תקנות חדשות לגבי חתונות בגור

[סוניה]

כשהם עורכים אירוע ציבורי, ומטבע הדברים מזמינים אליו את הציבור, כולל חברות הכלה שחלקן באות מבתים שאין בהם כסף לסגור חודש, אפשר לדבר איתם, עם העשירים הנכבדים, על עדינות נפש, על זהירות בכבוד הזולת.

מטבע הדברים,
יש להם מחויבות להזמין כל מיני לחתונה.
וכולנו כאנשים בוגרים יכולים להבין שלא עסקיו כעסקינו, וממילא החתונה שלו מוכרחה להיראות קצת שונה.

 

[אהבת הבריות]

בקיצור.כמו בבר מצוות שרוב הציבור עושה החל מאולם ביהכ''נ ועד אולם קצת יותר יפה ובעלי הממון עושים בכתר הרימון וכיוצ''ב.והלוואי שכך יהיה בחתונות

 

[java]

ומעניין שדווקא במגזר הליטאי, בו הנשים הרבה יותר עובדות, ועובדות קשה - הן קונות בגדים זולים.

מבלי להמעיט בערך של כל אישה,
זה דווקא הכי הגיוני בעולם שמי שעובדת על הכסף הזה, וקשה,
תרגיש הרבה יותר קושי להוציא אותו 'סתם'.

 

[א.ש. אמיתי]

אני הייתי שמחה ביותר לצמצום החתונות ,
(ושל מסיבות הבנות בבית הספר ובסמינרים בהתאמה)
אולי לא עד כדי שטיבל אבל בהחלט יש הרבה הוצאות
שהן ליום אחד וחסרות טעם. ובמיוחד הנושא של
השכרת שמלות ותסרוקות שהוא מקומם ממש,
וגם גוזל זמן יקר ביום השמחה.
במקום זה הייתי מפחיתה את התקנות על התכשיטים של הכלה,
כלות מקבלות היום תכשיטים דלוחים וחיקויים זרחניים,
ומרגישות הרבה פעמים ממש גרוע.
ואלו אמורים לשמש אותם להרבה זמן אם לא לכל החיים
ואל תגידו הן יכולות לקנות אח''כ - כי לא לכולן יש אמצעים לזה,
ואם יחסכו בהוצאות החתונה ברור שיוכלו לקנות תכשיטים מעט יותר איכותיים.
ואגב כשדיברו על תקנות של תכשיטים - אמר ה''לב שמחה''
שהוא לא מסוגל לעשות תקנות על תכשיטי הנשים.

מאמין שכך גם חשבו לפני 30 שנה, ותראו לאיזה מצב הגענו היום.

תמיד תהיה עליה הדרגתית כלפי מעלה, עדיף שבסיס השדרוגים יהיה 'שטיבל' מאשר אולם אירועים.

 

[לא אני]

מבלי להמעיט בערך של כל אישה,
זה דווקא הכי הגיוני בעולם שמי שעובדת על הכסף הזה, וקשה,
תרגיש הרבה יותר קושי להוציא אותו 'סתם'.

למען ההגינות (למרות שכבר נמאססס לדבר על זה)
הרבה מאד נשים חסידיות שאני מכירה עובדות משרה מלאה, הבעלים שלהן לומדים.
גם אם יש מצב של יציאה לעבודה במגזר החסידי, הרבה יותר שכיח המצב האחר. לפחות עד גיל 30.
ועדין ראו זה פלא -
הנשים שעובדות קשה מאד ומזיעות על כל שקל - קונות בגדים בסכומים דומים מאד.
ואגב - במגזר החסידי הקלאסי רמת ההוצאות על מסעדות. מלונות. ועוד כהנה מהוות אחוז מיניאטורי ממגזרים מקבילים.
מה התוצאה?
ענין של מנטליות ולא של כסף.
אגב, ההוצאה במשק הבית החסידי על תספורת. רכב. אביזרי אופנה לגבר. ועוד כלמיני שאני לא זוכרת או יודעת בדרך כלל לא קיימים.

