הנושאים החמים
הנושאים החמים
למקרה שתהיתם, זו אותה אמא מ-מונולוג של אמא מיואשת #1 - שש דקות ושבע עשרה שניות.
קחו נשימה עמוקה.
התחלנו.
הזמן: מוצאי שבת, י"ג אדר. המיקום: לא ידוע.
כלומר, איפשהו ברחבי הבית, משתנה מידי שניה.
למי שיודע, ואני מקווה שכולם יודעים, בית במוצאי שבת, זה בית הרוס.
מה-זה-הרוס... שבור, מפורק, מנופץ, מנותץ.
מה שאומר, זקוק לשיקום יסודי.
בואו נגיד את זה דוגרי, לאף אחד לא באמת אכפת שפורים כבר ממש כאן.
שהשיכורים תכף יגיעו.
שהלכלוך מציץ מעבר לפינה.
הבית דורש את שלו, הרצפה מבקשת שטיפה, הכלים גם. השיש, השולחנות, החלונות, המצעים, הארונות, הכריות, הספות, כל פינה מהבית דורשת: נקו אותי.
אז מה, אני אישאר אדישה?! ניקיתי. קרצפתי. הכול. אחרי שעה וחצי, הבית היה מבריק, בוהק, נוצץ.
יצאתי לקרוא מגילה. חזרתי.
מבית נוצץ, מה נשאר?!
לא נשאר.
זאת אומרת, נשאר, ועוד איך נשאר. לא יודעת מתי הם הספיקו, אבל היין היה כבר במצב שלוליתי על הרצפה, כיד המלך, לא שתי טיפות!
הספיקו להקיא את היין, גם כן על הרצפה השטופה לשעבר.
הספיקו להדביק טופים על הרצפה, ומניסיון, זה אחד הדברים היותר מרתיחים... טופי! דבוק! אל! הרצפה!
המבין יבין...
הספיקו לפזר תכולה של כמה משלוחי מנות על הרצפה, כולל ביסלי, סוכריות גומי, ושוקולד. דרכו עליהם כבר, כמובן.
הספיקו גם להפוך את הסלון לברכת כריות ושמיכות, רק ה' יודע מה הם חשבו בדיוק כשהם עשו את זה.
מיואשת, אמרנו?!
נ.ב. לכל פורים יש גם מוצאי פורים...
תחשבו גם על זה---
קחו נשימה עמוקה.
התחלנו.
הזמן: מוצאי שבת, י"ג אדר. המיקום: לא ידוע.
כלומר, איפשהו ברחבי הבית, משתנה מידי שניה.
למי שיודע, ואני מקווה שכולם יודעים, בית במוצאי שבת, זה בית הרוס.
מה-זה-הרוס... שבור, מפורק, מנופץ, מנותץ.
מה שאומר, זקוק לשיקום יסודי.
בואו נגיד את זה דוגרי, לאף אחד לא באמת אכפת שפורים כבר ממש כאן.
שהשיכורים תכף יגיעו.
שהלכלוך מציץ מעבר לפינה.
הבית דורש את שלו, הרצפה מבקשת שטיפה, הכלים גם. השיש, השולחנות, החלונות, המצעים, הארונות, הכריות, הספות, כל פינה מהבית דורשת: נקו אותי.
אז מה, אני אישאר אדישה?! ניקיתי. קרצפתי. הכול. אחרי שעה וחצי, הבית היה מבריק, בוהק, נוצץ.
יצאתי לקרוא מגילה. חזרתי.
מבית נוצץ, מה נשאר?!
לא נשאר.
זאת אומרת, נשאר, ועוד איך נשאר. לא יודעת מתי הם הספיקו, אבל היין היה כבר במצב שלוליתי על הרצפה, כיד המלך, לא שתי טיפות!
הספיקו להקיא את היין, גם כן על הרצפה השטופה לשעבר.
הספיקו להדביק טופים על הרצפה, ומניסיון, זה אחד הדברים היותר מרתיחים... טופי! דבוק! אל! הרצפה!
המבין יבין...
הספיקו לפזר תכולה של כמה משלוחי מנות על הרצפה, כולל ביסלי, סוכריות גומי, ושוקולד. דרכו עליהם כבר, כמובן.
הספיקו גם להפוך את הסלון לברכת כריות ושמיכות, רק ה' יודע מה הם חשבו בדיוק כשהם עשו את זה.
מיואשת, אמרנו?!
נ.ב. לכל פורים יש גם מוצאי פורים...
תחשבו גם על זה---
