דיון יחסינו לאן?

  • הוסף לסימניות
  • #21
קטונתי מלחלוק על דברי גדולים ממני, בטח אם הם נושאים בכתר מנהלי הפורום הזה.
אבל סיפורים בנושא הזה הם לא דבר חדש בפורום. מדי תקופה יש גל של כתיבה בנושא, ואז הוא דועך עד לגל הבא.

(מה שעלה לי מיד בראש, בטוחה שיש עוד:
https://www.prog.co.il/threads/חיים-של-אחרים.497962/
https://www.prog.co.il/threads/אלקסתימיה-ולאהוב.446901/
https://www.prog.co.il/threads/בשכר-שממתינות.451104/)

אני חושבת, כמו שכבר הזכירו לפני, שזה נושא שתמיד מענין. הוא טיפהלה צהבהב, וכמעט כל מה שתכתוב עליו - יתקבל באהדה והתענינות. בפרט שבעיתונות הכתובה אין במה לדברים הללו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #22
אני תולה בטרנד, וחושב שזה גם טרנד שחוזר על עצמו.
למרות שכמו שכתבתי באיזה אשכול שכתבתי בגלל ששמעתי באוטובוס שבאוטו שלי הקראה מיומן של אשה וזה ממש הדריך את חושי וחידד את מקלדתי לגלגלי מוחי התחילו לדמיין את הסיפור שאכתוב. בלי קשר לטרנד.

אבל כבר לימדונו רבותינו
שכאשר תשאלו קבוצת אשים שאלה בדבר שאין להם שמץ של מושג בו. לדוגמא תשאלו כמהו ק"ג שוקל סמטריילר והם אנשים הגונים בגדול, יגידו שאינם יודעים.
או אז תחייבו אחד להמר על מספר תבקשו ממנו שיגיד משהו שנראה לו הגיוני, נניח יגיד עשרים טון,
נמשיך בסבב. כל השאר יגידו מספרים קרובים למספר שאמר הראשון. האחד יגיד 22, השני 15, חברם האחר יגיד 25. אבל שכיח שימצא מי שיגיד 50 (יש איפכא מסתברניקעס', אני יודע). למרות שאף לא לאחד היה מושג באמת בהערכה של משקל הסמטריילר. ברגע שאחד זרק עוגן נמשכו אחריו כולם.
לא יודע למה סיפרתי לכם על התרגיל הנחמד הזה, אבל אולי גם זה יסביר את נושא הטרנדים במעט.
 
  • הוסף לסימניות
  • #23
חבר שעוקב אחרי הפורום כאן (בלי ללייק...)
לא יפה. :mad: מקווה שחינכת אותו...
ושניהם יחד מביאים לידי אינטרנט,
המביא לידי פרוג
המביא לידי התמכרות
הסב את תשומת ליבי לאינפלציה שקיימת לאחרונה בסיפורי שלום בית ובעיות בזוגיות.
יש לכם הסבר לתופעה?

כמדומני שיש אינפלציה כללית בסיפורים לאחרונה, עקב ריבוי הכותבים שנכנסו לכאן, אף זה בקורלציה לקורונה.
לדעתי, השאלה לא מה ההסבר לתופעה, אלא למה עד עכשיו זה לא קרה.
בספרות הכללית, כל סיפור מתחיל ונגמר בעניינים ש'בינו לבינה'. בציבור החרדי, המקסימום שאפשר לדבר עליו הוא על 'שלום בית'. אך כמובן שזה רק קצה הקרחון...
הפרק הכי מוצלח שנכתב כאן על מה שעומד מאחורי סיפורי 'שלום בית' רבים, הוא בעיני פרק זה:
 
  • הוסף לסימניות
  • #24
שאלה מצוינת.
אכן יש הרבה מה להרחיב. ומפאת קוצר הדברים עלולים לעלות סתירות כגון...
בקצרה,
במקביל לשטח אותו חולקים הזוג יחד, חשוב שלכל אחד (בעיקר לבעל, אך בהחלט גם לאישה) יהיה מרחב אישי כלשהו.
ביומיום הדבר מתממש דרך חברים, עבודה, תפילות בבית הכנסת... וכדו'.
בחגים, מינון השהות יחד עולה רק במעט.
לכן הוא מציף את הבעיות רק לבעלי פתיל קצר, או למי שהבעיות כבר עמדו ממש בקצה הגרון.
ואת זה ניתן לתקן ביתר קלות דרך יעוץ.
אבל תקופה ארוכה כל כך, מרחיבה את גל הנפגעים בהרבה.
השהות הסוגרת יחד כפולה ומכופלת, וגם זוגות שהיו במצב תקין, או מצב ביניים, מוצאים את עצמם במורד.