 

[java]

למען ההגינות (למרות שכבר נמאססס לדבר על זה)
הרבה מאד נשים חסידיות שאני מכירה עובדות משרה מלאה, הבעלים שלהן לומדים.
גם אם יש מצב של יציאה לעבודה במגזר החסידי, הרבה יותר שכיח המצב האחר. לפחות עד גיל 30.
ועדין ראו זה פלא -
הנשים שעובדות קשה מאד ומזיעות על כל שקל - קונות בגדים בסכומים דומים מאד.
ואגב - במגזר החסידי הקלאסי רמת ההוצאות על מסעדות. מלונות. ועוד כהנה מהוות אחוז מיניאטורי ממגזרים מקבילים.

כמובן!
לא דיברתי בקטע המגזרי בכלל.
היא העלתה נקודה מעניינת שמישהי שעובדת על הכסף קשה - מוציאה פחות.
אני טענתי שפסיכולוגית זה מאוד הגיוני.

 

[java]

אני לא מכירה את רוב הליטאים אבל זה נורמלי מאד אצל המווון משפחות שאני מכירה.

כנ"ל.
גם במשפחות שנחשבות למבוססות יותר.
(מבוססות, אמרתי. לא אמידות ומעלה.)

 

[תמלילנית]

לא. אבל לא חובה לנופף במבחן עם ה-100, כשחצי כיתה עם דמעות בעיניים כי לא עברו את ה-60%.

בביתם, יהנו העשירים מעושרם. בחופש, שיסעו לחודשיים לצפון איטליה. יקנו דירות יפות לילדיהם, למה לא. וספות מעור צבי. זה נוח מאד.
כשהם עורכים אירוע ציבורי, ומטבע הדברים מזמינים אליו את הציבור, כולל חברות הכלה שחלקן באות מבתים שאין בהם כסף לסגור חודש, אפשר לדבר איתם, עם העשירים הנכבדים, על עדינות נפש, על זהירות בכבוד הזולת.

הם צריכים נשף מפואר בשביל המעמד העסקי והחברתי שלהם? שיעשו שבע ברכות אחד מטורף, ויזמינו אליו את כל ידידיהם מצמרת המדינה והכלכלה. וישפכו שם 50,000 ש"ח על פרחים ו-100,000 ש"ח על תזמורת.

אבל החתונה, שאליה הם מזמינים חברות, ידידים, ואנשים מפשוטי העם, לא אמורה להיראות כמשחטת כספים המונית.
מנות טובות ומכובדות - בוודאי. בר עשיר למי שבא מחוץ לעיר - אדרבא. אבל כל שאר מזרקות הכסף, אפשר לחסוך בהן.
לא כי אין.
כי יש, ורוצים לזכור מה העיקר ומה הטפל.

ובעניין הזה רוצה לציין,
רוב המשפחה שלי גרים באמריקה, ויש ביניהם עשירים גדולים מאוד! ומשתייחים לחסידות שיש להם תקנות בחתונות, לא כמו הנ"ל כמובן, אבל למשפחות עשירות זה בהחלט לא קל.
אבל, באמת הבינו את העניין שהסברת בטוב טעם.
וזה מה שעושים, חתונה סטנדרטית, ושבע ברכות אחד מפואר, לא אשכח חתונה שהשתתפתי, והייתי בהלם מהפשטות, עד כדי כך, שהתחלתי לחשוד על קריסת עסקים ופשטית רגל, אבל יומיים לאחר מכן, הוזמנתי לשבע ברכות....
חברה-, עושר עושר עושר!!!
עץ זהב באמצע העולם ועליו תולה כל מיני מתיקה בצבע זה, אוכל שלא יודעים איך להסתכל על זה, ועוד מנות ועוד ועוד,
תזמורת של 8 כלים, מקהלה של 10 זמרים, 3 ילדי פלא+ מקהלת ילדים
אולם פאר-----
בקיצור- לא דברים שרואים.
אז יופי, מצוין, השתעשו עם כספם כמו בחלומות, אבל, לא בחתונה.

