"שלוש דקות לאושר" - להורדה בחינם!

.
.
תמונה3.png


בהודו נהוג לעתים לערוך תהלוכות חגיגיות שבראשן צועד פיל מקושט.
התהלוכה עוברת גם בסמטאות צרות ובשווקים עמוסים, והפיל הצוהל עלול שלא להבין כיאות את תפקידו הטיקסי ומעמדו הייצוגי ולהפוך את הארוע למסע טעימות.
כאן הוא חוטף אשכול בננות גדול ומכניסו שלם לפיו, שם הוא מחטט בדוכנים ומגלגל ערימות של פירות לכל עבר, בתנופת חדק הוא מרוקן מדף כלי חרסינה, ומידי פעם הוא עלול גם להתפעל מהטורבן הססגוני של איזה תגר הודי כחוש ולהעניק לו פליק שובבי שיעיף את הטורבן לכל הרוחות
... עם תכולתו.

אז מה עושים,
איך דואגים שיצעד הפיל מבלי להפיל?

ההודים לא מנסים בכח - לך תרסן בעל חיים משולהב במשקל חמשה טון - אלא במוח...
הם נותנים לו מקלון קטן ומקושט להחזיק בחדק.

וזהו

הוא שקוע במקלון וכל שאר העניינים לא מעסיקים אותו יותר,
יש לו מקל!
ואת המקל צריך להחזיק.
מצטער חבריא החדק שלי תפוס כרגע.

הוא פוסע נכחו בלי לפנות הנה והנה, אשכול הבננות ממשיך להתנדנד בבאסטה בשלום, כבר לא צריך לאסוף את בובות החרסינה בשואב אבק,
והראש נשאר בטורבאנו.


שמעתי את זה פעם כהמחשה לכוחה של המנטרה (סוג של מדיטציה באמצעות חזרה על מילה מסוימת שוב ושוב),
ההאחזות של התודעה במילה אחת. עוזרת להשקיט את המיינד ולמנוע ממנו להתבוסס בפטפטת המחשבות הבלתי פוסקת שרצה במצב רגיל בראש שלנו בלי שליטה.

ולא רק מנטרה, אלא כל ריכוז בדבר מסוים, מקל מקושט, מילה, נר, תמונה, רעיון, תחושה, או - כפי שתקראו בחוברת המצורפת - בנשימה,
מאפשר לשחרר את הנפש - הנפש הבהמית שיש לנו כמו לפיל - מהסחפות אחרי דחפים והסחות דעת צדדיים שמסיטים אותנו מלצעוד ישר אל המטרות שלנו במסלול הנכון והממוקד.


פגשתי בבית הכנסת מטופל שכבר לא היה אצלי חודש בערך, הוא חייך אלי מרחוק והחל להתקרב אלי במהירות כשהוא הודף סטנדרים וספסלים וחיוכו מתגבר ככל שהוא מתקדם לקראתי.
הוא סיפר לי כמה הוא מרגיש טוב יותר תוך שהוא לוחץ את ידי בחום, והתנצל שלא צלצל במשך התקופה לשמור על קשר.
שאלתי אותו אם אם הוא מקפיד על שיעורי הבית שנתתי לו, והוא אמר שהוא חייב לי כבר אלפי שקלים!
(כי סיכמתי איתו שבכל פעם שהוא שוכח לבצע את המטלות שהוריתי לו – אני מעלה לו את המחיר לפגישה הבאה).
אבל דבר אחד ממה שאמרתי לו הוא עושה בעקביות, והוא מרגיש שזה עוזר לו יותר מהכל.

חשבתי לשתף אתכם בטכניקה הזו, משום שהיא יכולה למצוא חן בעיניכם באותה מידה
ולהועיל לכם לא רק מבחינה נפשית, אלא גם רוחנית.

זו בעצם סוג של מדיטציה המיועדת לעצור את זרם המחשבה, ולהתכנס פנימה לכאן ולעכשיו, רק שזה מורכב על פלטפורמה דתית.
על התפילה.
מכיון שהמטופל הנ"ל הוא דוס דוס, חשבתי שמשהו עם חיבור לעולם שלו יותר יתאים לו

הטכניקה שנתתי לו היתה כזו :
בברכה הראשונה של שמונה עשרה, עליו לעמוד בלי לזוז, בעינים עצומות כמובן, ולומר את המילים לאט.
אבל לא סתם לאט, ממש לאט. בקצב של מילה בשבע שניות.
מישהו חישב שאם חסידים הראשונים היו מתפללים במשך שעה כפי שמופיע במסכת ברכות, והואיל ובתפלת שמונה עשרה יש כ500 מילים, ובשעה ישנם 3600 שניות, נמצא ש 7 שניות למילה זהו הקצב הראוי לתפילה כפי שתוקנה על ידי קדמונינו.

