סיפור בהמשכים כשפים

  • הוסף לסימניות
  • #25
לבינתיים
1754478433767.png
 
  • הוסף לסימניות
  • #26
אחרי חודשים שלא דרכתי פה, נדדתי לכאן באקראי, ובתזמון מופלא והשגוחא פרטית של ממש בדיוק בזמן לזמן הביניים, נתקלתי בסיפור עם ניחוח ימי ביניימי, וממספר שכרגיל עושה את זה כמו שצריך.

מזה התמוגגתי
אז היא המציאה את השתייה השחורה.
תערובת של צמחים, ומרעין בישין, וכל כוחות הטומאה".

"זה... כשר?" שאלתי,
 
  • הוסף לסימניות
  • #29
  • הוסף לסימניות
  • #30
צבוע.
עור צהבהב עם עיגולים שחורים, ראש כדורי, שיער דליל בעורף, פה מתוח במעין חיוך — וגדול. גדול מאוד.

יש דברים שאי אפשר לדמיין.
אפשר להגות את המילה "פחד".
אפשר להבין עקרונית מה זה "איבוד עשתונות".
אבל כשהמציאות בועטת לך בגרון — כל המילים נשארות מאחור.
השיתוק.
חוסר האונים.
כל מה שגורם לתפקוד שלך, ליציבה, לעור להיות תלוי כמו שצריך על הבשר — פשוט נמס.

פוף.
נשאר רק גוף בלי שליטה עצמית. רק קיום נקי.

אני עומד מול צבוע.

צבוע!

הוא כופף את ראשו, נעץ בי עיניים, ואז זקף את אוזניו.
שקט.
מוקפד.
כמו כלב מאולף.

חוץ מזה שהוא לא היה כלב.

נשימתי נעתקה.

"עומרי מבהיל אותך?"
מתילדה לחשה את זה כאילו היא שואלת אם קר לי.

"אל תדאג. עד סוף היום אתם תהיו חברים טובים".

בהיתי ב'עומרי'. בפה פתוח.
אולי פעור מדי. לא הצלחתי לסגור אותו.

"אני מחפשת זאב", אמרה פתאום.
"אולי אתה זאב?"

הראש שלה נטה הצידה — היא בחנה אותי בחינה של קצב, של צל, לא של בן אדם.
"מה אתה רוצה, אברימי? הא?"

לא הבנתי את השיח שלה.
אבל היה בו משהו שצרב.
לא המילים, אלא המנגינה.
המשפטים.
הקול.
הדרך שבה היא התיישבה לי בתודעה והתחילה להזיז רהיטים.

משהו התעורר בתוכי.
משהו מודחק.

מה אני רוצה?

לא, באמת — מה אני רוצה?
מה חסר לי שאני רוצה כל כך חזק, עד שאני מפחד להודות בזה אפילו בפני עצמי, כי אני יודע שזה בלתי מושג.
בלתי נסלח.

העיניים שלה כבר היו עלי.
לא סתם מבט.
חפירה.
היא כאילו חיכתה שאחשוב בדיוק את המחשבה הזו.

למה כולם משחקים בי?

למה?!

למה אני תמיד החוליה החלשה?
אני עד כדי כך... חלש?!

"אתה לא חלש" היא פסקה בקול דרמטי, נבואי.

השתתקתי.
היא... קראה לי מחשבות?

"הכול בהישג ידך", היא הוסיפה.
"רק תמסור לי אותה".

"את מה?!"
הקול שלי ברח מהפה בלי רשות.
העיניים שלי התעגלו.

"את האנושיות שלך".

ככה.
פשוט.
וזה הכל.

מה?!
מה היא אמרה עכשיו?

היא הסתכלה עלי כאילו ביקשה ממני להעביר לה את המלח.

דממה.

ואז היא התחילה לצעוד. ולנאום.
בנינוחיות של מוכרת בחנות חשמל:

"כל אחד ואחת הוא חיה.
חיה שמסתתרת מתחת לכסות אנושית.
כשהמעטפת נקרעת - אנחנו מתממשים.
המהות האמיתית פורצת.
ואנחנו מזדקקים - להיות מה שתמיד היינו".

מה זה הקשקושים האלה, למען השם?
ואיפה שני הליצנים האלו, שיבואו כבר, יתפסו אותה ויתנו לי לישון!
עמוק.
בלי חלומות.
בלי עומרי.

ובזמן שאני מגלגל את המחשבות בראש כמו כדור,
עומרי נשכב על הרצפה.
והתחיל להתגרד.

צמרמורת טיפסה לי בגב כמו ידים קרות מדי.
אני חייב להבין. משהו בתוכי לא נתן לה להכתיב לי את הסיפור.
הסתובבתי אל חנניה.

"מה זה... מה קורה פה? מה לעזאזל היא רוצה ממני?!"

הוא לא ענה.

"אתם צריכים אותי בשביל הטקס הזה", לחשתי את עצמי, והקול נשמע כאילו יצא ממישהו אחר.

הם לא אישרו, אבל גם לא הכחישו.
אפילו עומרי השפיל מבט.

הבטן שלי התהפכה.