שיעלה בינתיים, עד שאחד המנהלים הנמרצים כאן ימחק לי.
או,
שנקשר את זה כך:
זו הסיבה שאחרי חגים לא נראה גל סיפורי זוגיות בפורום. ובקורונה, כן.
מעניין.
להעשיר את דבריך, הנה דבר המומחים אנשי אקשיבה. על פניו נראה שהעצות והניתוח שהם כתבו נכון לכל זוג שנישא בחודשים האחרונים.
זוגיות בצל הקורונה
שאלה מקטגוריה:
זוגיות
שאלה:
שלום וברכה לצוות האתר,
אנחנו זוג צעיר, התחתנו באחת החתונות שאולי ראיתם מהמרפסת,
והתחלנו את חיינו בצל הקורונה.
אנחנו לבד בבית, בעלי לא יכול ללכת לכולל ולי אין עבודה,
וזה גם לא ממש בית, אנחנו גרים ביחידת דיור בגודל מזערי,
ו-כ-ל היום בין ארבעה קירות על שטח של 30 מ"ר בערך.
אנחנו לא יוצאים מהבית כדי לא להידבק,
לא יכולים לפגוש את המשפחה ולהתארח כדרכם של זוגות בתחילת הדרך,
מדברים הרבה, מנסים להכיר ובעיקר מגלים חסרונות זה בזו.
יש הרבה רגעים מביכים, ולא הכל אני יכולה לפרט.
אנחנו כלואים ומשתגעים.
מה לעשות???
יש לכם עצה?
תשובה:
שלום וברכה לשואלת!

