שיתוף - לביקורת על מה חשבנו שניה לפני...

[כותב השורות]

שבוע של הלם
לאחריו עוד שבוע של אלם
ורק עכשיו מצאתי את הזמן -
לחשוב
להתבונן קצת בעבר
לסובב את הראש בעיניים דומעות אל מה שהתחולל ברחובות
בימים שלפני האסון...

ואז נזכר על מה חשבנו... שניה לפני אסון

מה עבר לנו בראש... מה הטריד את העיתון

עכשיו נזכר במה עסקנו, ביודעין וברצון

מה הכאיב ומה הכעיס, מה עשינו לא נכון.

עכשיו... אני מסתכל סביבי, ושואל את עצמי -

את מי מעניין המועמד לראש העיר?

הזמר בחתונה או הקלידן הכי מהיר?

ומי סופר היום בקפלן – מפגינים?

למי משנה עכשיו, מה יגידו השופטים?

למי דחוף שיעבירו חוק?

למי אכפת תפילה ברחוב?

למי? חוץ מלארכיון...

מי עוד חושב שהסבירות תציל את המשק?

למי אכפת שער הדולר מול השקל?

ומי זוכר בכלל בשם מה רבנו, ומי מצץ למי את הדם?

על מה נלחמנו, ומתי, ולמי הצבענו? כשסמכנו על אדם...

מי צריך עכשיו רפורמה משפטית?

למי דחוף עכשיו קומבינה תקציבית?

ומי היום רוצה לחתום עם הסעודים?

מי מתכנן לו איזה נופש בדובאי?


עכשיו הכל מתגמד מול ממדי האסון

הכל עובר ואם בכלל לשולי העיתון

עכשיו עיסוק בכל השאר נטבע בים של אי רצון

ומימין ומשמאל כולם עושים את החשבון...


מי בכל ההבל והתוהו, זכר לשאול מתי תבוא הגאולה?

ומי עכשיו זועק - משיח!
שיתגלה, יאיר מתוך החשיכה...

 

[כותב השורות]

מרגיש צורך לחדד את מה שעומד מאחורי הקטע שכתבתי


זוכרים את הקורונה, זוכרים שהיו יותר מ10,000 מתים במגיפה...
איך דיברנו, איך פחדנו, איך היינו בטוחים שהעולם הולך לקראת שינוי דרמטי, איך חשבנו שנשתנה...
ומה? מה השתנה?
שחלילה, חלילה, זה לא יקרה שוב, אסור לחזור ל'רוגע הישראלי' שהתמכרנו אליו לאחר 75 שנות מדינה משגשגת
חייבים לעבור שינוי מהותי ולחדד זהויות כיהודים מאמינים ורוצים בביאת המשיח
חייבים לחזור להיות יהודים שחיים את הציפייה והזעקה למשיח וגאולה שלימה
חייבים להתחיל בצעדים מהותיים להרבות כבוד שמיים שהיא תכלית הגאולה

וה' יאמר לצרותינו די!
ונזכה לגאולה שלימה במהרה בימינו אמן