בעיקרון זה אמור להיות לכל התפילה,
אבל אנחנו נסתפק בברכה הראשונה בלבד, שהיא הקובעת מבחינת כוונה כידוע,
יש בה 42 מילים, וזה אמור להמשך פחות מחמש דקות.
עליו לומר את המילה לאט ואז להמתין כשהיא מהדהדת בתודעתו, בלי פירושים, בלי לוגיקה, בלי הסבר למה ומה ואיך, אלא המילה עצמה ממלאת את כל ישותך וכאילו מעבירה אליך מסר אנרגטי פנימי המתחבר לנשמתך ונותן לך כח וחכמה,
אם מחשבות אחרות באות, יש לעזוב אותן בעדינות, בלי כעס, ולשוב אל המילה.

השמעתי לאיש שלי צלצולי פעמון (פעמון טיבטי), ובקשתי ממנו לשים לב לקול הצלצול הראשוני ואז להדהוד שבא אחריו במשך זמן רב, נמשך ונמשך. כסמל למילה הנאמרת ולתהודה הנפשית הנמשכת בעקבותיה בתוך נפשו.

זוהי חויה רוחנית עמוקה, השכל שוקט, והלב מרגיש יותר ויותר את נוכחות האלוקים.

אם תנסו זאת תראו איך כל התפילה זורמת אחר כך מתוך מצב תודעה אחר לגמרי, נעים, שליו, ומתוך התבונונות פנימה, בלי הסחות דעת.
וזה משפיע כמובן על כל היום
ועל כל החיים

יעיד על כך החיוך הגדול של המטופל שלי

הטכניקה הזו מופיעה בספר של הרב אריה קפלן עליו סיפרתי כאן פשוט להיות הווה
שם גם ספרתי על חוברת שאני כותב בנושא, אז סיימתי אותה בסייעתא דשמיא.

והואיל ואני פראייר אמיתי החלטתי לחלק אותה בחינם.
נצלו מהר את טוב ליבי בטרם אתחרט והורידו אותה מכאן

שלוש דקות לאושר


אם יש לכם הערות או בקורת - כתבו לי בעדינות
ואם יש לכם מחמאות - הפגיזו בכבדות ללא אבחנה

והכי חשוב, דווחו אם זה עבד לכם

בהצלחה
  • חוברת 7.jpg
    חוברת 7.jpg
    KB 114.3 · צפיות: 2,113
על המחבר
ה
הכותב הוא מטפל מוסמך,
המסייע לסובלים מבעיות כמו פחדים טראומות כפייתיות חרדות התמכרויות מועקות ומחשבות טורדניות –
למצוא את הנקודה הבעייתית בדייקנות, להגדיר אותה בחדות, ולטפל בה באמצעות טכניקות טפול מודרניות מתקדמות ומהירות.

ליצור במקומה משאב פנימי טוב ויעיל יותר, שיפיק את הכוחות הדרושים לחיים מאוזנים הגדושים בדימוי עצמי בריא, עטופים בשלוה ובחוסן נפשי.
ולחזור להיות כלי שלם המוכן לקבל את האור האלקי השוכן בכל אחד מאתנו.


ישראל 0533140971
דואל shalvagmura

תגובות

כמו תמיד אתה מפליא לכתוב, ותודה על החוברת שהורדתי ועדיין לא קראתי, אני מחכה לשעה שקטה.
בקשר לפיל, אני מבין שאם הוא מתעניין במקל כל כך, אז כל השאר נשכח. אבל מה באמת יש במקל הזה? למה הוא חשוב כל כך,
וכך גם איתנו, אם נתרכז מאד במשהו אחד יישכח כל השאר אבל איך באמת נגרום לעצמנו להתרכז באובייקט הזה? אולי זה מוסבר בחוברת..
ועוד שאלה, מה הייתה הבעיה של אותו מטופל שהמדיטציה עזרה לו?
 