דבר ראשון, מזל טוב!!!
אני מברך אתכם שתזכו לצאת מאפלה לאור גדול, ותזכו לחיות יחד הרבה שנים טובות ומאושרות!
דבר שני, כל הכבוד!
התחלה נכונה לחיים. יש קושי, מבקשים עצה.
את מבינה שאת חדשה בעולם הנישואין, ועלייך ללמוד מניסיונם של אחרים.
יש לי כמה נקודות למחשבה ועצות מעשיות.
א) המערכת הזוגית לא נועדה להתקיים 24 שעות ביממה.
בני זוג מנהלים חיים כפולים (לא במובן השלילי של המושג),
לו יש את החיים שלו, לה יש את החיים שלה,
וחוץ מזה לשניהם יחד יש זוגיות, בית, ובעז"ה גם ילדים.
זוגיות בריאה באה בגלים.
המציאות בה הקשר הזוגי מתקיים ברציפות מוחלטת יום אחר יום אינה טבעית,
והיא סגולה בדוקה לבעיות.
יש לכך כמה סיבות:
1. כל אחד זקוק למרחב האישי שלו,
אי אפשר להתערבב כל הזמן.
2. לכל אחד יש רגעים בהם הוא מבזבז את הזמן,
ובלשון מכובסת: אינו מנהל את זמנו כראוי.
זה טבעי שבאחוז נכבד מהיום איננו מנהלים את הזמן שלנו כראוי,
אבל זה לא טבעי שיעמוד לנו מישהו על הראש ויראה את זה.
3. גדול הגעגוע מן האהבה,
ועל כן הריחוק בין בני הזוג הכרחי כדי ליצור קרבה מחודשת ביניהם.
על פי הניסוח של הפסיכולוגית אסתר פרל: אינטימיות ותשוקה הם שני הפכים.
כלומר, כשבני זוג נמצאים באינטימיות – אין ביניהם תשוקה. לשם כך נדרש ריחוק.
4. האדם נועד לשתי מערכות של קשר,
עם בני מינו ועם המין השני.
יש דברים שאת תדברי עליהם עם בעלך, ובחיים לא תדברי עליהם עם חברות,
ויש דברים שבחיים לא תדברי עליהם עם בעלך, רק עם חברות.
הוא זקוק לחברים (אותם הוא פוגש בבית הכנסת ובבית המדרש),
את זקוקה לחברות (אפילו להתקשר ולשוחח בחופשיות אי אפשר כשבעלך כל הזמן לצדך),
זה מאוד חסר בתקופה הזו.
בקיצור, המציאות בהם אתם חיים אינה טבעית ואינה רצויה.
עצם ההבנה שככה זה תסייע בידיכם להתמודד עם המציאות הזאת.
ומעבר לכך, עליכם לייצר ריחוק מועיל בתוך המרחב הביתי,
ולחשוב כיצד תוכלו למנף את התקופה הזו בצורה מיטבית.
ב) יש המון שעות ביום.
אתם יכולים ליהנות ממנוחת צהריים רגועה.
פעם את נחה ופעם הוא,
לא ביחד.
המטרה היא שלכל אחד יהיה זמן שקט,
בו הוא יוכל להתקשר לחברים\ות או סתם להתעסק במשהו ללא צורך לרצות (ר פתוחה) את בן הזוג.
ג) זה הזמן להרים איזה פרויקט אישי,
להשקיע במשהו.
הייתי ממליץ לבעלך שינסה ללמוד מקצוע תורני ולהקיף אותו,
לעשות תכנית מסודרת איך הוא מספיק כך וכך ומגיע ליעדים.
גם לך אני ממליץ המלצה דומה,
בטח יש לך כישרונות מיוחדים,
דברים שחלמת לעשות ולא היה לך פנאי.
זה הזמן.
את יכולה להשקיע את כל מאודך בפרויקט, את לא צריכה להשקיע בבעלך כל הזמן.
ולכן, מעבר לעצה הנ"ל של הפרדת שעות המנוחה,
אתם צריכים לומר זה לזו: עכשיו אני יושב ללמוד, עכשיו אני משקיעה בתכנית שלי, ניפגש ב-14:00.
באופן מודע עליכם להתעלם זה מזו באותן שעות,
מקסימום את מכינה קפה, תכיני גם לו. לא יותר מזה.
ד) כהמשך לעצה הקודמת,
אתם יכולים לבנות סדר יום מלאכותי,
כאילו יש שעות בהן הוא "הולך" ללמוד (אגב, כדי להצליח ללמוד הוא צריך לכתוב, מסתמא. אחרת קשה לשרוד כל הרבה שעות לבד) ואת "הולכת" לעבודה,
כשבפועל הוא יושב בבית ואת עסוקה בעניינייך.
לא כדאי שהלו"ז יהיה קשוח,
אבל כן חשוב שיהיה איזשהו מבנה בסיסי ליום.
ה) תפילות – למשל – כן הייתי ממליץ לערוך יחד.
גם אם אינך נוהגת להתפלל שלוש תפילות ביום,
אולי זה זמן ראוי לחיזוק כזה, כשעם ישראל והעולם כולו זקוקים לתפילות.
כך תקבעו לכם את זמני התפילות, ותתפללו יחד.
זה יוצר איזושהי אווירה של בית כנסת, שווה.
אפשר להתפלל מנחה וערבית בזמן (כלומר, מנחה לפני השקיעה וערבית בצאת הכוכבים),
ובינתיים ללמוד מוסר יחד.
את יכולה לכבד את בעלך למסור שיעור,
מסתבר שהוא ייהנה מזה.
ו) אל תתעסקו בכלל בזוגיות עצמה,
זה חופר.
היא נוכחת יותר מידי.
כפי שכתבתי לעיל: זוגיות צריכה להיות מרכיב במערכת האנושית,
אך היא לא הדבר.
כשאת תרגישי שאת מצליחה,
כשהוא ירגיש שהוא מצליח,
הקשר הזוגי כבר יזרום, בעזרת השם.
ז) תדברו על זה.
תהיו מודעים לכך שאתם בסיטואציה מאוד קשה לזוג.
תדעו שכל מה שאתם רואים זה אצל זו הכול שקר,
כי המציאות הטבעית היא של חיים שבתוכם יש מערכת זוגיות,
לא רק זוגיות (זה כמו קפה עם שבע כפיות סוכר),
זה ממש בלתי נסבל.
תשוחחו על הקושי,
תכירו בו,
תצחקו עליו.
זה יעזור לכם.
בעזרת השם.
מאחל לכם הצלחה גדולה,
אהבה, אחווה, שלום ורעות,
שנים רבות יחד, עם הרבה אור שמחה ועשייה ברוכה!
אביאל
<לא ניתן לפרסם מיילים באופן פומבי>
 
  • הוסף לסימניות
  • #26
לי יש הסבר כלשהו, אבל נחכה לשמוע מה אחרים אומרים.
מתי נגמור להמתין.

