הנושאים החמים
הנושאים החמים
"איפה אני?", צרחה ביתי דקה אחרי שנולדה,
"למה כולם ענקיים? מדוע כולם ממהרים?"
הבטתי נבוך על הסובבים וניסיתי להרגיע אותה בטובות.
"אל תדחוף לי מוצץ. לא תתחמק מתשובות", צעקה בזעם עצור.
"תעשי לי טובה ילדתי יקירתי, דברי בלחש, אגיד לך רק את האמת".
ליטפתי את לחייה הרטוב והשפלתי את מבטי,
"לפני שלושים שנה שאלתי את אותן השאלות".
"מה? שלושים שנה אתה חי פה????", ירקה ביתי את המוצץ למרחק,
"אכן ביתי, עולמינו הוא פרוזדור ארוך ארוך אל הטרקלין ממנו באת. אנחנו מכינים את עצמינו כאן כדי לחזור לשם".
"מה אתה אומר? זה סקנדל!".
"דברי בכבוד", אמרתי, "כאן אנחנו אוספים זכויות, כאן אנו עוברים נסיונות, לא פשוט לחיות ולזכור למה באנו".
"איך אני יזכור את כל זה?", שינתה את הטון.
"אני אשתדל להזכיר לך", דמעתי.
"תודה אבא", רצתה לומר אך נרדמה בתשישות.
"תודה אבא", אמרתי גם אני ונרדמתי.
"למה כולם ענקיים? מדוע כולם ממהרים?"
הבטתי נבוך על הסובבים וניסיתי להרגיע אותה בטובות.
"אל תדחוף לי מוצץ. לא תתחמק מתשובות", צעקה בזעם עצור.
"תעשי לי טובה ילדתי יקירתי, דברי בלחש, אגיד לך רק את האמת".
ליטפתי את לחייה הרטוב והשפלתי את מבטי,
"לפני שלושים שנה שאלתי את אותן השאלות".
"מה? שלושים שנה אתה חי פה????", ירקה ביתי את המוצץ למרחק,
"אכן ביתי, עולמינו הוא פרוזדור ארוך ארוך אל הטרקלין ממנו באת. אנחנו מכינים את עצמינו כאן כדי לחזור לשם".
"מה אתה אומר? זה סקנדל!".
"דברי בכבוד", אמרתי, "כאן אנחנו אוספים זכויות, כאן אנו עוברים נסיונות, לא פשוט לחיות ולזכור למה באנו".
"איך אני יזכור את כל זה?", שינתה את הטון.
"אני אשתדל להזכיר לך", דמעתי.
"תודה אבא", רצתה לומר אך נרדמה בתשישות.
"תודה אבא", אמרתי גם אני ונרדמתי.