כמו תמיד אתה מפליא לכתוב, ותודה על החוברת שהורדתי ועדיין לא קראתי, אני מחכה לשעה שקטה.
בקשר לפיל, אני מבין שאם הוא מתעניין במקל כל כך, אז כל השאר נשכח. אבל מה באמת יש במקל הזה? למה הוא חשוב כל כך,
וכך גם איתנו, אם נתרכז מאד במשהו אחד יישכח כל השאר אבל איך באמת נגרום לעצמנו להתרכז באובייקט הזה? אולי זה מוסבר בחוברת..
ועוד שאלה, מה הייתה הבעיה של אותו מטופל שהמדיטציה עזרה לו?
שאלה מצוינת אבינועם,
כשמדברים על מינדפולנס ועל מדיטציות, הרבה חושבים שהנושא הוא ריכוז. וזה נכון שהריכוז הוא ברכה גדולה, אבל לא בזה נמצאת הבשורה, החידוש.
בשביל ריכוז ניקח ריטלין ונגמור צ'יק צ'אק את הסיפור.
אנחנו מחפשים מצב תודעה מסוים, ואמנם את המצב הזה ניתן להשיג באמצעות ריכוז פלוס התכווננות מסוימת שעליה תוכל לקרוא בחוברת.
הריכוז הוא רק הכלי.
דא עקא, שזה כלי שכדי להשיגו דרוש אימון.
אז בקשר לשאלתך למה שאתרכז באובייקט, התשובה היא כי אני בוחר ורוצה לעשות זאת כדי להשיג את מה שאני רוצה להשיג.

בקשר לפיל זו באמת שאלה טובה, למה שירצה להחזיק את המקל.
אני מניח שזה קשור לאילוף מוקדם שלו שהוא לומד לבצע משימות שאדונו נותן לו (תמורת שכר) והוא התרגל לפרוצדורה הזו שכל תפקיד שהוא מקבל הוא ממשיך איתו רק בגלל ההרגל.

המשל שרוצים ללמוד מהקרנבל הזה, הוא הפטנט של לקבוע מראש משהו מסוים מאד, פיזי, שבו נאחזים עד הסוף.
נניח שאתה עומד באוטובוס שנוסע במהירות ובסיבובים. אתה יכול לשנות כל רגע את התנוחה ולהשען פעם לכאן ופעם לשם ולתפוס כל רגע בידית אחרת.
אבל זה יקח לך המון אנרגיה, ונראה אותך פותר חידה מתמטית תוך כדי...
אבל אם אתה בוחר מוט ברזל מסוים ומחליט שאתה תופס בו חזק ורק בו. אתה מעוגן, ואינך צריך לקבל החלטות חדשות כל הזמן, ואפילו תוכל לפתור משוואות דיפרנציאליות מהמעלה השלישית.

כשאומרים למישהו להיות מרוכז בהווה, זה יכול להיות מבלבל. כי ההווה זה הרבה דברים, מראות קולות רגשות וכל מה שיש.
אבל אם אומרים תתרכז רק במחוג של השניות באורלוגין, זה נהיה ברור וקל, אתה יודע מאין אתה בא ולאן אתה תמיד יכול לחזור אם התחלת לשוטט - למחוג.
המחוג הדקיק הוא המקל המקושט שלך.

מקווה שהסברתי את עצמי, ואם מרוב דוגמאות התערבבת, תפוס דוגמא אחת ותעגון בה.
 
כתוב מעניין ומרתק כתמיד, רק אציין שבנושא הזה,
הוא היה חרד ממה חושבים עליו, וזה העסיק אותו בצורה אובססיבית.
המטרה בתרגיל היתה להשתיק קצת את האינטנסיביות של זרם המחשבות שלו
יתכן שזה צריך ממש התאמה.
כשהצעתי לאדם שסובל מחרדות קשות לתרגל מיינדפולנס, הוא דחה על הסף, וטען שניסה תקופה ארוכה והתרגול דווקא הגביר אצלו את החרדות..
מעניין לשמוע את חוות דעתך.
 
כתוב מעניין ומרתק כתמיד, רק אציין שבנושא הזה,

יתכן שזה צריך ממש התאמה.
כשהצעתי לאדם שסובל מחרדות קשות לתרגל מיינדפולנס, הוא דחה על הסף, וטען שניסה תקופה ארוכה והתרגול דווקא הגביר אצלו את החרדות..
מעניין לשמוע את חוות דעתך.
אני נותן את זה תרופה למחשבות (כפיתייות, אובססיביות), לאנשים הסובלים מבעיות פסיכיאטריות יש חילוקי דעות, יש טוענים שזה יכול להעצים את הבעיה, בכלל באנשים עם בעיות מנטליות צריך מומחה מוסמך לטפל. לחרדות פשוטות אני לא ממהר להשתמש דוקא במיינדפולנס, משום שהן בדרך כלל קשורות לתחושות ולתת מודע ולאו דוקא לחשיבה.
עם זאת לא שמעתי מניעה לחרדתיים לתרגל, האדם שהזכרת יש לברר מה בדיוק הוא תרגל, כי יתכן שהוא ישב בשקט ובמקום להתרכז באובייקט שבחר הוא התרכז בתחושת החרדה ובדברם השייכים אליה, כך שבמקום לתרגל מיינדפולנס הוא תרגל חרדות'נס ואכן זה כנראה עבד לו טוב
 
