הנושאים החמים
אנחנו מוקפים בנתונים כל הזמן - כמה שעות עבדנו החודש? כמה הרווחנו? איך הוצאות החשמל שלנו מול הממוצע בסביבתנו?
מי מהמועמדים לרשות העיר צפוי לזכות בהכי הרבה מנדטים?
לכמויות הנתונים הללו – שרק גדלות ככל שעובר הזמן - יש לנו מעט מאוד קשב, כי יש יותר ויותר מהן. העיתונים והאתרים שרוצים למשוך אותנו שמים כל הזמן גרפים כדי שיהיה לנו קל לראות נתונים, אבל חוץ מעוגות יפות עם צבע ותלת מימד - לא ברור שיוצא לנו מזה משהו. האם אחרי שראינו את הגרף ברורה לנו הבעיה שהכתבה מציגה? מה הנתונים החשובים, ומה היחס ביניהם?
למה? כי מה שחשוב זה לא כמה הגרף יפה, אלא כמה הגרף משקף בקלות - בסקירה קצרה - את היחס בין הנתונים שמופיעים בו, ואיזה מסקנה אני אמור להסיק ממנו.
גרף עוגה: הטעות שכמעט כולנו עושים, סתם כי עוגה זה יפה.
מסתבר שיש להצגת נתונים כללים פשוטים, ולא רק זה - אלא הם קיימים מאות שנים, מאז המצאת הגרף.
אז את כל זה אני מספר לכם לא כי עליתי על זה בעצמי, אלא כי אני חבר ברשימת התפוצה של בלה גרף, שיש לה מספר תארים אקדמיים (ביניהם - באומנות, פסיכולוגיה ומנהל עסקים - בדיוק התחומים שמהם בונים גרפים) ו-20 שנה בהדמיית נתונים. היא מרצה במכון הטכנלוגי בחולון, וגם עושה על זה סדנאות.
מה למדתי ממנה?
קודם כל, למדתי שרבים מהגרפים היפים שלנו הם גרועים, כי הם לא מציגים את המציאות.
גרפים צריכים לייצג את המציאות כאילו היינו רואים אותה אצלנו על השולחן מסודר: ממה יש מעט, ממה יש הרבה.
הפשטה בגרף - העמודות הן בעצם כמו ערמות של משהו. מתוך עמוד 22 בספר
דבר שני, יש חשיבות לסדר. אם אני רוצה לדעת באיזה יום הרווחתי את הכספים שלי אני אסדר את הגרף שלי (או הטבלה) אחרת מאשר אם ארצה לדעת באיזה יום הרווחתי הכי הרבה. זה חלוקה חשובה ביותר - מה השאלה שהגרף עונה עליה, אפילו שיש לי אותם נתונים.
או בקיצור: צריך לדעת איזה שאלות לשאול בשביל שהגרף יהיה אפקטיביי.
אז סוף סוף יש לנו ספר שמתאר את כל הדברים הנדרשים כדי ליצור (ולקרוא) גרפים בצורה שיטיתית (222 עמודים - חינם. קישור בסוף המאמר).בערך מחצית מהם פשוטים וקלים, וחצי דורשים קצת יותר מחשבה ותרגול. כולם על על איך לבנות גרפים טובים, תוך התייחסות לכל השיקולים בבניית גרף ועוד ועוד.
זה לא מסובך כמו שזה נראה - זה פשוט מה מודדים, איפה, מתי, מה המבנה ומה המשמעות.
מקביל ל-5 הממים הרגילים (מי, מה, מדוע, מתי ומקום)
קישור לספר החינמי (שיישאר חינמי גם בהמשך) - כאן.
מי מהמועמדים לרשות העיר צפוי לזכות בהכי הרבה מנדטים?
לכמויות הנתונים הללו – שרק גדלות ככל שעובר הזמן - יש לנו מעט מאוד קשב, כי יש יותר ויותר מהן. העיתונים והאתרים שרוצים למשוך אותנו שמים כל הזמן גרפים כדי שיהיה לנו קל לראות נתונים, אבל חוץ מעוגות יפות עם צבע ותלת מימד - לא ברור שיוצא לנו מזה משהו. האם אחרי שראינו את הגרף ברורה לנו הבעיה שהכתבה מציגה? מה הנתונים החשובים, ומה היחס ביניהם?
למה? כי מה שחשוב זה לא כמה הגרף יפה, אלא כמה הגרף משקף בקלות - בסקירה קצרה - את היחס בין הנתונים שמופיעים בו, ואיזה מסקנה אני אמור להסיק ממנו.
גרף עוגה: הטעות שכמעט כולנו עושים, סתם כי עוגה זה יפה.
מסתבר שיש להצגת נתונים כללים פשוטים, ולא רק זה - אלא הם קיימים מאות שנים, מאז המצאת הגרף.
אז את כל זה אני מספר לכם לא כי עליתי על זה בעצמי, אלא כי אני חבר ברשימת התפוצה של בלה גרף, שיש לה מספר תארים אקדמיים (ביניהם - באומנות, פסיכולוגיה ומנהל עסקים - בדיוק התחומים שמהם בונים גרפים) ו-20 שנה בהדמיית נתונים. היא מרצה במכון הטכנלוגי בחולון, וגם עושה על זה סדנאות.
מה למדתי ממנה?
קודם כל, למדתי שרבים מהגרפים היפים שלנו הם גרועים, כי הם לא מציגים את המציאות.
גרפים צריכים לייצג את המציאות כאילו היינו רואים אותה אצלנו על השולחן מסודר: ממה יש מעט, ממה יש הרבה.
הפשטה בגרף - העמודות הן בעצם כמו ערמות של משהו. מתוך עמוד 22 בספר
דבר שני, יש חשיבות לסדר. אם אני רוצה לדעת באיזה יום הרווחתי את הכספים שלי אני אסדר את הגרף שלי (או הטבלה) אחרת מאשר אם ארצה לדעת באיזה יום הרווחתי הכי הרבה. זה חלוקה חשובה ביותר - מה השאלה שהגרף עונה עליה, אפילו שיש לי אותם נתונים.
או בקיצור: צריך לדעת איזה שאלות לשאול בשביל שהגרף יהיה אפקטיביי.
אז סוף סוף יש לנו ספר שמתאר את כל הדברים הנדרשים כדי ליצור (ולקרוא) גרפים בצורה שיטיתית (222 עמודים - חינם. קישור בסוף המאמר).בערך מחצית מהם פשוטים וקלים, וחצי דורשים קצת יותר מחשבה ותרגול. כולם על על איך לבנות גרפים טובים, תוך התייחסות לכל השיקולים בבניית גרף ועוד ועוד.
זה לא מסובך כמו שזה נראה - זה פשוט מה מודדים, איפה, מתי, מה המבנה ומה המשמעות.
מקביל ל-5 הממים הרגילים (מי, מה, מדוע, מתי ומקום)
קישור לספר החינמי (שיישאר חינמי גם בהמשך) - כאן.
