פרטים מדוייקם על הבית שלהם
הוא סיפר לה שהוא היה הגנב. הוא היה זה שפרץ לביתה באותו הלילה.
האישה נבהלה ושאלה אותו למה הוא עשה זאת, ואם עשה - מדוע הוא השאיר את השלל בסוף?
אמר לה שפחז עליו יצרו בגלל קושי העניות והוא נכנס לבית שלה. אחרי שהוא אסף הכל
הוא אמר לעצמו, אם אני לוקח את הכסף הזה - משמע שהוא נועד להיות שלי.
אני מעדיף לקבל אותו בדרך הישר.
בשביל זה יש רב.
לא יודע למה צריך תמיד לברוח ישר לכיוון של "לא הגיוני", "מוזר".
אם המשכורות של ההורים לא מספיקות (והדברים ידועים באלו מקצועות מדובר פחות או יותר ושאברכים עם שלושה ילדים לא גומרים את החודש) בהחלט כדאי לחשוב על שינוי כיוון גם אם הוא קיצוני. ומי שאמור לתת תשובה לזה זה רב.
לא, כי אם היא עובדת בעבודה שהמשכורת שהיא מקבלת לא הגיונית בכלל להספיק לכלכלת המשפחה
ויש לה אפשרות הגיונית לעבור לעבודה אחרת, אפשרות הגיונית- שהיא תהנה גם שם, בלי להקרע או על חשבון דברים אחרים חשובים
אז אין סיבה שהיא לא מחויבת לעשות את ההשתדלות ולעשות את זה
אבל רק תחשבו רגע,
האם אתם מאמינים שיש כאלו שעובדים בעבודה ''לא הגיונית ומקובלת'' וזוכים לראות עין בעין את הקב''ה?
האם אתם מאמינים שאתם יכולים להגיע לדרגה הזו?
זה נכון שבכול מקרה נקבל את מה שמגיע לנו, ואני מבינה שזה מה שאת רוצה לומר
אבל בלי קשר אנחנו צריכים לעשות את חובתינו בעולם והחובה שלנו זה לעשות השתדלות הגיונית להביא פרנסה הביתה
זה שאין קשר בין ההשתדלות לתוצאה, זה עוד משהו
ואנחנו ניתבע עם ניסינו אולי להתעצל בחובת ההשתדלות... כי יש עבודות שלעבוד בהם בימינו כשיש אפשרות אחרת הגיונית ברקע שמתאפשרת מכול הבחינות, זה בעצם לסמוך על הנס.
זה נכון שבכול מקרה נקבל את מה שמגיע לנו, ואני מבינה שזה מה שאת רוצה לומר
אבל בלי קשר אנחנו צריכים לעשות את חובתינו בעולם והחובה שלנו זה לעשות השתדלות הגיונית להביא פרנסה הביתה
זה שאין קשר בין ההשתדלות לתוצאה, זה עוד משהו
תחשבי איזה הבדל משמעותי בין חיי המאמין באמונה שלימה לבין חיי המאמין בקטנות.
זה לא רק ה- מה ההשתדלות הראויה, וכמה לעבוד, והאם לחפש עבודה אחרת, והאם ואילו.
זה הראיה הזכה והברורה והראיה של הקב''ה עין בעין.
כפי שכתבתי מקודם שחובת הלבבות אומר שמי שהאמונה שלו גבוהה אזי התפילה זה השתדלות מספיקה בשבילו!
אני ממש לא חושבת שהסמינרים המציאו את הגלגל.
כתבת על המתכנתות בנות ה 60+ (כיום)
שעבדו 8-9 שעות שהילדים היו קטנים...
אז ענין אותי מתי הן למדו ....
אז מתברר שרק שהילדים היו בסביבות העשרה הן התחילו לעבוד בתכנות...
אני לא חותרת לשום מקום, אבל נשים בגיל 35 מגדלות בית קצת שונה מנשים בנות 22+
ולכן יותר קל( בדר"כ היות ויש לה כבר ילדים גדולים בבית) לאישה בגיל מבוגר לעבוד יותר שעות
סה טו.
לא אמרתי את זה...
רובן אכן למדו את המיקצו ב5-6 שנים שאחרי הסמינר..
רובם היו נשים צעירות,
שעבדו בעבודה זו או אחרת...
והן למדו תואר!! (לא היה אז משהו אחר) והשלימו הכל הכל בגיל צעיר (שזה הרבה הרבה יותר קשה מלעבוד 8-9 שעות ביום..)
וכל זה עם פיצפונים...
וזה היה קשה - אפילו מאד,
אבל כשכולם יודעים שהקושי הוא זמני,
אפשר לעבור אותו....
תחשבי איזה הבדל משמעותי בין חיי המאמין באמונה שלימה לבין חיי המאמין בקטנות.
זה לא רק ה- מה ההשתדלות הראויה, וכמה לעבוד, והאם לחפש עבודה אחרת, והאם ואילו.
זה הראיה הזכה והברורה והראיה של הקב''ה עין בעין.
כפי שכתבתי מקודם שחובת הלבבות אומר שמי שהאמונה שלו גבוהה אזי התפילה זה השתדלות מספיקה בשבילו!
מענין אותי אם יש משהו בימינו שבאמת התפילה זה השתדלות מספיקה בשבילו או שהוא משקר לעצמו שהוא בדרגה הזאת...
