הוא עמד ליד המדרגות, עטוי בגדי לבן.
"יהושוע בן שמעון"
'אוי זה אני' נרעד יהושוע.
הוא החל מטפס אט אט במדרגות,
הכל היה חשוך, אור בהיר נראה בסוף המדרגות,
הוא העלה על ליבו, את כל הימים האחרונים.
את זמני הלימוד הקבועים שכמעט ולא למד בהם, ואיך דיבר רוב הזמן.
את התפילות שלא התפלל כראוי, ואיך דיבר בתפילה.
'אוי מה אני אענה' חשב.
לפתע הוא נרעד, 'רגע, איך אימא תגיב כשיודיעו לה את זה. לא, זה לא מה שאני צריך לחשוב עכשיו' אמר לעצמו בהחלטיות.
הוא הגיע למעלה, האור הבהיר עטף אותו.
"יהושוע בן שמעון?"
"כן!"
"למה אתה עם פיג'מה לבנה? זה נראה כמו תכריכים! ולמה אתה עדיין לא ישן כל הפנימיה כבר ישנה?"
"אני הולך לישון מיד המשגיח" אמר יהושוע ונשם בהקלה.
"יהושוע בן שמעון"
'אוי זה אני' נרעד יהושוע.
הוא החל מטפס אט אט במדרגות,
הכל היה חשוך, אור בהיר נראה בסוף המדרגות,
הוא העלה על ליבו, את כל הימים האחרונים.
את זמני הלימוד הקבועים שכמעט ולא למד בהם, ואיך דיבר רוב הזמן.
את התפילות שלא התפלל כראוי, ואיך דיבר בתפילה.
'אוי מה אני אענה' חשב.
לפתע הוא נרעד, 'רגע, איך אימא תגיב כשיודיעו לה את זה. לא, זה לא מה שאני צריך לחשוב עכשיו' אמר לעצמו בהחלטיות.
הוא הגיע למעלה, האור הבהיר עטף אותו.
"יהושוע בן שמעון?"
"כן!"
"למה אתה עם פיג'מה לבנה? זה נראה כמו תכריכים! ולמה אתה עדיין לא ישן כל הפנימיה כבר ישנה?"
"אני הולך לישון מיד המשגיח" אמר יהושוע ונשם בהקלה.
נערך לאחרונה ב: