שאלה

[מרים איזנבך]

בחוברת שאני מוציא, בסוף קטע זה העורך הלשוני עשה סימן קריאה שלש נקודות ומרכאות, רציתי לברר אם יש סדר קבוע באופן כזה איזה מהסימנים קודם.
אֲבָל אַתָּה, עָנִי וְדַלְפוֹן, רְאֵה נָא אֵיךְ אַתָּה נִרְאֶה! נַעֲלַיִם קְרוּעוֹת וּמְלֻכְלָכוֹת לְרַגְלֶיךָ... כּוֹבַע יָשָׁן וּמְרֻפָּט עַל רֹאשְׁךָ... מִכְנָסֶיךָ בְּלוּאִים וּטְלוּאִים... כְּשֶׁאַתָּה שָׂם עַל עַצְמְךָ אֶת אוֹתוֹ 'פֶּעלְץ' יָקָר וְהָדוּר, הֲרֵי זֶה מַרְאֶה מַצְחִיק בְּיוֹתֵר בְּהַתְאָמָה לִשְׁאָר בְּגָדֶיךָ!..."

שאלה נוספת
בסוף קטע זה צריך נקודה?
"הִנֵּה לְךָ דֻּגְמָא לְמוֹפֵת שֶׁל תּוֹרָה לִשְׁמָהּ!" שָׂח הָאָב לִבְנוֹ, "אֵין הַשְּׁנַיִם הַלָּלוּ מְקַבְּלִים שׁוּם 'מִלְגָּה' עַל תַּלְמוּדָם, לֹא כָּבוֹד וְלֹא כֶּסֶף... רַק 'עַל מְנָת שֶׁלֹּא לְקַבֵּל פְּרָס'! תּוֹרָה בְּטָהֳרָתָהּ!"

תודה

 

[גרונים]

בדרך כלל [לפי הידוע לי] לא מגיע שלש נקודות אחרי סימן קריאה, אבל זה דבר שמקובל ונפוץ.
אך ברור שלא מגיע נקודה לציון סיום משפט אחרי סימן קריאה,
כי סימן קריאה [או סימן שאלה] זה במקום הנקודה,
אם כי ישנו הבדל בין הנקודה בסיום המשפט, שאז כותבים את הנקודה אחרי המירכאות, בשונה מסימני קריאה ושאלה שהמירכאות באות לאחריהם.

 

[מרים איזנבך]

כלומר, בשני הקטעים זה בסדר?

 

[אפכא מסתברא]

יש בקטעים המצוטטים אינפלציה דוהרת של שלוש נקודות. הן מיותרות בכל מקום שבו הן מופיעות.
כצ"ל:
אֲבָל אַתָּה, עָנִי וְדַלְפוֹן, רְאֵה נָא אֵיךְ אַתָּה נִרְאֶה: נַעֲלַיִם קְרוּעוֹת וּמְלֻכְלָכוֹת לְרַגְלֶיךָ, כּוֹבַע יָשָׁן וּמְרֻפָּט עַל רֹאשְׁךָ, מִכְנָסֶיךָ בְּלוּאִים וּטְלוּאִים; כְּשֶׁאַתָּה [שָׂם] עוטה עַל עַצְמְךָ אֶת אוֹתוֹ 'פֶּעלְץ' יָקָר וְהָדוּר, הֲרֵי זֶה מַרְאֶה מַצְחִיק בְּיוֹתֵר בְּהַתְאָמָה לִשְׁאָר בְּגָדֶיךָ!"

"הִנֵּה לְךָ דֻּגְמָא לְמוֹפֵת שֶׁל תּוֹרָה לִשְׁמָהּ!" שָׂח הָאָב לִבְנוֹ, "אֵין הַשְּׁנַיִם הַלָּלוּ מְקַבְּלִים שׁוּם 'מִלְגָּה' עַל תַּלְמוּדָם, לֹא כָּבוֹד וְלֹא כֶּסֶף, רַק 'עַל מְנָת שֶׁלֹּא לְקַבֵּל פְּרָס'! תּוֹרָה בְּטָהֳרָתָהּ!" (הניסוח: של המשפט האחרון טעון תיקון דוגמת: "אֵין הַשְּׁנַיִם הַלָּלוּ מְקַבְּלִים שׁוּם 'מִלְגָּה' עַל תַּלְמוּדָם, לֹא כָּבוֹד וְלֹא כֶּסֶף וכל לימודם הוא 'עַל מְנָת שֶׁלֹּא לְקַבֵּל פְּרָס'! תּוֹרָה בְּטָהֳרָתָהּ!"

