מקור למנהג הירושלמי

יענקי111

משתמש צעיר
מנהג ידוע בירושלים הוא לערוך שמחות נישואין ללא כלי נגינה.

אשמח לדעת מהו המקור לדבר, ובפרט אם החליטו רק על כלי נגינה אחד מדוע נבחרו התופים. הייתה בחירה דווקא בתופים או שהזמן ההחלטה היה כלי אחר ורק אח"כ נקבע התופים?

כתיבה וחתימה טובה
 

רוצה טוב

משתמש סופר מקצוען
עיצוב גרפי
כתיבה ספרותית
עריכה תורנית
יש לי חוברת שלימה מעניינת על הנושא, אבל אין לי אפשרות להעלות אותה, ואם אתה רוצה לדעת את הנושא לעומק תעיין בספר "שבת בשבתו" סוף הסימן שמדבר מעניין נגינה בשבת,שיצא לאור ע"י הרב שטראסר מבורו פארק שמאריך בנושא בטוב טעם.
 

אפרתה

משתמש מקצוען
אני חושבת שרבי שמואל מסלנט קבע את זה לאחר שהיתה מגיפה או משהו כזה?
תקנו אותי המומחים!
 

יערי

משתמש מקצוען
בספר אלה הם מועדי להגר"א שלזינגר, מביא שאכן היתה התקנה בשנת תרכ"ה עקב מגפה נוראה שהפילה חללים רבים, וזו התשובה שקיבלו בשאלת חלום שעשו אז. וכן הצטרפו לאיסור זה גם רבנים מחו"ל כמו הערוך לנר ועוד.
לגבי ההיתר בתופים הוא כותב ששמע מהגרש"ז אויערבאך ומהגרי"ש אלישיב שזה מפני שאינם נחשבים ככלי נגינה, כיון שאיו אפשרות להבחין מהתופים בניגון כלשהו ללא ליווי.
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קכז

א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לִשְׁלֹמֹה אִם יְהוָה לֹא יִבְנֶה בַיִת שָׁוְא עָמְלוּ בוֹנָיו בּוֹ אִם יְהוָה לֹא יִשְׁמָר עִיר שָׁוְא שָׁקַד שׁוֹמֵר:ב שָׁוְא לָכֶם מַשְׁכִּימֵי קוּם מְאַחֲרֵי שֶׁבֶת אֹכְלֵי לֶחֶם הָעֲצָבִים כֵּן יִתֵּן לִידִידוֹ שֵׁנָא:ג הִנֵּה נַחֲלַת יְהוָה בָּנִים שָׂכָר פְּרִי הַבָּטֶן:ד כְּחִצִּים בְּיַד גִּבּוֹר כֵּן בְּנֵי הַנְּעוּרִים:ה אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר אֲשֶׁר מִלֵּא אֶת אַשְׁפָּתוֹ מֵהֶם לֹא יֵבֹשׁוּ כִּי יְדַבְּרוּ אֶת אוֹיְבִים בַּשָּׁעַר:
נקרא  12  פעמים

אתגר AI

אחרי החגים • אתגר 13

לוח מודעות

למעלה