"זה לא יקרה", סיננתי.

"אני לא נותן כלום. לא תמצית. לא טיפת דם. לא נשימה".

חנניה בלע רוק, הסתכל עלי סוף סוף — ונשבר:

"אברימי... זה כבר קרה".
קולו היה דק, מתנצל, חנוק.

"השתייה... פתחה אותך.
היא לא גרמה לזה.
היא רק חשפה".

"חשפה מה?"
הקול שלי רעד.
אני רעדתי.

"את מה שאתה מנסה להסתיר מעצמך", אמר חנניה.
"את מה שאתה באמת".

מתילדה פסעה קדימה, אצילית כמו מלכה רעה מאגדה.

"כל אדם הוא שער.
ומעבר לו מסתתרת חיה.
השאלה היא רק איזו".

"אני לא חיה", לחשתי.
"אני לא!"

"עוד לא", היא חייכה חיוך קטן מדי, קר מדי.
"וזה בסדר. אנחנו נגלה.
עם שיתוף הפעולה שלך, או בלעדיו".

ופתאום... עומרי הרים את עיניו.
המבט לא היה של טורף.
לא של נשלט.

זה היה מבט של קנאה.
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #40
למה יש לי הרגשה שעוד שנייה הוא מגדל פרווה, יורד על ארבע ומיילל לירח?
אה, בגלל זה -
"אני מחפשת זאב", אמרה פתאום.
"אולי אתה זאב?"
צמררת כהוגן. יפה!
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

בין שלל הדיווחים העדכונים והפריצות לשידור, שמות הנטבחים וסיפורי הניצולים, תקיפות בעז"ה וחיסול המחבלים, החדשות הטובות והפחות, המתח והחרדות, האזעקות והמרחב המוגן, הטלפון והמרחב הקולי.

חשוב שיהיה גם מקום אחר, אווירה טובה, להתאוורר ולנשום עמוק, להביט על עם ישראל היפה, להתמקד בחדשות הטובות, פוסטים שמעלים חיוך, סרטונים ותמונות עם הומור בריא, שיעזרו לנו לעבור את התקופה. יהיה טוב!


כמה כללים בסיסיים:
  • אין להעלות תכנים כפולים.
  • ללא ציטוטים ושרשורים. לזה יש נספח.
  • הודעות מאולצות או תת רמה - מיותרות, אין טעם להעלותם.
  • אין לדון כלל! בדברים שיעלו פה.
  • יש להעלות רק דברים שמתאים לרוח אתר חרדי.
  • ללא תמונות נשים.
  • ללא בקשות "אפשר בזיפ"! (תוכלו לפנק את המנוטפרים בלי שיבקשו).
  • ללא מחזור קרשים ישנים, בדיחות מלפני שנה או עשור מיותרות.


עריכה:
כפי ששמתם לב, האשכול השתנה מעט, מעלה רמה ומחליף פורמט.
כל הדירוגים התאפסו. מהיום, אתם מחליטים מה מתאים ומה בדיחת קרש מאולצת ומיותרת.

אשכול זה מיועד לבדיחות ותכנים הרצים ברשת וקשורים למלחמה בלבד.
יש לכם בדיחה טובה? מעולה! תכתבו אותה פה.
מישהו העלה בדיחה, ויש לכם מה לומר עליה, כתבו בנספח. אין לפתוח פה ציטוטים ושרשורים.

צופים יקרים, שימו לב! אתם מצבעים ומשפיעים איזו הודעה מתאימה, ואיזו מאולצת או תת רמה.
ההצבעה אנונימית, וכל אחד יכול להשפיע. הודעה שתקבל דירוג שלילי, תוסר מהאשכול.

כמובן, הודעה כפולה, או כזאת הנוגדת את כללי האשכול, תקבל אף היא את הדירוג השלילי שלכם,
וכך תעזרו לנו לשמור עליו נקי עם רמה גבוהה.

משרד האוצר בשיתוף משרד העבודה וארגוני מעונות היום המוכרים (מעונות הסמל) הגיעו לסיכום על סיוע מהמדינה לתקופת המלחמה בחודש מרץ.​


