הנושאים החמים
הנושאים החמים
(במנגינת "בין קודש לחול" של שולי רנד ואמיר דדון - ותודה לאחיי על ההשראה)
_______________
עם דחף לאכול, אני חי.
עם הקיבה שמקרקרת בי,
עם אלף הרגלים.
עם כל צלחת שלפניי,
אני רוצה שוב למלא את הכלים.
במגירות שבארון הכול כבר צר עליי,
על המידה ממנה באתי אין חלום.
והמשא הזה כבד וקצת גדול עליי,
אני צריך לרזות מזה ודי.
לרזות מזה ודי.
בין שווארמה לקינואה אני חי.
בין חרטה שמשתוללת בי,
עם אלף מאמנים.
עם כל העודף שעל כתפיי,
אני יוצא שוב לכרסם קצת שומנים.
בכל שעה על השעון הכול חוזר אליי,
מקום שבו הרגשתי כמו בלון.
והמסע הזה כבד וקצת גדול עליי,
אני צריך לעמוד בזה ודי. לעמוד בזה ודי.
שמור נא עליי,
רק שלא ייכשלו רגליי.
בין המציאות לדיכאון הכול חוזר אליי,
במקום אליו הגעתי אין חלון.
והמצב הזה כבד וקצת חנוק מדי,
אני צריך להשלים עם זה ודי.
להשלים עם זה ודי.
למרות הכל לפחות אני חי.
_______________
עם דחף לאכול, אני חי.
עם הקיבה שמקרקרת בי,
עם אלף הרגלים.
עם כל צלחת שלפניי,
אני רוצה שוב למלא את הכלים.
במגירות שבארון הכול כבר צר עליי,
על המידה ממנה באתי אין חלום.
והמשא הזה כבד וקצת גדול עליי,
אני צריך לרזות מזה ודי.
לרזות מזה ודי.
בין שווארמה לקינואה אני חי.
בין חרטה שמשתוללת בי,
עם אלף מאמנים.
עם כל העודף שעל כתפיי,
אני יוצא שוב לכרסם קצת שומנים.
בכל שעה על השעון הכול חוזר אליי,
מקום שבו הרגשתי כמו בלון.
והמסע הזה כבד וקצת גדול עליי,
אני צריך לעמוד בזה ודי. לעמוד בזה ודי.
שמור נא עליי,
רק שלא ייכשלו רגליי.
בין המציאות לדיכאון הכול חוזר אליי,
במקום אליו הגעתי אין חלון.
והמצב הזה כבד וקצת חנוק מדי,
אני צריך להשלים עם זה ודי.
להשלים עם זה ודי.
למרות הכל לפחות אני חי.
