עומר

[געוואלדיג]

ידוע שבלשון הקודש קיימות שתי משמעויות למלה זו, האחת, היא מדה מסוימת, "עומר לגולגולת", והשניה - בתרגום לאידיש משתבשים רבים ומתרגמים "בינטל", שזה בעצם "אלומה" בלה"ק, אולם אין הדבר כך, עומר ואלומה הם שני דברים שונים. עומר הוא ערמה קטנה של אלומות.
ויש להיזהר בזה כשמלמדים את הילדים, כי משבשתא כיון דעאל - עאל.

 

[חיטובים]

מהיכן המקור?

 

[אברהם]

לענ"ד אין זה דוקא שיבוש שכן מצינו שגם לעומרים קטנים שאח"כ מעמרים אותם לעומר אחד גם כן קוראים עומרים.
(ראה מסכת פאה ה, ח ובברטנורא ש&#1501

 

[געוואלדיג]

עמרים קטנים הם גם כן ערמות, וערמות גדולות יותר הן כובעות וכומסאות. אדרבה, אי אפשר להתחיל ללמוד מסכת פאה אם חושבים שעמרים הם אלומים, ומשם המקור...

 

[אברהם]

ראה רש"י לבבא מציעא בפירוש המשנה "אלו מציאות" שכתב כך:
"כריכות. עומרים קטנים, כמו מאלמים אלומים ומתרגמינן בירושל' מכרכן כריכן"

 

[געוואלדיג]

אודה הפעם שטעיתי בגדול, ואין זו טעות שלי, אלא שלפני כשנה למדתי מסכת פאה מתוך משניות עם פירוש אחד, שלאורך כל המסכת הוא מסביר כך את הענין. דהיינו שעמרים הם ערמות של אלומים, כנראה שהסיק כן מדעתו מתוך הבנת המשנה שהבאת שלא כנכון, וגם מהמשנה "הרוח שפיזרה את העמרים", ועוד משניות שאפשר לטעות מהן. אולם כאשר עיינתי עתה פעם נוספת, ראיתי שאכן המפרשים לא פירשו כן כלל, ופירוש המשנה היא, שעורם את האגודות כדי לאגוד כמה אגודות יחד.
המפרש ההוא הגדיל לעשות והדגיש שהאופן שאנו לומדים בחיידר איננו נכון, ויש להיזהר.
בדבר זה הטעה כנראה רבים ואני בתוכם.

 

[אברהם]

בהסברך למושג "עומר" לא כ"כ טעית, כיון שבד"כ הכוונה היא כמו שפירשת, אבל טעית בכך ששללת את הפירוש השני שלילה גמורה.

(אציין עוד דוגמאות שרבים טועים בהם, אמנם בתחום הדקדוק ולא התוכן, אבל העיקרון דומ&#1492
א. נאבד - רבים סוברים שזאת טעות לומר נאבד ושהמילה הנכונה היא אבד, אבל בלשון משנה (כלים יח, &#1492 וכן בלשון הראשונים - רש"י, רמב"ם, ברטנורא ועוד המילה הזו נפוצה מאד.
ב. חמורה - רבים סוברים שזו טעות לומר חמורה, ושהמילה הנכונה היא רק "אתון", אך בתלמוד מופיע כמה פעמים הביטוי "חמורה" (למשל בעבודה זרה כ: )

 

[געוואלדיג]

עבודה זרה כ, איזה עמוד?...

 

[מאן דאמר]

או סוף ע"א או תחילת ע"ב, חמור וחמורה, חזיר וחזירה וכו'.

 

[געוואלדיג]

לא הבנת, פשוט אברהם כתב במקום (דף כ: )

 

[געוואלדיג]

אעיר כאן על דבר נוסף שאף הוא - הבנתו נוגע להלכה. וזהו ההבדל בין כוסמת לכוסמין. אחד מחמשת מיני דגן הוא הכוסמין, והוא חייב בחלה, ויש לו הלכות מיוחדות בהלכות כלאים. שונה ממנו הוא הכוסמת, שאינו מן חמשת מיני דגן.
במקרא מצינו שהכוסמין נקרא כוסמת (ישעי' כח, כ&#1492, אולם בכ"מ הכוסמת הוא מין אחר.

 

[א.ישראל]

במקורות שלנו [גם ברמב"ם ובפוסקים] כוסמת היא הכוסמין שהיא מחמשת מיני דגן. [נפקא מינה גם לענין חמץ ומצה].
בדורנו קוראים למין קטנית מסויימת כוסמת, [מי יודע מי אשם בזה?] וחשוב לא לבלבל כפי שהעיר געוואלדיג.
קהתי מעיר על זה בתחילת מסכת חלה. יעויין שם.

 

[אברהם]

במקורות שלנו [גם ברמב"ם ובפוסקים] כוסמת היא הכוסמין שהיא מחמשת מיני דגן. [נפקא מינה גם לענין חמץ ומצה].
בדורנו קוראים למין קטנית מסויימת כוסמת, [מי יודע מי אשם בזה?] וחשוב לא לבלבל כפי שהעיר געוואלדיג.
קהתי מעיר על זה בתחילת מסכת חלה. יעויין שם.

מי אשם בזה? אני מנחש שבן-יהודה...