הרצאות של הרב חנוך גלבהרט (?)

[רי]

איפה אפשר להשיג הרצאות שלו על פרשת שבוע?
או משהו יכול להעלות לכאן?
תודה

 

[רחלי חתן]

הרב חנוך גבהרד, יש באתר של קול חי ארכיון

 

[רי]

ואפשר להוריד משם לנגן?

 

[ניקול]

זכור לי שראיתי גם הרצאות שלו בהידברות
אבל לא זוכרת באיזה נושאים

 

[ארועים]

בהידברות.
http://www.hidabroot.org/he/search/results/גבהרד?search=גבהרד

 

[EC]

נראה לי מוכר משהו
הוא מרצה בקול חי ואומר כל פעם טלפון בבית שלו למכירה
תסתכלי ב144 גר במודיעין עילית

 

[צילומנציה]

נראה לי מוכר משהו
הוא מרצה בקול חי ואומר כל פעם טלפון בבית שלו למכירה
תסתכלי ב144 גר במודיעין עילית

אפשר הסבר על המילים המודגשות?

 

[EC]

סורי על הכתיבה העילגת, אני כותבת בשניה..
הוא נותן בשידור מספר טלפון של הבית שלו ואומר שהוא מוכר משהו, אני חושבת שזה דיסקים..

 

[ארועים]

ההדגשה - על ספרים שהוא כתב. "שיעורים בהגדות חז"ל"

אשמח לעזור באופן אישי. זכיתי להיות בת משפחה קרובה.

 

[צילומנציה]

כחובבת השפה- חשבתי שיש לך שגיאת כתיב- ופניתי לבדוק ברשת- להפתעתי- הגוגל מביא את הספר שלו בשתי צורות:
פעם אחת "אגדות חז"ל" (כפי שחשבתי שנכון) ופעם אחת "הגדות חז"ל" כפי שאת כתבת, מה הנכון במציאות?

 

[ארועים]

הגדות חז"ל.

 

[צילומנציה]

יפה. באתר של "אוצר הספרים" השגיאה הנ"ל.

 

[ניקול]

הגדה- כמו הגדה של פסח, מלש' והגדת לבנך.
אגדה- לא היה ולא נברא.

 

[ארועים]

אני חושבת שנכון לאמר גם אגדות חז"ל
אם הבנתי נכון - זה "מחלוקת" בין ארמית לעברית.

בכל מקרה, הספרים הנ"ל קרויים הגדות.

 

[ארועים]

מתוך אתר "האקדמיה ללשון העברית" :

המילה הַגָּדָה היא שם הפעולה של הפועל הִגִּיד, ולפיכך משמעותה המקורית היא 'אמירה'. כבר בתקופת חז"ל יוחדה למילה הזאת המשמעות 'דרשה, סיפור או דבר חכמה שנאמרים כדי לפרש או להרחיב את דברי התורה שבכתב או את דברי הנביאים והכתובים'. כיוון שבתקופה זו הייתה השפעת הארמית רבה על העברית, התחילו להשתמש בבבואתה הארמית של המילה הזאת – אגדה – באל"ף, שכן בארמית האל"ף היא המשמשת את הבניין הגורם אַפְעֵל, המקביל לבניין הפעיל בעברית. כלומר, אין בין אגדה להגדה אלא שינוי צורה בלבד ללא כל הבדל במשמעות. כך במקורו של דבר. אולם ברבות הימים גברה הצורה אגדה ודחקה את הגדה, וזו נשארה לשמש בעברית בעיקר בצירוף הגדה של פסח (ובשתי משמעויותיה; במשמעות הראשונה: 'אמירה', לקיים מצוות "והגדת לבנך ביום ההוא" [שמות יג, ח], וכן במשמעות של דרשות על דברי התורה שה"הגדה" מלאה בהן). ואכן, עוד בימי הביניים אנו מוצאים שאותה הגדה של פסח נכתבת גם באל"ף: אגדה, וכתיב זה מצוי בספרות הרבנית אף קרוב לעת החדשה.
בתקופה מאוחרת הרבה יותר (כנראה לא לפני המאה השמונה־עשרה) התחילו להשתמש במילה אגדה במשמעות 'סיפור דמיוני', 'דבר לא מציאותי', כנראה בהשפעת המילה הלועזית לָגֶנדה (legend). ומכאן התרגום לאמרתו המפורסמת של הרצל, המשמשת כמוטו של ספרו אלטנוילנד: "אם תרצו, אין זו אגדה" (שהרי, כידוע, הרצל עצמו לא ידע עברית, והנוסח של אמרה ידועה זו הוא – Wenn ihr wollt, ist es kein Märchen. ודוק, שבתרגום אלטנוילנד ליידיש שיצא לאור בוורשה בתרס"ב [1902] ניתרגם אותו משפט: "אויב איהר ווילט, איז דאס ניט קיין בבא מעשה"). אגדות בריבוי משמשת בלשון ימינו כצורת הריבוי של אגדה במובן המחודש הזה.