אני נותן את זה תרופה למחשבות (כפיתייות, אובססיביות), לאנשים הסובלים מבעיות פסיכיאטריות יש חילוקי דעות, יש טוענים שזה יכול להעצים את הבעיה, בכלל באנשים עם בעיות מנטליות צריך מומחה מוסמך לטפל. לחרדות פשוטות אני לא ממהר להשתמש דוקא במיינדפולנס, משום שהן בדרך כלל קשורות לתחושות ולתת מודע ולאו דוקא לחשיבה.
עם זאת לא שמעתי מניעה לחרדתיים לתרגל, האדם שהזכרת יש לברר מה בדיוק הוא תרגל, כי יתכן שהוא ישב בשקט ובמקום להתרכז באובייקט שבחר הוא התרכז בתחושת החרדה ובדברם השייכים אליה, כך שבמקום לתרגל מיינדפולנס הוא תרגל חרדות'נס ואכן זה כנראה עבד לו טוב
הוא אדם חכם, ולא מאמין שהוא עשה שטות כזו, אבל אני אמור לפגוש אותו ואשאל.
 
הוא אדם חכם, ולא מאמין שהוא עשה שטות כזו, אבל אני אמור לפגוש אותו ואשאל.
זה לא קשור לחכמה, אדם מתיישב ואומרים לו נניח להתרכז בנשימה, והוא מנסה ולא מצליח כל כך ומתרגז על עצמו וחושב מיד שכל החיים שלו הוא לא מצליח לעשות מה שהוא רוצה. או אולי מתחיל לחשוב מה אני עושה פה בכלל? למה אני צריך להתאמץ כל ככך למה החיים שלי לא זורמים כמו כל אדם אחר?
אלו רק דוגמאות, האדם (הלא מאומן) לא שולט במחשבות, ועלול לשנן דברים רעים. מה שמשננים זה מה שגודל,

שים לב שאינני מומחה גדול אני אומר מתוך ידע כללי וקצת נסיון, יתכן שאני טועה
 
הווה פשוט,
עכשיו הבנתי:}
מזה הווה פשוט..:]


מדהים מדהים
נכון נכון
ולהדהד לעצמינו מילים טובות. זה קריטי:}
 
כתיבה מאוד איכותית.
נהניתי מאוד.
העצות שוות זהב.
"פראייר" -מי שלא קורא /מיישם את הכתוב כדרך חיים....
תודה רבה לך!
 
הסתפקתי מאוד אם להגיב כאן (היה עדיף בפרטי אבל אין לי אפשרות, חסר-פרימיום שכמוני).
והחלטתי לכתוב בכל זאת.

קודם כל החוברת יפה מאוד. שיטה מעניינת מאוד (למרות שעוד לא ברור לי מקורה, והקבלתה/אי הקבלתה ביהדות).
כתובה בצורה קולחת ומרתקת, 'עודו בכפו יבלענה'.

לענין המאמר זה כבר סיפור אחר, נראה לכאורה שכאן הכותב לקח את הדברים צעד אחד רחוק מדאי..
התפילה היא תפילה. ומהותה היא הכנעה ודבקות לה'.
להוסיף לזה אלמנט רפואי, זה קצת מזכיר את לשון הרמב"ם (הלכות עבודה זרה יא, יב) על דבר דומה:
הלוחש על המכה וקורא פסוק מן התורה וכן הקורא על התינוק שלא יבעת והמניח ספר תורה או תפילין על הקטן בשביל שיישן, לא די להם שהם בכלל מנחשים וחוברים אלא שהן בכלל הכופרים בתורה שהן עושין דברי תורה רפואת גוף ואינן אלא רפואת נפשות שנאמר ויהיו חיים לנפשך, אבל הבריא שקרא פסוקין ומזמור מתהילים כדי שתגן עליו זכות קריאתן וינצל מצרות ומנזקים הרי זה מותר.