תאריך פרסום: 23.03.2026

בהנחיית שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', וסגן ראש הממשלה ושר העבודה, יריב לוין: משרד האוצר, בשיתוף משרד העבודה וארגוני מעונות היום המוכרים (מעונות הסמל) הגיעו לסיכום על סיוע מהמדינה לתקופת המלחמה בחודש מרץ: החזר תשלומי הורים ומקדמות שכר למטפלות וזאת במטרה לתת מענה לאתגרים הכלכליים ולשמור על יציבות מעונות הסמל המפוקחים לגיל הרך.
הסיכום נשען על מתווה הפיצוי לעסקים והחל"ת במימון המדינה, והוא נועד להעניק ודאות כלכלית להורים ולצוותים, ולהבטיח את חזרת המעונות המפוקחים לפעילות מיד כשהנחיות פיקוד העורף יאפשרו זאת.
עיקרי הסיכום:
  • החזר כספי להורים: מתוך הבנת הנטל הכלכלי על המשפחות, הוסכם כי כ-85% מתשלומי ההורים בגין התקופה שבה המעונות לא פעלו יוחזרו.
  • תשלום למטפלות: במסגרת הסיכום, יינתן מענה לתשלום עבור המטפלות באמצעות דמי החל״ת לצד מענים נוספים.
  • רציפות תפקודית: הזרמת כספי הסבסוד תעניק לארגונים גמישות תזרימית, ותבטיח את היערכות המעונות לחזרה מהירה לפעילות מלאה, בכפוף להנחיות פיקוד העורף.
במשרדי האוצר והעבודה אומרים כי המתווה מקיים את עקרונות המתווה שגובש לעסקים ולעובדים במשק, וכי המדינה למעשה מקיימת אותו ביחס לעובדי מעונות הסמל.
שר האוצר, בצלאל סמוטריץ': "הגענו להסכמות חשובות עבור סיוע למעונות הסמל המפוקחים לתקופת המלחמה במטרה להבטיח את הרציפות התפקודית של המעונות, להקל על ההורים עם החזרת מרבית התשלומים, ולוודא שהמטפלות המסורות מקבלות מענה הולם, כולל מקדמות תשלום בהקדם האפשרי. אנחנו עושים את מירב המאמצים המשותפים כדי לתת יציבות ואיתנות שתסייע לאזרחים ולמשק לעבור את תקופת המלחמה בבטחון כלכלי".
סגן ראש הממשלה ושר העבודה, יריב לוין: ״אנו מצויים בתקופה מאתגרת ואנו מחויבים מחד לתת מענים לציבור ומאידך לשמור על חוסנה של מערכת הגיל הרך גם בשעת חירום. ההסכם שהגענו אליו עם ארגוני מעונות הסמל המפוקחים מבטיח יציבות, ביטחון כלכלי ורציפות חינוכית – ערכים מרכזיים למערכת החינוך ולחוסן הלאומי והחברתי. אני מחזק את ידי ההורים והציבור כולו על העמידה האיתנה בעורף ומקווה כי בשורה זו תקל על המשפחות בתקופה זו".
יו"ר פורום מעונות היום בפיקוח, ליאור גבאי: ״הסיכום של משרד האוצר ומשרד העבודה מביא סוף סוף ודאות להורים ולצוותים במעונות בתקופה מורכבת זו. ההחלטה על החזר תשלומים מירבי להורים ותשלום מלא למטפלות-מחנכות היא צעד חשוב והכרחי לשמירה על יציבות מעונות היום המפוקחים ועל הביטחון הכלכלי של העובדות. אנו שמחים כי משרדי האוצר והעבודה מבינים כי הצוותים החינוכיים, המטפלות והמחנכות הן אבן יסוד במערכת החינוך במדינת ישראל. זהו מסר חשוב של הכרה והערכה, ואנו מצפים להמשך שיתוף פעולה שיבטיח את חוסנו של תחום הגיל הרך גם בעתיד".
שלום,
החלטתי להכנס לשוק ההון, מתוך הבנה שזהו אפיק שיכול להניב רווחים גדולים בעזרת ה'.
כמובן שלהכנס לנושא כה רחב וגדול- עם אפס ידע (זה בגדול מה שיש לי...)- לא מומלץ.
אני מחפשת קורס מקיף ואיכותי שלאחריו אני אוכל לעוף קדימה עצמאית.
מחיפוש ברשת, נתקלתי במכללת דניאל דמארי,- שהוא, כך הבנתי מלמד את הנושא בצורה מעמיקה ויסודית.
אני לא אכתוב מחיר מדויק, אבל הם לוקחים בסביבות התשע אלף, ונותנים בתמורה מעטפת מאוד מושקעת, של כמעט 24/7 עם קבוצת ווצאפ צמודה שבה אפשר לשאול הכל ועונים ממש מהר, תיעוד ביומני מסחר- שהם עוברים עליו כל שבוע ומפדבקים אותי, בנוסף יש סקירה שבועית על כל מה שקורה בשוק מדניאל עצמו בה הוא מפרט על כל מה שכנראה הולך לקרות והמהלכים שהוא עצמו הולך לעשות.
וגם- פתיחת חשבון דמו- ולווי צמוד עליו, ורק אחרי שהם רואים שאני יודעת להתנהל איתו מעולה, הם עושים בדיקה ומשחררים אותי לפתיחת חשבון אמיתי.
וגם- הם מדגישים שהליווי שלהם הוא לכל החיים.
שאלתי היא-
שווה?
האם יש קורסים אחרים שנותנים מענה דומה בפחות מחיר?
זה מחיר הגיוני בשוק?

אשמח לכל מידע.
תודה רבה!!!

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כד

אלְדָוִד מִזְמוֹר לַיי הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ:בכִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ:גמִי יַעֲלֶה בְהַר יי וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ:דנְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה:היִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת יי וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ:וזֶה דּוֹר (דרשו) דֹּרְשָׁיו מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקֹב סֶלָה:זשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:חמִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי עִזּוּז וְגִבּוֹר יי גִּבּוֹר מִלְחָמָה:טשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:ימִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה:
נקרא  1  פעמים
למעלה