הנושאים החמים
הנושאים החמים
ויקיפדיה :
מיידנק (בגרמנית: Majdanek) היה מחנה ריכוז והשמדה נאצי, שהיה ממוקם כארבעה קילומטרים ממרכז העיר לובלין בפולין, שפעל בשנים 1941–1944. מבני המחנה שרדו את המלחמה ובניגוד למחנות אחרים, לא הושמדו על ידי הנאצים. כיום קיים באתר המוזיאון הממלכתי במיידנק
שלא כמו מחנות ריכוז והשמדה נאציים אחרים, לא נבנה מיידנק על מפגש מסילות ברזל, הוא לא הוחבא ביער מרוחק או הוסתר על ידי מכשולים טבעיים, וגם לא הוקף באזור ביטחון. הוא משתרע על שטח של כ-270 הקטרים וסמוך לפרברי לובלין שבפולין. מיקום זה מהווה בסיס לטענות רבות של אנשים לפיהן תושבי פולין הגרים בסמיכות למחנה ההשמדה ידעו על הפעילות המתחוללת בו. המחנה היה מוקף בגדר תיל כפולה וחשמלית אשר לאורכה ניצבו 18 מגדלי שמירה, המתנשאים לגובה של יותר משמונה מטרים כל אחד.
בכניסה למחנה עברו המובלים להשמדה על "הבית הלבן", הבית אשר בו גרו מפקדי המחנה. בכניסה למחנה שולחו האסירים לשני כיוונים - ימינה ושמאלה. ימין פירושו השמדה - קודם עברו תהליך של מקלחת, בגדיהם חוטאו ולאחר מכן הוכנסו לתאי הגזים. שמאל פירושו - חיים.
בתחילה הייתה שריפת הגופות הקורבנות נערכת במדורות ענק ליד המחנה, לאחר מכן הוקם במחנה קרמטוריום קטן ובספטמבר 1943 - קרמטוריום גדול הכולל חמישה תנורים. בנוסף על הרציחה השיטתית בגז בוצעו במחנה ובסמיכות אליו רציחות-ירי המוניות
הקרמטוריום הגדול על רקע בתי העיר הקרובה
סבי, ניצול שואה בגדר המחנה
מחנה מיידנק שרד ונשמר והתחושות בו קשות, הוא פחות מוזיאוני מאושוויץ.
תמונה בחשיפה איטית למריחת טיפות הגשם
כשהשמיים בכו ...
המקלחות שאליהן הוכנסו בהגיעם למחנה
אחד מתאי הגזים. גוון הקירות טבוע בהם ולא ניתן להסרה, עדות לשימוש בגז הרעיל
דרגשי השינה בהמתנה למוות
שולחן הניתוחים הפתולוגיים להוצאת תכשיטים ודברי ערך מוטמנים
פתחי התנורים. מהצד השני הוצא האפר.
את חום התנורים היה מפקד המחנה הסדיסט מנצל עבור חימום מים לאמבטיה סמוכה שבה הוא נהג לבלות.
ליד בורות הנרצחים במבצע "חג הקציר" במיידנק הוקמה אנדרטה גדולה בצורת כיפה ומתחתיה אפר הנרצחים שהוצא מן הבורות. באפר אפשר לראות עצמות ...
ההבעה מתוך המשרפות
מיידנק (בגרמנית: Majdanek) היה מחנה ריכוז והשמדה נאצי, שהיה ממוקם כארבעה קילומטרים ממרכז העיר לובלין בפולין, שפעל בשנים 1941–1944. מבני המחנה שרדו את המלחמה ובניגוד למחנות אחרים, לא הושמדו על ידי הנאצים. כיום קיים באתר המוזיאון הממלכתי במיידנק
שלא כמו מחנות ריכוז והשמדה נאציים אחרים, לא נבנה מיידנק על מפגש מסילות ברזל, הוא לא הוחבא ביער מרוחק או הוסתר על ידי מכשולים טבעיים, וגם לא הוקף באזור ביטחון. הוא משתרע על שטח של כ-270 הקטרים וסמוך לפרברי לובלין שבפולין. מיקום זה מהווה בסיס לטענות רבות של אנשים לפיהן תושבי פולין הגרים בסמיכות למחנה ההשמדה ידעו על הפעילות המתחוללת בו. המחנה היה מוקף בגדר תיל כפולה וחשמלית אשר לאורכה ניצבו 18 מגדלי שמירה, המתנשאים לגובה של יותר משמונה מטרים כל אחד.
בכניסה למחנה עברו המובלים להשמדה על "הבית הלבן", הבית אשר בו גרו מפקדי המחנה. בכניסה למחנה שולחו האסירים לשני כיוונים - ימינה ושמאלה. ימין פירושו השמדה - קודם עברו תהליך של מקלחת, בגדיהם חוטאו ולאחר מכן הוכנסו לתאי הגזים. שמאל פירושו - חיים.
בתחילה הייתה שריפת הגופות הקורבנות נערכת במדורות ענק ליד המחנה, לאחר מכן הוקם במחנה קרמטוריום קטן ובספטמבר 1943 - קרמטוריום גדול הכולל חמישה תנורים. בנוסף על הרציחה השיטתית בגז בוצעו במחנה ובסמיכות אליו רציחות-ירי המוניות
הקרמטוריום הגדול על רקע בתי העיר הקרובה
סבי, ניצול שואה בגדר המחנה
מחנה מיידנק שרד ונשמר והתחושות בו קשות, הוא פחות מוזיאוני מאושוויץ.
תמונה בחשיפה איטית למריחת טיפות הגשם
כשהשמיים בכו ...
המקלחות שאליהן הוכנסו בהגיעם למחנה
אחד מתאי הגזים. גוון הקירות טבוע בהם ולא ניתן להסרה, עדות לשימוש בגז הרעיל
דרגשי השינה בהמתנה למוות
שולחן הניתוחים הפתולוגיים להוצאת תכשיטים ודברי ערך מוטמנים
פתחי התנורים. מהצד השני הוצא האפר.
את חום התנורים היה מפקד המחנה הסדיסט מנצל עבור חימום מים לאמבטיה סמוכה שבה הוא נהג לבלות.
ליד בורות הנרצחים במבצע "חג הקציר" במיידנק הוקמה אנדרטה גדולה בצורת כיפה ומתחתיה אפר הנרצחים שהוצא מן הבורות. באפר אפשר לראות עצמות ...
ההבעה מתוך המשרפות
