מידע שימושי למה דוחקים בהם ככה ללחוץ?

[forty thousand feet]

מכיון שרוב האנשים מורידים בסכומים בלי סיבה מיוחדת, רק כי הפעם פחות התחשק להם לתת סכום פלוני לישיבה אלמונית, לכן מודרכים האוספים שלנסות בכל מחיר להגיע לסכום של שנים קודמות.
אבל אין שום בעיה לעמוד בכבוד על שלך, ולשבש את הבחורים השתויים עם סוגיות סבוכות כמו תקפו כהן ורוב וקרוב, עד שהם יעדיפו לעבור לבית של הכהן הקרוב שלא יתקוף אותם לרוב...

או לומר להם שלמרות שנאמר ׳חמש עשרה נשים פוטרות צרותיהן׳, ואשתך היא לא מאלו, בכל זאת היא עלולה לפטור גם אותך גם מהצרה הנ״ל

 

[שריתוש שריתוש]

מוזר לי. וראיתי הרבה.

אני הייתי נוכחת ב2 מקרים של חוסר שליטה

כשהייתי בחורה הגיעו פורים אחד לבית הורי בחורים, היינו בבית רק אני ואחותי.
הבחורים היו שתויים לחלוטין, נכנסו בלי לדפוק וביקשו את אבא שלי, אמרנו שהוא לא בבית, חלק מהם יצאו ושניים החליטו להישאר לחכות לו.. האמת שזה היה די מפחיד.. בשלב מסויים הם נכנסו לחדר לימוד של אבא שלי ופשוט נעלנו עליהם את הדלת מבחוץ עד שאבא שלי חזר (והם נפלו עליו בחיבוקים כאלו זה אבא אבוד שלהם.. )
חייבת לציין שהם לא עשו כלום, אבל רק עצם הענין שהם בחרו להישאר בבית כבר היה מטריד אותי לו הייתי אמא שלהם..

היה עוד מקרה של ישיבה שנכנסה לבית של שכנים שלי עם בחור שהתנדנד ונפל בצורה כבר ממש חריגה. בעל הבית לא הסכים שהוא ימשיך עם חבריו, הם השאירו אותו אצלם בבית ודאגו לברר את מספר הטלפון של ההורים שלו (דרך החברים- דרכו לא היה סיכוי..)ויידעו אותם שהבן שלהם ממתין אצלם בבית, הוא אמר שאם זה היה הבן שלה זה מה שהוא היה מצפה שיעשו...

בכל מקרה אני חושבת שקריטי לודא בכל קבוצה שיהיו 2/3 שלא שותים!! ונשארים מפוקסים כדי לעזור לחבריהם במקרה הצורך

 

[בשעות הפנאי]

בחורים זה לא עם של אנשים רעים
בחורים זה עם שחושב על רק על עצמו.
הוא במרכז, וכל השאר אמורים לשרת אותו.
לכן, כשהם אוספים כסף, הם עושים את זה ממקום של 'איך אני מצליח להוציא כמה שיותר' לא מעניין אותם מי עומד מולם.
ולכן הם יכולים לרקוד/לקפוץ/להקיא על הספות של מישהו שהם לא מכירים בכלל

ואני כמובן מדבר מנסיון רב של הרבה שנים בתחום....

אני זוכר שפעם היינו בבית של מישהו שסיפר לנו שהוא פושט רגל! והוא בעצמו הולך לאסוף כסף! הוא הוציא לנו כמה מטבעות של עשרות אגורות (!!) אבל אנחנו המשכנו בשלנו... כי בדף היה כתוב שאפשר להוציא ממנו הרבה כסף...

פעם הגענו לבית שהיה רשום שנותן כל שנה 100 דולר, אבי המשפחה לא היה, כשהגענו הייתה שם אוירה של תשעה באב, התברר לנו שאבי המשפחה בכלא... על עבירות מס.... וכל המשפחה הייתה מפורקת מעצם זה שהם הולכים לחגוג פורים לבד... אבל אנחנו לא עזבנו את המקום עד שקבלנו את המאה דולר שלנו....
ועוד כהנה וכהנה סיפורים שאני מתבייש לכתוב.
ושיהיה ברור, היינו בחורים רציניים, טובים ובעלי מידות!!
אבל זה הוכנס לנו בעצמות, בקמפיין כמה שבועות בישיבה, בדרשות הכנה, ונאומי מוטיבציה, נהיינו אטומים לרגשות של התורמים. חשבנו רק - כמה אפשר להוציא.
כך שכל אלו שכותבים במעלתם של הבחורים, נזר הבריאה וכו' שידעו שזה פשוט לא רלוונטי לנושא.
ואם כל השנה הבחורים חושבים רק על עצמם, אז בפורים זה כפל כפליים.

