הנושאים החמים
הנושאים החמים
פרחי הרפואה
אתם ניצבים היום כולכם לפני1 מוריכם בדרכי הרפואה וחוקותיה, לעברכם בברית1 הרפואה למען תקיימו את תורתהּ בכל מאודכם2 בשׂוֹם שכל וביושר לבב3, ולמען קום דור רופאים דרוכי־מעש ואמוני־ייעוד לעזרת האדם הדווי.
וזאת הברית אשר אנוכי כורת אתכם היום4 לאמור:
על משמרתכם הופקדתם יומם ולילה5 , לעמוד לימין החולה במצוקתו בכל עת ובכל שעה6.
ושמרתם עד מאוד חיי האדם מרחם אמו7, והיה שלומו ראש חרדתכם כל הימים,
ועזרתם לאדם החולה באשר הוא חולה, אם גר, אם נוכרי ואם אזרח8, אם נקלה ואם נכבד9.
והשכלתם להבין לנפש החולה, לשובב10 את רוחו בדרכי תבונות11 ובאהבת אנוש.
אל תמהרו להוציא משפט12, ושקלתם את עצתכם במאזני החכמה הצרופה13, בכור הניסיון.
שמרו אמונים14 לאדם שהאמין בכם, אל תגלו סודו15 ואל תלכו רכיל16.
יחכם לבכם17 גם לבריאות הרבים, להעלות ארוכה18 למדווי העם.
תנו כבוד ויקר לרבותיכם, שנחלצו להנחותכם במעגלי19 הרפואה.
תרבו חכמה ואל תרפו, כי היא חייכם20 וממנה תוצאות חיים21.
היזהרו בכבוד חבריכם22, כי בכבודם הם תכובדו גם אתם23.
דברי הברית האלה קרובים אליכם מאוד בפיכם ובלבבכם לעשותם24.
ועניתם כולכם אמן25
אמן כן נעשה26
יהיה רצון שישגא פועלכם27 להאדרת מורשת הרפואה.
1 אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם לִפְנֵי ה' אֱלֹהֵיכֶם ... לְעָבְרְךָ בִּבְרִית ה' אֱלֹהֶיךָ וּבְאָלָתוֹ (דברים כט ט-יא)
2 וְאָהַבְתָּ, אֵת ה' אֱלֹהֶיךָ, בְּכָל-לְבָבְךָ וּבְכָל-נַפְשְׁךָ, וּבְכָל-מְאֹדֶךָ (דברים ו ה)
3 אוֹדְךָ, בְּיֹשֶׁר לֵבָב-- בְּלָמְדִי, מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ (תהילים קיט ז); וגם:
תֵּלֵךְ לְפָנַי, כַּאֲשֶׁר הָלַךְ דָּוִד אָבִיךָ בְּתָם-לֵבָב וּבְיֹשֶׁר (מלכים א', ט ד)
4 זֹאת הַבְּרִית אֲשֶׁר אֶכְרֹת אֶת-בֵּית יִשְׂרָאֵל אַחֲרֵי הַיָּמִים הָהֵם (ירמיהו לא לב)
5 עַל-חוֹמֹתַיִךְ יְרוּשָׁלִַם, הִפְקַדְתִּי שֹׁמְרִים--כָּל-הַיּוֹם וְכָל-הַלַּיְלָה (ישעיהו סב ו)
6 בכל עת ובכל שעה שירצה (בבא קמא ט קט). הצרוף מופיע עוד במקומות רבים, למשל בברכת המזון (נוסח אשכנז): "ועל אכילת מזון שאתה זן ומפרנס אותנו תמיד, בכל עת ובכל שעה".
7 אַל-נָא תְהִי, כַּמֵּת, אֲשֶׁר בְּצֵאתוֹ מֵרֶחֶם אִמּוֹ, וַיֵּאָכֵל חֲצִי בְשָׂרוֹ. וַיִּצְעַק מֹשֶׁה, אֶל-ה' לֵאמֹר: אֵל, נָא רְפָא נָא לָהּ (במדבר יב יב-יג)
8 מִשְׁפַּט אֶחָד יִהְיֶה לָכֶם, כַּגֵּר כָּאֶזְרָח (ויקרא כד כב)
9 וְנִגַּשׂ הָעָם, אִישׁ בְּאִישׁ וְאִישׁ בְּרֵעֵהוּ; יִרְהֲבוּ, הַנַּעַר בַּזָּקֵן, וְהַנִּקְלֶה, בַּנִּכְבָּד (ישעיהו ג ה)
10 נַפְשִׁי יְשׁוֹבֵב; יַנְחֵנִי בְמַעְגְּלֵי-צֶדֶק, לְמַעַן שְׁמוֹ (תהילים כג ג)
11 וַיְלַמְּדֵהוּ דַעַת, וְדֶרֶךְ תְּבוּנוֹת יוֹדִיעֶנּוּ (ישעיהו מ יד)
12 לֶאֱמֶת, יוֹצִיא מִשְׁפָּט (ישעיהו מב ג)
13 צְרוּפָה אִמְרָתְךָ מְאֹד (תהילים קיט קמ)
14 פִּתְחוּ, שְׁעָרִים; וְיָבֹא גוֹי-צַדִּיק, שֹׁמֵר אֱמֻנִים (ישעיהו כו ב)
15 הוֹלֵךְ רָכִיל, מְגַלֶּה-סּוֹד; וְנֶאֱמַן-רוּחַ, מְכַסֶּה דָבָר (משלי יא יג)
16 לֹא תֵלֵךְ רָכִיל בְּעַמֶּיךָ (ויקרא יט טז)
17 בְּנִי, אִם-חָכַם לִבֶּךָ-- יִשְׂמַח לִבִּי גַם-אָנִי (משלי יג טו)
18 כִּי אַעֲלֶה אֲרֻכָה לָךְ וּמִמַּכּוֹתַיִךְ אֶרְפָּאֵךְ (ירמיהו ל יז)
19 יַנְחֵנִי בְמַעְגְּלֵי-צֶדֶק, לְמַעַן שְׁמוֹ (תהילים כג ג)
20 כִּי לֹא-דָבָר רֵק הוּא, מִכֶּם--כִּי-הוּא, חַיֵּיכֶם (דברים לב מז). בתלמוד הירושלמי המתבסס על הפסוק הזה נכתב: כי היא חייכם אימתי היא חייכם בשעה שאתם יגיעים בו (שביעית א ה). [ואולי היתה לכותבי התלמוד מסורת שונה שבה המילה "הוא" (הִוא) נקראה "היא"?]
