שיר שנה טובה

[אריה גלבר]

הִיא עוֹמֶדֶת בַּפֶּתַח
חוֹשֶׁשֶׁת לְהִכָּנֵס
כְּבָר הָיְתָה בַּסֶּרֶט הַזֶּה
וְלֹא קָרָה שׁוּם נֵס
אֵין שׁוּם הִתְחַדְּשׁוּת
בְּשָׁנָה חֲדָשָׁה
וְגַם הַהִתְרַגְּשׁוּת
בְּקוֹל עֲנוֹת חֲלוּשָׁה
הַשִּׁגְרָה דָּפְקָה אוֹתָהּ
הִיא חוֹשֶׁבֶת
עוֹד נְפִילָה וְעוֹד אַחַת
הִיא כְּבָר לֹא מְחַשֶּׁבֶת
אַךְ הַשְּׁקִיעָה הִתְגַּנְּבָה
מֵאֲחוֹרֵי גַּבָּהּ
וְהַשָּׁנָה נִכְנְסָה
בְּעַצְמָהּ, לְלִבָּהּ

 

[ilan p]

שיר ממש יפה --ומאוד אהבתי את הנושא ואת החריזה המדויקת -- משום מה הזכיר לי משהו קצת משעשע
על אישה {לא כזאת חכמה } שהיתה מגיעה לבי"הכ פעם בשנה באזכרה של בעלה בפרשת מכירת יוסף
ואחרי קריאת התורה--אמרה --- עוד פעם האחים זרקו אותו לבור - - למה הוא לא לומד לקח ?