 

[יהלום-יצירות מלוטשות]

מצד שני רוב הבחורים טובים. לא מעניין הכסף, כמו ה'מצעב'. (חוץ מהראש קבוצה - לא מעניין את חברי הקבוצה באמת כמה הוציאו בשנים הקודמות וכו').
אני אישית זוכר הרבה מקרים בהם מבינים ש'אין יותר', מאחלים הרבה שפע ועושים פרסה. מנסים הכל בשביל לראות שהוא לא מנסה סתם לסובב ולברוח...
זוכר גם הרבה מקרים של שירה דומעת, של בכיות ורגעים גדולים מאוד.
אגב, ישנם ישיבות רבות שאסור לבחורים להשתכר, ללא יוצא מהכלל. זה קנס.

אני חושב שמצד שני אפשר גם לראות את היופי האמתי שלהם, בחורי הישיבות שלנו. (כל עוד זה בטעם הטוב, כמובן). עם זאת - להיות חזקים בסכום שרוצים לתת. הם לא זוכרים אותך אחרי שניה וחצי, אתה כן. צדקה זאת צדקה. לא גניבה.

 

[קליבר נטרלי]

אני זוכר שפעם היינו בבית של מישהו שסיפר לנו שהוא פושט רגל! והוא בעצמו הולך לאסוף כסף! הוא הוציא לנו כמה מטבעות של עשרות אגורות (!!) אבל אנחנו המשכנו בשלנו... כי בדף היה כתוב שאפשר להוציא ממנו הרבה כסף...

פעם הגענו לבית שהיה רשום שנותן כל שנה 100 דולר, אבי המשפחה לא היה, כשהגענו הייתה שם אוירה של תשעה באב, התברר לנו שאבי המשפחה בכלא... על עבירות מס.... וכל המשפחה הייתה מפורקת מעצם זה שהם הולכים לחגוג פורים לבד... אבל אנחנו לא עזבנו את המקום עד שקבלנו את המאה דולר שלנו....

כבר נאמר כמה וכמה פעמים שיש מיעוט של המיעוט שכך מתנהג, אם אכן היית מהמיעוט הנ"ל, מובן למה אה מתבייש,
גם ניתן להבין למה אתה טועה לחשוב שבחורים זה עם שחושב רק על עצמו, כי מהמשקפיים שלך לדבריך זה היה כך.
האמת היא הפוכה בחורי ישיבות זה עם שחושב רק על עצמו, גם כל התעמולה בישיבה זה על עזרה לחבר.
בכל ישיבה תוכל למצוא גמחי"ם, ורוב הבחורים עם לב זהב ורגישות לזולת וברוב המקרים חושבים בעיקר על הזולת.
למה קשה לברר בשידוכים?? כי בחורי ישיבות זה עם מפרגן.
בנוגע לפורים 99 אחוז מהבחורים יילכו לבית שירד מנכסיו, רק כדי לשמח, כי שההוא לא ירגיש רע שפתאום כולם עזבו אותו, ואני מדבר מידיעה, רוב הבחורים בפורים במגמה לפרגן, כשאספתי בישיבה היה ברור שאדם שתרם בעבר הרבה וכעת לא יכול, אז הולכים לפו לשמח אותו ולרקוד עם הילדים שלו

 

[BIZZARC- עשירה]

