הנושאים החמים
"איי, רב שימען, ל"ג בעומר, מירון..."
צפים הגעגועים מלאים בגיל ורון,
מירונה נעלה ברננה, נרחיקה נדוד,
נלינה בכפרים, וציון הרשב"י נפקוד,
"עולו והתכנשו להילולא רבא קדישא,
הילולא דרבי שמעון חסידא ופרישא".
למרום עין נישא - "אנא ה' הושיעה נא,
נשפוך כמים לבנו - בזכות ר' שמעון רבנא",
ובעוז ותעצומות נכרכר ונפזז- "נמשחת אשריך,
"אשרי יולדתך" נשיר - שמן ששון מחבריך!".
"אח, אוי אוי, איה הם מ"ה הקדושים??...
מחשבות נוגות וקודרות את לבינו חורשים,
זקנים יושבי שער, נערים מלאי טוהר,
תלמידי חכמים, בצרכי ציבור עוסקים, קובעי עיתים,
עם עשן אש המדורה עלו בסערה השמימה,
לנחת רוח לפניו יתברך, כעולה תמימה,
נקראו אל על ל"מתיבתא דרשב"י",
"אוי מי ירפא שברי, מי יחבוש כאבי??,
איך נשיר שיר על אדמת מירון?,
איך נרקוד על הדם, איך נשמח ונרון?",
תעלומה ואין קורא לה?!?!,
יראנו מלהביט כי רב לה!!,
הלא זה המקום והזמן - מה לכם פה?!,
מ"ה הקדושים אינם! - מי לכם פה?!...
"מתיבתא דרשב"י...", מתנוצצת הארה ומאירה,
"הלא למחיצתו של ר' שמעון נקראו - מחשבה זהירה...
תלמידיו הם, קדושיו הם, אנשיו הם,
זכרם בזכרו חקוק, ביום אחד נלקחו הבן והאם,
לא יסוף זכרם מאיתנו!" - גוברת הרוח על החומר,
"קדושי הרשב"י, קדושי מירון, קדושי ל"ג בעומר,
זה שמם וזה זכרם! - הם ורשב"י חד נינהו!,
בסערת אש שלו עלו השמימה,
לגאו עיילי, עמו במחיצתו, בקודש פנימה,
בקדושתו נתקדשו", - "הילולא שלהם הוא!".
עין נישא אל שמים - "אוי, די אמור לצרותינו,
בזכות רשב"י ומ"ה קדושיו, בחירי בנינו!",
ובגיל ורנן נפצח במחול – "אשרי העם הם לומדיך,
"אשריכם ישראל" נזמר - אשרי העומדים על סודך!".
.............
"עולו והתכנשו להילולא דרשב"י, ומ"ה בני מתיבתא!"
צפים הגעגועים מלאים בגיל ורון,
מירונה נעלה ברננה, נרחיקה נדוד,
נלינה בכפרים, וציון הרשב"י נפקוד,
"עולו והתכנשו להילולא רבא קדישא,
הילולא דרבי שמעון חסידא ופרישא".
למרום עין נישא - "אנא ה' הושיעה נא,
נשפוך כמים לבנו - בזכות ר' שמעון רבנא",
ובעוז ותעצומות נכרכר ונפזז- "נמשחת אשריך,
"אשרי יולדתך" נשיר - שמן ששון מחבריך!".
"אח, אוי אוי, איה הם מ"ה הקדושים??...
מחשבות נוגות וקודרות את לבינו חורשים,
זקנים יושבי שער, נערים מלאי טוהר,
תלמידי חכמים, בצרכי ציבור עוסקים, קובעי עיתים,
עם עשן אש המדורה עלו בסערה השמימה,
לנחת רוח לפניו יתברך, כעולה תמימה,
נקראו אל על ל"מתיבתא דרשב"י",
"אוי מי ירפא שברי, מי יחבוש כאבי??,
איך נשיר שיר על אדמת מירון?,
איך נרקוד על הדם, איך נשמח ונרון?",
תעלומה ואין קורא לה?!?!,
יראנו מלהביט כי רב לה!!,
הלא זה המקום והזמן - מה לכם פה?!,
מ"ה הקדושים אינם! - מי לכם פה?!...
"מתיבתא דרשב"י...", מתנוצצת הארה ומאירה,
"הלא למחיצתו של ר' שמעון נקראו - מחשבה זהירה...
תלמידיו הם, קדושיו הם, אנשיו הם,
זכרם בזכרו חקוק, ביום אחד נלקחו הבן והאם,
לא יסוף זכרם מאיתנו!" - גוברת הרוח על החומר,
"קדושי הרשב"י, קדושי מירון, קדושי ל"ג בעומר,
זה שמם וזה זכרם! - הם ורשב"י חד נינהו!,
בסערת אש שלו עלו השמימה,
לגאו עיילי, עמו במחיצתו, בקודש פנימה,
בקדושתו נתקדשו", - "הילולא שלהם הוא!".
עין נישא אל שמים - "אוי, די אמור לצרותינו,
בזכות רשב"י ומ"ה קדושיו, בחירי בנינו!",
ובגיל ורנן נפצח במחול – "אשרי העם הם לומדיך,
"אשריכם ישראל" נזמר - אשרי העומדים על סודך!".
.............
"עולו והתכנשו להילולא דרשב"י, ומ"ה בני מתיבתא!"