21 מִכָּל-מִשְׁמָר, נְצֹר לִבֶּךָ: כִּי-מִמֶּנּוּ, תּוֹצְאוֹת חַיִּים (משלי ד כג)
22 הזהרו בכבוד חבריכם (ברכות ד כח)
23 יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך (פרקי אבות ב יג)
24 כִּי-קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר, מְאֹד: בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ, לַעֲשֹׂתוֹ (דברים ל יד) וגם:
לְשֹׁמְרֵי בְרִיתוֹ; וּלְזֹכְרֵי פִקֻּדָיו, לַעֲשׂוֹתָם (תהילים קג יח)
25 וְעָנוּ כָל-הָעָם וְאָמְרוּ, אָמֵן (דברים כז טו)
26 וַיֹּאמֶר, יִרְמְיָה הַנָּבִיא, אָמֵן, כֵּן יַעֲשֶׂה ה' (ירמיהו כח ו)
27 זְכֹר, כִּי-תַשְׂגִּיא פָעֳלוֹ-- אֲשֶׁר שֹׁרְרוּ אֲנָשִׁים (איוב לו כד)
אתם ניצבים היום כולכם לפני1 מוריכם בדרכי הרפואה וחוקותיה, לעברכם בברית1 הרפואה למען תקיימו את תורתהּ בכל מאודכם2 בשׂוֹם שכל וביושר לבב3, ולמען קום דור רופאים דרוכי־מעש ואמוני־ייעוד לעזרת האדם הדווי.
וזאת הברית אשר אנוכי כורת אתכם היום4 לאמור:
על משמרתכם הופקדתם יומם ולילה5 , לעמוד לימין החולה במצוקתו בכל עת ובכל שעה6.
ושמרתם עד מאוד חיי האדם מרחם אמו7, והיה שלומו ראש חרדתכם כל הימים,
ועזרתם לאדם החולה באשר הוא חולה, אם גר, אם נוכרי ואם אזרח8, אם נקלה ואם נכבד9.
והשכלתם להבין לנפש החולה, לשובב10 את רוחו בדרכי תבונות11 ובאהבת אנוש.
אל תמהרו להוציא משפט12, ושקלתם את עצתכם במאזני החכמה הצרופה13, בכור הניסיון.
שמרו אמונים14 לאדם שהאמין בכם, אל תגלו סודו15 ואל תלכו רכיל16.
יחכם לבכם17 גם לבריאות הרבים, להעלות ארוכה18 למדווי העם.
תנו כבוד ויקר לרבותיכם, שנחלצו להנחותכם במעגלי19 הרפואה.
תרבו חכמה ואל תרפו, כי היא חייכם20 וממנה תוצאות חיים21.
היזהרו בכבוד חבריכם22, כי בכבודם הם תכובדו גם אתם23.
דברי הברית האלה קרובים אליכם מאוד בפיכם ובלבבכם לעשותם24.
ועניתם כולכם אמן25
אמן כן נעשה26
יהיה רצון שישגא פועלכם27 להאדרת מורשת הרפואה.