כבר נאמר כמה וכמה פעמים שיש מיעוט של המיעוט שכך מתנהג, אם אכן היית מהמיעוט הנ"ל, מובן למה אה מתבייש,
גם ניתן להבין למה אתה טועה לחשוב שבחורים זה עם שחושב רק על עצמו, כי מהמשקפיים שלך לדבריך זה היה כך.
האמת היא הפוכה בחורי ישיבות זה עם שחושב רק על עצמו, גם כל התעמולה בישיבה זה על עזרה לחבר.
בכל ישיבה תוכל למצוא גמחי"ם, ורוב הבחורים עם לב זהב ורגישות לזולת וברוב המקרים חושבים בעיקר על הזולת.
למה קשה לברר בשידוכים?? כי בחורי ישיבות זה עם מפרגן.
בנוגע לפורים 99 אחוז מהבחורים יילכו לבית שירד מנכסיו, רק כדי לשמח, כי שההוא לא ירגיש רע שפתאום כולם עזבו אותו, ואני מדבר מידיעה, רוב הבחורים בפורים במגמה לפרגן, כשאספתי בישיבה היה ברור שאדם שתרם בעבר הרבה וכעת לא יכול, אז הולכים לפו לשמח אותו ולרקוד עם הילדים שלו

זה המציאות שגם אני מכירה.
והייתי עדה גם לבחורים שהגיעו לבית שכל שנה הסבא שם מביא סכומים גבוהים, וממש כמה ימים לפני פורים הסבא נפטר והבחורים הגיעו וראו בית שהאבא (זה היה האבא של האמא) עושה סעודה ומנסה לשמח את הילדים ללא הצלחה, ונשארו שם גם על חשבון כתובות אחרות רק כדי לשמח את הילדים אפילו שידעו שלא יקבלו שקל וגם לא ביקשו.

 

[BIZZARC- עשירה]

וגם עדה להרבה בחורים מנומסים שקיבלו ואמרו תודה למרות שמבחינתם הם 'ידעו' שיכולים לקבל יותר.

 

[קליבר נטרלי]

וזה עוד אומרת עשירה

זה המציאות שגם אני מכירה.

 

[שלחן עורך]

@קליבר נטרלי אפשר שאלה אישית. אתה בחור?
כי לפי המרץ שלך להגן על המתרימים, אתה נראה לי אחד מהם.
אחרי שמתבגרים קצת, רואים את התמונה בזווית נכונה יותר משני הצדדים, מצד הנותנים ומצד המקבלים.
תדמיין את הבית שלך, שעבדת לנקות ולסדר ולארגן, וקנית בכספך המצומצם קצת משקאות לפורים, ואז מגיעה חבורה עליזה, שמקיאה, מלכלכת, שותה את כל מה ששקנית בדמים מרובים, מפחידה את הקטנים כולל האשה... ולא יודעת לעצור מלבקש עוד כסף. זה יפה בעיניך?
יש בזה הרבה צדים טובים, ולא כולם כאלה, אולי רובם לא, אבל תהיה לפחות @קליבר נטרלי ...

 

[בשעות הפנאי]

כבר נאמר כמה וכמה פעמים שיש מיעוט של המיעוט שכך מתנהג, אם אכן היית מהמיעוט הנ"ל, מובן למה אה מתבייש,
גם ניתן להבין למה אתה טועה לחשוב שבחורים זה עם שחושב רק על עצמו, כי מהמשקפיים שלך לדבריך זה היה כך.

אני חולק עליך.
כבר ציינתי שיש לי נסיון רב שנים בתחום.

רק אדגיש שוב את מה שאולי לא יצא ברור.
בחורי הישיבות הם עם מקסים, מתוק, ונעים הליכות. זה ברור.

אבל בכל הקשור לגביית כספים בפורים, יש להם איזשהוא עיוורון מלראות את התמונה המלאה.
זה יכול להיות בחורים שכל השנה מתנדבים ועוזרים בכל מקום, אבל אסיפת כסף בפורים, זה פשוט לא נתפס אצלם במח כמשהו שקשור לנושא שידרוש התחשבות בזולת.
אם למשל, הם ישמעו שיחה מקדימה מהמשגיח שיסביר להם כמה חשוב להיות עדינים ובעלי מידות וכו', הם בוודאי ישתדלו, אבל כיון שזה לא קורה, אז יש להם בראש רק את התעמולה שדוחפים להם.