 

[יוזמתית]

גם במקומות שחיו בעוני ובקושי.
הערך היה "פרישות" "קדושה" הסתפקות במועט בפני עצמה - למיטב ידיעתי פחות מוזכרת בספרי חסידות. בשונה מאד מהעולם הליטאי שם מדובר בערך משמעותי.
גם לשפת אמת היו מחותנים אמידים שגרו בבית פאר והיו ראויים לבוא בקהלו, כך שמסתבר שלא ראה פסול בעצם העושר.
אולי בהזדקקות לאחר. אולי בשקיעות בחומר. לא בצורה הפיזית החיצונית של כסף.
אני מדברת על הרמה הערכית - לא המעשית עדין - אין ענין בחסידות בחסר. במועט.
יש ענין חשוב מאד להיות כמה שפחות שקועים בעולם הזה. בתאוות. בגשמיות. כמה עלה ואיך יצא פחות רלוונטי מכמה השקיעו בזה, כמה נקשרו לזה, על חשבון מה זה בא.
ככלל שום בית של אדמור משום חוג או משפיע חסידי בימינו אינו מתקרב למראה ביתו של הרב שטיינמן. ולא כי תמו גדולי החסידות ונותרו ענקי הרוח רק בקהילות ליטא.
(הענין של רוזין - הוא אכן ספציפי ושונה. הבנתי שכיום באמשינוב יש ענין של הסתפקות במועט, עדין השיח הוא על תורת החסידות בכללה.)

הייתי חייבת...

אני רואה את עניין הפשטות בציבור הליטאי יותר כ"נורמה חברתית" מאשר ערך עליון, לפחות בדור שלנו. כשם ש"הסטייל" בציבור החסידי גם הוא נובע מכך. ולראיה, המגון הרב של הסגנונות בציבור החסידי שמושפע החל מהמצב הכלכלי וכלה במקום המגורים (בתור צפתית לשעבר יש לי אי אילו הוכחות לכך...)

 

[עמודה]

במבחן התוצאה גם העשירים מנמיכים רף לפי הנורמות שמתקבלות.
עיין ערך בריתות ובר מצוות בקהילות שקיבלו על עצמן תקנות ומאושרות מכך.
לחנך את העשירים זה יפה. מי שיכול שיערב לו.
להחיות את נפש ההמונים זו מצווה , לסייע לעמלי תורה ולכל מי שבנפשו יביא לחמו זו מטרה נעלית ביותר.
ולכן יש לעודד במלוא המרץ תקנות מעין אלו ולא לברוח לאיזור הנוחות של: אנחנו מסכימים אבל רק אם יחנכו את העשירים.
לא. אנחנו מסכימים להיות בתוך קבוצה שמתאים לה לרדת ברמה. קשה עד בלתי אפשרי להיות בודד שעושה את זה. במיוחד שמולך עומד מחותן ומערכת יחסים עדינה ושברירית על כף המאזניים.
באה קהילה והציעה את זה כאפשרות מתוך הסכמה של המונים. בואו נריץ את זה קדימה!

 

[יענקף]

ומעניין שדווקא במגזר הליטאי, בו הנשים הרבה יותר עובדות, ועובדות קשה - הן קונות בגדים זולים.

מי שעובד על הכסף - יודע לשמור עליו.

זכורה לטוב ניקית ליטאית כאן בפרוג, שקבלה על כך שהיא מחפשת שמלה לחתונת אחותה, והכל נורא יקר, יותר מ-250 ש"ח. היא הייתה אשה נשואה. ודיברה על קנייה. ו-300 ש"ח נשמע לה יקר.

