-נכתב יום אחרי אסון מירון.

היתי שם
עמדתי בינות להמוני אדם
בינות לגופות
שנשמתם איננה כאן
והלב בוכה , צורח
למה???!!

רק לפני דקות עמדנו
צפופים ומאוחדים
צפינו בריקודים
בלהבות
שמחה אמיתית
פורצת הכל

הבטנו לשמים
שמי ליל
שחורים
היו מוארים
בשירה
בתפילות.

אבא!!!
למה???
חלק ממני נתלש
נשאר במירון
כאוב שותת
בנים שלך
זכים טהורים
נבחרו בפינצטה
מבין אלפים

במקום שהשכל נגמר
מתחילה אמונה
קשה להבין אבא
אבל אני יודע
הכל ממך
אתה תרפא את חולי כולם
את הנפשות הרכות
גדולות וקטנות

וגם לליבי
שלנצח יזכור
עוד יבוא מענה
"הנני בידך"
יותר מתמיד
בחושך הזה עוד תוצת להבה
בזכותו של רשב''י
בזכות האמונה