עכשיו, זה נכון שיש בחורים שיסמיקו ויגידו תודה בעדינות, ברור, כי הם ביישנים ומסמיקים בכל מקום, אז גם בפורים הם כך.
אבל הבחורים החברהמניים ואלו שיש להם בטחון עצמי, אלו, בפירוש הופכים להיות בפורים אנשים פחות מתחשבים בזולת.

אני מוכרח להוסיף משהו בכל הקשור להשתתפות הנשים בדיון הזה.
הדיון כאן מבחינתי הוא מה הבחור מרגיש כשהוא בא לאסוף.
האם מעניין אותו מצבו הכלכלי של בעל הבית, כן או לא, או שהדבר היחיד שמזיז לו, זה הכסף שהוא רוצה להוציא.
וכיון שהדיון הוא מה הבחור מרגיש, לדעתי, כל הנשים כאן שמגיבות, אין להם שמץ שמצוץ משומצץ בתחושות של בחורים כשהם אוספים (וגם לא בשום מועד אחר..) הדבר היחיד שהם יכולות, זה לספר על מקרה שקרה או לא קרה אצלם בבית, או שהם ראו אצל אחים שלהם... כך שמבחינת הדיון יש לזה משמעות מאד שולית.. (וסליחה ממי שנפגעה)

 

[קליבר נטרלי]

אפשר שאלה אישית.

תמיד אפשר.
אני נשוי ב"ה עם 3 ילדים.
עדיין אני רואה טעם בלהגן על הבחורים אפילו שאני לא אחד מהם.
חוץ מהקאות שזה באמת מחיר שאנחנו משלמים, אני לא מסכים איתך על עניין השתיה, אדם בוחר מה לתת ומה לא, והשאלה היא האיך.
אם אין לי אפשרות או רצון לפנק בוויסקי של 200 ש"ח אני יכול לפרגן ספרינג של 6 ש"ח אבל עם המון אהבה והמון חיוך,
אדרבה אני יותר מתקשה לתאר את ביתי שאני יושב עם אשתי ושלשת ילדי הקטנים ומנסה לשמח אותם בכח, יותר קל וכיף שבחורים באים שמחים, שרים ואומרים דברי תורה.
לא נחזור לוויכוח עם בחורי ישיבות מפחידים את ילדי ואשתי כדבריך או שמא ברובם שמחים ומשמחים, כי זה באופן כללי קצת מוצה.
רק צריך לדעת שבפורים יש שתי סגנונות, אלה שרואים בכל שיכור אויב אישי, ומפחדים ממנו גם אם הוא הכי נחמד, ואלה שיודעים שגם שיכורים ברובם אפשר לדבר איתם ולעשות גבולות (תנסה אותי, כשמגיע קבוצה אליך הביתה, תגיד להם על ממתק מסויים בשולחן - בזה לא נוגעים נקודה ותופתע שהם מקשיבים לך), ויודעים ששיכורים בעיקר עושים שמח.
כל אדם צריך לבחור אם הוא מהחרדתיים שפורים אצלם משנה לשנה ניהיה מעמסה או מאוהבי החיים שנהנים בפורים .

 

[נעמי פוליטנסקי]

בחורים זה לא עם של אנשים רעים
בחורים זה עם שחושב על רק על עצמו.
הוא במרכז, וכל השאר אמורים לשרת אותו.
לכן, כשהם אוספים כסף, הם עושים את זה ממקום של 'איך אני מצליח להוציא כמה שיותר' לא מעניין אותם מי עומד מולם.
ולכן הם יכולים לרקוד/לקפוץ/להקיא על הספות של מישהו שהם לא מכירים בכלל

ואני כמובן מדבר מנסיון רב של הרבה שנים בתחום....

אני זוכר שפעם היינו בבית של מישהו שסיפר לנו שהוא פושט רגל! והוא בעצמו הולך לאסוף כסף! הוא הוציא לנו כמה מטבעות של עשרות אגורות (!!) אבל אנחנו המשכנו בשלנו... כי בדף היה כתוב שאפשר להוציא ממנו הרבה כסף...