בכול אופן זה שאלה לרב להמעיט בהשתדלות כשיש אפשרות לעשות עוד השתדלות בגדר הנורמה
כמו שכתבתי מקודם שאלו את אחד בגדולי הדור האחרונים שאלה כללית כמה השתדלות בימינו צריך לעשות
והוא ענה שחובה לעשות כל השתדלות שהיא הגיונית בגדר הנורמה, חוץ ממעשים עקומים ומוזרים.
מענין אותי אם יש משהו בימינו שבאמת התפילה זה השתדלות מספיקה בשבילו או שהוא משקר לעצמו שהוא בדרגה הזאת...
בכול אופן זה שאלה לרב להמעיט בהשתדלות כשיש אפשרות לעשות עוד השתדלות בגדר הנורמה
כמו שכתבתי מקודם שאלו את אחד בגדולי הדור האחרונים שאלה כללית כמה השתדלות בימינו צריך לעשות
והוא ענה שחובה לעשות כל השתדלות שהיא הגיונית בגדר הנורמה, לא מעשים עקומים ומוזרים.
אין ספק שאת צודקת. בן אדם לא יכול לקום בבוקר ולהגיד לעצמו - אני שם! אני לא צריך ללכת לעבוד יותר.
כשבן אדם באמת באמת באמת נמצא בדרגה הזו, זה לא מגיע לו בהחלטה או במסקנה.
הוא פשוט חי שם. הוא פשוט נמצא שם בכל ההוויה שלו. הוא לא צריך לשאול רב כדי לדעת את זה
בגלל שהוא כבר שם בעצמו! הוא מאמין באמונה שלימה!
אין ספק שאת צודקת. בן אדם לא יכול לקום בבוקר ולהגיד לעצמו - אני שם! אני לא צריך ללכת לעבוד יותר.
כשבן אדם באמת באמת באמת נמצא בדרגה הזו, זה לא מגיע לו בהחלטה או במסקנה.
הוא פשוט חי שם. הוא פשוט נמצא שם בכל ההוויה שלו. הוא לא צריך לשאול רב כדי לדעת את זה
בגלל שהוא כבר שם בעצמו! הוא מאמין באמונה שלימה!
אני לא מכירה אנשים בדור שלנו בדרגה הזאת
ולא חושבת שזה מה שהקב"ה רוצה ממנו
אני חושבת שהקב"ה רוצה שנאמין באמונה שלמה שהפרנסה רק ממנו
ובלי קשר הוא ציווה אותנו בחובת ההשתדלות "בזעת אפך תאכל לחם" הענין הגדול והדרגה הגבוהה ביותר זה להאמין באמונה שלמה שאין קשר בין ההשתדלות לתוצאה
שרק מתי מעט באמת מאמינים בזה באמונה שלמה
לא המטרה זה לא לעשות השתדלות, עשית השתדלות זה ציווי של הקב"ה שמנהל את עולמו בדרך הטבע
אבל רק תחשבו רגע,
האם אתם מאמינים שיש כאלו שעובדים בעבודה ''לא הגיונית ומקובלת'' וזוכים לראות עין בעין את הקב''ה?
האם אתם מאמינים שאתם יכולים להגיע לדרגה הזו?
כפי שכבר כתבתי לעיל- ברגע שמישהו לוקח את הקב"ה לצד שלו אין מצב לנצח אותו כי אי אפשר לנצח את הקב"ה...
לגופו של עניין, כתבתי לעיל שאין על זה ויכוח, השאלה איך להתנהג לפי המציאות הנוכחית....
דיייי, כבר אין לי כח לחזור עוד פעם על אותו דבר...
רוב הקרנות הכספיות משקיעות באותו קונספט כמפורט לעייל
ולכן התשואה צפויה להיות זהה. (מלבד קרנות בודדות המשקיעות בתמהיל ללא אג"ח קונצרני.)
ההבדלים בין הקרנות הן בכשרות ודמי הניהול.
רכישת קרן כספית:
קרן כספית רצוי לקנות רק דרך חשבון בנק
היות שהבנקים לא גובים על כך עמלת קנייה ומכירה ודמי משמרת.
איך מבצעים את ההשקעה בפועל?!
להלן קישור מדויק לנקודת זמן
בה אני ממחיש איך משקיעים בקרן כספית
Auf YouTube findest du die angesagtesten Videos und Tracks. Außerdem kannst du eigene Inhalte hochladen und mit Freunden oder gleich der ganzen Welt teilen.
www.youtube.com
הוראות רכישה לחסומים...
תחילה נכנסים כרגיל לאתר הבנק עם שם משתמש וסיסמה. באתר הבנק יש לחפש אחר האפשרות לכניסה לפלטפורמת המסחר לרכישת ניירות ערך. בבנק הפועלים זה נקרא "לאתר שוק ההון". בבנק לאומי זה נקרא "לאומי טרייד". כך בכל אתרי הבנקים ניתן לגשת לרכישת קרן כספית.
לאחר שנכסים לפלטפורמת המסחר של הבנק, כותבים בשדה החיפוש את מספר הקרן כספית הרצויה. (לדוגמא: 5138094 – קרן כספית כשרה של מגדל) כותבים גם כמות מבוקשת לרכישה. לוחצים על "קנייה" מאשרים את הפרטים וזהו.
הרכישה כמעט בוצעה.
מכיוון שקרן כספית היא קרן נאמנות, לכן היא לא נסחרת בשעות המסחר הרציף. לקרנות נאמנות יש שעה קבועה בה מבצעים מנהלי הקרנות עסקאות.
הרכישות והמכירות מתקיימות מידי יום בשעה 16:00 (ביום ראשון ב15:00).



Reactions: דבורה -devora, בחור בוגר, אמונה בהשם ועוד 32 משתמשים35 //