שילבנו ידיים. הפרחנו בלונים, בועות אוויר, בשביל להכין לך את השטח למכה ה'סודית', ובנתיים היא עוד לא התבשלה???
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #27
הצנזורה הקיימת בספרות ובעיתונות החרדית מונעת מלעסוק בנושאים שונים, חלקם בצדק, חלקם פחות.

עד לפני כמה שנים תיאור של פגישות שידוכים היה טאבו. עד שבא חיים ולדר ופרץ את הטאבו. האם זה טוב או לא? אני חושב שכן, אחרים חושבים שלא.
תיאור פולשני של החיים בתוך הבית, הוא עדיין לא משהו שאפשר או לכתוב או לקרוא עליו בצורה מספיק גלויה בעיתונות ובספרות הקיימים.
יש אמנם כמה ספרים כאלה, אבל הם מאד מהלכים בין הטיפות, מגלים טפח ומסתירים עשרה.
אל הנישה הזו נכנסים מקומות שמפוקחים בצורה פחות מחמירה מאשר העיתונות והספרות. הסיפורים בנושאים אלו זוכים לאהדה. אפשר לומר שזה משום שהם פונים למכנה משותף נמוך ומציצני. אבל אפשר שזה משום שהם עונים על הצורך שלנו לקרוא על החיים האמיתיים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #32
מעניין.
להעשיר את דבריך, הנה דבר המומחים אנשי אקשיבה. על פניו נראה שהעצות והניתוח שהם כתבו נכון לכל זוג שנישא בחודשים האחרונים.
זוגיות בצל הקורונה
שאלה מקטגוריה:
זוגיות
שאלה:
שלום וברכה לצוות האתר,
אנחנו זוג צעיר, התחתנו באחת החתונות שאולי ראיתם מהמרפסת,
והתחלנו את חיינו בצל הקורונה.
אנחנו לבד בבית, בעלי לא יכול ללכת לכולל ולי אין עבודה,
וזה גם לא ממש בית, אנחנו גרים ביחידת דיור בגודל מזערי,
ו-כ-ל היום בין ארבעה קירות על שטח של 30 מ"ר בערך.
אנחנו לא יוצאים מהבית כדי לא להידבק,
לא יכולים לפגוש את המשפחה ולהתארח כדרכם של זוגות בתחילת הדרך,
מדברים הרבה, מנסים להכיר ובעיקר מגלים חסרונות זה בזו.
יש הרבה רגעים מביכים, ולא הכל אני יכולה לפרט.
אנחנו כלואים ומשתגעים.
מה לעשות???
יש לכם עצה?
תשובה:
שלום וברכה לשואלת!