ואצל החסידים, מקובל מאד ש*שוכרים* *לנערות* *שמלות* ב-800 ש"ח בלי למצמץ.

להבנתי הפעוטה, יש הבדל מהותי בין החסידים לליטאים. אצל הליטאים ה'מה יאמרו' פחות חשוב, לרוב כל אחד חי לעצמו, ואפשר למצוא מספיק משפחות שמבחינת האשה לא יקרה כלום אם היא תשאל לחתונה שמלה משומשת מהבת דודה, גם אם היא תהרוס את ה'סט' של כל הגיסות והאחיות. וככה יש איזון בין אלו שמעלות את הרמה של השמחות והתסרוקות, לאלו ש'לא סופרות' אף אחת.

אצל החסידים הקהילתיות והמשפחתיות הרבה יותר נותנים את הטון, ואחת שלא תהיה 'כמו כולם' תרגיש כמו אבלה בין כלות. וככה הרמה עולה כל הזמן, בלי שיהיה מי שיוריד אותה.

על הדרך יבוטלו ה'ברים' היקרים באירוסין, שהחברות מכינות, וכל הכבוד להן, אבל זה עולה הון תועפות. להורים שלהן. (מפי אמא לנערה בה' סמינר, שתיארה לי איך ומה ילדתה מכינה לכל חברה שמתארסת).

תלוי באיזו רמה הברים, והפטיפורים שמונחים עליהם.

ככלל הסתפקות במועט ופשטות לא היוו ערך בחצרות חסידים.

כשהחסידים היו לרוב העניים המרודים שבכל עיירה - לא היה צורך 'להנחיל' ערך זה.

 

[יענקף]

ואגב - במגזר החסידי הקלאסי רמת ההוצאות על מסעדות. מלונות. ועוד כהנה מהוות אחוז מיניאטורי ממגזרים מקבילים.

אחוז מיניאטורי מהמגזר הליטאי הקלאסי? טעות חמורה.
היכן מוציאים כל שני וחמישי מסעות לקברי צדיקים באירופה? זה לא מלונות?

אגב, ההוצאה במשק הבית החסידי על תספורת. רכב. אביזרי אופנה לגבר. ועוד כלמיני שאני לא זוכרת או יודעת בדרך כלל לא קיימים.

גם במשק הבית הליטאי הקלאסי לרוב לא קיימות הוצאות על רכב ואביזרי אופנה לגבר. תספורות? 30 ש"ח לחודש - חודשיים - מזה לעשות עסק?

ולעצם ה'תקנות' - הייתי שמח מאד אם הציבור היה עושה את זה מרצונו החופשי. אך לכפות על ציבור שלם לעשות תקנות שהחליטו עליו כמה עסקנים? לא הייתי רוצה לשמוע דבר כזה.

אני מעדיף להיות עני מרוד, ולעבוד מצאת החמה עד צאת הנשמה, ובלבד שאוכל לעשות כל אשר ליבי חפץ - במסגרת התורה כמובן - מאשר להשאר עם כסף - ויגידו לי מה לעשות בכל שלב בחיים.

 

[פנינה 99]

גם במקומות שחיו בעוני ובקושי.
הערך היה "פרישות" "קדושה" הסתפקות במועט בפני עצמה - למיטב ידיעתי פחות מוזכרת בספרי חסידות. בשונה מאד מהעולם הליטאי שם מדובר בערך משמעותי.
גם לשפת אמת היו מחותנים אמידים שגרו בבית פאר והיו ראויים לבוא בקהלו, כך שמסתבר שלא ראה פסול בעצם העושר.
אולי בהזדקקות לאחר. אולי בשקיעות בחומר. לא בצורה הפיזית החיצונית של כסף.
אני מדברת על הרמה הערכית - לא המעשית עדין - אין ענין בחסידות בחסר. במועט.
יש ענין חשוב מאד להיות כמה שפחות שקועים בעולם הזה. בתאוות. בגשמיות. כמה עלה ואיך יצא פחות רלוונטי מכמה השקיעו בזה, כמה נקשרו לזה, על חשבון מה זה בא.
ככלל שום בית של אדמור משום חוג או משפיע חסידי בימינו אינו מתקרב למראה ביתו של הרב שטיינמן. ולא כי תמו גדולי החסידות ונותרו ענקי הרוח רק בקהילות ליטא.
(הענין של רוזין - הוא אכן ספציפי ושונה. הבנתי שכיום באמשינוב יש ענין של הסתפקות במועט, עדין השיח הוא על תורת החסידות בכללה.)

סליחה מראש
אך אני מרגישה
שאין לנו רשות להביע דעתינו על גדולי ישראל
בכל מגזר שהוא.
אפשר לחזור ולדון על על ההוצאות ,התקנות שלנו כציבור.

ובל נשכח שלצד החתונות והתלבושות
דרישות הציבור הליטאי החשוב בנושא הדירות לזו"צ
הוא העקב אכילס לבריאות הגוף והנפש של המחתנים.

 

[פנינה 99]

מי שעובד על הכסף - יודע לשמור עליו.

להבנתי הפעוטה, יש הבדל מהותי בין החסידים לליטאים. אצל הליטאים ה'מה יאמרו' פחות חשוב, לרוב כל אחד חי לעצמו, ואפשר למצוא מספיק משפחות שמבחינת האשה לא יקרה כלום אם היא תשאל לחתונה שמלה משומשת מהבת דודה, גם אם היא תהרוס את ה'סט' של כל הגיסות והאחיות. וככה יש איזון בין אלו שמעלות את הרמה של השמחות והתסרוקות, לאלו ש'לא סופרות' אף אחת.

אצל החסידים הקהילתיות והמשפחתיות הרבה יותר נותנים את הטון, ואחת שלא תהיה 'כמו כולם' תרגיש כמו אבלה בין כלות. וככה הרמה עולה כל הזמן, בלי שיהיה מי שיוריד אותה.

תלוי באיזו רמה הברים, והפטיפורים שמונחים עליהם.

כשהחסידים היו לרוב העניים המרודים שבכל עיירה - לא היה צורך 'להנחיל' ערך זה.

ה"מה יאמרו"נשאר אצל בחורי הישיבות.
ל"כמה שילמו עליך דירה או פחות"?
לכל ציבור יש מה לתקן בנושא המדובר.
ומכל ציבור ניתן ללמוד דברים טובים

 

[klik's]

[/QUOTE]

דרישות הציבור הליטאי החשוב בנושא הדירות לזו"צ
הוא העקב אכילס לבריאות הגוף והנפש של המחתנים.

אבל לפחות לדבר בעל ערך ומשמעות
לא זריקת כסף לפח...
(סליחה על ההתבטאות, גם בזה צריך לתקן, אבל עדיין לזוג יש רווחה כלכלית יחסית מהעניין)

 

[Goldidea]

לא קראתי את כל התגובות,
גם אם הרבה מהטרררראם שעושים סביב חתונה הוא לא רק בגלל שמחת החתונה עצמה אלא בגלל שכככולם כך עושים,
אבל אני בטוחה שזה עוזר מאוד להחזיק את חיי הנישואין ובפרט בהתחלה בלי זה היד תהיה
קלה יותר על ההדק אז כמובן שאני לא חושבת אפילו להביע דעה בעניין התקונע'ס של גיר אלא על הנושא שעושים דברים כי כולם עושים

 

[ה ש]

מהההההההה?
זה אמיתי?
סכמו לי את כל המגילה הזו בראשי פרקים
יהיו חיבים לעשות חתונות בבתי כנסת?

ממש לא.
זה הצעות והמלצות אבל לא תקנות...