פעם הגענו לבית שהיה רשום שנותן כל שנה 100 דולר, אבי המשפחה לא היה, כשהגענו הייתה שם אוירה של תשעה באב, התברר לנו שאבי המשפחה בכלא... על עבירות מס.... וכל המשפחה הייתה מפורקת מעצם זה שהם הולכים לחגוג פורים לבד... אבל אנחנו לא עזבנו את המקום עד שקבלנו את המאה דולר שלנו....
ועוד כהנה וכהנה סיפורים שאני מתבייש לכתוב.
ושיהיה ברור, היינו בחורים רציניים, טובים ובעלי מידות!!
אבל זה הוכנס לנו בעצמות, בקמפיין כמה שבועות בישיבה, בדרשות הכנה, ונאומי מוטיבציה, נהיינו אטומים לרגשות של התורמים. חשבנו רק - כמה אפשר להוציא.
כך שכל אלו שכותבים במעלתם של הבחורים, נזר הבריאה וכו' שידעו שזה פשוט לא רלוונטי לנושא.
ואם כל השנה הבחורים חושבים רק על עצמם, אז בפורים זה כפל כפליים.

 

[יעל ח]

הדיון פה מזכיר לי מה שהיה לי בסמינר.
כל שנה היינו עושות יריד פורים, עובדות קשה לפני וביריד, מתרימות חנויות ואנשים
וההכנסות היו עבור הכנסת כלה של הסמינר.
והגיע היום והתארסתי וגם באתי להזמין את המנהל לחתונה ומה קיבלתי? כלום!!! אה בעצם את הספר שהמנהל הוציא פעם קיבלתי..
והורי... אבא רבה בחיידר ואמא עקרת בית ושקל לא הציעו.
אז גם בתת''ים של הישיבה יש כאלו שמקבלים ויש..

כנראה שאמא שלך לא מורה בסמינר...ככה זה בסמינר אצלנו אצלנו בכ"א ..

 

[הגולם מפראג]

אני חולק עליך.
כבר ציינתי שיש לי נסיון רב שנים בתחום.

רק אדגיש שוב את מה שאולי לא יצא ברור.
בחורי הישיבות הם עם מקסים, מתוק, ונעים הליכות. זה ברור.

אבל בכל הקשור לגביית כספים בפורים, יש להם איזשהוא עיוורון מלראות את התמונה המלאה.
זה יכול להיות בחורים שכל השנה מתנדבים ועוזרים בכל מקום, אבל אסיפת כסף בפורים, זה פשוט לא נתפס אצלם במח כמשהו שקשור לנושא שידרוש התחשבות בזולת.
אם למשל, הם ישמעו שיחה מקדימה מהמשגיח שיסביר להם כמה חשוב להיות עדינים ובעלי מידות וכו', הם בוודאי ישתדלו, אבל כיון שזה לא קורה, אז יש להם בראש רק את התעמולה שדוחפים להם.

עכשיו, זה נכון שיש בחורים שיסמיקו ויגידו תודה בעדינות, ברור, כי הם ביישנים ומסמיקים בכל מקום, אז גם בפורים הם כך.
אבל הבחורים החברהמניים ואלו שיש להם בטחון עצמי, אלו, בפירוש הופכים להיות בפורים אנשים פחות מתחשבים בזולת.

אני מוכרח להוסיף משהו בכל הקשור להשתתפות הנשים בדיון הזה.
הדיון כאן מבחינתי הוא מה הבחור מרגיש כשהוא בא לאסוף.
האם מעניין אותו מצבו הכלכלי של בעל הבית, כן או לא, או שהדבר היחיד שמזיז לו, זה הכסף שהוא רוצה להוציא.
וכיון שהדיון הוא מה הבחור מרגיש, לדעתי, כל הנשים כאן שמגיבות, אין להם שמץ שמצוץ משומצץ בתחושות של בחורים כשהם אוספים (וגם לא בשום מועד אחר..) הדבר היחיד שהם יכולות, זה לספר על מקרה שקרה או לא קרה אצלם בבית, או שהם ראו אצל אחים שלהם... כך שמבחינת הדיון יש לזה משמעות מאד שולית.. (וסליחה ממי שנפגעה)

אני מסכים עם קליבר
אני אספתי המון שנים, ומעולם לא זכור לי על לחצים כמו שאתה מתאר,
כמו שכתבו פה רוב הבחורים מה שמעניין אותם זה ה"מצב" לא כל כך הכסף!!!
מציאויות כאלה כמו שאתה מתאר לא נשמעות לי הגיוניות ממה שאני מכיר כשאספתי ומחברים