דבר ראשון, מזל טוב!!!
אני מברך אתכם שתזכו לצאת מאפלה לאור גדול, ותזכו לחיות יחד הרבה שנים טובות ומאושרות!
דבר שני, כל הכבוד!
התחלה נכונה לחיים. יש קושי, מבקשים עצה.
את מבינה שאת חדשה בעולם הנישואין, ועלייך ללמוד מניסיונם של אחרים.
יש לי כמה נקודות למחשבה ועצות מעשיות.
א) המערכת הזוגית לא נועדה להתקיים 24 שעות ביממה.
בני זוג מנהלים חיים כפולים (לא במובן השלילי של המושג),
לו יש את החיים שלו, לה יש את החיים שלה,
וחוץ מזה לשניהם יחד יש זוגיות, בית, ובעז"ה גם ילדים.
זוגיות בריאה באה בגלים.
המציאות בה הקשר הזוגי מתקיים ברציפות מוחלטת יום אחר יום אינה טבעית,
והיא סגולה בדוקה לבעיות.
יש לכך כמה סיבות:
1. כל אחד זקוק למרחב האישי שלו,
אי אפשר להתערבב כל הזמן.
2. לכל אחד יש רגעים בהם הוא מבזבז את הזמן,
ובלשון מכובסת: אינו מנהל את זמנו כראוי.
זה טבעי שבאחוז נכבד מהיום איננו מנהלים את הזמן שלנו כראוי,
אבל זה לא טבעי שיעמוד לנו מישהו על הראש ויראה את זה.
3. גדול הגעגוע מן האהבה,
ועל כן הריחוק בין בני הזוג הכרחי כדי ליצור קרבה מחודשת ביניהם.
על פי הניסוח של הפסיכולוגית אסתר פרל: אינטימיות ותשוקה הם שני הפכים.
כלומר, כשבני זוג נמצאים באינטימיות – אין ביניהם תשוקה. לשם כך נדרש ריחוק.
4. האדם נועד לשתי מערכות של קשר,
עם בני מינו ועם המין השני.
יש דברים שאת תדברי עליהם עם בעלך, ובחיים לא תדברי עליהם עם חברות,
ויש דברים שבחיים לא תדברי עליהם עם בעלך, רק עם חברות.
הוא זקוק לחברים (אותם הוא פוגש בבית הכנסת ובבית המדרש),
את זקוקה לחברות (אפילו להתקשר ולשוחח בחופשיות אי אפשר כשבעלך כל הזמן לצדך),
זה מאוד חסר בתקופה הזו.
בקיצור, המציאות בהם אתם חיים אינה טבעית ואינה רצויה.
עצם ההבנה שככה זה תסייע בידיכם להתמודד עם המציאות הזאת.
ומעבר לכך, עליכם לייצר ריחוק מועיל בתוך המרחב הביתי,
ולחשוב כיצד תוכלו למנף את התקופה הזו בצורה מיטבית.
ב) יש המון שעות ביום.
אתם יכולים ליהנות ממנוחת צהריים רגועה.
פעם את נחה ופעם הוא,
לא ביחד.
המטרה היא שלכל אחד יהיה זמן שקט,
בו הוא יוכל להתקשר לחברים\ות או סתם להתעסק במשהו ללא צורך לרצות (ר פתוחה) את בן הזוג.
ג) זה הזמן להרים איזה פרויקט אישי,
להשקיע במשהו.
הייתי ממליץ לבעלך שינסה ללמוד מקצוע תורני ולהקיף אותו,
לעשות תכנית מסודרת איך הוא מספיק כך וכך ומגיע ליעדים.
גם לך אני ממליץ המלצה דומה,
בטח יש לך כישרונות מיוחדים,
דברים שחלמת לעשות ולא היה לך פנאי.
זה הזמן.
את יכולה להשקיע את כל מאודך בפרויקט, את לא צריכה להשקיע בבעלך כל הזמן.
ולכן, מעבר לעצה הנ"ל של הפרדת שעות המנוחה,
אתם צריכים לומר זה לזו: עכשיו אני יושב ללמוד, עכשיו אני משקיעה בתכנית שלי, ניפגש ב-14:00.
באופן מודע עליכם להתעלם זה מזו באותן שעות,
מקסימום את מכינה קפה, תכיני גם לו. לא יותר מזה.
ד) כהמשך לעצה הקודמת,
אתם יכולים לבנות סדר יום מלאכותי,
כאילו יש שעות בהן הוא "הולך" ללמוד (אגב, כדי להצליח ללמוד הוא צריך לכתוב, מסתמא. אחרת קשה לשרוד כל הרבה שעות לבד) ואת "הולכת" לעבודה,
כשבפועל הוא יושב בבית ואת עסוקה בעניינייך.
לא כדאי שהלו"ז יהיה קשוח,
אבל כן חשוב שיהיה איזשהו מבנה בסיסי ליום.
ה) תפילות – למשל – כן הייתי ממליץ לערוך יחד.
גם אם אינך נוהגת להתפלל שלוש תפילות ביום,
אולי זה זמן ראוי לחיזוק כזה, כשעם ישראל והעולם כולו זקוקים לתפילות.
כך תקבעו לכם את זמני התפילות, ותתפללו יחד.
זה יוצר איזושהי אווירה של בית כנסת, שווה.
אפשר להתפלל מנחה וערבית בזמן (כלומר, מנחה לפני השקיעה וערבית בצאת הכוכבים),
ובינתיים ללמוד מוסר יחד.
את יכולה לכבד את בעלך למסור שיעור,
מסתבר שהוא ייהנה מזה.
ו) אל תתעסקו בכלל בזוגיות עצמה,
זה חופר.
היא נוכחת יותר מידי.
כפי שכתבתי לעיל: זוגיות צריכה להיות מרכיב במערכת האנושית,
אך היא לא הדבר.
כשאת תרגישי שאת מצליחה,
כשהוא ירגיש שהוא מצליח,
הקשר הזוגי כבר יזרום, בעזרת השם.
ז) תדברו על זה.
תהיו מודעים לכך שאתם בסיטואציה מאוד קשה לזוג.
תדעו שכל מה שאתם רואים זה אצל זו הכול שקר,
כי המציאות הטבעית היא של חיים שבתוכם יש מערכת זוגיות,
לא רק זוגיות (זה כמו קפה עם שבע כפיות סוכר),
זה ממש בלתי נסבל.
תשוחחו על הקושי,
תכירו בו,
תצחקו עליו.
זה יעזור לכם.
בעזרת השם.
מאחל לכם הצלחה גדולה,
אהבה, אחווה, שלום ורעות,
שנים רבות יחד, עם הרבה אור שמחה ועשייה ברוכה!
אביאל
<באופן זמני לא ניתן לפרסם מיילים באופן פומבי>
כמה חכמה טמונה במשפטים כ"כ קצרים!
אהבתי.
תודה על השיתוף.
 