 

[מרים איזנבך]

תודה.
אם תוכל/י לפרט מתי בדרך כלל מניחים שלש נקודות

 

[קדיתא]

גם אני הייתי מסיר את כל הנמשים מהטקסט.
וגם: "שלא על מנת לקבל פרס" ולא: "על מנת שלא לקבל פרס".

 

[אפכא מסתברא]

לגבי ה'על מנת שלא' - סברתי שהשינוי ממטבע הלשון המקובל נועד ליתר הדגשה של ההיפך מקבלת פרס.

כללי שלוש נקודות:

שלוש נקודות (...)

• מציינות בדרך כלל היסוס, הפסקה בדיבור או השהייה בסיפור.
• שלוש נקודות בתוך סוגריים מציינות השמטה בציטוט או ניחוש של השמטה במקור.
• בטקסטים ספרותיים, שימוש בשלוש נקודות כחיפוי על תאור לא שלם או לא מדויק נחשב בדרך כלל לסגנון לא טוב.

 

[עדיאל]

הייתי מוציא את השימוש בשלש נקודות מחוץ לחוק(...)

 

[חשמל]

לדעתי, שלוש נקודות מציינות גם רמז לדבר שלא נאמר, כעין קריצה...

 

[מרים איזנבך]

אצטט את דברי העורכת לשונית כששיתפתי אותה במה שנכתב כאן, וכך כתבה:
זה לא הלכה למשה מסיני,
אבל יש מקום לסמן שלוש נקודות בסיומה של אמירה משעשעת, או כשרוצים שהקורא ימשיך בעצמו את המשפט.
אם מסירים את הנקודות- המשפט יקבל משמעות פסקנית, כך ולא אחרת, לעומת שלוש נקודות שנותנות פתח לדמיון,
אבל כאמור - זו לא חובה.

 

[יונית3]

זה נכון שאחד השימושים של שלוש נקודות הוא לרמוז שיש לכותב מחשבות או רגשות שאינו מעלה אותם בכתב ושהקורא ישלים אותם לבד, אבל אינפלציה כזאת של שימוש בשלוש נקודות מאוד לא רצויה ואם רוצים לתת פתח לדמיון או "לא להאכיל בכפית" יש לכך דרכים אחרות יותר טובות.

 

[אפכא מסתברא]

אכן, לפני עידן הסמיילים (וגם היום כשכותבים טקסט שלא בתקשורת מקוונת) שימשו/משמשות שלוש הנקודות במקום קריצה. הן גם משמשות לרמז על דברים שלא נאמרו. אבל רצוי לכל כותב לבדוק את עצמו - אם יש לו שלוש נקודות בכל פסקה (שלא לדבר על יותר מזה) - זה בלי ספק מוגזם ומטריד את הקורא והחלפתן בפיסוק המתאים רק תשביח את עבודתו..
אגב, בטקסט שהועלה - שלוש הנקודות לא באו במקום קריצה (יש שם תוכחה, והגיחוך נאמר במפורש ואין צורך לרמז עליו) וגם לא כמתן חומר למחשבה לקורא.

 

[חשמל]

מסכים לחלוטין.
אני בכלל לא הבנתי לפי מה החליט העורך הלשוני של פותח האשכול להוסיף שלש נקודות.

 

[מרים איזנבך]

אפכא מסתברא, אשמח אם תיצרי איתי קשר במיל <לא ניתן לפרסם מיילים באופן פומבי> על מנת לתאם איתך עבודה, פשוט לא הצלחתי ליצור איתך קשר בפרטי. תודה