 

[Natan Galant]

בן משפחה שלנו, אברך זהב שאשתו עבדה בעבודה מכניסה מאד והתברך ב 5 בנים כ"י
כל שנה ביום פורים מתדפקים על דלתו בני הישיבות של כל הבנים שלו, חלקם כבר בישיבה גדולה כך שבאים גם הבחורים מהישיבות הקטנות שלהם.
כאמור כסף לא היה חסר שם והוא תמיד תרם ביד רחבה כטוב ליבו ביין...
לפני קרוב לשנתיים אשתו פוטרה מעבודתה
הגיע פורים- ושוב הגיעו בני הישיבות
העניין הוא שבפורים הזה המצב היה קצת שונה- אחרי תקופה ארוכה שהאישה היתה בבית היא מצאה עבודה בשכר של כ 50% ממה שהיתה רגילה לקבל...
אבל הבחורים- אותם בחורים הם..
והם דרשו בכל תוקף באופן שלא מבייש שנוררים מנוסים שבשום פנים ואופן לא יפחת הסכום משנה שעברה... ולא הסכימו לצאת מהבית עד שהוא יעביר לידיהם את מלא הסכום בדיוק כמו שנה שעברה!!
ובאמת שעמדו לי דמעות בעיניים לראות אותו נלחם בעצמו ובקושי רב מוציא עוד שטר ועוד שטר שרואים על הבנאדם שאין!! לו מאיפה להוציא!
ולא מדובר בישיבה אחת! כ-ללל הישיבות שנכנסו אליו הביתה כך היה, כאילו זו ההדרכה שהם מקבלים בישיבות שחס ושלום חס וחלילה לא ירד להם הסכום ממה שקיבלו בשנים הקודמות
ואני מביטה ועיני כלות..
ועכשיו אני שואלת- הכל מותר בחסות זה? כולל לצער ולבייש ככה יהודי ביום הגדול הזה? בלי לדבר על עגמת הנפש שזה גורם לו כשהוא נזכר מה מצבו עכשיו לעומת שנים עברו..
פונה לכל מי שיש לו גישה לבחורי ישיבה בבקשה בבבקשה שידבר איתם על זה,
ברור לי שזה נובע רק מחוסר הבנה שלהם ומהלחץ החברתי והתחרותיות שיש ביניהם 'מי ישיג יותר' אבל חשוב שישימו לב לכך..

לאן הולך הכסף?
בד"כ נכונה גם כאן האמרה שכסף שנכנס בקלות - מתאדה בקלות.

 

[פ.נ]

אני לא ישכח שהייתי ילדה קטנה אז בחורים דיכורים חיפסו כתובת מסוימת ועזרתי להם וכל שיקור בסוף הביא לי 10 שקל..
אני לא יודעת עם זה מאנשים שהביאו להם או שהם הוציאו את זה מכספם האישי....
בנימה יותר רצינית....
זה נכון שהבחורים עובדים קשה ומגיע להם וכו
אבל
שכל חצי שניה דופק אצלכם בחור שרוצה כסף זה באיזה שהו מקום חופר...........

 

[טילון]

מכיון שרוב האנשים מורידים בסכומים בלי סיבה מיוחדת, רק כי הפעם פחות התחשק להם לתת סכום פלוני לישיבה אלמונית, לכן מודרכים האוספים שלנסות בכל מחיר להגיע לסכום של שנים קודמות.

ואם רק "לא מתחשק" לו? זה אומר שאפשר להכריח אותו לתת? (נכון, אף אחד לא לוקח לו פיזית כסף מהכיס, אבל לעשות מניפולציות שונות ומשונות זה די קרוב ללהכריח).
ואני לרגע לא מזלזלת בחשיבות של מתן הצדקה, ואם הדיון היה על בעלי הבית אולי באמת היה מקום לשכנע לתת יותר, אבל בעיני הבחורים צריכים לכבד את זה שלא רוצים לתת להם כמה שהם חושבים שצריך.
(הבעיה היא שאצל חלק מהאנשים זה מין משחק של "אני אגיד סכום נמוך ונראה כמה תצליחו להעלות אותי", ואז וודאי שיש מקום ללחוץ. השאלה היא האם יש לבחורים דרך לזהות אם זה המצב, או שהוא באמת לא מעוניין לתת יותר)