  • הוסף לסימניות
  • #33
אפשר לומר שזה משום שהם פונים למכנה משותף נמוך ומציצני.
אני לא מסכים עם זה. ככל שעקבתי, הסיפורים כאן נכתבו ברמה גבוהה ומכובדת.
אני סבור שהסיפורים "פונים למכנה משותף עמוק ומציצני".


לדעת שאתה נורמלי ולכולם יש את אותן סריטות...
בדר"כ סיפורי הזוגיות חורגים מגבול ה"שריטות" ופולשים לתחום ה"מצוקות".
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #34
לדעת שאתה נורמלי ולכולם יש את אותן סריטות...
רוב הסיטואציות קשות יותר ומדברות על מקרים לא תקינים.
אבל אולי ניתן לומר 'לדעת שאתה נורמלי ויש זוגות שחווים סיטואציות קשות פי כמה.'
 
  • הוסף לסימניות
  • #35
הגל הזה (לאו דווקא בפורום) הוא לענ"ד ביטוי של תנועת מטוטלת.
במשך שנים היו (ועדיין יש) סיפורים נטולי זוגיות, נעדרי תקשורת בסיסית.
כל ההשתקה הזו גורמת לאי נחת וזרמים תת קרקעיים שבסופו של דבר התפרצו בגל עכור וקיצוני של סיפורים לא זהירים, מאד גרפיים (שלא לומר מסוכנים ומזיקים) על אלימות במשפחה, גירושין ועוד.
לו היה מקום מלכתחילה לסיפורת על זוגיות תקינה ונעימה לא היינו חוזים רק בצד אחד של הסקאלה אלא בספרות רבת גוונים שנבחרה בפינצטה.
(כל דברי אינם אמורים לגבי סיפורים שפורסמו דווקא פה אלא לגבי כמה מפורסמים ושנויים במחלוקת).
 
  • הוסף לסימניות
  • #36
רוב הסיטואציות קשות יותר ומדברות על מקרים לא תקינים.
אבל אולי ניתן לומר 'לדעת שאתה נורמלי ויש זוגות שחווים סיטואציות קשות פי כמה.'
תמיד בסיפורים יביאו את המקרה הקיצון..
בלי זה אין בשר לסיפור.. כמו שבכל הראיונות לא יביאו את האברך שהולך 3 סדרים ומפזר את הילדים...
אבל כן, הסיפור רוצה לעביר מסר שלפעמים גם הסיפור הקשה מתחיל מ' נורמאלים'...
 
  • הוסף לסימניות
  • #37
תמיד בסיפורים יביאו את המקרה הקיצון..
בלי זה אין בשר לסיפור.. כמו שבכל הראיונות לא יביאו את האברך שהולך 3 סדרים ומפזר את הילדים...
אבל כן, הסיפור רוצה לעביר מסר שלפעמים גם הסיפור הקשה מתחיל מ' נורמאלים'...
יש הבדל בין תיאור מקרה קיצון לבין תיאורים ברורים של הפרעות למשל, שלא מהווים מקרי קיצון של הסטנדרט, אלא מתארים מציאות שונה לחלוטין.
 