לא ברור לי מה ההלכה, ואם יש חולקים וכדו'.
אבל כאן מבואר שדבר חמור הוא לומר פסוק למטרת ריפוי. וברור שהמטרה של 'שלא יבעת' עניינה הוא 'שירגע'. (כלומר, דבר שמוגדר אצלנו 'נפשי' מוגדר שם 'גופני', והרוגע הנפשי גם הוא בכלל זה, כל שאינו 'הנפש העליונה' הרוחנית).

כעת צריך מאמץ גדול לחלק בין הדברים. בין הקורא פסוק לשם מטרה זו (שהוא שלילי ביותר), לבין המקיים מצוה (בענייננו: תפילה) לשם מטרה דומה.

אשמח לשמוע את דעתך בנושא.
 
הסתפקתי מאוד אם להגיב כאן (היה עדיף בפרטי אבל אין לי אפשרות, חסר-פרימיום שכמוני).
והחלטתי לכתוב בכל זאת.

קודם כל החוברת יפה מאוד. שיטה מעניינת מאוד (למרות שעוד לא ברור לי מקורה, והקבלתה/אי הקבלתה ביהדות).
כתובה בצורה קולחת ומרתקת, 'עודו בכפו יבלענה'.

לענין המאמר זה כבר סיפור אחר, נראה לכאורה שכאן הכותב לקח את הדברים צעד אחד רחוק מדאי..
התפילה היא תפילה. ומהותה היא הכנעה ודבקות לה'.
להוסיף לזה אלמנט רפואי, זה קצת מזכיר את לשון הרמב"ם (הלכות עבודה זרה יא, יב) על דבר דומה:
הלוחש על המכה וקורא פסוק מן התורה וכן הקורא על התינוק שלא יבעת והמניח ספר תורה או תפילין על הקטן בשביל שיישן, לא די להם שהם בכלל מנחשים וחוברים אלא שהן בכלל הכופרים בתורה שהן עושין דברי תורה רפואת גוף ואינן אלא רפואת נפשות שנאמר ויהיו חיים לנפשך, אבל הבריא שקרא פסוקין ומזמור מתהילים כדי שתגן עליו זכות קריאתן וינצל מצרות ומנזקים הרי זה מותר.

לא ברור לי מה ההלכה, ואם יש חולקים וכדו'.
אבל כאן מבואר שדבר חמור הוא לומר פסוק למטרת ריפוי. וברור שהמטרה של 'שלא יבעת' עניינה הוא 'שירגע'. (כלומר, דבר שמוגדר אצלנו 'נפשי' מוגדר שם 'גופני', והרוגע הנפשי גם הוא בכלל זה, כל שאינו 'הנפש העליונה' הרוחנית).

כעת צריך מאמץ גדול לחלק בין הדברים. בין הקורא פסוק לשם מטרה זו (שהוא שלילי ביותר), לבין המקיים מצוה (בענייננו: תפילה) לשם מטרה דומה.

אשמח לשמוע את דעתך בנושא.
טוב מאד ששאלת,
מניח שגם לאחרים זה הציק.
הטכניקה עם השמונה עשרה לקוחה מתוך הספר מדיטציה יהודית, עליו כתבתי במאמר הזה פשוט להיות הווה
מחבר הספר הוא רב מוסמך שכתב המון ספרים תורניים.
לגוף השאלה צריך זמן בשביל לענות ואני מקווה שאעשה זאת לכשיתאפשר

ותודה על המחמאות
 
לתועלת מי שצריך
יש פה קישור לטיימר
 
@הווה פשוט התיאור שלך על הכוונה במילות התפילה, מזכיר את דברי הנפש החיים כל כוונת התיבות בתפילה. שאת דבריו אף פעם לא הבנתי.
כוונתך לזה?
כמו שאמר המגיד להב"י ליזהר מלחשוב בשעת תפלה בשום מחשבה אפילו של תורה ומצות כי אם בתיבות התפלה עצמם. דוק בדבריו שלא אמר לכוון בכוונת התיבות.
אלא העיקר בעבודת התפלה. שבעת שהאדם מוציא מפיו כל תיבה מהתפלה. יצייר לו אז במחשבתו אותה התיבה באותיותיה כצורתה ולכוין להוסיף על ידה כח הקדושה שיעשה פרי למעלה להרבות קדושתם ואורם. כמש"ל בפ"י שלכן נקראת התפלה דברים העומדים ברומו של עולם שכל תיבה בצורתה ממש היא העול' למעלה מעלה כל אחת למקור' ושרשה לפעול פעולות ותקוני' נפלאים. והיא סגולה נפלאה בדוק ומנוסה למרגילים עצמם בזה. לבטל ולהסיר מעליו בזה כל מחשבות ההבלים הטורדות ומניעות טהרת המחשבה והכוונה. וכל אשר יוסיף הרגלו בזה. יתוסף לו טהרה במחשבתו בתפלה. והיא כוונה פשטית:
 