1 אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם לִפְנֵי ה' אֱלֹהֵיכֶם ... לְעָבְרְךָ בִּבְרִית ה' אֱלֹהֶיךָ וּבְאָלָתוֹ (דברים כט ט-יא)
2 וְאָהַבְתָּ, אֵת ה' אֱלֹהֶיךָ, בְּכָל-לְבָבְךָ וּבְכָל-נַפְשְׁךָ, וּבְכָל-מְאֹדֶךָ (דברים ו ה)
3 אוֹדְךָ, בְּיֹשֶׁר לֵבָב-- בְּלָמְדִי, מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ (תהילים קיט ז); וגם:
תֵּלֵךְ לְפָנַי, כַּאֲשֶׁר הָלַךְ דָּוִד אָבִיךָ בְּתָם-לֵבָב וּבְיֹשֶׁר (מלכים א', ט ד)
4 זֹאת הַבְּרִית אֲשֶׁר אֶכְרֹת אֶת-בֵּית יִשְׂרָאֵל אַחֲרֵי הַיָּמִים הָהֵם (ירמיהו לא לב)
5 עַל-חוֹמֹתַיִךְ יְרוּשָׁלִַם, הִפְקַדְתִּי שֹׁמְרִים--כָּל-הַיּוֹם וְכָל-הַלַּיְלָה (ישעיהו סב ו)
6 בכל עת ובכל שעה שירצה (בבא קמא ט קט). הצרוף מופיע עוד במקומות רבים, למשל בברכת המזון (נוסח אשכנז): "ועל אכילת מזון שאתה זן ומפרנס אותנו תמיד, בכל עת ובכל שעה".
7 אַל-נָא תְהִי, כַּמֵּת, אֲשֶׁר בְּצֵאתוֹ מֵרֶחֶם אִמּוֹ, וַיֵּאָכֵל חֲצִי בְשָׂרוֹ. וַיִּצְעַק מֹשֶׁה, אֶל-ה' לֵאמֹר: אֵל, נָא רְפָא נָא לָהּ (במדבר יב יב-יג)
8 מִשְׁפַּט אֶחָד יִהְיֶה לָכֶם, כַּגֵּר כָּאֶזְרָח (ויקרא כד כב)
9 וְנִגַּשׂ הָעָם, אִישׁ בְּאִישׁ וְאִישׁ בְּרֵעֵהוּ; יִרְהֲבוּ, הַנַּעַר בַּזָּקֵן, וְהַנִּקְלֶה, בַּנִּכְבָּד (ישעיהו ג ה)
10 נַפְשִׁי יְשׁוֹבֵב; יַנְחֵנִי בְמַעְגְּלֵי-צֶדֶק, לְמַעַן שְׁמוֹ (תהילים כג ג)
11 וַיְלַמְּדֵהוּ דַעַת, וְדֶרֶךְ תְּבוּנוֹת יוֹדִיעֶנּוּ (ישעיהו מ יד)
12 לֶאֱמֶת, יוֹצִיא מִשְׁפָּט (ישעיהו מב ג)
13 צְרוּפָה אִמְרָתְךָ מְאֹד (תהילים קיט קמ)
14 פִּתְחוּ, שְׁעָרִים; וְיָבֹא גוֹי-צַדִּיק, שֹׁמֵר אֱמֻנִים (ישעיהו כו ב)
15 הוֹלֵךְ רָכִיל, מְגַלֶּה-סּוֹד; וְנֶאֱמַן-רוּחַ, מְכַסֶּה דָבָר (משלי יא יג)
16 לֹא תֵלֵךְ רָכִיל בְּעַמֶּיךָ (ויקרא יט טז)
17 בְּנִי, אִם-חָכַם לִבֶּךָ-- יִשְׂמַח לִבִּי גַם-אָנִי (משלי יג טו)
18 כִּי אַעֲלֶה אֲרֻכָה לָךְ וּמִמַּכּוֹתַיִךְ אֶרְפָּאֵךְ (ירמיהו ל יז)
19 יַנְחֵנִי בְמַעְגְּלֵי-צֶדֶק, לְמַעַן שְׁמוֹ (תהילים כג ג)
20 כִּי לֹא-דָבָר רֵק הוּא, מִכֶּם--כִּי-הוּא, חַיֵּיכֶם (דברים לב מז). בתלמוד הירושלמי המתבסס על הפסוק הזה נכתב: כי היא חייכם אימתי היא חייכם בשעה שאתם יגיעים בו (שביעית א ה). [ואולי היתה לכותבי התלמוד מסורת שונה שבה המילה "הוא" (הִוא) נקראה "היא"?]
21 מִכָּל-מִשְׁמָר, נְצֹר לִבֶּךָ: כִּי-מִמֶּנּוּ, תּוֹצְאוֹת חַיִּים (משלי ד כג)
22 הזהרו בכבוד חבריכם (ברכות ד כח)
23 יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך (פרקי אבות ב יג)
24 כִּי-קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר, מְאֹד: בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ, לַעֲשֹׂתוֹ (דברים ל יד) וגם:
לְשֹׁמְרֵי בְרִיתוֹ; וּלְזֹכְרֵי פִקֻּדָיו, לַעֲשׂוֹתָם (תהילים קג יח)
25 וְעָנוּ כָל-הָעָם וְאָמְרוּ, אָמֵן (דברים כז טו)
26 וַיֹּאמֶר, יִרְמְיָה הַנָּבִיא, אָמֵן, כֵּן יַעֲשֶׂה ה' (ירמיהו כח ו)
27 זְכֹר, כִּי-תַשְׂגִּיא פָעֳלוֹ-- אֲשֶׁר שֹׁרְרוּ אֲנָשִׁים (איוב לו כד)