  • הוסף לסימניות
  • #38
יש הבדל בין תיאור מקרה קיצון לבין תיאורים ברורים של הפרעות למשל, שלא מהווים מקרי קיצון של הסטנדרט, אלא מתארים מציאות שונה לחלוטין.
בדיוק.
ההבדל בין סיפור שיצאים עם תובנה/מסר..
לבין סיפוריי אוי יויי יויי...
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

שלום לכל חברי הפורום היקרים,

אני כותב כאן מתוך תחושת שליחות, לאחר שנחשפתי למאבק של קבוצת זוגות שנמצאים בתוך 'מלחמה' משל עצמם – המלחמה על הקמת בית בישראל.
כולנו יודעים שבטיפולי פוריות, כל יום הוא נצח. הזמן הוא המשאב הכי יקר, והשעון לא עוצר מלכת. לצערנו, המלחמה הנוכחית יצרה מציאות שבה הבירוקרטיה, ביטולי התורים והעומס במערכת הבריאות דוחקים הצידה את הזוגות האלו.
הם נמצאים במירוץ נגד הזמן, וכל עיכוב של חודש בגלל בירוקרטיה עלול להיות קריטי. מדובר בחיים עצמם, בזכות הכי בסיסית וקדושה – להפוך להורים ולבנות המשכיות לעם ישראל.
הופצה עצומה דחופה שדורשת מהמדינה לא להפקיר את הזוגות האלו בגלל המלחמה. אנחנו מבקשים להכיר בטיפולים האלו כזכות יסוד שלא נדחית, ולהסיר את החסמים הבירוקרטיים שחונקים את התקווה.
אנא, הקדישו דקה אחת לחתום. זו לא רק חתימה, זו הושטת יד לאחים שלנו שנלחמים בשקט, בקושי ובציפייה.
קישור לחתימה על העצומה:

יהי רצון שבזכות הערבות ההדדית הזו, נזכה כולנו לשמוע רק בשורות טובות, ולראות בבניין בתים נאמנים בישראל
0 תגובות

אשכולות דומים

ואוו. איזו שנה הייתה לנו. מה לא היה לנו כאן? ניקים חדשים ומוכשרים שהצטרפו לקהילה, דיונים מרתקים עם דעות לכאן ולכאן, סיפורים בהמשכים חדשים, שירים מרגשים כתובים ביד אומן, וכן, גם סיפורים משלל הז'אנרים והסגנונות, החל במתח, רגש וקומדיה.

לעניות דעתי אומר שהשנה בלטו בקהילה 2 סוגות מבורכות במיוחד: כתיבת שירים, וכתיבת סקירת ספרות.
מכאן אשלח ברכות ותודות לכל הניקים שהתאמצו, חקרו, כתבו, מחקו, שכתבו, ערכו ופרסמו את יצירתם בפרוג. כידוע לנו, הכתיבה היא ללא רווח כלשהו, אך אסתכן ואומר שתסכימו איתי, שאין כמו הרווח והנחת לראות שמישהו נהנה ואהב את מה שכתבתם.

וכמובן, ישנו גם את הרווח המעשי. הידע שנצבר 'ומשופשף' מיום ליום. הביקורת הכנה שאנו מעודדים את חברי הפורום לתת לכל אשכול. לא להסס ולומר מה חשבתם על הטקסט, מה בדיוק אהבתם במה שקראתם, תיקוני שגיאות לשון או כתיב, אפילו עצות להמשך העלילה או כיוונים. כל הצדדים האלו הם מורי הוראה קריטיים לכל כותב וכותבת בקהילה.

וכעת, ללא הקדמות נוספות, אני נרגש להציג בפניכם, כמיטב המסורת, את..... תופים, מסך, אורות, דממה:


סיכום הפעילות השנתית בקהילת הכתיבה – לשנת התשפ"ה.


מאמרים מקצועיים בנושאי כתיבה וספרות

השנה, אמנם, פחות ופחות נתקלנו במדריכים מצד הכותבים, אך הנושא לא נעדר לגמרי. אנו מודים לניקים שמצאו לנכון לשתף את כלל חברי הקהילה בתובנות שונות ומאמרים מקצועיים שונים, ומקווים לראות בשנה הבאה עוד ועוד ניקים המצטרפים אליהם.

