שיתוף - לביקורת יותר מואר, פחות בוער.

[לרקוד על הירח]

עוד כנס, עצרת או זום,

ו- תקראו פרקי תהילים,

זו קריאת חרום!

אז קוראים, ואומרים, וממלמלים,

עד שיבשות השפתיים,

אה, וגם צמים- ולא שותים מים,

ומשם לפה, ומפה לשם,

מכינים אוכל, וקוראים בקול רם,

את י"ג מידות רחמים,

ושמות הצדיקים,

ואני מאמין,

ותיקון הכללי,

וספר דברים,

ובל נשכח-

שלושת אלפים טריליון ספרי תהילים!
---
ובין כל הבלגן הזה,

שחשוב בלי ספק,

ומועיל, ותורם,

וגורם קידוש השם,

נראלי שכדאי לעצור.

את אמוק- המלמול,

את הדחקת הבלבול,

את ה 'לקום באשמורת'

(ושכחנו להוסיף גם את פיטום הקטורת,)

פשוט לעצור ולנשום.

ולחשוב.

ולדבר עם אלוקים,

ולהתבונן בטוב,

שקיים,

ולהתאחד, ולאהוב את כולם.

ואחר כך יהיה אפשר להמשיך,

בשגרת ההתחזקות, הכנסים, וההרצאות,

ויחד עם זאת, חשוב לעצור,

ולהרפות.

לדבר איתו סתם,

באהבה,

בפשטות.

ולזכור את הנקודה הזו,

של התמימות.

ולא צריך יותר.

ומרגיש לי שככה,

יהיה יותר מואר, פחות בוער.



הבהרה:

אני יודעת שחלק מכם מרגישים עכשיו 'איזו חצופה, איך היא מעזה לזלזל בקריאת תהילים, ובכל ההתחזקויות, שעמ"י לוקח על עצמו'
אז הדגשה חשובה מאוד.
אני לגמרי לגמרי לא באה לזלזל או להפחית בחשיבות של כל אחד מן הדברים הטובים והחשובים שהזכרתי פה בקטע, הוא פשוט נכתב מתוך מקום שקצת מרגיש שהוא מחפש משהו אחר, מתוך כל האופציות הרגילות. מקווה שתבינו. (וגם אם לא, זה בסדר... )

בכל אופן, אשמח לביקורת, (על צורת הכתיבה) ולחוות דעתכם (על התוכן.(יש הבדל, כן?..))

 

[Avigail Amram]

מהמם.