רק צריך לדעת שבפורים יש שתי סגנונות, אלה שרואים בכל שיכור אויב אישי, ומפחדים ממנו גם אם הוא הכי נחמד, ואלה שיודעים שגם שיכורים ברובם אפשר לדבר איתם ולעשות גבולות (תנסה אותי, כשמגיע קבוצה אליך הביתה, תגיד להם על ממתק מסויים בשולחן - בזה לא נוגעים נקודה ותופתע שהם מקשיבים לך), ויודעים ששיכורים בעיקר עושים שמח.
כל אדם צריך לבחור אם הוא מהחרדתיים שפורים אצלם משנה לשנה ניהיה מעמסה או מאוהבי החיים שנהנים בפורים .

קשה להסביר למי שלא מפחד מה יש לפחד.
אבל בהחלט יש נשים שמפחדות משיכורים, וצריך לחשוב גם עליהן.
ואתה באמת חושב שבמקרה שבו בעל הבית לא נמצא, שייך שאשתו תתחיל לדבר עם השיכורים? (וגם אם הוא נמצא- לא כל אחד יודע להית אסרטיבי. זו בהחלט יכולת שמומלץ לכולם לרכוש, אבל אי אפשר לבנות על זה שהיא קיימת)

 

[BIZZARC- עשירה]

שכל חצי שניה דופק אצלכם בחור שרוצה כסף זה באיזה שהו מקום חופר...........

רק תוסיפו את המילה 'לי' אחרי החופר
יש אנשים שזה לא חופר להם
יש אנשים שנהנים מזה
ויש אנשים שמקבלים את זה בסלחנות
יש אנשים ששנה ככהושנה ככה, תלוי באיזה סיטואציה הם נמצאים בכללי

 

[פ.נ]

רק תוסיפו את המילה 'לי' אחרי החופר
יש אנשים שזה לא חופר להם
יש אנשים שנהנים מזה
ויש אנשים שמקבלים את זה בסלחנות
יש אנשים ששנה ככהושנה ככה, תלוי באיזה סיטואציה הם נמצאים בכללי

נחמד בפורים עצמו ששיכורים וכו
אבל התקופה הזאת שלפני שכל שניה דופקים זה חופר(לאו דווקא לי)
בפורים עצמו אין לי בעייה שיבואו כל הבוחרים אלי הביתה ויקבלו את כל מה שהם דורשים!!!
אני שוקלת לשים עם הרמת שטרות כסף ופשוט משם הבחורים יקחו וכמובן יתמו את השם....

 

[חצוצרן]

ואם רק "לא מתחשק" לו? זה אומר שאפשר להכריח אותו לתת? (נכון, אף אחד לא לוקח לו פיזית כסף מהכיס, אבל לעשות מניפולציות שונות ומשונות זה די קרוב ללהכריח).
ואני לרגע לא מזלזלת בחשיבות של מתן הצדקה, ואם הדיון היה על בעלי הבית אולי באמת היה מקום לשכנע לתת יותר, אבל בעיני הבחורים צריכים לכבד את זה שלא רוצים לתת להם כמה שהם חושבים שצריך.
(הבעיה היא שאצל חלק מהאנשים זה מין משחק של "אני אגיד סכום נמוך ונראה כמה תצליחו להעלות אותי", ואז וודאי שיש מקום ללחוץ. השאלה היא האם יש לבחורים דרך לזהות אם זה המצב, או שהוא באמת לא מעוניין לתת יותר)


קשה להסביר למי שלא מפחד מה יש לפחד.
אבל בהחלט יש נשים שמפחדות משיכורים, וצריך לחשוב גם עליהן.
ואתה באמת חושב שבמקרה שבו בעל הבית לא נמצא, שייך שאשתו תתחיל לדבר עם השיכורים? (וגם אם הוא נמצא- לא כל אחד יודע להית אסרטיבי. זו בהחלט יכולת שמומלץ לכולם לרכוש, אבל אי אפשר לבנות על זה שהיא קיימת)

לא מבין, מה הבעיה לנעול את הדלת?