ציטוט:
"הטכניקה שנתתי לו היתה כזו :
בברכה הראשונה של שמונה עשרה, עליו לעמוד בלי לזוז, בעינים עצומות כמובן, ולומר את המילים לאט.
אבל לא סתם לאט, ממש לאט. בקצב של מילה בשבע שניות."



פשוט מדהים! כיף! תענוג! הרגשה עילאית!
 
אני חייב לציין הייתי מופתע מהתוכן מצורת הכתיבה ועוד הרבה מעבר
זה תפס אותי מאוד הנקודה של הריכוז והחשיבה על ההווה
זה נכתב ובנוי במהלך של ''חבורה'' ממש מפליא לעשות הכותב בצורת הכתיבה

אבל כעת למה שמציק לי
מצאתי את עצמי אחרי קריאת המאמר עומד ומתלבט האם לזאת חונכתי
האם כל עצם היות האדם הוא לא ע''מ לתקן והאדם אשר השלים את ייעודו אין מקומו אתנו?
האם המושג המבוסס של חשבון נפש שאומר לא, אל תתעלם ממה שעשית היום תחזור במחשבה לאחר אולי עשית משהו שלא צריך לעשות, הוא לא נכון?
איך אפשר לומר לאדם אל תהיה ביקורתי תעשה את הטוב בעיניך באותה שעה, אל תחשוב קדימה או אחורה?
האם ע''י סיפוק האושר לא סלקנו מאתנו את כל שרידי המצפון, הפסקנו לחשוב על המסביב, נתקנו את עצמנו מההשלכות ואנו רק עומדים בצד ומתבוננים?
 
אני חייב לציין הייתי מופתע מהתוכן מצורת הכתיבה ועוד הרבה מעבר
זה תפס אותי מאוד הנקודה של הריכוז והחשיבה על ההווה
זה נכתב ובנוי במהלך של ''חבורה'' ממש מפליא לעשות הכותב בצורת הכתיבה

אבל כעת למה שמציק לי
מצאתי את עצמי אחרי קריאת המאמר עומד ומתלבט האם לזאת חונכתי
האם כל עצם היות האדם הוא לא ע''מ לתקן והאדם אשר השלים את ייעודו אין מקומו אתנו?
האם המושג המבוסס של חשבון נפש שאומר לא, אל תתעלם ממה שעשית היום תחזור במחשבה לאחר אולי עשית משהו שלא צריך לעשות, הוא לא נכון?
איך אפשר לומר לאדם אל תהיה ביקורתי תעשה את הטוב בעיניך באותה שעה, אל תחשוב קדימה או אחורה?
האם ע''י סיפוק האושר לא סלקנו מאתנו את כל שרידי המצפון, הפסקנו לחשוב על המסביב, נתקנו את עצמנו מההשלכות ואנו רק עומדים בצד ומתבוננים?
שאלות נהדרות, ומישהו בפרטי כתב לי שבגלל הדברים האלה יסקלוני בעגבניות.
אני לא רוצה לענות מהשרוול לכן אני ממתין לעת רצון שאוכל להתרכז ולכתוב על זה, אבל אני שמח שהעלית את זה שאף אחד לא ימנע מלנסות להשתפר או לתקן את עברו, חלילה חלילה.
 

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קלא

א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לְדָוִד יְהוָה לֹא גָבַהּ לִבִּי וְלֹא רָמוּ עֵינַי וְלֹא הִלַּכְתִּי בִּגְדֹלוֹת וּבְנִפְלָאוֹת מִמֶּנִּי:ב אִם לֹא שִׁוִּיתִי וְדוֹמַמְתִּי נַפְשִׁי כְּגָמֻל עֲלֵי אִמּוֹ כַּגָּמֻל עָלַי נַפְשִׁי:ג יַחֵל יִשְׂרָאֵל אֶל יְהוָה מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם:
נקרא  44  פעמים

אתגר AI

ממה זה עשוי...? • אתגר 16

לוח מודעות

More from הווה פשוט

שתף את המאמר

למעלה