אתגרים דו שבועיים
ניתן להתגאות שאחרי כל כך הרבה שנים, קהילתנו היא בין הבודדות בפרוג שעדיין שומרת על הגחלת וממשיכה ומתמידה במסורת האתגרים הדו שבועיים. כאן המקום להודות לכל המנהלים שהושיטו עזרה ותמכו (@מ. י. פרצמן , @ניהול קהילת כתיבה ), @הספרן – על איגוד האשכולות לאשכול האתגרים, למגישי האתגרים השונים, וכמובן, למשתתפי האתגרים עצמם.

אתגר חודשי
לצערנו המסורת מהשנים שעברו פסקה (זמנית), והאתגר החודשי שעורר הדי התרגשות ותכונה בקהילה הפסיק לעת עתה, אך אתגר 'נובמבר ספרותי', שהשנה חגג את שנתו השנייה בקהילה, היה גם היה וזכה לתמיכה ולהשתתפות רבה, וליצירות איכותיות רבות.
לוחשים לי באוזנייה שההנהלה לא מאשרת או מכחישה כי פורמט 'האתגר החודשי' המקורי נמצא על שולחן המערכת כבר זמן רב, אך המנהלים כן מוכנים לאשר שנכונו הפתעות בנושא, בעז"ה.


ביקורת ספרות
וואו! כשהתחלנו לעסוק בתחילת השנה בביקורות הספרות, לא שיערנו לעצמנו עד כמה הז'אנר יהיה פופולארי בקהילה. זכינו והשנה ניקים רבים החליטו לעטות את כובע ה'מבקר' ולהגיש לנו ביקורת ספרות איכותית ומקצועית, 38 במצטבר.
להלן הביקורות לשנת תשפ"ה:

סיפורים בהמשכים
גם השנה לא שקטתם על שמריכם ואפיתם לנו סיפורים בהמשכים ריחניים. מהם שהחזיקו מעמד פרק או שניים, ומהם שהתקרבו ומתקרבים לסיומם ולכדי ספר שלם. (וכן, גם לא נשכח את הסיפורים השנים שעדיין שומרים על דופק, הם אמנם לא יכללו ברשימה של זאת השנה, אך עדיין הם ראויים לכל הערכה) סך כלל הסיפורים-בהמשכים לשנת התשפ"ה – 43.

שיתופים בולטים לאורך השנה
השנה ב"ה היו עשרות טקסטים שונים, מרגשים, מצחיקים, מותחים ומה לא... וגם דיונים מעמקים ונרחבים שעוררו הדים. הנה מקבץ קטן של חלקם, משום שרבים הם ואי אפשר לפורטן...

וגם... תרועת חצוצרות. מי אמרנו אחראי על התופים? הא, קדימה. יופי, מעולה.
אנו נרגשים להתחיל בפורמט חדש (נקווה שלא חד פעמי):
"ספר השיאים של קהילת הכתיבה בפרוג" – מהדורת תשפ"ה:
ואלו הם:


וכן, זה לקח המווווון זמן. עברתי על כמעט כל אשכולות הקהילה בשנה החולפת, דבר שלקח מאמץ, יזע (לא באמת, יש מזגן...), בילוש ומיון, וגם הקרבה של כמה שעות שינה. אבל התוצאה מעולה, לא? פליז, פרגנו בלייק. תביעו את הערכתם...
וגם, ט.ל.ח.


אז...
הייתה לנו שנה מלאה ומוצפת ברגשות שונים, רגשות שהסתננו גם מבעד למקלדת ולקולמוס המרקד בין השורות. פגשנו חברי קהילה חדשים, השתדלנו לעזור ולהחכים אחד את השני בידע ספרותי ובכלים טובים יותר לכתיבה. וכן, למרות שהנוסח של הפסקה הזו זהה לקודמותיה מהשנים שעברו, אני ממש מתכוון ברצינות לכל מילה ומילה, ואני מצפה בכיליון עיניים לראות את התוצר הסופי של כל ניק וניק, ולאחל לכולם שנה טובה וכתיבה פוריה. שנשמע רק בשורות טובות.

בהצלחה. תשפ"ו.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כד

אלְדָוִד מִזְמוֹר לַיי הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ:בכִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ:גמִי יַעֲלֶה בְהַר יי וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ:דנְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה:היִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת יי וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ:וזֶה דּוֹר (דרשו) דֹּרְשָׁיו מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקֹב סֶלָה:זשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:חמִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי עִזּוּז וְגִבּוֹר יי גִּבּוֹר מִלְחָמָה:טשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:ימִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה:
נקרא  3  פעמים
למעלה